מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

אגב, מי שמדבר על "שואב-שוטף",
מי זוכרת לפני עידן המגב (שקראו לו בראשית ימיו "מקל גומי"), היו שוטפים את הרצפה באמצעות קרצוף מים עם מטאטא קש, ואיסוף המים עם הסמרטוט תוך כדי כיפוף וכריעה, בתנועות מיומנות. לאחמ"כ סחטו את הסמרטוט והמשיכו ב"איסוף" המים. עד שניתן היה להגיע לשלב הניגוב והייבוש.
איזה חיים יפים היו לנו פעם!!

(אני כבר לא זכיתי לעשות זאת בעצמי, רק זוכרת שראיתי שכך ניקו את הבית, וזוכרת את ה"בשורה" כשהתגלה הפלא של מקל הגומי, שיכול לגרוף את המים.)
 
האם משהי מכירה את המשחק אוסלה? כדור גומי קטן ו..... עצמות פרה למי שהיה לו .........
ואבני לגו לאחרים....
מעניין אותי אם יש עוד שזוכרות
לא ממחוזות בני ברק וירושלים כמדומני
 
אם מדברים על תלבושות
אתן זוכרות את התלבושת של הסמינר הישן בירושלים
חולצה משובצת כזו.... האמת לא יודעת איך לבשו אותה - בושות....
סוודר הזברה של סמינר שצ'רנסקי. כמה חיכינו ללבוש אותו, אבל כשהגענו לסמינר, הבנות טענו שזה מזכיר לניצולי שואה את המחנות...
בסוף הוא הוחלף לסוודר כחול רגיל
 
האם משהי מכירה את המשחק אוסלה? כדור גומי קטן ו..... עצמות פרה למי שהיה לו .........
ואבני לגו לאחרים....
מעניין אותי אם יש עוד שזוכרות
לא ממחוזות בני ברק וירושלים כמדומני
בחצר שיחקו גם "שני כלבים ועצם", - התחלקנו לשתי קבוצות כל ילדה קבלה מספר. ונעמדנו בשתי קצוות המגרש. באמצע עמדה ילדה עם מטפחת. היא הכריזה מספר, ושתי הבנות, אחת מכל קבוצה היו צריכות לרוץ, לתפוס את המטפחת ולחזור לקבוצה.
"תיפסוני" - גם שתי קבוצות, אחת עוברת לקבוצה השניה שמושיטה יד והיא דופקת על ידיים של שלש בנות, השלישית צריכה לרוץ ולתפוס אותה, עד שהיא מגיעה לקבוצה שלה...
 
אגב, מי שמדבר על "שואב-שוטף",
מי זוכרת לפני עידן המגב (שקראו לו בראשית ימיו "מקל גומי"), היו שוטפים את הרצפה באמצעות קרצוף מים עם מטאטא קש, ואיסוף המים עם הסמרטוט תוך כדי כיפוף וכריעה, בתנועות מיומנות. לאחמ"כ סחטו את הסמרטוט והמשיכו ב"איסוף" המים. עד שניתן היה להגיע לשלב הניגוב והייבוש.
איזה חיים יפים היו לנו פעם!!

(אני כבר לא זכיתי לעשות זאת בעצמי, רק זוכרת שראיתי שכך ניקו את הבית, וזוכרת את ה"בשורה" כשהתגלה הפלא של מקל הגומי, שיכול לגרוף את המים.)
אצל סבתא שלי בבית לא היה ריצוף רגיל אלא אבנים מסותתות,
גם עם מקל גומי לא יכלו לגרוף מים, היינו יורדות על הברכיים עם סחבה סחוטה ומנגבות את האבנים,
חלק גדול מהמים נספג ברווחים הגדולים שהיו בין האבנים.
כמובן שאת הספונג'ה עשו עם מטאטא קש אבל לא עם מקל ארוך אלא קצר ממש ואולי אפילו ללא מקל,
התכופפנו כדי לאחוז בו.
אחרי ספונג'ה שכזה יצאנו גם אנחנו סחוטות כהוגן.
 
אז את ממש צעירונת..( :
במלחמת ששת הימים אותם חיילי הג"א הגיעו עם משאית חול ים ושקי יוטה וחילקו לילדים
מקלט היה אחד בשכונה..
לכן כל הילדות והילדים היו ממלאים שקים קטנים בחול, והמבוגרים קשרו את הפתח והניחו בערמה בכניסה לבניין
בזמן אזעקה כולם רצו במדרגות למחסה שבכניסה לבניין מעשה ידי הילדים.


אין סבון..

לא סובב רק לחץ וזה הפעיל מנגנון השטיפה שהיה בס"כ זרם מים.

וואלה חשבתי שזה נכון..

לי זכורשריח הפירות התערבב עם ריח השוקולד של מפעל עלית הסמוך..לא היה ריח משהו.
ולעסיס היה סלוגן "כי עסיס זה עסיס "



הפועלים שאכלו ארוחת צהריים חצי לחם לבן שהוציאו ממנו את הרך ומלאו אותו בשמנת..
לפעמים הם יצרו מהמכסה המתכתי הזה צורת כפית ואכלו "כמו בני אדם"
הבעיה הייתה שהקצוות של המתכת היו חדים כתער והיה צריך מיומנות לאכול כך.

זוועת עולם..

היה ממתקים תוצרת "צה-דה" ותוצרת "ליבר" עם הסלוגן "על כל לשון ליבר תמיד ראשון.."
ואת "פרוגרס" שייצר שוקולד במילוי ליקר ודובדבן (טראומת ילדות..)
היינו נוסעים לשם עם ההורים לקנות את השוקולד הזה "עודפים על המשקל" זה היה הרבה יותר זול.
במבה חברת "פה גדול"
 
1767859078359.jpeg
 
שהיה צהבת לאנשים מבוגרים היו מביאים להם "יונים"
עדיין
החולצות המשובצות ריבועים קטנים
של הסמינר הישן בירושלים
היו חולצות נוראיות
זוועה. ובד לא נח בעליל. ולמי שהיתה מלאה היה אפשר לרכוש חולצות עם גומי למטה ללבוש בחוץ. מכרו אותן בחנות באזור צפניה, נראה לי מתחת איפה שהיום יש חנות בייגל בפינת צפניה בר אילן
באיזה צבע הן היו?
שיבוץ קטן כחול לבן.
כמו פיז'מה
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה