התייעצות כמה דמי כיס אתם נותנים לבנות התיכון/סמינר שלכם?

מצב
הנושא נעול.
רק לתשומת לב:
פתחה את האשכול אישה שיש לה בנות בגיל הנערות
ומידי כמה תגובות עונות לה נערות בדיוק בגיל הזה.
( שלא מבינות מה הבעיה בכל מיני ענינים שעל זה היא בדיוק מתייעצת)
 
אני חושבת שטרנד העבודה ההתחיל מכך שהורים לא יכלו לממן לבנות שלהם דברים שהן רצו ויצאו לעבוד בשביל להכניס להן את הקצת כסף לכיס.
מה גם שהיום זה לא 2 שח לברד. אלא 10 לאיייס קפה במקרה הטוב... והתדירות גבוהה בהרבה.
בעיני- כמו הרבה בעיות אחרות- זה תלוי בהורה- חשוב לך לחנך את הילד שלך להסתפקות בסכום מסוים? תני לה את הסכום (אבל הוא יצטרך להיות הגיוני ויכסה לה את המינימום) אין לך אפשרות או לא מעונינת? שתצא לעבוד ותתחיל לשקול את צעדיה.
המצב נפיץ ועדין- כי הורה שמממן לבת שלו הכל צריך גם לעיתים לממן דברים יקרים יותר שנצרכים או שהלחץ החברתי גורם לצורך.... ולעומת זאת אחת שמרויחה - יכולה להוציא על דברים שפחות היינו רוצים.

בעיני זה תלוי סיטואציה, תלוי הורים, תלוי סגנון ואופי של בת.
יש צדדים לכאן ולכאן...
 
אני באמת מאמינה בסכום קבוע. זה מחנך לאוריינות פיננסית, אחריות, דחיית סיפוקים ומדמה את העולם האמיתי...
השאלה היא כמה??


בנוסף, יש כאן בתגובות התעלמות מוחלטת מהפן החינוכי.

כמעט כולן ממליצות לעבוד ולהכניס כסף.

זה באמת מה שאנחנו מנסות לייצר כאן? פשוט להסיט את בעיית הכסף? לגדל דור שרגיל לפינוקים ובזבוזים בלי הכרה?

יש כאן הרבה מעבר לכסף שיש או אין

מנסה למקד

לצורך העניין, נניח שאני יכולה לתת לכל אחת 200 ש"ח בחודש בלי בעיה. אפילו 400. (בנוסף, כמובן, לכל הצרכים הבסיסיים פלוס פלוס. רק לבזבוזים) זה מה שאני רוצה? זה מה שאת עושה?

ואם כן, מי אמר שזה מספיק? תמיד תהיינה בנות שמוציאות יותר. איפה הגבול? איך מחליטים על גובה הסכום?
איפה עובר הקו בין שאלה פיננסית לשאלה חינוכית?
לא,
התכונו כאן שהן יעבדו ולכן אוטומטית פחות יבזבזו ולא יקנו שטויות אלא דבריםש חשובים להן,
יקנו שייק רק כשמאוד מאוד יגרה וכו
 
היא לא צודקת.
במקרה זה עבד אצלה.
וגם אם צודקת -
נניח שיש לי 7 ילדים נראה לך הגיוני שכל חודש אשלם 2800 כדי לדחוף להם כסף?
(200 לשבועיים *2 *7 ילדים בליע"ר)
לרוב ההורים אין כסף לזה.
כתבתי בהתחלה שזה לא מתאים לכל ההורים, רק למי שיש את האפשרות הכלכלית.
ובכל זאת, יש לך שבעה ילדים מתבגרים? אצלנו היו 2-3 במקביל.
ואני מדגישה - לזה.
זו סתם תרבות פינוק
בעיניך זה פינוק. ובעיני ההורים שלי זה היה חשוב הרבה יותר מפינוקים כמו טיסות, בתי מלון, שיפוצים בלתי נצרכים בבית, שהרבה ברמה כלכלית הרבה יותר נמוכה מאיתנו היו מבזבזים על זה את כספם. הכל עניין של סדרי עדיפויות.
מה הכוונה שאם תתקעי ותצטרכי מונית שיהיה לך מאה שקל?
בחיים לא קרה לי כבחורת סמינר שנתקעתי, וזה נשמע לי כמעט הפקרות.
וגם אם קורה פעם בחיים מתקשרים להורים, מעדכנים, ומשלמים באשראי.
בחורה קלאסית לא אמורה להיתקע ככה.
שוב, הכל תלוי בנסיבות החיים. למדתי במקום נידח ביותר ובהחלט היה קורה שנתקעים בלי אפשרות לחזור בתחבצ כמו שכתבתי.
כשרעבים צמאים וכדו'
לרוב הבנות יש 10 שקל בארנק ובמקרה שתקועים אפשר לקנות בקבוק.
או לחילופין למלא כוס מים בקופח הקרובה / בסמינר וכדו'.
כנל כשרעבים אפשר לקנות לחמניה
לא חושבת שזה הגיוני חינוכי או נורמלי
היה אצלי בסמינר מקום אחד בלבד לקנות בו אוכל, וציפס או לחמניה או חטיפים היו הרבה יותר זולים מסלט או מטוסט. אז כן, אמא שלי אמרה לי כל הזמן לקנות משהו טוב ומשביע ולא גאנק.

אני לא חושבת שאם את חושבת אחרת, אז זה אומר שכל דעה אחרת היא לא הגיונית חינוכית ונורמלית.
 
בעקבות שעות המתנה ארוכות באסיפת הורים...
הבנתי שאני לא לבד בהתחבטות הזו

הבנות צורכות המון!
אמא אחת אמרה לי שהבת שלה רוצה לקנות כל! יום! שייק ב24 שקלים. וזו רק יריית הפתיחה.
ויש ימים ארוכים של למידה למבחנים, יש יציאות, יש התערבויות (!), יש רעב בהפסקה ושומרת שפתחה קיוסק (אמיתי! שמעתי מכלי ראשון) ועוד בלי הפסקה.
זה מעבר, כמובן, לביגוד, הנעלה ואיבזור בלתי פוסק.
הכיס שלי מוגבל אבל יותר מכך זו שאלה חינוכית,
למה אנחנו מחנכות? מה הסטנדרט? ואיפה הגבולות? ולמען השם, איך קובעים אותם?

נותנים לפי דרישה? איך מחליטים מה לגיטימי?
יש תקציב קבוע? כמה? מה עושים כשנגמר?

אז מה אתן עושות?
אני יודעת על הילדים שלי שמנהלים קופות אישיות מגיל אפס, ואנחנו ממש עוזרים להם להגדיל אותה בכל מיני דרכים, מלמדים אותה מה יקר ומה זול, אם הם קנו משהו יקר אז הם למדו לבד שנשאר להם מעט כסף לדברים אחרים שירצו, ביום הולדת יש סכום קבוע שמקבלים אם לא רוצים מתנה,
הם יודעים שכל דבר שרוצים כמו מצלמה, נגן, גמבויי, אופניים, משחקים שונים בסתם יום, הכל הם משלמים, הם בכלל לא חושבים לבקש אפילו שלפעמים אני ממש שמחה לקנות להם ומבקשת להשתתף איתם,
כשמבקשים ממני משהו ואני מסכימה אני שולחת אותם לקחת לבד ולהחזיר עודף לבד, הכסף לא משהו שצריכים להוציא ממני בתחנונים, זה הכסף של הבית שלנו יחד והאמון שנותנים בהם בנושא הזה פשוט חודר להם, הם תמיד מחזירים למגירה, לא קונים משהו בלי רשות, בכלל בכללי לא מתלהבים לקנות לעצמם שטויות בכסף, שטויות יש בבית בארון, הכסף שלהם מיועד לדברים חשובים יותר,
 
בסופו של דבר כל אחד יתן לפי שיקול דעתו ויכולתו.
וסתם שאלה...
אם לא לתת עכשיו להתפנק, אז מתי??
אני חושבת שכשיש אפשרות- אז לתת! להנות, זה בהחלט מותר (הכל בגבול הטעם) ורק טוב יצא מזה.

המשכורת הראשונות שלי בתור רווקה היו מבוזבזות במלואן.... עד תום! בהנאה, בכיף, ובלי מצפון! (הכוונה למשכורת מסודרת לא לביביסיטר ובמשך למעלה משנה, עד שהתאזנתי😊)
אני לא חושבת שיצא מזה נזק..
אז החסכון לחתונה לא גדל משמעותית.. ואני זוכרת חברה שלאחר שנה וחצי עבודה חסכה 250 אלף, את האמת רחמתי עליה.. ועל התרבות הזאת.
את יוצאת לעבוד- העבודה מספיק קשה- תפרגני לעצמך! זה גם מה שיתן לך כוח להמשיך.

כנ"ל לנערות-
לא אמור להפריע לאף אחת שהן שילמו 40 שקל על ארוחה באיקאה..
מה אנחנו לא מתפנקות?

שוב אני אומרת שזה תלוי ביכולת של ההורים.
 
בסופו של דבר כל אחד יתן לפי שיקול דעתו ויכולתו.
וסתם שאלה...
אם לא לתת עכשיו להתפנק, אז מתי??
אני חושבת שכשיש אפשרות- אז לתת! להנות, זה בהחלט מותר (הכל בגבול הטעם) ורק טוב יצא מזה.

המשכורת הראשונות שלי בתור רווקה היו מבוזבזות במלואן.... עד תום! בהנאה, בכיף, ובלי מצפון! (הכוונה למשכורת מסודרת לא לביביסיטר ובמשך למעלה משנה, עד שהתאזנתי😊)
אני לא חושבת שיצא מזה נזק..
אז החסכון לחתונה לא גדל משמעותית.. ואני זוכרת חברה שלאחר שנה וחצי עבודה חסכה 250 אלף, את האמת רחמתי עליה.. ועל התרבות הזאת.
את יוצאת לעבוד- העבודה מספיק קשה- תפרגני לעצמך! זה גם מה שיתן לך כוח להמשיך.

כנ"ל לנערות-
לא אמור להפריע לאף אחת שהן שילמו 40 שקל על ארוחה באיקאה..
מה אנחנו לא מתפנקות?

שוב אני אומרת שזה תלוי ביכולת של ההורים.
מסכימה איתך מאד, אבל שלילדה יהיה ערך לכסף, שתוציא 100 שקל על אטרקציות,אבל שתבין את המשמעות של הכסף, אצלנו אישית יש הרבה פינוקים בבית, אוכלים לפעמים בחוץ, בראש חודש וכו, תמיד שהמתבגרים יוצאים מהעיר וכו אני נותנת להם כסף שיקנו לעצמם משהו אם רעבים, אין לי בעיה שיקנו ארוחת באיקאה, גם אני קונה באיקאה שאני שם ותמיד קונה גם לילדים
אבל איקאה זה לא כל יום, וטיולים זה לא כל יום, ולקנות לעצמך כל יום שטויות בעשרות שקלים זה בזבוז בלי חשיבה,
אני גרה במרכז מסחרי ענק ענק, עם כל סוגי חנויות המזון והג'אנק למיניהם, אני עוברת המון עם הילדים ליד חנות קפוצ'ינו, ורק לפעמים הם מבקשים, נדיר שאני קונה שהם מבקשים גם כי נבהלת מכמות הסוכר שיכניסו לגוף שלהם, וגם כי לא אוהבת את תרבות הזו של עברתי, התחשק לי וקניתי, אני שואלת את המבקש התורן אם הוא צמא, ואם אין לנו מים אני מסוגלת לקנות בקבוק מים יקר כי לשתות מים זה צורך בסיסי וקפוצינו זה סתם בזבוז לא בריא לגוף , אני גם מציעה תחליף כמו שנגיע הביתה אולי נכין אייס תות, בריא יותר וטעים יותר, הם גם אוהבים יותר אבל רוצים אייס קפה כי כרגע זה זמין מול העיניים ,, מה שכן אני יוזמת לפעמים כשיש איזה סיבה למסיבה שולחת ילד לקנות לכולם קפוצ'ינו ותמיד זורקת חצאי כוסות, הם לא באמת אוהבים את זה,
 
אז החסכון לחתונה לא גדל משמעותית.. ואני זוכרת חברה שלאחר שנה וחצי עבודה חסכה 250 אלף, את האמת רחמתי עליה.. ועל התרבות הזאת.
את רציני מזלזלת ב 250א'?
וחושבת שהיה עדיף לה לבזבז אותו על אייס קפה ושות'
וכנראה החברה שלך עבדה במשרה ממש מכובדת אם הצליחה להגיע לסכום כזה תוך שנה וחצי.
 
אני גרה במרכז מסחרי ענק ענק, עם כל סוגי חנויות המזון והג'אנק למיניהם, אני עוברת המון עם הילדים ליד חנות קפוצ'ינו, ורק לפעמים הם מבקשים, נדיר שאני קונה שהם מבקשים גם כי נבהלת מכמות הסוכר שיכניסו לגוף שלהם, וגם כי לא אוהבת את תרבות הזו של עברתי, התחשק לי וקניתי, אני שואלת את המבקש התורן אם הוא צמא, ואם אין לנו מים אני מסוגלת לקנות בקבוק מים יקר כי לשתות מים זה צורך בסיסי וקפוצינו זה סתם בזבוז לא בריא לגוף , אני גם מציעה תחליף כמו שנגיע הביתה אולי נכין אייס תות, בריא יותר וטעים יותר, הם גם אוהבים יותר אבל רוצים אייס קפה כי כרגע זה זמין מול העיניים ,, מה שכן אני יוזמת לפעמים כשיש איזה סיבה למסיבה שולחת ילד לקנות לכולם קפוצ'ינו ותמיד זורקת חצאי כוסות, הם לא באמת אוהבים את זה,
חד משמעית- הקטע הבריאותי הוא מאוד חשוב כאן וזה גם חלק מהרגלים שחייבים לשים לב.
בגלל זה כתבתי- הכל בגבול הטעם הטוב.
ותמיד יש תקופות מורכבות יותר שצריך גם ל'העלים עין' כמו בגרויות/ מבחנים. (לא לגמרי כמובן)
אבל בגדול, אני חושבת שגם אצל נערות התרבות היא לא כל יום..
וערך לכסף- אני חושבת שמגיע עם העבודה וגם נסיון חיים.
 
אני בשנות נעוריי בתיכון ובסמינר עבדתי,
ובכך מימנתי לעצמי את כל הקריזות של גיל ההתבגרות,
הוצאות ביגוד וכו' ההורים שילמו.
אבל פה ושם פינוקים זה היה מכספי,
וכיום אני מודה לה' שלא חייתי על חשבון ההורים בצורה מוגזמת כי למדתי מזה המוןןןן לחיים שלי.
ובלי קשר שפשוט נהיה לי ערך לכסף!!
 
לא קראתי הכל
אבל חייבת להגיב

סטנדרט הבילויים והביזבוזים בציבור שלנו בקרב הנערות עובר כל גבול!!
וזה לא משנה אם זה מהכסף שלהן או של ההורים שלהן
והסחף החברתי מדרדר את המצב מיום ליום עוד ועוד
מסעדות יקרות מלאות עד להתפקע בבחורות שבאו "ללמוד למבחן"
איקאה- מפוצץ בבנות שבאו ללמוד או להתאוורר
בחנויות פיצה, גלידות ופל בלגי ושייקים עומדים תורות של בנות סמינר לקנות (לא מחלקים שם בחינם...)
ובלילות שישי בתור לכל חנות טשולנט שמכבדת את עצמה יושבות (!!!) בנות סמינר
והשמורות יותר רק קונות והולכות לגינה שליד...

אני מתביישת לראות את זה!!!
זה הדור שגידלנו??
מי עומד מאחורי זה??
מי רואה את הבנות שלו חיות בכזו הפקרות ושותק???
אסור לנו לקבל דברים כמובן מאליו
אנחנו חייבים לקחת את המושכות של חינוך ילדינו חזרה לידיים
זאת צריכה להיות קריאה חד משמעית ואחידה מכולם
לעצור את הסחף הנורא הזה!!!
שבנות מוציאות מאות שקלים בחודש על ביזבוזים
ומסתובבות במקומות שפעם היו עילה להרחקה מהסמינר לאלתר
איזה הרגלים הן מפתחות לקראת נישואיהן??

ואיפה הן מסתובבות?
האם בשם עומס הלימודים והצורך באיוורור אנחנו מרשים לבנות שלנו להסתובב בכל מקום בלי הבחנה בכלל??
האם הצורך של הדור הצעיר בריגושים והרגעות מתיר לנו לעצום עיניים ולתת להן ללכת לאן שרגליהן מוליכות אותן??

מעלה את הנקודה הזאת בכאב גדול
הלואי שמכאן תצא הקריאה לעצור כאן!
 
נערך לאחרונה ב:
את רציני מזלזלת ב 250א'?
וחושבת שהיה עדיף לה לבזבז אותו על אייס קפה ושות'
וכנראה החברה שלך עבדה במשרה ממש מכובדת אם הצליחה להגיע לסכום כזה תוך שנה וחצי.

היא ממש לא עבדה במשרה עם משכורת יוקרתית...... אבל עבדה + שעות נוסופות+ ביביסטרים ++
אבל לא בזבזה אפילו לא לארטיק פעם ב..

אני לא כתבתי שאני מזלזת! אבל גם לא מעריכה.. יותר בקטע של מרחמת. כי היא הייתה מוותרת המון בשביל זה. ולא כאן המקום לפרט.
וודאי לא לבזבז הכל על אייס קפה... אבל פינוק מידי פעם, גם אם 'יוריד' מהחיסכון 'מעלה' בהרבה מישורים אחרים.
 
היא ממש לא עבדה במשרה עם משכורת יוקרתית...... אבל עבדה + שעות נוסופות+ ביביסטרים ++
אבל לא בזבזה אפילו לא לארטיק פעם ב..

אני לא כתבתי שאני מזלזת! אבל גם לא מעריכה.. יותר בקטע של מרחמת. כי היא הייתה מוותרת המון בשביל זה. ולא כאן המקום לפרט.
וודאי לא לבזבז הכל על אייס קפה... אבל פינוק מידי פעם, גם אם 'יוריד' מהחיסכון 'מעלה' בהרבה מישורים אחרים.
טוב לא אדון על מקרה שאני לא מכירה.
 
היא ממש לא עבדה במשרה עם משכורת יוקרתית...... אבל עבדה + שעות נוסופות+ ביביסטרים ++
אבל לא בזבזה אפילו לא לארטיק פעם ב..

אני לא כתבתי שאני מזלזת! אבל גם לא מעריכה.. יותר בקטע של מרחמת. כי היא הייתה מוותרת המון בשביל זה. ולא כאן המקום לפרט.
וודאי לא לבזבז הכל על אייס קפה... אבל פינוק מידי פעם, גם אם 'יוריד' מהחיסכון 'מעלה' בהרבה מישורים אחרים.
אין לי מושג מה טיב החכמה של החברה שאת מדברת עליה וברור לכולנו ומן הסתם גם לה שכמה שקלים בודדים לא מורידים ומעלים,
אבל דבר אחד ברור לי מאוד אם תוך שנה וחצי יש לה ביד 250K לא כזה מהר הייתי עם רחמים... יותר מרגיש לי קנאה...
250K לשנה וחצי זה ממוצע של 14K לחודש נטו ואם זה לא בא על חשבון יחסי זוגיות/הורים [לא כתבתי חברות בדווקא - על פי רוב זה תלוי אופי] אז זה וואו
 
נערך לאחרונה ב:
אבל דבר אחד ברור לי מאוד אם תוך שנה וחצי יש לה ביד 250K לא כזה מהר הייתי עם רחמים... יותר מרגיש לי קנאה...
ב"ה ממש לא.
רחמים על הפסדים גדולים בדרך. שכבר כתבתי לא כאן המקום לפרט.
וזה בסופו של דבר טבע של אנשים- יש לי כמה דוגמאות לתת על זה אבל זה לא מטרת הדיון כאן.
 
מאוד קשור איפה גרים כשגרנו בעיר חרדית כל יציאה לסידורים הסתיימה עם מסעדה או פיצה.
עברנו ברוך השם לפרפריה וכאן אין כמעט מקומות כשרים למדנו לצאת עם בקבוק מים ואיזה חטיף ואז לחזור לבית לארוחה נורמלית. בהתחלה הילדים היו בהלם.
אבל זה ממש מבורך כי בחורה שגדלה בתרבות של יציאות כל הזמן ורכישות לא מבוקרות אחר כך מתחתנת ומאוד קשה.
עדיין מפנקים אותם מידי פעם במסעדות אבל ממש לא באופן קבוע.
כשחזרנו לפני שבועיים לעיר החרדית לאיזה יום סידורים היינו בשוק מכמות הילדות הקטנות שבדרך חזרה מבית ספר קונות אייס קפה. מי שבא מיתוך זה לא רואה את זה אבל זה פשוט מזעזע...
אני ממש בעד לפנק את הילדים אבל שתהיה סיבה למסיבה.
 
אז החסכון לחתונה לא גדל משמעותית.. ואני זוכרת חברה שלאחר שנה וחצי עבודה חסכה 250 אלף, את האמת רחמתי עליה.. ועל התרבות הזאת..
יכול להיות שהתפקשש לך והתכוונת ל25 ולא ל250?
250 זה הון ראשוני לדירה בפרפריה הרחוקה! או שאת ילדונת בסמינר עדיין או שאת אשה בוגרת שברח לה 0 בטעות אנוש בהקלדה, או שאבא שלך מיליונר.

הכרתי בחורים מבוגרים, שהורידו בשידוכים בחורות שמעל גיל 25 ועדיין אין להן חיסוכן משל עצמן (אלא אם הן הביאו להורים) כי מבחינתם אלו נשים בזבניות שלא ניתן להקים איתן בית של תורה (והם לא דרשו דירה חלילה, הדרישה הייתה בחורה עובדת שחסכה קצת)
 
היא ממש לא עבדה במשרה עם משכורת יוקרתית...... אבל עבדה + שעות נוסופות+ ביביסטרים ++
אבל לא בזבזה אפילו לא לארטיק פעם ב..

אני לא כתבתי שאני מזלזת! אבל גם לא מעריכה.. יותר בקטע של מרחמת. כי היא הייתה מוותרת המון בשביל זה. ולא כאן המקום לפרט.
וודאי לא לבזבז הכל על אייס קפה... אבל פינוק מידי פעם, גם אם 'יוריד' מהחיסכון 'מעלה' בהרבה מישורים אחרים.
אני לא מכירה אותה, את החברה שלך אבל היא גאונית!
חושבת על המחר ולא על היום
לא ברור למה את כל כך מרחמת עליה---
 
וזה לא במקרה.
בנות צריכות ללמוד למבחן איפשהו, וברוב הבתים אין את התנאים המתאימים, יש ילדים קטנים, חדר משותף וכו..
וחוץ מזה יש משמעות לחוויה, ואם יש אפשרות להפוך את תקופת מבחנים לחוייתית יותר אז למה לא בעצם?!
לא קשור אבל לא התאפקתי.
בבתים עם ילדים קטנים אין תנאים, אבל בהמולת איקאה שאני בקושי שומעת את עצמי- כן יש תנאים??
אני מסכימה שזה חוויתי, אבל למידה זה לא.
וזה תרבות והרגלים מאד לא תואמים את החינוך והערכים שלי, צר לי.
כשאני הייתי בשידוכים לא רציתי להיפגש במלונות/בתי קפה. אמרתי להורים שלי שאני לא רגילה להסתובב בכאלה מקומות וארגיש שם מאד זרה ולא מותאמת בהתנהגות. לא היה סיכוי שנערות יסתובבו בכאלה מקומות.
ואני לא פרא הסטורית, זה שינוי שקרה בכמה שנים האחרונות. לא רואה שום דבר חיובי בשינוי הזה.
(שתביני כמה השינוי מוקצן- בתור נערה בתיכון לא אכלתי ברחוב. לא התהלכתי עם כוס אייס קפה. ואם הייתי רעבה ממש ממש- הייתי מוצאת פינה לעצור ולאכול בה משהו. לא אוכלים ברחוב- זה היה כלל מאד מאד בסיסי בשנים ההן, וזה היה לפני פחות מעשור)
אגב לא חסרו לנו חויות בתור נערות, ותקופת מבחנים היתה עליזה מאד- היינו לומדות בחוף ובפארקים וכשהיה קר תמיד יש איזושהי חברה שאצלה כן יש מקום בבית והיינו מבלות שם שעות,
אבל לא בתי קפה ומקומות בילוי. מתערבת איתך שלא באמת מתרחשת שם 'למידה' יעילה.
 
לא קראתי הכל
אבל חייבת להגיב

סטנדרט הבילויים והביזבוזים בציבור שלנו בקרב הנערות עובר כל גבול!!
וזה לא משנה אם זה מהכסף שלהן או של ההורים שלהן
והסחף החברתי מדרדר את המצב מיום ליום עוד ועוד
מסעדות יקרות מלאות עד להתפקע בבחורות שבאו "ללמוד למבחן"
איקאה- מפוצץ בבנות שבאו ללמוד או להתאוורר
בחנויות פיצה, גלידות ופל בלגי ושייקים עומדים תורות של בנות סמינר לקנות (לא מחלקים שם בחינם...)
ובלילות שישי בתור לכל חנות טשולנט שמכבדת את עצמה יושבות (!!!) בנות סמינר
והשמורות יותר רק קונות והולכות לגינה שליד...

אני מתביישת לראות את זה!!!
זה הדור שגידלנו??
מי עומד מאחורי זה??
מי רואה את הבנות שלו חיות בכזו הפקרות ושותק???
אסור לנו לקבל דברים כמובן מאליו
אנחנו חייבים לקחת את המושכות של חינוך ילדינו חזרה לידיים
זאת צריכה להיות קריאה חד משמעית ואחידה מכולם
לעצור את הסחף הנורא הזה!!!
שבנות מוציאות מאות שקלים בחודש על ביזבוזים
ומסתובבות במקומות שפעם היו עילה להרחקה מהסמינר לאלתר
איזה הרגלים הן מפתחות לקראת נישואיהן??

ואיפה הן מסתובבות?
האם בשם עומס הלימודים והצורך באיוורור אנחנו מרשים לבנות שלנו להסתובב בכל מקום בלי הבחנה בכלל??
האם הצורך של הדור הצעיר בריגושים והרגעות מתיר לנו לעצום עיניים ולתת להן ללכת לאן שרגליהן מוליכות אותן??

מעלה את הנקודה הזאת בכאב גדול
הלואי שמכאן תצא הקריאה לעצור כאן!
כל מילה פנינה!
הפחד שלנו כהורים שמא הן 'מדי עייפות' ו'מדי עובדות' ו'לא תהיינה בחברה', ועוד ביטויים מגדל דור שאין לו הורים בעלי סמכות והגנה חלש אופי, חי סביב צרכיו ורצונותיו וצריך בסופו של דבר להנחיל משהו לדור הבא - מה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה