התייעצות ילד שלוקח קונצרטה ונהיה לו 'טיקים' רציניים-

[רינהרינה]

העלתי רק רעיון
אבל מה עם הדמוי של הילד שמבין שהוא בעיתי (לא נורמלי) שרצים איתו מרופא לרופא ומגיעים לפסיכיאטר ופסיכולוג נראה לי שזה גם = ילד מתוסכל, עם דימוי עצמי נמוך = בעיות רגשיות כאלו ואחרות וכו וכו

בדיוק הפוך.
ילד עם בעיית קשב וריכוז לא מטופלת מקבל כל היום גערות גם בבית וגם בלימודים, וגם אם לא גוערים בו הוא לא מצליח לעמוד במטלות ומרגיש כישלון, וכך צובר המון תיסכולים ודימוי עצמי נמוך, וכמובן בעיות רגשיות וכו'

 

[יהורם הגאון]

בלת"ק בכלל!
יש לי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלקח אטנט 20 מ"ג ביום, התחיל להתנהג מוזר, בהתחלה טיקים משמעותיים, הרופא אמר- הכל בסדר, מפה לשם היום הוא מאושפז במחלקה סגורה כבר תקופה ארוכה- לדעת מרבית הרופאים זה קשור בקשר אדוק לאטנט, לא בא להלחיץ, רק תשימו לב בכל משפרי הריכוז למיניהם, ברגע שמתחיל תסמין נפשי הכי קטן, להחליף במיידי לסוג אחר, לא הכל מתאים לכולם!!!

 

[שרה 2020]

בהמשך לעייל
מכירה מקרוב מאד חברה שלקחה את הדברים הכי חזקים במשך שנים
השפיע עליה נפשית והרגישו זאת (פעם לא היה מודעות כמו היום)
התאשפזה - בפתוחה
לא אומרת שזה בגלל זה אבל מה שכתבו מעלי פתאום הזכיר לי את המקרה על זה
מעניין אם יש מחקר בנושא

 

[פיייג]

ברור שמינון נמוך יכול גם לגרות לתופעות לוואי,
אפילו קשות,
מנסיון לצערי...

 

[0987]

חובה גמורה להתריע על כך - אסור לקחת תרופות לקשב שגורמות לתופעות לוואי שליליות משמעותיות!
זה עלול לגרום נזקים משמעותיים מאוד לטווח ארוך.
וכאמור למעלה - תופעות לוואי שליליות נגרמות בגלל תרופה לא מתאימה או כתוצאה ממינון יתר.

במקרים רבים מאוד הסיבה היא שהשתמשו בתרופות של קשב (ריטלין, קונצרטה, אטנט, ויואנס) לבעיות שנראות דומות אך הן שונות לחלוטין - מוסחות ועיבוד נתונים או אימפולסיביות, שמצריכות תרופות אחרות לגמרי.

 

[א י ל ה]

מכירים טיפול יעיל לטיקים רציניים אצל ילדים? הילד לא נוטל כדורים כלל.
(ניורלוג אמר לי שאין טיפול תרופתי)

 

[בחורציק עם ADHD]

בהמשך לעייל
מכירה מקרוב מאד חברה שלקחה את הדברים הכי חזקים במשך שנים
השפיע עליה נפשית והרגישו זאת (פעם לא היה מודעות כמו היום)
התאשפזה - בפתוחה
לא אומרת שזה בגלל זה אבל מה שכתבו מעלי פתאום הזכיר לי את המקרה על זה
מעניין אם יש מחקר בנושא

מה זה 'הדברים הכי חזקים'?

מוסחות ועיבוד נתונים או אימפולסיביות, שמצריכות תרופות אחרות לגמרי.

???
איזה תרופות בדיוק מוסחות ועיבוד נתונים או אימפולסיביות מצריכות?
ולְמַה בדיוק מיועדות התרופות ריטלין, קונצרטה, אטנט, ויואנס?

וכאמור למעלה - תופעות לוואי שליליות נגרמות בגלל תרופה לא מתאימה או כתוצאה ממינון יתר.

או כתוצאה ממינון חסר.
או כתוצאה מקשיים רגשיים נלוים.
או כתוצאה מהרגלים התנהגותיים שגויים.
או כתוצאה מהרגלים בריאותיים שליליים [שעות שינה, תזונה ועוד].

 

[0987]

מה זה 'הדברים הכי חזקים'?

???
איזה תרופות בדיוק מוסחות ועיבוד נתונים או אימפולסיביות מצריכות?
ולְמַה בדיוק מיועדות התרופות ריטלין, קונצרטה, אטנט, ויואנס?

או כתוצאה ממינון חסר.
או כתוצאה מקשיים רגשיים נלוים.
או כתוצאה מהרגלים התנהגותיים שגויים.
או כתוצאה מהרגלים בריאותיים שליליים [שעות שינה, תזונה ועוד].

מינון חסר כשהתרופה טובה ומתאימה אינו גורם תופעות לוואי, לכל היותר ההשפעה לא תספיק.
קשיים רגשיים \ הרגלים התנהגותיים שגויים \ הרגלים בריאותייים שליליים - מצטרפים לרשימה גדולה של בעיות שמזיקות. אין קשר לטיפול התרופתי. גם עישון מזיק.

וביקשתי כבר, שלא לסתור את הדעות. אפשר לכתוב דעה אחרת.

 

[ח.ג.ג'.]

ריטלין ושות' מיועדים בהחלט גם לאימפולסיביות ומוסחות, ועובדים היטב על התופעות האלו (שהן לא משהו שונה מ'הפרעת קשב' אלא שניים מבין שלושה ביטויים מרכזיים שלה. השלישי הוא היפראקטיביות)
מינון חסר יכול לגרום לתופעות לוואי, למשל אפאטיות ותחושת 'זומבי'.

 

[0987]

ריטלין ושות' מיועדים בהחלט גם לאימפולסיביות ומוסחות, ועובדים היטב על התופעות האלו (שהן לא משהו שונה מ'הפרעת קשב' אלא שניים מבין שלושה ביטויים מרכזיים שלה. השלישי הוא היפראקטיביות)
מינון חסר יכול לגרום לתופעות לוואי, למשל אפאטיות ותחושת 'זומבי'.

מעתיק את הפירוט שנכתב לעיל,
מי שרלוונטי לו, יכול לנסות לבדוק את הדברים ואת ההתאמה שלהם למה שחווה \ מכיר -
תחום הקשב כולל בתוכו מרכיבים שונים:
1. קשב [החזקת רצף קשב למשהו מסוים כשהוא אינו מושך ומעניין במיוחד],
2. מיקוד [התעלמות מדברים פחות רלוונטיים למשימה עכשווית],
3. ויסות [התאמת הקצב הנדרש למשימה בזמן הנדרש עבורה],
4. תנועתיות מותאמת [שליטה בתנועות הגוף בהתאם למצופה],

בכל אחד מהמרכיבים ייתכן ליקוי, כדלהלן:
קשב - קושי להחזיק רציפות מחשבתית ללא ניתוקים, המחשבה מתנתקת באמצע חשיבה, אין רצף בקליטה ובחשיבה.
מיקוד - עיסוק (בד"כ פנימי, תוך בלבול וחוסר בהירות) בריבוי מחשבות ועניינים הגורמים לקושי משמעותי לעבד נתונים וקליטת חומר. הנידונים הפנימיים הרבים גורמים לחוסר יציבות מחשבתית וקושי גדול בקליטת נתונים והחזקתם.
ויסות - תגובתיות מהירה, ללא בקרה וללא שליטה עצמית, גורם לשטחיות וחוסר הנאה מדברים המצריכים העמקה ושיטתיות,
תנועתיות - צורך לקום, לזוז, להתעסק וכו'

בכל אחד מהליקויים ייתכן רמות שונות של חומרה, החל מחומרה קלה, ועד חומרה קשה.
ייתכן גם שילוב של 2-3 מהליקויים הנ"ל,

ישנו הבדל משמעותי בין תחום הקשב לתחומים האחרים, הקשב הינו ליקוי קבוע, ומצריך טיפול קבוע, בעוד הליקויים האחרים הם חוסר בשלות. אך בפועל בהעדר טיפול וסיוע במקרים רבים הם לא יבשילו ויסתדרו מעצמם.

התרופות המוכרות - ריטלין לסוגיו / קונצרטה / אטנט / ויואנס / אטומיק, מיועדים כולם לטיפול בבעיית קשב.
בפועל הליקויים האחרים שכיחים לא פחות מבעיית הקשב.

באופן עקיף תרופות לקשב גורמות בחלק מהמקרים לשיפור כלשהו גם בליקויים האחרים, כתוצאה מהמיקוד העודף שהם מייצרים, אך בד"כ עם תופעות לוואי משמעותיות וכו'
זו גם הסיבה שתחום הקשב ואפשרויות הטיפול התרופתי בו כ"כ מטעה ומבלבל.

סימנים היכולים לסייע בזיהוי הליקויים האחרים:
מוסחות וחוסר מיקוד - רגישות גבוהה \ קושי בהתארגנות \ קושי ברכישת מיומנויות חדשות (קריאה, גמרא וכדו') \ קושי משמעותי בלמידה הבנויה מנתונים רבים (גמרא)
ויסות ושליטה בקצב - תגובות מיידיות ללא עיבוד ומחשבה (אימפולסיביות) \ שטחיות

 

[ח.ג.ג'.]

צר לי, אימופלסיביות ומוסחות הם תסמיני ליבה של מה שנקרא הפרעת קשב, כלומר adhd, ולא נחשבים לבעיה אחרת.
התרופות לקשב עובדות עליהם מצוין. לא רק שיפור 'כלשהו', ללא מיקוד עודף וללא תופעות לוואי משמעותיות.

 

[0987]

צר לי, אימופלסיביות ומוסחות הם תסמיני ליבה של מה שנקרא הפרעת קשב, כלומר adhd, ולא נחשבים לבעיה אחרת.
התרופות לקשב עובדות עליהם מצוין. לא רק שיפור 'כלשהו', ללא מיקוד עודף וללא תופעות לוואי משמעותיות.

לא עובדות עליהם טוב בכלל.
ניתן לעקוב ולראות שאותם מתמודדים שסובלים מתופעות לוואי חמורות בטיפול התרופתי \ מנסים שוב ושוב תרופות שונות, בדרך כלל בבדיקה ע"פ הקריטריונים הנ"ל - ניתן יהיה לזהות שהם זקוקים לטיפול במרכיבים האחרים ולא בקשב (או לכל הפחות גם במרכיבים האחרים בנוסף לקשב).
התרופות הידועות מיועדות לטיפול בקשב, ובאופן עקיף משפיעות על התסימינים האחרים, אך כלל לא באופן הנכון.
זו הסיבה שאחוזים גבוהים כל כך סובלים מתופעות לוואי \ אינם מצליחים למצוא את הטיפול התרופתי הנכון \ את הסיוע לבעיות הקשב שלהם.
בגלל שהחלוקה הנ"ל אינה מוכרת מה שגורם לאבחון וטיפול לא נכון.

 

[ח.ג.ג'.]

לא עובדות עליהם טוב בכלל.
ניתן לעקוב ולראות שאותם מתמודדים שסובלים מתופעות לוואי חמורות בטיפול התרופתי \ מנסים שוב ושוב תרופות שונות בדרך כלל בבדיקה ע"פ הקריטריונים הנ"ל - ניתן יהיה לזהות שהם זקוקים לטיפול במרכיבים האחרים ולא בקשב (או לכל הפחות גם במרכיבים האחרים בנוסף לקשב).
התרופות הידועות מיועדות לטיפול בקשב, ובאופן עקיף משפיעות על התסימינים האחרים, אך כלל לא באופן הנכון.
זו הסיבה שאחוזים גבוהים כל כך סובלים מתופעות לוואי \ אינם מצליחים למצוא את הטיפול התרופתי הנכון \ את הסיוע לבעיות הקשב שלהם.
בגלל שהחלוקה הנ"ל אינה מוכרת מה שגורם לאבחון וטיפול לא נכון.

אתה חולק פה גם על התיאוריה וגם על הפרטיקה הרפואית המקובלת באופן רחב.
[וגם על ניסיון של לא מעט אנשים]
טוב, מי שרוצה להקשיב לניקים אנונימיים מפרוג שיש להם תיאוריות "לא מוכרות" במקום לרופאים, שלא יקח תרופות ממריצות למרות שהן הטיפול המומלץ כקו ראשון לטיפול במוסחות (ADHD-PI).

 

[0987]

אתה חולק פה גם על התיאוריה וגם על הפרטיקה הרפואית המקובלת באופן רחב.
[וגם על ניסיון של לא מעט אנשים]
טוב, מי שרוצה להקשיב לניקים אנונימיים מפרוג שיש להם תיאוריות "לא מוכרות" במקום לרופאים, שלא יקח תרופות ממריצות למרות שהן הטיפול המומלץ כקו ראשון לטיפול במוסחות (ADHD-PI).

התיאוריה והפרקטיקה המקובלת באופן רחב - הנותנת מענה מיוחד ל50 אחוזים, נכשלת במקביל בכשלון חרוץ בטיפול בכ-50 אחוזים נוספים, שנראה לכאורה שמתמודדים עם אותם קשיים - ולמרות זאת התרופות גורמות להם לתופעות לוואי קשות או שכלל אינם מצליחים למצוא טיפול ומענה תרופתי לקשיים שלהם.

התיאוריה הנ"ל עובדת בשטח באופן חד משמעי ומסבירה את כל אותם מקרים באופן מעורר השתאות!

 

[Shainec]

התיאוריה והפרקטיקה המקובלת באופן רחב - הנותנת מענה מיוחד ל50 אחוזים, נכשלת במקביל בכשלון חרוץ בטיפול בכ-50 אחוזים נוספים, שנראה לכאורה שמתמודדים עם אותם קשיים - ולמרות זאת התרופות גורמות להם לתופעות לוואי קשות או שכלל אינם מצליחים למצוא טיפול ומענה תרופתי לקשיים שלהם.

התיאוריה הנ"ל עובדת בשטח באופן חד משמעי ומסבירה את כל אותם מקרים באופן מעורר השתאות!

לאנשים פה אין מושג כמה אתם צודקים
ומכיחישים תופעות לוואי קיימות
ממולץ לקרוא את הספר הפרעת קשב אינה מחלה של פסיכולוג בכיר מאונסריבת אריאל

 

[רינהרינה]

מכירים טיפול יעיל לטיקים רציניים אצל ילדים? הילד לא נוטל כדורים כלל.
(ניורלוג אמר לי שאין טיפול תרופתי)

אריפליי- לבדוק אצל פסיכאטר (ייתכן שניתנת רק כשיש בנוסף אובססיביות, נוקשות וכו'),
וכן לבדוק pans/ pandas

 

[Shainec]

יש תרופה שעובדת בעיקר על ויסות וגם על קשב שנלקחת לבד או עם ממריצים ריטלין וכדומה וזאת תרופה נגד טיקים קוראים לה אינטוניב/גלופקסין זה לא בסל זאת תרופת קו שני לכל אלה שהתרופות הרגילות עושות טיקים התפרצויות וכדומה

 

[בחורציק עם ADHD]

@0987
אחר בקשת המחילה מכבוד תורתו;
אשמח אם כבודו יעדכן
מה ההתמחות שלו בהפרעת קשב,
ומה ההיסטוריה שלו בהפרעת קשב,
על איזה מידע כבודו מתבסס,
ומהם חומרי הלימוד שלו,
עם אילו רופאים ומומחים דיברת על זה,
כמה ניסיון יש לך בזה,
ועם כמה אנשים התעסקת עם זה בפועל, בשטח.

מינון חסר כשהתרופה טובה ומתאימה אינו גורם תופעות לוואי, לכל היותר ההשפעה לא תספיק.

מינון חסר בהחלט עלול לגרום לתופעות לוואי.

קשיים רגשיים \ הרגלים התנהגותיים שגויים \ הרגלים בריאותייים שליליים - מצטרפים לרשימה גדולה של בעיות שמזיקות. אין קשר לטיפול התרופתי.

בהחלט יש קשר לטיפול התרופתי.

גם עישון מזיק.

נכון, ועם זאת אי"ז קשור להנ"ל [אם תרצה אוכל גם להסביר למה. רפואית, מדעית, מקצועית, מה שתרצה].

וביקשתי כבר, שלא לסתור את הדעות. אפשר לכתוב דעה אחרת.

אשמח אם כבודו יסביר על מה בדיוק מבוססת דעתו.

לא עובדות עליהם טוב בכלל.

מציאותית, זה לא נכון.

ניתן לעקוב ולראות שאותם מתמודדים שסובלים מתופעות לוואי חמורות בטיפול התרופתי \ מנסים שוב ושוב תרופות שונות, בדרך כלל בבדיקה ע"פ הקריטריונים הנ"ל - ניתן יהיה לזהות שהם זקוקים לטיפול במרכיבים האחרים ולא בקשב (או לכל הפחות גם במרכיבים האחרים בנוסף לקשב).

היית פעם אצל פסיכיאטר מקצוען?
למדת קצת על נוירולוגיה, פרמקולוגיה, פסיכולוגיה, נוירופסיכולוגיה, פסיכיאטריה, נוירופסיכופרמקולוגיה?

התרופות הידועות מיועדות לטיפול בקשב, ובאופן עקיף משפיעות על התסימינים האחרים, אך כלל לא באופן הנכון.

התרופות הידועות מיועדות לטיפול בליבה של ההפרעת קש"ר, שממנה נובעים גם הפרעת הקשב והריכוז וגם כל שאר ה'תסמינים האחרים'.

זו הסיבה שאחוזים גבוהים כל כך סובלים מתופעות לוואי \ אינם מצליחים למצוא את הטיפול התרופתי הנכון \ את הסיוע לבעיות הקשב שלהם.

זו תאוריה יפה, אבל יש סיבות יותר פשוטות.
זה שאחוזים גבוהים סובלים מתופעות לוואי / אינם מצליחים למצוא את הטיפול התרופתי הנכון / את הסיוע לבעיות הקשב שלהם, זה נכון. אבל לא כל כף קשור לתאוריה הזו.

בגלל שהחלוקה הנ"ל אינה מוכרת מה שגורם לאבחון וטיפול לא נכון.

אתה חולק פה גם על התיאוריה וגם על הפרטיקה הרפואית המקובלת באופן רחב.
[וגם על ניסיון של לא מעט אנשים]
טוב, מי שרוצה להקשיב לניקים אנונימיים מפרוג שיש להם תיאוריות "לא מוכרות" במקום לרופאים, שלא יקח תרופות ממריצות למרות שהן הטיפול המומלץ כקו ראשון לטיפול במוסחות (ADHD-PI).

התיאוריה הנ"ל עובדת בשטח באופן חד משמעי ומסבירה את כל אותם מקרים באופן מעורר השתאות!

כבודו שמע פעם על המושג קומורבידיות?

לאנשים פה אין מושג כמה אתם צודקים

מי אמר?

ומכיחישים תופעות לוואי קיימות

אדגיש משהו חשוב:
אני לא מכחיש תופעות לוואי! ממש ממש לא!
מניסיון - אני יודע טוב מאד מה זה תופעות לוואי...
תופעות לוואי יכולות לנבוע מהרבה מאד סיבות, ובמקרים כאלו חשוב מאד ליווי מקצועי של פסיכיאטר [או נוירולוג] מומחה ומקצוען!
אבל לצמצם את הכל לתאוריה שנבדקה במבחן המציאות והוכחה כלא נכונה, זה לא יותר מדמגוגיה!
ואחזור שוב על משהו שכבר כתבתי קודם,
בקטע של ניתוח התנהגות ומיומנויות למידה - כלומר ברמת התוצאה - התאוריה הזו יפה ונכונה מאד.
אבל במבחן השורש - המקור - הכל למעשה תוצאה של אותו הדבר!

ואני מתנצל על ההתקפה, למי שיודע מה זה ריבאונד...

 

[אוהבי ירושלים]

לא חד משמעית.
תלוןוי מה המקרה.
לילד עם חרדות הייתי הולכת לפסיאטר, לילדים עם טריקים או סימנים נוירולוגים אחרים, לנוירולוג.
איתי ברגר הוא נוירולוג והוא מצוין בתחום.

העיקר למצןוא איש מקצוע שמתמחה בזה,
ושיושב פרק זמן ניכר עם ההורים והילד.לא כמו כמה נוירולוגים שמספיק להם 7 דקות.

גם אני ממליצה על פרופ' איתי ברגר.
הוא המומחה לענייני קשב

 

[צבי1]

מכירים טיפול יעיל לטיקים רציניים אצל ילדים? הילד לא נוטל כדורים כלל.
(ניורלוג אמר לי שאין טיפול תרופתי)

ניסית שיקח מינרל מגנזיום?
הכי קל זה חיצוני, מלח אנגלי/מלח אפסום
מרגיע נהדר