מידע שימושי מספרים אצלכם בגנון/מעון פרשת שבוע?

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכון ללפני מס' שנים לא מדו אצלנו בהוראת הפיקוח (בית יעקב), אין הורה שזה לא הפריע לו, כולם ללא יוצא מן הכלל קבלו על זה.
לעומת זאת במעון של רשת אחרת בשכונה היו מדליקים משניות במנגינה - אחיין שלי ידע משניות בעה"פ עוד לפני גיל 3!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אצלינו גיל שנתיים מספרים ומדהים לשמוע איך הוא מספר וחווה את זה יפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לא חושבת שאני מנסה להצדיק, להיפך, מנסה להבין איך זה מתבצע בפועל.
פתוחה לשמוע רעיונות חדשים ולראות אם הם ישימים בגני:)
אני לא גננת, יכולה לכתוב לך מה הבן שלי עשה השבוע :)
למדו את השם של הפרשה... ובתוכן למדו-
מכת ארבה- הם ראו שיש ארבה בצבע ירוק (הצבע שלמדו לפני שבועיים) ויש ארבה בצבע חום
קפצו בגן כמו ארבה, עפו כמו ארבה, ו'אכלו' את כל האוכל של מצרים.
מכת חושך- הם הסתובבו בגן עם 'משקפים שחורים' מבריסטול שחור שהם הדביקו על זה מדבקות שחורות, וכשהגננת כיבתה את האור הם 'קפאו' במקום ולא זזו כמו המצרים שלא יכלו לזוז.
תמונה של מצרים מודפסת על בריסטול שהילדים צבעו בשחור עם צבעי ידיים, ודמויות יהודיות צבועות בצהוב מוצמדות על רצועה שאפשר להזיז אותם כמו 'היהודים שהיה להם אור איפה שהם הלכו'
יציאת מצרים- הכינו מצות (יצא פיתות אבל הם הבינו את הרעיון...) ושמו את המצות ובגדי בובה בשק, ו'יצאו' יחד ממצרים (לפי התמונה נראה שהגננת הכינה שער גדול והילדים יצאו מהר מהר דרך השער) זה אמנם יותר מופשט ורעיוני אבל בד"כ גם כנים שלא מלמדים פרשת שבוע ילמדו על זה בערב פסח כך שכנראה זה לא בעיה של ההבנה אלא חלוקה אחרת של התוכן הלימודי.

פעוט בן שנתיים לא יבין את המכות כמו ילד בן 4 וגם הילד בן 4 יבין את זה אחרת מילד בן 6 וגם הילד בן 6 יבין את זה אחרת ממבוגר אבל זה לא מעוות ויש לזה פחות סיכון עיוות מאשר מה שילד בן 3-4-5 עלול ללמוד.
אישית מתייחסת לזה כבניית חלק מהבסיס של הפרשיות כשבגיל הזה עיקר הבסיס שבונים זה ההתרגשות והחוויה של הפעוטות מהתורה ועד כיתה א'-ב' ממשיכים לבנות את הבסיס שעליו הם ילמדו ויעמיקו בהמשך החיים, והחלק הזה אולי לא קריטי כי באמת הם יכולים ללמוד את זה גם בהמשך אבל בשונה מפירות הדר שגם זה לא קריטי וילמדו את זה שוב בגן 3 וגן 4, פרשת השבוע זה בכל אופן משהו מרכזי בחיים דתיים אז מבינה את מי שאכפת לה, גם אם זה לא הדבר החשוב בגנון/מעון וגם אם זה לא הדבר שמכניס יראת שמים :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אני לא גננת, יכולה לכתוב לך מה הבן שלי עשה השבוע :)
למדו את השם של הפרשה... ובתוכן למדו-
מכת ארבה- הם ראו שיש ארבה בצבע ירוק (הצבע שלמדו לפני שבועיים) ויש ארבה בצבע חום
קפצו בגן כמו ארבה, עפו כמו ארבה, ו'אכלו' את כל האוכל של מצרים.
מכת חושך- הם הסתובבו בגן עם 'משקפים שחורים' מבריסטול שחור שהם הדביקו על זה מדבקות שחורות, וכשהגננת כיבתה את האור הם 'קפאו' במקום ולא זזו כמו המצרים שלא יכלו לזוז.
תמונה של מצרים מודפסת על בריסטול שהילדים צבעו בשחור עם צבעי ידיים, ודמויות יהודיות צבועות בצהוב מוצמדות על רצועה שאפשר להזיז אותם כמו 'היהודים שהיה להם אור איפה שהם הלכו'
יציאת מצרים- הכינו מצות (יצא פיתות אבל הם הבינו את הרעיון...) ושמו את המצות ובגדי בובה בשק, ו'יצאו' יחד ממצרים (לפי התמונה נראה שהגננת הכינה שער גדול והילדים יצאו מהר מהר דרך השער) זה אמנם יותר מופשט ורעיוני אבל בד"כ גם כנים שלא מלמדים פרשת שבוע ילמדו על זה בערב פסח כך שכנראה זה לא בעיה של ההבנה אלא חלוקה אחרת של התוכן הלימודי.

פעוט בן שנתיים לא יבין את המכות כמו ילד בן 4 וגם הילד בן 4 יבין את זה אחרת מילד בן 6 וגם הילד בן 6 יבין את זה אחרת ממבוגר אבל זה לא מעוות ויש לזה פחות סיכון עיוות מאשר מה שילד בן 3-4-5 עלול ללמוד.
אישית מתייחסת לזה כבניית חלק מהבסיס של הפרשיות כשבגיל הזה עיקר הבסיס שבונים זה ההתרגשות והחוויה של הפעוטות מהתורה ועד כיתה א'-ב' ממשיכים לבנות את הבסיס שעליו הם ילמדו ויעמיקו בהמשך החיים, והחלק הזה אולי לא קריטי כי באמת הם יכולים ללמוד את זה גם בהמשך אבל בשונה מפירות הדר שגם זה לא קריטי וילמדו את זה שוב בגן 3 וגן 4, פרשת השבוע זה בכל אופן משהו מרכזי בחיים דתיים אז מבינה את מי שאכפת לה, גם אם זה לא הדבר החשוב בגנון/מעון וגם אם זה לא הדבר שמכניס יראת שמים :)
מקסים!
אז אני מלמדת את הנושא לקראת פסח ומקדישה לו זמן רב והרבה חזרה.
אשמח לדוגמאות מפרשיות מורכבות יותר, אם יש.

אבל אני חושבת שהבנתי את הרעיון של ההתרגשות והחוויה מעצם לימוד פרשת השבוע.
אחשוב על זה, אוהבת לחדש. תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אז אני מלמדת את הנושא לקראת פסח ומקדישה לו זמן רב והרבה חזרה.
כמו שאמרתי-
בד"כ גם גנים שלא מלמדים פרשת שבוע ילמדו על זה בערב פסח כך שכנראה זה לא בעיה של ההבנה אלא חלוקה אחרת של התוכן הלימודי.

בגדול הרבה מהחומר הלימודי אפשר לסדר לפי פרשות-
בפרשת שמות הם למדו על המושג ארוך-קצר והמחישו את זה בסיפור של משה בתיבה וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
גם לי חשוב יהדות,
לא חושבת שבזה יהדות נמדדת.

אבל מה שבאמת משמח אותי זה שהגננת המקסימה של הבן שלי מלמדת אותם לוותר, לשמוח, לומר כל מה שה' עושה זה לטובה, להתפלל לה' אבל באמת (נניח מקבל מכה מיד מבקש מה' שישלח לו רפואה שלמה).

יהדות זה הפרטים הקטנים האלה, מה שרואים אצל הגננת, ההתנהגות שלה.

באמת את חושבת שמישהו יצא יותר צדיק אם הוא ידע בגיל שנתיים כבר את עשרת המכות??

והאמת, שהקטן שלי שר וצועק בהתלהבות את השיר הקב"ה אני אוהב אותך, אני אוהב וכו...
זה קצת צורם לי.
הוא לא מבין בגלל מה הוא שר, וזה מילים מפחידות...
עדיף לי שישיר על דינה והקלמנטינה
א. ילדון קטן שעונה אמן הוא בן העולם הבא
הוא לא צריך להבין יותר מדי, מספיק שעונה אמן ומקבל חלק לעוה”ב.
ב. ילד קטן שלא יודע לקרוא מילים שלמות, אבל יודע אותיות-יכול להכריע כשהסופר סת”ם שואל אותו על אות לא ברורה דיה ’איזה אות זו?׳
לא צריך להבין, צריך להרגיל.
והרגל זה רגילות שקונים מגיל צעיר.
אח”כ מחברים את ההבנה השכלית ואת הרגש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
א. ילדון קטן שעונה אמן הוא בן העולם הבא
הוא לא צריך להבין יותר מדי, מספיק שעונה אמן ומקבל חלק לעוה”ב.
ב. ילד קטן שלא יודע לקרוא מילים שלמות, אבל יודע אותיות-יכול להכריע כשהסופר סת”ם שואל אותו על אות לא ברורה דיה ’איזה אות זו?׳
לא צריך להבין, צריך להרגיל.
והרגל זה רגילות שקונים מגיל צעיר.
אח”כ מחברים את ההבנה השכלית ואת הרגש.
זו שאלה מעניינת,
בליל יום כיפור האחרון הייתי בגינה עם הילדים, ישבה לידי שכנה עם כמה זאטוטים, הקטן בן שנתיים ביקש ממתק מהבת שלי ואמא שלו סירבה,
טענה לי שכל שעה שצמים זה מצווה ומרגיל אותם, אז לכל הילדיםםם כולל הזאטוט הן השנתיים היא לא נותנת אוכל בליל יום כיפור (נותנת לאכול טוב לפני)
לי זה היה נשמע הזוי, שאלתי את בעלי, שטעי שהוא לא מכיר שום עניין בכך.

אמן זה קצת שונה, פה דיברו על מה ללמד בריכוז.
ואותיות בכלל בואי נגזים, מדברים פה על גיל שנתיים!! לא הייתי רוצה שילמדו אותו אותיות בגיל הזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
זו שאלה מעניינת,
בליל יום כיפור האחרון הייתי בגינה עם הילדים, ישבה לידי שכנה עם כמה זאטוטים, הקטן בן שנתיים ביקש ממתק מהבת שלי ואמא שלו סירבה,
טענה לי שכל שעה שצמים זה מצווה ומרגיל אותם, אז לכל הילדיםםם כולל הזאטוט הן השנתיים היא לא נותנת אוכל בליל יום כיפור (נותנת לאכול טוב לפני)
לי זה היה נשמע הזוי, שאלתי את בעלי, שטעי שהוא לא מכיר שום עניין בכך.

אמן זה קצת שונה, פה דיברו על מה ללמד בריכוז.
ואותיות בכלל בואי נגזים, מדברים פה על גיל שנתיים!! לא הייתי רוצה שילמדו אותו אותיות בגיל הזה!
לא דברתי על ללמד אותיות, דברתי על העקרון של מה להחדיר בילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אשמח לשמוע האם וכמה מספרים אצלכם בגילאי שנתיים (לא גיל הבוגרים במעון אלא הביניים)
גם באופן כללי במשך השנה ולא רק בחגים.

אצלינו יש נושא כלשהו כל שבוע. מושקע ביותר...
והופתענו לראות שגם בשבועיים האחרונים שהיו פרשות דומיננטיות לא היה אפילו איזכור לכך
רק פירות הדר...

מענין אותי האם זה קשור למנהלת? לגננת ישירות?
המצב בגנון פרטי יותר טוב?


אם אפשר לשים לב שלא לגלוש לנושאים אחרים שעלולים לנעול את האשכול....
בלתק
כגננת לגיל שנתיים סיפרתי בהחלט. לא תמיד סיפור אלא לפעמים משהו שקשור, למשל פרשת לך לך - דיברנו על הליכה, אבל הזכרנו את הקשר לפרשה.

הגן שלי היה גן חב"ד, שם זה תמיד קיים. בגנים ומעונות אחרים שהכרתי מחוגים אחרים - המצב היה כפי שאת מתארת. חג מתן תורה - לומדים בעיקר על מוצרי חלב... וכן הלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
זו שאלה מעניינת,
בליל יום כיפור האחרון הייתי בגינה עם הילדים, ישבה לידי שכנה עם כמה זאטוטים, הקטן בן שנתיים ביקש ממתק מהבת שלי ואמא שלו סירבה,
טענה לי שכל שעה שצמים זה מצווה ומרגיל אותם, אז לכל הילדיםםם כולל הזאטוט הן השנתיים היא לא נותנת אוכל בליל יום כיפור (נותנת לאכול טוב לפני)
לי זה היה נשמע הזוי, שאלתי את בעלי, שטעי שהוא לא מכיר שום עניין בכך.

אמן זה קצת שונה, פה דיברו על מה ללמד בריכוז.
ואותיות בכלל בואי נגזים, מדברים פה על גיל שנתיים!! לא הייתי רוצה שילמדו אותו אותיות בגיל הזה!
ממה שאני יודעת בגיל שנתיים זה ממש אסור לא לתת לילד שמבקש לאכול
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה