פריפריה מידע על הר יונה

עד מתי אפשר להירשם לפרויקט של אברהם סלונים לציבור החסידי בהר יונה? והאם גם מישהו שלא משתייך לקהילות הנ"ל יכול לרכוש שם דירות?
 
עד מתי אפשר להירשם לפרויקט של אברהם סלונים לציבור החסידי בהר יונה? והאם גם מישהו שלא משתייך לקהילות הנ"ל יכול לרכוש שם דירות?
מה שידוע לי זה הסתיים ביום חמישי הקודם (אולי בהמשך יהיה עוד כניסות)
 
מישהו יכול להביא את תוכן הכתבה?
 
מישהו יכול להביא את תוכן הכתבה?
נוף הגליל 3.12.25

נוף הגליל (צילום: אלעד גרשגורן)

    • כלכליסט דיגיטל

המדינה רוצה לשמר רוב יהודי בנוף הגליל, אך לא מצליחה לשווק מגרשים לחרדים​

כישלון נוסף לרמ"י בשיווק קרקעות בשכונת הר יונה ג' החרדית: במכרז שכלל שלושה מתחמים ל-1,670 דירות, התקבלה רק הצעה אחת למתחם אחד - עם 577 דירות. פרופ' שי שטרן מסביר: "המחירים כבר לא זולים וסביבת הריבית לא מעודדת יזמים"​

גיא נרדי
14:59, 01.02.26

ניסיון המדינה לשמר את אופיה היהודי של נוף הגליל (נצרת עילית) לא בא בקלות. שיווק המגרשים בשכונת הר יונה ג', שתוכננה מראש "בצביון חרדי", נכשל פעם אחר פעם. ביום חמישי פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את תוצאות המכרז לשיווק שלושה מתחמים לבנייה רוויה של 1,670 דירות בשכונה, ומהן עולה כי מתחם אחד ובו 577 דירות שווק בהצלחה לחברת תורה ואדמה נדל"ן, שהיתה גם המציעה היחידה. לשני המתחמים האחרים, ובהם 1,093 דירות, לא היה שום ביקוש.
כאמור, רמ"י כבר ניסתה לשווק את המגרשים בשכונת הר יונה ג'. במכרז שתוצאותיו פורסמו בדצמבר, שכלל חמישה מתחמים עם 2,787 דירות, הצליחה רמ"י לשווק רק שני מתחמים ובהם 1,117 דירות. מה שמאפיין את השכונה החדשה, ויכול להיות שזו גם אחת הסיבות לכשלון המכרזים, הוא הטופוגרפיה התלולה, שמביאה לכך שהוצאות הפיתוח גבוהות יחסית. כך למשל, במתחם בגודל כ-17 דונם שנכלל במכרז עמדו הוצאות הפתיוח על 112 מיליון שקל. לשם השוואה, הוצאות הפיתוח של מגרש לבנייה רוויה במתחם האבוקדו בקרית אתא, שטח של כ-12 דונם, הן רק 62 מיליון שקל. מצד שני, התשלום על המגרש בהר יונה ג' היה נמוך יחסית, ועומד על 8 מיליון שקל. מחיר שומת רמ"י היה גבוה בהרבה ועמד על כ-23 מיליון שקל.

ע"פ נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2025 התגוררו בנוף הגליל כ-46 אלף תושבים. נכון לסוף שנת 2022, כ-52% מתושבי העיר יהודים, כ-19.8% הם ערבים נוצרים וכ-12.4% ערבים מוסלמים. המדד החברתי כלכלי של העיר ע"פ הלמ"ס הוא 5 מתוך 10 והיא מהווה יעד הגירה ברור לערבים. בנובמבר 2022 חתמה העיר על הסכם גג עם משרד הבינוי והשיכון. ע"פ ההסכם, העיר אמורה לקבל כ-2.3 מיליארד שקל מהמדינה, ולקדם תוספת של כ-7,000 דירות ושטחי מסחר ותעסוקה בעיר.
שכונת הר יונה ג', שתכנונה קודם במסגרת הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) בתוכנית תמ"ל 1110, שאושרה ב-2023, ממוקמת במערב בעיר, מצפון לכפר כנא, מדרום לעין מאהל וממזרח ליער בית קשת. התוכנית, עליה חתום משרד קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים, מציעה בניית 3,300 דירות. התוכנית תוכננה כך שהיא מותאמת לאוכלוסיה חרדית: הבינוי הוא מתחמי וסביב חללים משותפים, מה שמאפשר יצירת קהילות, ויש הרבה מאוד מוסדות חינוך ובתי כנסת. מתוך הבנה שהאוכלוסיה החרדית נדרשת למקומות תעסוקה קרובים, התוכנית כוללת שלושה מוקדים ובהם כ-95 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.
הדוח החברתי של התוכנית, שהוכן ע"י שמעון איינשטיין, מלמד כי בהר יונה יש כבר בנייה קיימת, משנות ה-70 של המאה הקודמת, שתוכננה עבור אוכלוסיה כללית, אך מאוכלסת בפועל ע"י חרדים. ע"פ הדוח, התוכנית החדשה של הר יונה היא ניסיון ראשון של המדינה להעביר אוכלוסיה ממרכז הארץ למקום חדש, שאין בו "רקע חרדי".

ע"פ אתר הנדל"ן המקוון מדלן, בשנה האחרונה נמכרו בשכונת הר יונה ג' 108 דירות במחיר ממוצע של 14,200 שקל למ"ר. המחיר הממוצע לקנייה עתה הוא 1.39 מיליון שקל. בשנת 2022 המחיר הממוצע היה 850 אלף שקל. בעוד שבעבר הלא רחוק השכונה היתה יותר זולה מאשר שכונות אחרות בנוף הגליל, הרי שעתה היא ברמת מחירים דומה.
פרסומת

שי שטרן, פרופ׳ למשפטים באוניברסיטת בר אילן וראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, לא מופתע מכישלון מכרזי רמ"י: "האירוע של נוף הגליל מתחיל מאינטרס של המדינה לשפר את המצב הדמוגרפי בצפון, ובנצרת פרט. יש כרגע במדינת ישראל רק שני ראשי ערים שנלהבים לקבל אוכלוסיה חרדית - בעפולה ובנוף הגליל. אלה הערים היחידות שמוכנות להכניס אוכלוסיה חרדית. הסיבה היא פשוטה - אם לא החרדים, ייכנסו לשם אוכלוסיות אחרות - כלומר, ערבים. כמובן שזה מתחבר עם הצורך של החברה החרדית בדיור, ומצד שני צמצום עתודות הקרקע במרכז הארץ".
שטרן מסביר שהבעיה העיקרית של שכונת הר יונה ג' בנוף הגליל היא תדמיתית. הטופוגרפיה הלא נוחה והעובדה שהשכונה מוקפת ביישובים ערביים ושמסתמן רוב ערבי בנוף הגליל - הופכים את השכונה לפחות אטרקטיבית עבור חרדים: "האוכלוסיה החרדית שכבר הגיעה להר יונה, בעיקר חסידי בעלז, היתה אוכלוסיית קצה. כלומר, אוכלוסיה חלשה יחסית מבחינה כלכלית וחברתית. לא מיינסטרים. בניגוד לעפולה, ששם החרדים התחילו להתבסס, בנוף הגליל, מההתחלה היתה בחברה החרדית תפיסה מאוד שלילית, וזה קשור לקשיי הקמה - מוסדות החינוך נבנו בצורה איטית, לא היתה תחבורה ציבורית למרכז הארץ ויש בעיות תעסוקה. התפיסה לגבי המקום הזה בחברה החרדית היא שזה מקום נחשל. המחירים שם כבר לא זולים וסביבת הריבית לא מעודדת יזמים, ואין ספק שזה מה שמקשה על שיווק הקרקע".
תגיות:
 
אני לא מבין למה לא מחכים שכל המכרזים יחזרו מחוסר ביקוש ואז המדינה תספסד לנו את הקרקעות במחירי הפסד
אם המדינה רוצה שנהיה בשר תותחים אז לפחות בוא ננצל את זה ?
 
נוף הגליל 3.12.25



ע"פ אתר הנדל"ן המקוון מדלן, בשנה האחרונה נמכרו בשכונת הר יונה ג' 108 דירות במחיר ממוצע של 14,200 שקל למ"ר. המחיר הממוצע לקנייה עתה הוא 1.39 מיליון שקל. בשנת 2022 המחיר הממוצע היה 850 אלף שקל. בעוד שבעבר הלא רחוק השכונה היתה יותר זולה מאשר שכונות אחרות בנוף הגליל, הרי שעתה היא ברמת מחירים דומה.
פרסומת
אם המחיר הממוצע בשנה האחרונה הוא 14,200 למטר, אז מה הרווח העצום אצל אברהם סלונים שמוכר ב-13,300 למטר ?!
 
אם המחיר הממוצע בשנה האחרונה הוא 14,200 למטר, אז מה הרווח העצום אצל אברהם סלונים שמוכר ב-13,300 למטר ?!
זה רק הוכחה להצלחת המקום ב"ה, אין דירה אחת לא מכורה בשונה ממה שקורה במרכז, בבני ברק ות"א וכו' יזמים נתקעו עם מלאי דירות עצום והבנקים מייצרים את צעדיהם, הציבור יצא מהריבוע שצריך לגור ברדיוס אזור המרכז וירושלים בצפיפות ובפקקים שתופחים מיום ליום, נגזרת המחירים נובעים מהיצע וביקוש גם במחיר 13,300 למ"ר יש רווח קבלן השאלה בכמה הקבלן מסתפק תיקח בחשבון שעלויות הפרסום והשיווק נחסכו והכל בפלא גדול נמכר לפני שמשרד הבינוי הכין את השטח לקבלן שאין לזה שום היגיון כי אם קונים למגורים מה החיסכון של עליות השכירות של 6 שנים בסביבות 158,400 ש"ח (2200 ש"ח לחודש) שזה אומר תוספת של 1,584 ש"ח למ"ר 13,300+1,584=14,884 למ"ר (לדירת 100 מ"ר)=לקנות מוכן לא עדיף?!
 
זה רק הוכחה להצלחת המקום ב"ה, אין דירה אחת לא מכורה בשונה ממה שקורה במרכז, בבני ברק ות"א וכו' יזמים נתקעו עם מלאי דירות עצום והבנקים מייצרים את צעדיהם, הציבור יצא מהריבוע שצריך לגור ברדיוס אזור המרכז וירושלים בצפיפות ובפקקים שתופחים מיום ליום, נגזרת המחירים נובעים מהיצע וביקוש גם במחיר 13,300 למ"ר יש רווח קבלן השאלה בכמה הקבלן מסתפק תיקח בחשבון שעלויות הפרסום והשיווק נחסכו והכל בפלא גדול נמכר לפני שמשרד הבינוי הכין את השטח לקבלן שאין לזה שום היגיון כי אם קונים למגורים מה החיסכון של עליות השכירות של 6 שנים בסביבות 158,400 ש"ח (2200 ש"ח לחודש) שזה אומר תוספת של 1,584 ש"ח למ"ר 13,300+1,584=14,884 למ"ר (לדירת 100 מ"ר)=לקנות מוכן לא עדיף?!
לתת ציק זה עדיין לא אומר לקנות דירה ולגבי הכדאיות והרוחיות ללקנות בפרויקט הנ"ל המבינים טוענים שזו הפוך ממציאה
 
לתת ציק זה עדיין לא אומר לקנות דירה ולגבי הכדאיות והרוחיות ללקנות בפרויקט הנ"ל המבינים טוענים שזו הפוך ממציאה
מה המבינים אומרים דחוף לי לדעת ?
אולי אתה מכיר מישהו שמכיר את פרטי הפרוייקט
(אני הבאתי צ'ק ואני רוצה לדעת יותר )
 
מה המבינים אומרים דחוף לי לדעת ?
אולי אתה מכיר מישהו שמכיר את פרטי הפרוייקט
(אני הבאתי צ'ק ואני רוצה לדעת יותר )
העובדה שנתת צ'ק לא אומרת שנפלת
מומלץ לבדוק עם מישהו בקהילה/משפחה שמבין בזה ואין לו אינטרס לצד מסוים
 
המבינים טוענים שזו הפוך ממציאה
להיות "מבין" זה ההפך מלהכליל ולומר שהפרויקט לא כדאי [-לכולם]
המציאות מוכיחה שרוב האנשים מתוך 1000 נרשמים, לא היו עושים כלום! ולא היו קונים דירות מוכנות בהר יונה,
ולכן הפרויקט הזה הוא טוב לרוב האנשים! ואם יש מישהו שרוצה לקנות עכשיו יש לו את האפשרות במחיר יקר יותר,
גם כך אין כמעט דירות למכירה בהר יונה וגם מה שיש המחירים לא מאוד זולים!
לידיעה: הר יונה מסתמנת כאחת הערים החרדיות הבאות! עם סיום בניית השכונה הר יונה ג' מס' היחי"ד יעמוד על 5000+
ולאח"כ (לפי העסקנים של הפרויקטים ששמעו ממשרד השיכון) אחרי שיווקו את כל היחי"ד,
יתחילו לקדם תב"ע לשכונה הסמוכה הר יונה ה' שכונה עם יותר מ6,000 יחי"ד שככה"נ תשווק לחרדים!
 
מה המבינים אומרים דחוף לי לדעת ?
אולי אתה מכיר מישהו שמכיר את פרטי הפרוייקט
(אני הבאתי צ'ק ואני רוצה לדעת יותר )
אם המחיר למטר הינו רק ב-1000 ש"ח יותר זול
וזמן סיום הבניה הכי מוקדם שיש הינה 5 שנים
והפרויקט המוצע עכשו יהיה מוכן בעוד כשנה (אפי) עד 3 שנים (אחוזת מעזריטש)
והפרויקט לפני היתרים בשונה מהפרויקטים המוצעים שהם כבר בבניה
עבודות הפיתוח (לא יודע לגבי מימון) על הרשויות (הידועות בבירוקרטיה ובפרט בהר הזה שהפיתוח הינה קשה)
ועדין הנך לא יודע מה אתה קונה היות ויתכנו שינויים (במטרים קומה וכו')
תחליט לבד מה יותר שווה
 
אם המחיר למטר הינו רק ב-1000 ש"ח יותר זול
וזמן סיום הבניה הכי מוקדם שיש הינה 5 שנים
והפרויקט המוצע עכשו יהיה מוכן בעוד כשנה (אפי) עד 3 שנים (אחוזת מעזריטש)
והפרויקט לפני היתרים בשונה מהפרויקטים המוצעים שהם כבר בבניה
עבודות הפיתוח (לא יודע לגבי מימון) על הרשויות (הידועות בבירוקרטיה ובפרט בהר הזה שהפיתוח הינה קשה)
ועדין הנך לא יודע מה אתה קונה היות ויתכנו שינויים (במטרים קומה וכו')
תחליט לבד מה יותר שווה
העיקרון נכון אך יש בזה הרבה חריגים
קח לדוגמא את רוב האברכים הצעירים שרוצים לבוא לגור שם רק בהמשך

ברור אבל שאין פה עוקץ או משהו ומדובר במחירים זולים [אך לא שוברי שוק]
ובכל מקרה - אין מדובר בקבוצת רכישה אלא בקבלן שחותם בחוזה על התחייבות למחיר סופי ותאריך סיום בניה
 
המחיר למטר יהיה בסביבות 14 אל''ש למטר . מה שכתוב במודעות זה 13300 . הוא ממוצע שהוא כלול דירות חמש חדרים עם חצר גדולה . אפשר לקנות בכמעט אותו מחיר קצת יותר יקר . בפרוייקט של שערי טוביה ואפי קפיטל שהם מוכנות תוך שנתיים בערך. רק מי שהולך לשלם מדד בפרוייקט של סלאנים ישלם בסוף יותר . 2 העניין שאתה חותם חוזה לפני שיש היתרים זה נקרא פריסייל ודירה כזאת אמור להיות בערך 20 אחוז פחות ממחיר השוק . גם עד 10 אחוז שינוי מחוזה ראשון אי אפשר לבטל שזה אומר שאתה יכול לקבל דירה שונה לגמרי ממה שחשבת וחתמת עליו . 3 גם אם אתה מקבל פחות לא אמרו לפי מה מקבלים את הכסף בחזרה .איך מחושבן המטרים אם למשל הורידו לי מטרים מהמרפסת .כמה כסף אני מקבל בחזרה ולכן להגיד שהפרוייקט הוא זול הוא ממש רחוק מהמציאות . עדיין הפרוייקט הנ;''ל טוב מאוד למי שאין לו עכשיו להביא הון עצמי או למי שלא רוצה עכשיו לחשוב לגור בהר יונה
 
נוף הגליל 3.12.25

נוף הגליל (צילום: אלעד גרשגורן)

    • כלכליסט דיגיטל

המדינה רוצה לשמר רוב יהודי בנוף הגליל, אך לא מצליחה לשווק מגרשים לחרדים​

כישלון נוסף לרמ"י בשיווק קרקעות בשכונת הר יונה ג' החרדית: במכרז שכלל שלושה מתחמים ל-1,670 דירות, התקבלה רק הצעה אחת למתחם אחד - עם 577 דירות. פרופ' שי שטרן מסביר: "המחירים כבר לא זולים וסביבת הריבית לא מעודדת יזמים"​

גיא נרדי
14:59, 01.02.26

ניסיון המדינה לשמר את אופיה היהודי של נוף הגליל (נצרת עילית) לא בא בקלות. שיווק המגרשים בשכונת הר יונה ג', שתוכננה מראש "בצביון חרדי", נכשל פעם אחר פעם. ביום חמישי פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את תוצאות המכרז לשיווק שלושה מתחמים לבנייה רוויה של 1,670 דירות בשכונה, ומהן עולה כי מתחם אחד ובו 577 דירות שווק בהצלחה לחברת תורה ואדמה נדל"ן, שהיתה גם המציעה היחידה. לשני המתחמים האחרים, ובהם 1,093 דירות, לא היה שום ביקוש.
כאמור, רמ"י כבר ניסתה לשווק את המגרשים בשכונת הר יונה ג'. במכרז שתוצאותיו פורסמו בדצמבר, שכלל חמישה מתחמים עם 2,787 דירות, הצליחה רמ"י לשווק רק שני מתחמים ובהם 1,117 דירות. מה שמאפיין את השכונה החדשה, ויכול להיות שזו גם אחת הסיבות לכשלון המכרזים, הוא הטופוגרפיה התלולה, שמביאה לכך שהוצאות הפיתוח גבוהות יחסית. כך למשל, במתחם בגודל כ-17 דונם שנכלל במכרז עמדו הוצאות הפתיוח על 112 מיליון שקל. לשם השוואה, הוצאות הפיתוח של מגרש לבנייה רוויה במתחם האבוקדו בקרית אתא, שטח של כ-12 דונם, הן רק 62 מיליון שקל. מצד שני, התשלום על המגרש בהר יונה ג' היה נמוך יחסית, ועומד על 8 מיליון שקל. מחיר שומת רמ"י היה גבוה בהרבה ועמד על כ-23 מיליון שקל.

ע"פ נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2025 התגוררו בנוף הגליל כ-46 אלף תושבים. נכון לסוף שנת 2022, כ-52% מתושבי העיר יהודים, כ-19.8% הם ערבים נוצרים וכ-12.4% ערבים מוסלמים. המדד החברתי כלכלי של העיר ע"פ הלמ"ס הוא 5 מתוך 10 והיא מהווה יעד הגירה ברור לערבים. בנובמבר 2022 חתמה העיר על הסכם גג עם משרד הבינוי והשיכון. ע"פ ההסכם, העיר אמורה לקבל כ-2.3 מיליארד שקל מהמדינה, ולקדם תוספת של כ-7,000 דירות ושטחי מסחר ותעסוקה בעיר.
שכונת הר יונה ג', שתכנונה קודם במסגרת הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) בתוכנית תמ"ל 1110, שאושרה ב-2023, ממוקמת במערב בעיר, מצפון לכפר כנא, מדרום לעין מאהל וממזרח ליער בית קשת. התוכנית, עליה חתום משרד קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים, מציעה בניית 3,300 דירות. התוכנית תוכננה כך שהיא מותאמת לאוכלוסיה חרדית: הבינוי הוא מתחמי וסביב חללים משותפים, מה שמאפשר יצירת קהילות, ויש הרבה מאוד מוסדות חינוך ובתי כנסת. מתוך הבנה שהאוכלוסיה החרדית נדרשת למקומות תעסוקה קרובים, התוכנית כוללת שלושה מוקדים ובהם כ-95 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.
הדוח החברתי של התוכנית, שהוכן ע"י שמעון איינשטיין, מלמד כי בהר יונה יש כבר בנייה קיימת, משנות ה-70 של המאה הקודמת, שתוכננה עבור אוכלוסיה כללית, אך מאוכלסת בפועל ע"י חרדים. ע"פ הדוח, התוכנית החדשה של הר יונה היא ניסיון ראשון של המדינה להעביר אוכלוסיה ממרכז הארץ למקום חדש, שאין בו "רקע חרדי".

ע"פ אתר הנדל"ן המקוון מדלן, בשנה האחרונה נמכרו בשכונת הר יונה ג' 108 דירות במחיר ממוצע של 14,200 שקל למ"ר. המחיר הממוצע לקנייה עתה הוא 1.39 מיליון שקל. בשנת 2022 המחיר הממוצע היה 850 אלף שקל. בעוד שבעבר הלא רחוק השכונה היתה יותר זולה מאשר שכונות אחרות בנוף הגליל, הרי שעתה היא ברמת מחירים דומה.
פרסומת

שי שטרן, פרופ׳ למשפטים באוניברסיטת בר אילן וראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, לא מופתע מכישלון מכרזי רמ"י: "האירוע של נוף הגליל מתחיל מאינטרס של המדינה לשפר את המצב הדמוגרפי בצפון, ובנצרת פרט. יש כרגע במדינת ישראל רק שני ראשי ערים שנלהבים לקבל אוכלוסיה חרדית - בעפולה ובנוף הגליל. אלה הערים היחידות שמוכנות להכניס אוכלוסיה חרדית. הסיבה היא פשוטה - אם לא החרדים, ייכנסו לשם אוכלוסיות אחרות - כלומר, ערבים. כמובן שזה מתחבר עם הצורך של החברה החרדית בדיור, ומצד שני צמצום עתודות הקרקע במרכז הארץ".
שטרן מסביר שהבעיה העיקרית של שכונת הר יונה ג' בנוף הגליל היא תדמיתית. הטופוגרפיה הלא נוחה והעובדה שהשכונה מוקפת ביישובים ערביים ושמסתמן רוב ערבי בנוף הגליל - הופכים את השכונה לפחות אטרקטיבית עבור חרדים: "האוכלוסיה החרדית שכבר הגיעה להר יונה, בעיקר חסידי בעלז, היתה אוכלוסיית קצה. כלומר, אוכלוסיה חלשה יחסית מבחינה כלכלית וחברתית. לא מיינסטרים. בניגוד לעפולה, ששם החרדים התחילו להתבסס, בנוף הגליל, מההתחלה היתה בחברה החרדית תפיסה מאוד שלילית, וזה קשור לקשיי הקמה - מוסדות החינוך נבנו בצורה איטית, לא היתה תחבורה ציבורית למרכז הארץ ויש בעיות תעסוקה. התפיסה לגבי המקום הזה בחברה החרדית היא שזה מקום נחשל. המחירים שם כבר לא זולים וסביבת הריבית לא מעודדת יזמים, ואין ספק שזה מה שמקשה על שיווק הקרקע".
תגיות:
רואים שעורכי הכתבה לא מבינים את הציבור החרדי!
כמו"כ הם מסקרים את השיווקים ככישלון, דווקא אחרי עשרים שנה שהשכונה נתקעה ולא הצליחו לשווק כמעט יחי"ד,
וכרגע שווקו רוב המגרשים בשני פעימות, וכמו"כ כרגע השכונה זוכה לביקושי שיא מאז הקמתה!
עדיין אין כמעט קבלנים שניגשים למכרז, אבל הביקוש נובע מהציבור, וההצעות ג"כ מגיעות מעסקניים פנימיים!
כמו"כ הטופוגרפיה לא פוגעת בתדמית השכונה, להיפך זה אולי מועיל בגלל הנופים המרהיבים!
 
אם המחיר למטר הינו רק ב-1000 ש"ח יותר זול
וזמן סיום הבניה הכי מוקדם שיש הינה 5 שנים
והפרויקט המוצע עכשו יהיה מוכן בעוד כשנה (אפי) עד 3 שנים (אחוזת מעזריטש)
והפרויקט לפני היתרים בשונה מהפרויקטים המוצעים שהם כבר בבניה
עבודות הפיתוח (לא יודע לגבי מימון) על הרשויות (הידועות בבירוקרטיה ובפרט בהר הזה שהפיתוח הינה קשה)
ועדין הנך לא יודע מה אתה קונה היות ויתכנו שינויים (במטרים קומה וכו')
תחליט לבד מה יותר שווה
שים לב, שהפרויקטים שמוכנים מיד או תוך שנה, צריך גם לשלם מוקדם,
ואילו כאן משלמים רק בעוד כמה שנים ולפי התקדמות הבניה,
אז לכל מי שאין לו עכשיו את כל הסכום הנדרש,
זה דבר טוב מאוד שהוא סגור לפי המחיר העכשוי [+מדד] ולא לפי המחיר שיהיה בעוד כמה שנים,
שסביר להניח שהוא יהיה יקר בהרבה.
 
אתה אומר את זה מידיעה?
מידיעה מאחד הגורמים הראשיים . וכפי שכתוב במודעה ממוצע שכולל את כל סוגי הדירות והמרפסות . ולכן הדירות של 3 חדרים יהיו יותר בכיוון של 14 ומעלה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה