סקירה רפורמה בענף החלב של סמוטריץ

נגעת באחת הנקודות החשובות.
במקרה קיצון אתה תראה שרפתן מקומי יעשה הכל כדי שיהיה חלב לילדים שלנו.
כשנשענים על תוצרת מקומית
משלמים גם על המחויבות החברתית.
אתה אומר, כ"שיש בעיה, הרפתן יעשה הכל כדי שיהיה חלב לילדים שלנו".

הנה דבר הרפתן בעצמו (מתוך מסמך של מועצת החלב), שאומר, שכן, זה בסדר שבחגים יש מחסורים, וזה המחיר לתעשייה מקומית. [אגב, אם יהיה יבוא מחו"ל, כמובן לא תהיה בעיה ומחסור בחגים, פשוט יש בלי סוף מחלבות נוספות ומקורות יבוא נוספים]

גאים במחסור בחלב בחגים.png
 
הנה דבר הרפתן בעצמו (מתוך מסמך של מועצת החלב), שאומר, שכן, זה בסדר שבחגים יש מחסורים, וזה המחיר לתעשייה מקומית. [אגב, אם יהיה יבוא מחו"ל, כמובן לא תהיה בעיה ומחסור בחגים, פשוט יש בלי סוף מחלבות נוספות ומקורות יבוא נוספים]
גם מי שמתנגד לייבוא תומך בפירוק מועצת החלב
או לפחות בזה שהחוק מתכנן את משק החלב
 
אתה אומר, כ"שיש בעיה, הרפתן יעשה הכל כדי שיהיה חלב לילדים שלנו".

הנה דבר הרפתן בעצמו (מתוך מסמך של מועצת החלב), שאומר, שכן, זה בסדר שבחגים יש מחסורים, וזה המחיר לתעשייה מקומית. [אגב, אם יהיה יבוא מחו"ל, כמובן לא תהיה בעיה ומחסור בחגים, פשוט יש בלי סוף מחלבות נוספות ומקורות יבוא נוספים]

צפה בקובץ המצורף 2127767
שיקול נכון.
 
התיחסתי ליבוא של תוצרת חקלאית
ובאופן כללי הייתה ירידה חדה מאד בייבוא משם
אגב בין הזמן שכתבתי את זה לעכשיו
הקורולה חזרה לשוק אבל לא מטורקיה אלא מיפן
האם בעיניך רכב פשוט הוא משהו שהגיוני שייעצרו את היצוא שלו
אם נגעת בתעשיית הרכב, אכן זו הדוגמא המושלמת.
גם בישראל יצרני סוסיתא וכרמל הפעילו לובינג אדיר על המדינה שלא לאפשר יבוא רכבים מהעולם, כדי לאפשר לתעשיית רכב עצמאית מושלמת.

לפעמים, אנחנו צריכים לעצור ולהבין מתי אנחנו משתכנעים מאינטרסנטים, ומה האמת הנכונה לנו.
סוסיתא.png
 
שיקול נכון.
למה כל עוד אין בעיה של לא תחונם
הרפתות בבעלות גויים היו יכולים להגדיל ייצור
אם נגעת בתעשיית הרכב, אכן זו הדוגמא המושלמת.
גם בישראל יצרני סוסיתא וכרמל הפעילו לובינג אדיר על המדינה שלא לאפשר יבוא רכבים מהעולם, כדי לאפשר לתעשיית רכב עצמאית מושלמת.

לפעמים, אנחנו צריכים לעצור ולהבין מתי אנחנו משתכנעים מאינטרסנטים, ומה האמת הנכונה לנו.צפה בקובץ המצורף 2127817
אני לא מכיר את הפרשייה אבל בכלל לא בטוח שזה לא היה נכון
בפרט בתקופה הזו שכח העבודה כאן היה מאד זול

ובמחשבה שניה סביר להניח שהסיבה לסגור את התעשייה הזאת הייתה
שחצי מהעולם מחרים באופן קבוע תוצרת ישראלית מה שמקשה על התחרותיות מול יצרנים אחרים
 
נערך לאחרונה ב:
ובמחשבה שניה סביר להניח שהסיבה לסגור את התעשייה הזאת הייתה
שחצי מהעולם מחרים באופן קבוע תוצרת ישראלית מה שמקשה על התחרותיות מול יצרנים אחרים
ומסתבר שעל אף הטענה החריגה הזו - והחרם האמיתי שהיה קיים... הפתיחה ליבוא חוללה כאן שוק רכב משוכלל פי 1000 מסוסיתא וכרמל. עם רכבי יוקרה ורכבים זולים....

כלומר, היבוא החופשי עדיין מנצח כל תעשייה בכל מקרה.
 
שלום לכולם אני מקפיץ פה כי לא ראיתי עוד אשכולות על זה
יש לי כמה שאלות אשמח למידע
א מה עם הרפורמה שמעתי שיש בלאגן לאן זה הולך?
ב שמעתי שהוא חתם על צו לביטול המכסים מה המשמעות של זה ומתי נרגיש את זה ?
ג בהנחה שזה משמעותי למה במקום כל הבלאגן של החוק שפשוט יחתום על צווים ?
 
ביטחון תזונתי.
מוצר עם תאריך תפוגה קצר
לא יכול לסבול מבעייה בשרשראות האספקה
אתה לא רוצה לקום באמצע הלילה לתינוק צורח ואין חלב.
לבנתיים נראה שיצרני החלב מאיימים בשביתה כדי להוכיח שהעולם לא יגמר אם לא יהיה חלב בחנויות...
 
לבנתיים נראה שיצרני החלב מאיימים בשביתה כדי להוכיח שהעולם לא יגמר אם לא יהיה חלב בחנויות...
לא הצלחתי להבין הרפתנים לא מיצרים חלב כדי להוכיח שאפשר להסתדר בלי חלב ?
 
לבנתיים נראה שיצרני החלב מאיימים בשביתה כדי להוכיח שהעולם לא יגמר אם לא יהיה חלב בחנויות...
לא הצלחתי להבין הרפתנים לא מיצרים חלב כדי להוכיח שאפשר להסתדר בלי חלב ?
הפרות לא שובתות... ואי אפשר לאחסן חלב ברפת יותר מ48 שעות
(זו גם התשובה לגבי שבת וחג, לא שופכים את החלב, מישהו משתמש בו בסוף)
כנראה שהרפתנים מקווים שהאיומים שלהם יריצו את הקונים לאגור חלב, ויווצר מחסור
בינתיים הציבור חכם, וזה לא קורה
 
הפרות לא שובתות... ואי אפשר לאחסן חלב ברפת יותר מ48 שעות
(זו גם התשובה לגבי שבת וחג, לא שופכים את החלב, מישהו משתמש בו בסוף)
כנראה שהרפתנים מקווים שהאיומים שלהם יריצו את הקונים לאגור חלב, ויווצר מחסור
בינתיים הציבור חכם, וזה לא קורה
אפשר לייצר מכל החלב גבנ"ץ ולא למכור חלב ניגר
 
גם למכונות הגבנ"צ ושאר הגבינות קשות יש קיבולת מסויימת , א"א לדחוף שם את כל החלב של המשק...
קשה להאמין שזה נכון שלא ניתן לשמר בשביל תעשייה. אבל זה מעגלי אם לא ימכרו חלב ניגר יפתחו ייבוא מחו"ל ואז ייסגרו רפתות (ויחסכו זיהום אויר, ועוד שטח יקר לנדל"ן, [וגם לא יזרעו בשמיטה מאות אלפי דונמים בשביל הבהמות] וחד גדיא
 
אפשר לייצר מכל החלב גבנ"ץ ולא למכור חלב ניגר
הרפתות מספקות רק חלב, ומי שאיים לעצור זה הרפתנים
חלב שלא יצא מהרפת תוך 48 שעות מהחליבה,
יזרק לאשפה (ומסתבר שאי אפשר לשפוך אותו לביוב, וזה יעלה להם גם פינוי
לכן אין סיכוי שזה יקרה
 
הרפתות מספקות רק חלב, ומי שאיים לעצור זה הרפתנים
חלב שלא יצא מהרפת תוך 48 שעות מהחליבה,
יזרק לאשפה (ומסתבר שאי אפשר לשפוך אותו לביוב, וזה יעלה להם גם פינוי
לכן אין סיכוי שזה יקרה
אז הם ישפכו אטו על הרצפה כביש
כבר פורסם שהם שפכו חלב על הכביש
על כגון דא נאמר לא בוכים על חלב שנשפך
 
זה דיון תיאורטי כי כבר נכנעו מזמן.........
 
שלום לכולם אני מקפיץ פה כי לא ראיתי עוד אשכולות על זה
יש לי כמה שאלות אשמח למידע
א מה עם הרפורמה שמעתי שיש בלאגן לאן זה הולך?
ב שמעתי שהוא חתם על צו לביטול המכסים מה המשמעות של זה ומתי נרגיש את זה ?
ג בהנחה שזה משמעותי למה במקום כל הבלאגן של החוק שפשוט יחתום על צווים ?
להלן תמלול מדויק של הפרק "הקרב על החלב" מתוך הפודקאסט "עוד יום" של כאן הסכתים, הכולל חלוקה לדוברים וציוני זמן:




00:00 – 00:28 | פרסומת
(קריינות על הלוואות של ישראכרט)

00:29 – 00:41 | פתיח הפודקאסט
קריינית:
אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

00:42 – 01:41 | הקדמה של שאול אמסטרדמסקי
שאול אמסטרדמסקי:
היי, אתן ואתם על חיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי. בימים האחרונים, אני בטוח ששמתם לב שרפורמת החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיעה לנקודת רתיחה. רתיחה, הבנתם? כי זה חלב, לא משנה. רפתנים בכל רחבי ישראל יצאו בפעולות מחאה, היה אפילו דיבור שהם ייכנסו לשביתה ואז כל עם ישראל הלך לקנות חלב בשביל שלא יהיה מחסור, ומה אתם יודעים? נהיה מחסור. בכל אופן, שר האוצר מצדו נותר נחוש ומאיים אפילו בהפלת הממשלה אם הרפורמה בחלב לא תעבור. אז ישבתי והקלטתי פרק מיוחד עם ההסכת האח שלנו "עוד יום", ניסינו להבין שם דניאל אופיר ואני מה באמת עומד מאחורי הרפורמה, איך בכלל נראה שוק החלב בישראל, האם זה הצעד שיטפל ביוקר המחיה אחת ולתמיד, למה הרפתנים מצדם משוכנעים שזה איום על ביטחון המזון, ובסופו של דבר - מה עדיף לנו הצרכנים? רמז: עניין של טיפה עולם. אז האזנה נעימה.

01:42 – 02:12 | קטעי קול ודיווחים מהשטח
(קולות של טרקטורים ומחאות רפתנים)
כתב: "איפה שאני עומד אתם יכולים לראות נוכחות משטרתית כבדה מאחוריי, באנרים וטרקטורים... שלטים שאומרים 'אין חקלאים אין אוכל'".
מפגינים: "סמוטריץ' הביתה! ביטחון המזון בסכנה!"
רפתנית: "אין תחליף לייצור מקומי במוצר בסיסי כמו חלב. המקומות הכי קשים בעוטף ובצפון, מעולם לא הפסקנו לייצור חלב."

02:13 – 02:29 | דניאל אופיר (קריינות פתיחה)
דניאל אופיר:
שלום, אתן ואתם על "עוד יום", הסכת האקטואליה של כאן. אני דניאל אופיר. היום אנחנו מנסים להבין את הקרב סביב רפורמת החלב. למה האוצר משוכנע שזו הדרך להילחם ביוקר המחיה? למה הרפתנים בטוחים שהמהלך הזה הוא לא פחות מפגיעה באתוס הציוני? ואיך מאבק בין ממשלה לענף קטן יחסית במשק מצליח לטלטל קואליציה שלמה? על כל אלה ננסה לענות בעזרת שאול אמסטרדמסקי, פרשן כאן חדשות.

02:30 – 02:45 | שיחה בין דניאל אופיר לשאול אמסטרדמסקי
דניאל אופיר:
שלום שאול.
שאול אמסטרדמסקי: שלום דניאל.
דניאל אופיר: שאול, בוא נתחיל מלהסביר איך נראה שוק החלב היום, ומה בעיני השר סמוטריץ' ומשרד האוצר מצריך רפורמה?

02:46 – 04:14 | מבנה שוק החלב בישראל
שאול אמסטרדמסקי:
אוקיי, שוק החלב בישראל מורכב ממיליארד וחצי ליטר חלב ש-600 ומשהו רפתות בכל רחבי הארץ מייצרות כל שנה. הרוב המוחלט של הרפתות הן רפתות משפחתיות, יחסית קטנות-בינוניות במושבים, והיתר הן רפתות בקיבוצים. אבל הרפתות בקיבוצים נוטות להיות גדולות יותר, יעילות יותר, ולכן הן מייצרות את רוב החלב (בין 60 ל-70 אחוז). זה משק החלב הישראלי.
בצד השני, של מי שקונה את החלב - חברת תנובה. אנחנו מכירים אותה בתור מונופול, אבל היא גם "מונופסון" (חברה שקונה את רוב חומר הגלם). תנובה קונה 90% מהחלב שמיוצר בישראל בשביל לייצר ממנו מוצרי חלב. הרפורמה באה ואומרת: זה שוק שאנחנו לא אוהבים. גם כי יש שחקן אחד סופר חזק (תנובה), וגם כי בצד הייצור, הרפתות במושבים הן קטנות ולא יעילות. היה אפשר לייצר יותר חלב בפחות עלות לו היינו עוברים לרפתות גדולות יותר - מה שבכלכלה קוראים "יתרונות לגודל".

04:15 – 06:13 | מועצת החלב וניהול השוק
דניאל אופיר:
ויש גם עניין עם מועצת החלב, נכון? מה התפקיד שלה?
שאול אמסטרדמסקי: מועצת החלב היא המועצה החקלאית הדומיננטית ביותר שנותרה. התפקיד שלה הוא לנהל את שוק החלב. באוצר משתמשים במילה "לתכנן", לי זה עושה קונוטציות של ימי קום המדינה, אבל זה נכון. המטרה היא שתהיה אספקה רציפה של חלב כל השנה.
פרות הן בעלי חיים, לא לוחצים על כפתור. הן נותנות יותר חלב בחורף (כשהביקוש נמוך) ופחות בקיץ (כשהביקוש גבוה). לו לא היה גוף שמנהל את זה, מווסת עודפים ומייבש חלב לאבקה, אז בקיץ היינו נקלעים למחסור קבוע.
מה שהממשלה מאוד לא אוהבת, זה שמועצת החלב קובעת לכל רפת כמה חלב היא תייצר ובאיזה מחיר היא תמכור אותו ("מחיר המטרה"). זה שריד היסטורי מהתקופה שבה רצו לפזר אנשים בגבולות ובפריפריה, ונתנו להם "מכסה" כסוג של פנסיה תקציבית דרך הרפת. זה מה שמשרד האוצר רוצה לשנות.

06:14 – 08:14 | פרטי הרפורמה של סמוטריץ'
דניאל אופיר:
אז מה הוא חושב לעשות?
שאול אמסטרדמסקי: יש פער בין ההצהרות של שר האוצר לבין מה שיקרה בפועל. בהצהרות הוא אומר "נלחם במונופולים", "נוריד את יוקר המחיה". בפועל, הם הולכים לפרק את מועצת החלב ולהעביר את הסמכויות לממשלה (משרד החקלאות והאוצר).
ההבדל המרכזי הוא שהממשלה רוצה להוריד את מחיר המטרה ב-15% ולהוציא החוצה מהשוק שליש ממנו. אם היום מייצרים 1.5 מיליארד ליטר, היא רוצה רק מיליארד. היא אומרת לרפתות הקטנות במושבים: "קחו שני מיליון שקל פיצוי ותצאו". הרפתות הגדולות בקיבוצים יגדלו ויהיו יעילות יותר. ואת השליש הנותר? המדינה מתכוונת לייבא, בעיקר גבינות צהובות.

08:15 – 10:14 | האם זה באמת יוזיל מחירים?
דניאל אופיר:
והמעבר לייבוא יצור תחרות ויוריד מחירים?
שאול אמסטרדמסקי: זו שאלת מיליון הדולר. לדעתי - לא בטוח, ובטח לא במידה שהממשלה טוענת. האם אפשר לייבא חלב ניגר (חלב טרי)? התשובה היא לא ממש, זה לא כלכלי ליבואנים. חלב עמיד כן מייבאים, אבל זה לא החלב שאנחנו שותים בדרך כלל. בשביל לייצר מוצרי חלב (יוגורטים, מעדנים) צריך חלב גולמי מקומי, ושם לא תהיה תחרות.

10:15 – 11:36 | שוק הגבינות הצהובות
שאול אמסטרדמסקי:
איפה כן תהיה תחרות? בגבינות צהובות. שם יש חיי מדף ארוכים ואפשר לייבא. המגוון יגדל, אבל האם המחיר ירד? זה תלוי ביבואנים וברשתות השיווק. אם המדינה תוריד מכס, האם הם יגלגלו את ההנחה אלינו? לא בטוח. וגם אם כן - כמה כסף משק בית מוציא על גבינה צהובה בחודש? כמה עשרות שקלים. גם אם תחסוך חצי מזה, זה לא מה שיפתור את יוקר המחיה בישראל.

11:37 – 13:42 | עמדת הרפתנים והקשר למלחמה
דניאל אופיר:
בוא נדבר על הרפתנים. הם בטח לא רוצים שמישהו יזיז להם את הגבינה, אבל מה הטיעונים שלהם?
שאול אמסטרדמסקי: אני רוצה להגיד פה משהו אישי. עד לפני המלחמה (7 באוקטובר), הייתי בצד של משרד האוצר ב-100%. חשבתי שדי עם השאריות האנכרוניסטיות האלה. אבל בתחילת המלחמה העמדה שלי השתנתה. ראיתי בעיניים, גם בצפון וגם בעוטף, שהם באמת שומרים על הגבול. נהרגו רפתנים, נהרגו לולנים. ותחת אש, הם המשיכו לחלוב את הפרות כדי שלנו יהיה חלב. הם יכלו לעזוב הכל, ואז לא היה לנו חלב כי אי אפשר לייבא חלב טרי. המעבר החד של שר האוצר מלקרוא להם "גיבורים" ללקרוא להם "מונופוליסטים" - אני לא מסוגל לעכל אותו.

13:43 – 15:54 | "מס גבולות" ומודל התמיכה
דניאל אופיר:
אתה אומר שזה סוג של "מס גבולות" שכולנו משלמים כדי שיהיה מי שיישב שם?
שאול אמסטרדמסקי: בדיוק. ואפשר להתווכח אם אנחנו רוצים לשלם אותו, אבל אי אפשר לזרוק אותם לפח. אפשר לעשות מה שעושים באירופה: תמיכה ישירה. לבטל מכסים ומכסות, לתת לשוק להיות חופשי, אבל לתת לרפתנים כסף ישירות מתקציב המדינה על זה שהם יושבים על הגבול ושומרים על הערכים שלנו. אבל משרד האוצר לא רוצה להוציא כסף מהתקציב, הוא מעדיף שהצרכן ישלם דרך מחיר החלב.

15:55 – 17:05 | סוגיית המחסור וביטחון המזון
דניאל אופיר:
ומה לגבי הטיעון שיהיה מחסור בזמן מלחמה או חרם אם נסתמך על ייבוא?
שאול אמסטרדמסקי: הטיעון הזה פחות מחזיק לגבי גבינה צהובה, אבל הוא קריטי לגבי חלב. אם נפסיק לנהל את השוק, בשיאי הביקוש (חגים וקיץ) בהחלט עלול להיות מחסור בחלב ומוצריו הבסיסיים.

17:06 – 18:32 | הזווית הפוליטית
דניאל אופיר:
איפה הרפורמה עומדת עכשיו? היא הושארה בחוק ההסדרים ועברה לוועדה מיוחדת.
שאול אמסטרדמסקי: האירוע הוא פוליטי. האוצר מנסה לקדם את זה שנים. סמוטריץ' נזכר רגע לפני בחירות שיוקר המחיה מעיק עלינו והוא לא עשה הרבה בנושא, אז הוא נלחם על זה עכשיו. נתניהו צריך את הקואליציה שלו, וסמוטריץ' מאיים שאם זה לא עובר - אין תקציב. מצד שני, דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה) הוא "רדיקל חופשי" שלא נכנע בקלות, לכן העבירו את זה לוועדה של אוהד טל מהציונות הדתית. בסוף זה תלוי בנתניהו - אם הוא יחליט שהמחיר הפוליטי של המלחמה בחקלאים (ובאנשי הליכוד שתומכים בהם) שווה את זה.

18:33 – 19:32 | סיכום
דניאל אופיר:
אז לסיכום, סמוטריץ' ממסגר את זה כמאבק ביוקר המחיה, אבל הוא נזכר מאוחר מדי?
שאול אמסטרדמסקי: באמת, איפה היית עד עכשיו? המלחמה ארוכה, אבל היו לך גם 9 חודשים לפניה שבהם היית עסוק בחקיקה משפטית. להיזכר בזה רגע לפני בחירות זה קצת בדיחה, במיוחד כשהרפורמה הזו תחסוך לנו במקרה הטוב כמה עשרות שקלים בחודש על גבינה צהובה. אף משפחה לא תתעורר בבוקר ותגיד "וואו, יוקר המחיה עבר".

19:33 – 20:30 | סיום וקרדיטים
דניאל אופיר:
שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה לך.
שאול אמסטרדמסקי: תודה דניאל.
דניאל אופיר: ותודה לכם שהאזנתם... (קרדיטים לצוות ההפקה וסגירת הפרק).

20:31 – 21:05 | פרסומת סיום
(פרסומת למועדון ג'ו דלק)
 
להלן תמלול מדויק של הפרק "הקרב על החלב" מתוך הפודקאסט "עוד יום" של כאן הסכתים, הכולל חלוקה לדוברים וציוני זמן:




00:00 – 00:28 | פרסומת
(קריינות על הלוואות של ישראכרט)

00:29 – 00:41 | פתיח הפודקאסט
קריינית:
אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

00:42 – 01:41 | הקדמה של שאול אמסטרדמסקי
שאול אמסטרדמסקי:
היי, אתן ואתם על חיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי. בימים האחרונים, אני בטוח ששמתם לב שרפורמת החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיעה לנקודת רתיחה. רתיחה, הבנתם? כי זה חלב, לא משנה. רפתנים בכל רחבי ישראל יצאו בפעולות מחאה, היה אפילו דיבור שהם ייכנסו לשביתה ואז כל עם ישראל הלך לקנות חלב בשביל שלא יהיה מחסור, ומה אתם יודעים? נהיה מחסור. בכל אופן, שר האוצר מצדו נותר נחוש ומאיים אפילו בהפלת הממשלה אם הרפורמה בחלב לא תעבור. אז ישבתי והקלטתי פרק מיוחד עם ההסכת האח שלנו "עוד יום", ניסינו להבין שם דניאל אופיר ואני מה באמת עומד מאחורי הרפורמה, איך בכלל נראה שוק החלב בישראל, האם זה הצעד שיטפל ביוקר המחיה אחת ולתמיד, למה הרפתנים מצדם משוכנעים שזה איום על ביטחון המזון, ובסופו של דבר - מה עדיף לנו הצרכנים? רמז: עניין של טיפה עולם. אז האזנה נעימה.

01:42 – 02:12 | קטעי קול ודיווחים מהשטח
(קולות של טרקטורים ומחאות רפתנים)
כתב: "איפה שאני עומד אתם יכולים לראות נוכחות משטרתית כבדה מאחוריי, באנרים וטרקטורים... שלטים שאומרים 'אין חקלאים אין אוכל'".
מפגינים: "סמוטריץ' הביתה! ביטחון המזון בסכנה!"
רפתנית: "אין תחליף לייצור מקומי במוצר בסיסי כמו חלב. המקומות הכי קשים בעוטף ובצפון, מעולם לא הפסקנו לייצור חלב."

02:13 – 02:29 | דניאל אופיר (קריינות פתיחה)
דניאל אופיר:
שלום, אתן ואתם על "עוד יום", הסכת האקטואליה של כאן. אני דניאל אופיר. היום אנחנו מנסים להבין את הקרב סביב רפורמת החלב. למה האוצר משוכנע שזו הדרך להילחם ביוקר המחיה? למה הרפתנים בטוחים שהמהלך הזה הוא לא פחות מפגיעה באתוס הציוני? ואיך מאבק בין ממשלה לענף קטן יחסית במשק מצליח לטלטל קואליציה שלמה? על כל אלה ננסה לענות בעזרת שאול אמסטרדמסקי, פרשן כאן חדשות.

02:30 – 02:45 | שיחה בין דניאל אופיר לשאול אמסטרדמסקי
דניאל אופיר:
שלום שאול.
שאול אמסטרדמסקי: שלום דניאל.
דניאל אופיר: שאול, בוא נתחיל מלהסביר איך נראה שוק החלב היום, ומה בעיני השר סמוטריץ' ומשרד האוצר מצריך רפורמה?

02:46 – 04:14 | מבנה שוק החלב בישראל
שאול אמסטרדמסקי:
אוקיי, שוק החלב בישראל מורכב ממיליארד וחצי ליטר חלב ש-600 ומשהו רפתות בכל רחבי הארץ מייצרות כל שנה. הרוב המוחלט של הרפתות הן רפתות משפחתיות, יחסית קטנות-בינוניות במושבים, והיתר הן רפתות בקיבוצים. אבל הרפתות בקיבוצים נוטות להיות גדולות יותר, יעילות יותר, ולכן הן מייצרות את רוב החלב (בין 60 ל-70 אחוז). זה משק החלב הישראלי.
בצד השני, של מי שקונה את החלב - חברת תנובה. אנחנו מכירים אותה בתור מונופול, אבל היא גם "מונופסון" (חברה שקונה את רוב חומר הגלם). תנובה קונה 90% מהחלב שמיוצר בישראל בשביל לייצר ממנו מוצרי חלב. הרפורמה באה ואומרת: זה שוק שאנחנו לא אוהבים. גם כי יש שחקן אחד סופר חזק (תנובה), וגם כי בצד הייצור, הרפתות במושבים הן קטנות ולא יעילות. היה אפשר לייצר יותר חלב בפחות עלות לו היינו עוברים לרפתות גדולות יותר - מה שבכלכלה קוראים "יתרונות לגודל".

04:15 – 06:13 | מועצת החלב וניהול השוק
דניאל אופיר:
ויש גם עניין עם מועצת החלב, נכון? מה התפקיד שלה?
שאול אמסטרדמסקי: מועצת החלב היא המועצה החקלאית הדומיננטית ביותר שנותרה. התפקיד שלה הוא לנהל את שוק החלב. באוצר משתמשים במילה "לתכנן", לי זה עושה קונוטציות של ימי קום המדינה, אבל זה נכון. המטרה היא שתהיה אספקה רציפה של חלב כל השנה.
פרות הן בעלי חיים, לא לוחצים על כפתור. הן נותנות יותר חלב בחורף (כשהביקוש נמוך) ופחות בקיץ (כשהביקוש גבוה). לו לא היה גוף שמנהל את זה, מווסת עודפים ומייבש חלב לאבקה, אז בקיץ היינו נקלעים למחסור קבוע.
מה שהממשלה מאוד לא אוהבת, זה שמועצת החלב קובעת לכל רפת כמה חלב היא תייצר ובאיזה מחיר היא תמכור אותו ("מחיר המטרה"). זה שריד היסטורי מהתקופה שבה רצו לפזר אנשים בגבולות ובפריפריה, ונתנו להם "מכסה" כסוג של פנסיה תקציבית דרך הרפת. זה מה שמשרד האוצר רוצה לשנות.

06:14 – 08:14 | פרטי הרפורמה של סמוטריץ'
דניאל אופיר:
אז מה הוא חושב לעשות?
שאול אמסטרדמסקי: יש פער בין ההצהרות של שר האוצר לבין מה שיקרה בפועל. בהצהרות הוא אומר "נלחם במונופולים", "נוריד את יוקר המחיה". בפועל, הם הולכים לפרק את מועצת החלב ולהעביר את הסמכויות לממשלה (משרד החקלאות והאוצר).
ההבדל המרכזי הוא שהממשלה רוצה להוריד את מחיר המטרה ב-15% ולהוציא החוצה מהשוק שליש ממנו. אם היום מייצרים 1.5 מיליארד ליטר, היא רוצה רק מיליארד. היא אומרת לרפתות הקטנות במושבים: "קחו שני מיליון שקל פיצוי ותצאו". הרפתות הגדולות בקיבוצים יגדלו ויהיו יעילות יותר. ואת השליש הנותר? המדינה מתכוונת לייבא, בעיקר גבינות צהובות.

08:15 – 10:14 | האם זה באמת יוזיל מחירים?
דניאל אופיר:
והמעבר לייבוא יצור תחרות ויוריד מחירים?
שאול אמסטרדמסקי: זו שאלת מיליון הדולר. לדעתי - לא בטוח, ובטח לא במידה שהממשלה טוענת. האם אפשר לייבא חלב ניגר (חלב טרי)? התשובה היא לא ממש, זה לא כלכלי ליבואנים. חלב עמיד כן מייבאים, אבל זה לא החלב שאנחנו שותים בדרך כלל. בשביל לייצר מוצרי חלב (יוגורטים, מעדנים) צריך חלב גולמי מקומי, ושם לא תהיה תחרות.

10:15 – 11:36 | שוק הגבינות הצהובות
שאול אמסטרדמסקי:
איפה כן תהיה תחרות? בגבינות צהובות. שם יש חיי מדף ארוכים ואפשר לייבא. המגוון יגדל, אבל האם המחיר ירד? זה תלוי ביבואנים וברשתות השיווק. אם המדינה תוריד מכס, האם הם יגלגלו את ההנחה אלינו? לא בטוח. וגם אם כן - כמה כסף משק בית מוציא על גבינה צהובה בחודש? כמה עשרות שקלים. גם אם תחסוך חצי מזה, זה לא מה שיפתור את יוקר המחיה בישראל.

11:37 – 13:42 | עמדת הרפתנים והקשר למלחמה
דניאל אופיר:
בוא נדבר על הרפתנים. הם בטח לא רוצים שמישהו יזיז להם את הגבינה, אבל מה הטיעונים שלהם?
שאול אמסטרדמסקי: אני רוצה להגיד פה משהו אישי. עד לפני המלחמה (7 באוקטובר), הייתי בצד של משרד האוצר ב-100%. חשבתי שדי עם השאריות האנכרוניסטיות האלה. אבל בתחילת המלחמה העמדה שלי השתנתה. ראיתי בעיניים, גם בצפון וגם בעוטף, שהם באמת שומרים על הגבול. נהרגו רפתנים, נהרגו לולנים. ותחת אש, הם המשיכו לחלוב את הפרות כדי שלנו יהיה חלב. הם יכלו לעזוב הכל, ואז לא היה לנו חלב כי אי אפשר לייבא חלב טרי. המעבר החד של שר האוצר מלקרוא להם "גיבורים" ללקרוא להם "מונופוליסטים" - אני לא מסוגל לעכל אותו.

13:43 – 15:54 | "מס גבולות" ומודל התמיכה
דניאל אופיר:
אתה אומר שזה סוג של "מס גבולות" שכולנו משלמים כדי שיהיה מי שיישב שם?
שאול אמסטרדמסקי: בדיוק. ואפשר להתווכח אם אנחנו רוצים לשלם אותו, אבל אי אפשר לזרוק אותם לפח. אפשר לעשות מה שעושים באירופה: תמיכה ישירה. לבטל מכסים ומכסות, לתת לשוק להיות חופשי, אבל לתת לרפתנים כסף ישירות מתקציב המדינה על זה שהם יושבים על הגבול ושומרים על הערכים שלנו. אבל משרד האוצר לא רוצה להוציא כסף מהתקציב, הוא מעדיף שהצרכן ישלם דרך מחיר החלב.

15:55 – 17:05 | סוגיית המחסור וביטחון המזון
דניאל אופיר:
ומה לגבי הטיעון שיהיה מחסור בזמן מלחמה או חרם אם נסתמך על ייבוא?
שאול אמסטרדמסקי: הטיעון הזה פחות מחזיק לגבי גבינה צהובה, אבל הוא קריטי לגבי חלב. אם נפסיק לנהל את השוק, בשיאי הביקוש (חגים וקיץ) בהחלט עלול להיות מחסור בחלב ומוצריו הבסיסיים.

17:06 – 18:32 | הזווית הפוליטית
דניאל אופיר:
איפה הרפורמה עומדת עכשיו? היא הושארה בחוק ההסדרים ועברה לוועדה מיוחדת.
שאול אמסטרדמסקי: האירוע הוא פוליטי. האוצר מנסה לקדם את זה שנים. סמוטריץ' נזכר רגע לפני בחירות שיוקר המחיה מעיק עלינו והוא לא עשה הרבה בנושא, אז הוא נלחם על זה עכשיו. נתניהו צריך את הקואליציה שלו, וסמוטריץ' מאיים שאם זה לא עובר - אין תקציב. מצד שני, דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה) הוא "רדיקל חופשי" שלא נכנע בקלות, לכן העבירו את זה לוועדה של אוהד טל מהציונות הדתית. בסוף זה תלוי בנתניהו - אם הוא יחליט שהמחיר הפוליטי של המלחמה בחקלאים (ובאנשי הליכוד שתומכים בהם) שווה את זה.

18:33 – 19:32 | סיכום
דניאל אופיר:
אז לסיכום, סמוטריץ' ממסגר את זה כמאבק ביוקר המחיה, אבל הוא נזכר מאוחר מדי?
שאול אמסטרדמסקי: באמת, איפה היית עד עכשיו? המלחמה ארוכה, אבל היו לך גם 9 חודשים לפניה שבהם היית עסוק בחקיקה משפטית. להיזכר בזה רגע לפני בחירות זה קצת בדיחה, במיוחד כשהרפורמה הזו תחסוך לנו במקרה הטוב כמה עשרות שקלים בחודש על גבינה צהובה. אף משפחה לא תתעורר בבוקר ותגיד "וואו, יוקר המחיה עבר".

19:33 – 20:30 | סיום וקרדיטים
דניאל אופיר:
שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה לך.
שאול אמסטרדמסקי: תודה דניאל.
דניאל אופיר: ותודה לכם שהאזנתם... (קרדיטים לצוות ההפקה וסגירת הפרק).

20:31 – 21:05 | פרסומת סיום
אוקי הבנתי את המהלך תכלס שאלותיי עומדות
איפה כרגע זה עומד מתקדם עוצר מישהו כתב שנכנעו ?
תוך כמה זמן נרגיש את ההוזלה של הצווים שהוא חתם עליהם אם בכלל ?
למה שלא יחתום על צווים גם על החלב ?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה