התייעצות איך אתם מחנכים פעוטים בגיל 2-3?

  • הוסף לסימניות
  • #61
בלת"ק חלקי
לי היתה ילדה כזאת לפני כמה שנים, שהיתה "חצופה" "מתמרדת" "עושה בדוקא" וכו'
באיזשהו שלב לקראת גיל שלש מתברר שהילדה לא שומעת טוב (!)
היו לה נוזלים באזניים וירידה משמעותית בשמיעה, מה שגרם לה להכנס לתוך בועה ולא לקלוט מה קורה סביבה.
רק אחרי הניתוח פתאום הבנתי עד כמה היא פשוט לא היתה איתנו. ממליצה לבדוק גם את הכיוון הזה (כי זה לא כ"כ נדיר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
בואו ונצא מנקודת הנחה שצריך לשים גבול לילד שמנסה לבדוק.
מתוך אלו שמסכימים עם זה,
איך מציבים את הגבול, אם דיבור תקיף לא עוזר, וגם לא נגיעה אסרטיבית וכו'
איך ממשיכים מפה? הרי אני לא ארביץ לו כן?!..

(אגב מעניין אותי כל אלו שחושבים שלא צריך ומדברים גבוה גבוה
מה הם עושים טכנית?
ארונות מרוקנים?
כל הבית זרוק למטה?
וכל האינספור דוגמאות שאין לי כח לפרט
או שפשוט הילדים שלהם מאוד רגועים...)
וואו!
כולי הזדהות!
הבן שלי בן 3 כל יום חוזרים הביתה ותוך דקה וחצי(שעוד לא עשינו כלום, רק נכנסנו הביתה) כל מה שבהשג ידו במרפסות של השכנים וברחוב..
כולל-מטאטא, מגבות, בגדים, נעלים, כיפות, תיקים, ספרים, אוכל ומה לא בעצם?
והגרוע מכל-ממלא ספלי מים ושופך בכל הבית ובחלונות על אנשים.
מי שלא חווה-באמת לא יבין כי כלום לא עוזר! כלום!
לא רוך ולא נוקשות, לא הזזה ולא ענישה, לא דיבור ולא כעס. כלום!
מה שעוזר לי זה להסיח את דעתם
אין לי ציפיה מילד בן שנתיים שיתעסק עם עצמו ברוגע בלי לחולל שום נזק.
זה התפקיד שלנו להיות לידו כל הזמן, לפקוח עיניים, וברגע שילד פותח ארון ומתחיל לרוקן, ואפילו קודם,
לקחת אותו משם בעדינות ולהציע לו משחק, לספר לו סיפור, להכניס לאמבטיה.
זה אמור להיות מענין עבורו כמעט באותה מידה.
אם הוא שופך חלב מהמקרר, אמנם אביא לו סמרטוט ואבקש ממנו לנגב, אבל זה התפקיד שלי להזיז אותו משם ולהראות לו מה אני מכינה, לתת לו לשפוך לקערה, או שיעזור לי לקפל כביסה.
מגיע גיל גדול יותר שבו הוא ישב ויקרא ספר ותוכל לעסוק בענינך, אבל זה עדיין לא שם.
לגמרי!
הולכת לנסות היום להיות צמודה אליו בסקוץ 3 שעות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
זה לא נשמע נורמלי
לדעתי כדאי להתייעץ פרטנית עם איש מקצוע
אולי ניתוח התנהגות או הדרכת הורים כדי להבין למה זה קורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אני בד"כ לא מגיבה ככה
אבל נראה לי שאנשים לא שמים לב, לשפיכות דמים כלפי אמא צעירה לילד חמוד
שרק רוצה לדעת איך לנהוג נכון כלפי הילד שלה, שזו מעלה בפני עצמה ומעידה על אכפתיות ושימת לב
ובתגובה היא מקבלת הרבה התנשאות ויותר מזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
סיפור נפוץ...
מותר לאמא לפעמים לכעוס על הילד, או על הסיטואציה, אבל מן הסתם הוא לא כעס עליה.
הוא פשוט רצה להמשיך לעשות את מה שהיה לו נחמד, ולא ממש ברור לו למה אמא הפסיקה אותו...
אני לא צריכה הסבר מה היה שם
ולא הבעתי את דעתי עליו גם
נטו מה היה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לדעתי, כדאי לצמצם את מקומות העימות למינימום,
ואיפה שנשאר להתעקש עם תוצאות ו"עונש"!

לדוגמא- מרוקנים ארונות, קלאסי בגיל הזה, שימי מנעולים! יש פתרונות מדהימים באלי אקספרס
את יודעת שהוא זורק דברים מהחלון, תפתחי בעיקר בזמן שאת באזור וכו
אבל בדברים אחרים כגון נשיכות, לכלוך בכוונה וכו תפתרי עם תוצאה
יכולה לספר לך לדוג שאני על נשיכות הייתי נותנת מכה על הפה- כמו רובוט, בלי להתעצבן, נשיכה = מכה קטנה והסבר שלא נושכים, הילד הפסיק כי זה לא שווה לו את התוצאה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אני בד"כ לא מגיבה ככה
אבל נראה לי שאנשים לא שמים לב, לשפיכות דמים כלפי אמא צעירה לילד חמוד
שרק רוצה לדעת איך לנהוג נכון כלפי הילד שלה, שזו מעלה בפני עצמה ומעידה על אכפתיות ושימת לב
ובתגובה היא מקבלת הרבה התנשאות ויותר מזה
ביג לייק!!!
כואב.
חוץ מלהמליץ ל@נץ -
לסנן תגובות,
לראות מה חלק שלה באמת
ומה בנ"א אחר זורק עליה בלי קשר...
אין מה לומר
ולחזק את ידיך
ושהורות עלולה להיות פוגעת יותר מכל דבר אחר
זה כשהורה שבטוח שמה שהוא עושה מ-ו-ש-ל-ם!!
וכשהורה בוחן, בודק את עצמו, מחפש דרכים
זה הדבר הכי מיוחד ואכפתי ואוהב שילד מקבל!!
הרבה כוח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
ילדים שובבים וולקאם :)
אומרת בזהירות!! בזהירות!
אני לא מכירה את הילד ולא את הסיטואציות איך זה נראה בשטח
לפעמים בתיאור זה נשמע משהו אחד
אבל באופן מעשי זה פעם ב.. או לא יודעת מה..
אבל עם כל הזהירות המתבקשת
אם זה כן משהו חריג (לפי התיאור כאן זה נשמע חריג, אבל לא יודעת מה בפועל)
יתכן שיש מה לבדוק את הילד, אם יש לו קושי
אפילו להתחיל באמת אם הדבר הבסיסי של ראיה, שמיעה, נוזלים (שלא תמיד פוגעים בשמיעה, אבל כן בהתנהלות)
וקשיים התפתחותיים אחרים
מעניין איך הגננת רואה את זה...
זה נראה לי יכול לתת הרבה תמונה- כשיש לה ניסיון עם הרבה ילדים בגיל זהה, משנה זו ומשנים קודמות
אם זה משהו חריג, יש מה לבדוק מעבר...
אם זה גם בגן- יתכן קושי שצריך לטפל בילד
ואם זה רק בבית - זה עבודה יותר עם ההורים.
שוב, אומרת בהרבה זהירות, כי לא יודעת את התמונה
אבל כן לפתוח כיוון חשיבה שראוי לשים לב אליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אומרת בזהירות!! בזהירות!
אני לא מכירה את הילד ולא את הסיטואציות איך זה נראה בשטח
לפעמים בתיאור זה נשמע משהו אחד
אבל באופן מעשי זה פעם ב.. או לא יודעת מה..
זה כל יום.
זורק ואז בא לספר בתמימות שהמטאטא נפל למטה.. ועל הדרך כל תכולת הבית הלא מקובעת בברגים בערך
אבל עם כל הזהירות המתבקשת
אם זה כן משהו חריג (לפי התיאור כאן זה נשמע חריג, אבל לא יודעת מה בפועל)
יתכן שיש מה לבדוק את הילד, אם יש לו קושי
אפילו להתחיל באמת אם הדבר הבסיסי של ראיה, שמיעה, נוזלים (שלא תמיד פוגעים בשמיעה, אבל כן בהתנהלות)
הכל נבדק. תקין ב"ה. ילד בן 3 הרבה מעל הממוצע(מזהה מספרים ואותיות כתב, יודע גוונים כמו טורקיז וחמרה ולמיין כביסה כהה ולבנה..)
וקשיים התפתחותיים אחרים
מעניין איך הגננת רואה את זה...
צוחקת שגורר את כל הגן אחריו(הוא במעון עדיין). היא תמיד מרגיעה שזה נורמלי ויש עוד כאלו
זה נראה לי יכול לתת הרבה תמונה- כשיש לה ניסיון עם הרבה ילדים בגיל זהה, משנה זו ומשנים קודמות
אם זה משהו חריג, יש מה לבדוק מעבר...
אם זה גם בגן- יתכן קושי שצריך לטפל בילד
ואם זה רק בבית - זה עבודה יותר עם ההורים.
הלכנו להנחית הורים. נאדה
שוב, אומרת בהרבה זהירות, כי לא יודעת את התמונה
אבל כן לפתוח כיוון חשיבה שראוי לשים לב אליו.
צודקת. תודה

עכשיו אני מעלה השערה שלא בדקתי.
יש לי ילד שמאובחן כמחונן וגם איתו עברתי את זה. לא ברמה כזאת בכלל אבל היה.
לפי ההתפתחות של הילד הנוכחי נראה שהולך בעקבותיו-אולי זה קשור למנת משכל גבוהה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
וואו!
כולי הזדהות!
הבן שלי בן 3 כל יום חוזרים הביתה ותוך דקה וחצי(שעוד לא עשינו כלום, רק נכנסנו הביתה) כל מה שבהשג ידו במרפסות של השכנים וברחוב..
כולל-מטאטא, מגבות, בגדים, נעלים, כיפות, תיקים, ספרים, אוכל ומה לא בעצם?
והגרוע מכל-ממלא ספלי מים ושופך בכל הבית ובחלונות על אנשים.
מי שלא חווה-באמת לא יבין כי כלום לא עוזר! כלום!
לא רוך ולא נוקשות, לא הזזה ולא ענישה, לא דיבור ולא כעס. כלום!

לגמרי!
הולכת לנסות היום להיות צמודה אליו בסקוץ 3 שעות...
זה יהיה קשה,
וזה גם לא עובד מיד
אבל בסוף זה ישתלם.
לגבי זריקה מהמרפסת כדאי לשים רשת צפופה וזה מוריד המון כאב ראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
לבחור בישיבה לא תמיד נעים שאבא שלו מגיע לפנימייה ומנשק ומחבק מול כולם.
יותר בכיוון של תמיד לא..
יש לי ילד שמאובחן כמחונן וגם איתו עברתי את זה. לא ברמה כזאת בכלל אבל היה.
לפי ההתפתחות של הילד הנוכחי נראה שהולך בעקבותיו-אולי זה קשור למנת משכל גבוהה?
המון נחת מהמרץ הבריא!!
לאחוז גדול מהמוכשרים קשה לשבת בשיעור וכדו'
זה מתאפס עם הגיל
זורק ואז בא לספר בתמימות שהמטאטא נפל למטה..
איזה חמוד..
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
תנסו לשים רשתות על הסוגרים במרפסת, זה מציל

ועוד עצה קטנה - לצאת לגינה.. כמ שאין כוח וזה מתיש, זה מציל את הקטנים השובבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
בנוסף, זה גיל מאד משמעותי של חיקויים, הוא פשוט מחקה מה שהוא רואה, לכן הוא מוציא כלים מהארון, לכן הוא נוגע בכל דבר, הוא מחקה, הוא עוזר, הוא רוצה להיות כמו גדול. אפשר בעניינות להגיד אמא מוציאה אתה לא, להגיד לא אבל להציע מה כן, ופשוט לקחת אותו משם.
כמה שזה נכון
קחו פוזה
הזאטוט שלי בן שנתיים מנסה לטפס לסטנדר עם הגמרא בלי סוף
ואם הורדתי אותו משם (כי התקמטו דפים, נקרעו התלכלכו)
הוא בוכה מרה שהוא 'רוצה ללמוד תוירה', (במילים אלו ממש, מדבר מאוד ברור ויפה)
לכי תגידי לו לא
להינמס
(ונכון שהגמרא צריכה להיות בארון, אבל זה בשימוש תמידי בין הסדרים ואל עומדת בקצב)
הסברנו לו שזה 'תוירה' של אבא
ודאגנו לו ל'תוירה' אחר (ספר מותאם גיל)
כמה פעמים והבחור למד

אני מדתי מזה למצוא תחליף לכל מעשה שבודק
ואגב
למדתי גם לבדוק האם סתם מעצבן אותי שהוא מבלגן או שזה נזק
לדוג' להסתובב עם המזוודה, קופסא ריקה של פאה וכו' - זה בלאגן, לא נזק
לזרוק כביסה נקיה על הרצפה הלא כ"כ זה נזק
וככה כמות הפעמים שהוא שומע לא ואסור יורדת דרמטי

@נץ איתך ממש בהרגשה, יש ימים שאי מרגישה שאני יוצאת מדעתי:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אמהות יקרות,
ובכורות לילדים ראשונים..
ברוכות הבאות לעולם ההתפתחות של הילד.
הילד שלך התפתח פיזית ושפתית, הוא כבר הולך ומדבר וכו'
ועכשיו הגיע השלב הבא בהתפתחות.
הוא סקרן ורוצה לבדוק כל דבר
וגם משועמם ועדיין לא יודע להעסיק את עצמו בעצמו..
כמובן שזה תלוי טמפרמנט וישנם ילדים שחוזרים הביתה רגועים ומספיקה להם מכונית קטנה,
ויש ילדים אחרים שצריכים הרבה ענין ותעסוקה מרתקת ומשתנה וכו'
כשם שפרצופיהם שונים...
מה את כאמא יכולה לעשות?
א. לצפות בהתאם לגיל. בגיל2-3 הרבה מאוד ילדים לא ידעו לבחור תעסוקה הולמת ולהישאר בה לאורך זמן ולכן זאת תהיה המשימה שלנו, המבוגרים להרגיל אותם לסדר יום בבית.
טקס קבוע של מה עושים כשחוזרים הביתה.
ב. רוב הילדים בגילאים האלו חוזרים הביתה וקצת רעבים . ולכן בדקות הראשונות כדאי להציע להם משהו קל לאכול ולשתות. אם את אמא עובדת וחוזרת יחד איתם, תכיני בבוקר שקית בייגלה/ביסקויטים/פירות בצלחת/ בקבוק מים עם פיה קטנה (לצמצם אירועים של שפיכת התכולה ..)
ופשוט להגיש. לא צריך לומר דבר. רק לקחת את החמוד/ה ליד השולחן להושיב ולהגיש.
ג. כשחוזרים הביתה נחים/נרגעים ל-10 דקות. בודאי אם את אמא עובדת. כשנכנסים הביתה מתיישבים לכמה דקות. לא רצים למכונת כביסה ולא לכיריים ולא לשום דבר. 10 דקות של ישיבה עם קטנים תעשה הבדל גדול.
ד. כדאי לעקוב ולהכיר את הילדון שלך. מה מענין אותו: הרכבות/צביעה/מדבקות/עיתונים וכדו'..
אחרי שישבתם כמה דקות
והוא אכל ושתה משהו
זה הזמן להוביל אותו לתעסוקה הולמת.
אם הוא לא יישאר בה - רצוי שתפני את השעות האלה לנוכחות קבועה שלך איתו, חלק מהזמן הוא משחק /מצייר ואת נוכחת לידו וחלק מהזמן מבצעים ביחד פעולות בבית:
למשל: בוא ותעזור לי להכניס בגדים למכונת כביסה
הנה סמרטוט/מגבון . אתה רוצה לנקות את ארונות המטבח?
בדרך כלל כשתכווני אותו לעשייה מהנה או תורמת, הוא ינסה יותר להוכיח את עצמו בתשומת לב חיובית ולא תצטרכי להתייחס ל"בעיות משמעת" או להפרת גבולות וכללים.
ככלל, את יכולה להתעלם מרוב ההתנהגויות ה"שליליות" ותמיד לחשוב: אז מה כן אני רוצה/מצפה שיעשה עכשיו ופשוט לקחת ולעשות איתו.
בעקביות והתמדה הוא יתרגל להיכנס לעשייה ומשחק.
וכמובן כמובן, עידוד לאורך כל הדרך: אתה ילד גדול, אתה מנקה נהדר, איזה מגדל בנית, אתה מחזיר למקום וכו'
המון הצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
ב. רוב הילדים בגילאים האלו חוזרים הביתה וקצת רעבים . ולכן בדקות הראשונות כדאי להציע להם משהו קל לאכול ולשתות. אם את אמא עובדת וחוזרת יחד איתם, תכיני בבוקר שקית בייגלה/ביסקויטים/פירות בצלחת/ בקבוק מים עם פיה קטנה (לצמצם אירועים של שפיכת התכולה ..)
מצטרפת ומוסיפה
אם אלו ילדים שחוזרים בארבע מהמעון, הם גם עיפים מאוד.
מה לעשות, אלו לא השעות הרגועות והמוצלחות שלהם, וגם לא כ"כ השעות הנכונות לחינוך קפדני.
זה הזמן להיות כמה שיותר צמודים אליהם, להרגיע אותם, לתת ארוחת ערב ופשוט להשכיב לישון כבר בשש, כן - למרות שהוא הגיע הביתה לפני שעתים, הוא צריך לישון.
מנסיוני יש ילדים שאמבטיה מרעננת אותם ומרגיעה מאוד, לפעמים כדאי לרחוץ כבר כשמגיעים הביתה או קצת אחרי, ואח"כ לתת לאכול וקצת לשחק, זה יכול למנוע הרבה נזקים ועצבים בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
הכל נבדק. תקין ב"ה. ילד בן 3 הרבה מעל הממוצע(מזהה מספרים ואותיות כתב, יודע גוונים כמו טורקיז וחמרה ולמיין כביסה כהה ולבנה..)
יש מצב שמה שהוא צריך זה אתגרים מנטליים.
זורקת כיוון - משחקי הרכבה מאתגרים. כאלו לבניה חופשית או בניה לפי דגמים, כל ילד ומה שהוא מתחבר אליו. יש ילדים שמאד מתחברים לתחום הזה, וזה יכול להעסיק אותם המון זמן.
כדאי לנסות גם אם זה נראה משחק לא תואם גיל, יש ילדים עם כשרונות יוצאי דופן בתחומים האלה. לא שבהכרח כל ילד מוכשר יהיה דווקא טוב בלגו או פאזלים, אבל זה שווה ניסיון.
עוד נקודה שאפשר לשקול זה לימוד קריאה. רק אם זה הולך בקלות והוא מעוניין, כמובן. ילדים סקרנים יכולים לספק את הסקרנות שלהם באמצעות ספרים במקום באמצעות מחקר אמפירי בשטח מה קורה כשזורקים חפצים... (יש גם חסרונות בהפניית יצר הסקרנות לספרים במקום למחקר אקטיבי, צריך איזון. אבל בדרך כלל ילד שובב לא הופך לתולעת ספרים רק בגלל שהוא למד לקרוא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
יש מצב שמה שהוא צריך זה אתגרים מנטליים.
זורקת כיוון - משחקי הרכבה מאתגרים. כאלו לבניה חופשית או בניה לפי דגמים, כל ילד ומה שהוא מתחבר אליו. יש ילדים שמאד מתחברים לתחום הזה, וזה יכול להעסיק אותם המון זמן.
כדאי לנסות גם אם זה נראה משחק לא תואם גיל, יש ילדים עם כשרונות יוצאי דופן בתחומים האלה. לא שבהכרח כל ילד מוכשר יהיה דווקא טוב בלגו או פאזלים, אבל זה שווה ניסיון.
אין לו סבלנות.. יש לנו המון משחקים כאלו אבל הכי כיף זה לזרוק דברים ולראות מה יוצא ששופכים מים לתוך מנורת לילה נכון?(תשובה: קצר בכל הבית)
עוד נקודה שאפשר לשקול זה לימוד קריאה. רק אם זה הולך בקלות והוא מעוניין, כמובן.
וואו! רעיון גאוני!
השאלה אם זה לא ייפגע בו בעתיד כשיעלה לחיידר ושנה שלמה ילמדו בכיתה קריאה והוא כבר יודע.
כל מה שהוא למד זה עצמית. אני לא מלמדת אותו דברים מעבר מהסיבה הזאת
(אח שלו בכיתה ה' פותר ספרי חשבון של יואל גבע וזה יוצר תסכולים בכיתה. אז מכירה את הענין מקרוב)
ילדים סקרנים יכולים לספק את הסקרנות שלהם באמצעות ספרים במקום באמצעות מחקר אמפירי בשטח מה קורה כשזורקים חפצים... (יש גם חסרונות בהפניית יצר הסקרנות לספרים במקום למחקר אקטיבי, צריך איזון. אבל בדרך כלל ילד שובב לא הופך לתולעת ספרים רק בגלל שהוא למד לקרוא)
האמת שהוא מאד אוהב ספרים ויזואליים.
קנינו לו את כל הסדרה של הספרים עם השירים(אגב מומלץ ביותר לכל ילד!) וזה מעסיק אותו עד שפתאום זה באורח פלא מתעופף החוצה ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
אין לו סבלנות.. יש לנו המון משחקים כאלו אבל הכי כיף זה לזרוק דברים ולראות מה יוצא ששופכים מים לתוך מנורת לילה נכון?(תשובה: קצר בכל הבית)

וואו! רעיון גאוני!
השאלה אם זה לא ייפגע בו בעתיד כשיעלה לחיידר ושנה שלמה ילמדו בכיתה קריאה והוא כבר יודע.
כל מה שהוא למד זה עצמית. אני לא מלמדת אותו דברים מעבר מהסיבה הזאת
(אח שלו בכיתה ה' פותר ספרי חשבון של יואל גבע וזה יוצר תסכולים בכיתה. אז מכירה את הענין מקרוב)

האמת שהוא מאד אוהב ספרים ויזואליים.
קנינו לו את כל הסדרה של הספרים עם השירים(אגב מומלץ ביותר לכל ילד!) וזה מעסיק אותו עד שפתאום זה באורח פלא מתעופף החוצה ;)
חחחחח נשמע ילד מוכשר ומשעשע!
האמת שיש ילדים, ויש תקופות, שפשוט צריך לעבור אותם, ולנסות עם כמה שפחות נזקים.
כמובן לא להפסיק לנסות לשלוט בזה, אני מאמינה שהשכנים לא תמיד משועשעים מהענין, אבל לפעמים אין פיתרון חוץ מהזמן שיחלוף.
מן הסתם כשהוא יגדל הוא יוכל למצוא ענין במשחקים אינטלגנטים, ואולי הוא באמת ילמד קריאה בעצמו ויחסוך לך את ההתלבטות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה