התייעצות ספר מבוסס על ספרות גויית

[שמואלזון]

השאלה מופנית אלי?
כי אני לא אמרתי שזו דעתי, לא פסלתי מהסיבה שאין לי מושג!

לא לציבור הרחב שיש פה

 

[DAY]

אני קוראת את כל התגובות של האנשים שבטוחים שכל הספרות החרדית היא העתקות עלובות.
זה לא נכון.
בוודאי לא באופן גורף.
אתם מודעים לכמות הספרות הלא - יהודית שקיימת בעולם?
אין כמעט נושא שלא נכתב עליו.
(הסופרים הכלליים כיום משפרים את הספרים על ידי שהופכים אותם ליותר ויותר פרוצים, ופחות על ידי למצוא נושאים שעדיין לא נכתבו)
לכן, כמעט בלתי אפשרי שסופרת חרדית (ולא דווקא חרדית, אפילו כל סופר בעולם) תצליח לכתוב ספר שלא יהיה איזשהו ספר/סרט גויי בעבר על הנושא!!!
אז אפשר להרגיע, ויש הרבה מאוד ספרים על מסעות בזמן, ועל תרופות שמחקו לאנשים את הזיכרון, וזה עדיין לא הופך את מ. קינן לחקיינית. היצירות שלה מקוריות לחלוטין.

 

[סיאצ']

ברור שזה גניבת זכויות יוצרים

לא לכל הספרות הכללית יש עוד זכויות יוצרים...
לא נראה לי שהכוונה לספרים חדשים דנדשים.

 

[סיאצ']

ויש הרבה מאוד ספרים על מסעות בזמן, ועל תרופות שמחקו לאנשים את הזיכרון, וזה עדיין לא הופך את מ. קינן לחקיינית. היצירות שלה מקוריות לחלוטין.

אף אחד פה (או לפחות אני) לא דיבר על ספרים מסוימים.
ואני ממש אבל ממש אוהבת את הספרים של מ. קינן.
דעתי היא שגדל פה דור שהתחנך על ספרי מוסר שמחברת הסופרת הזו.
אבל התופעה שעליה הדיון - היא תופעה מוכרת וידועה! לא גורפת אבל מאוד ברורה.

 

[יהודי ששואף!]

לגבי הפן הערכי\חינוכי, יש הבדל גדול בין ספר שנכתב מחדש לגמרי רק בהשראת ספר מסוים שבו אפשר לקחת את הגרעין העלילתי הבסיסי ולכתוב בהתאמה לציבור.
לבין לקחת סיפור ורק 'לגייר' אותו בהורדת האלמנטים השליליים הגלויים, שאז הרבה פעמים רוח הדברים נשארת והמסרים הסמויים גם והם בהרבה מקרים שליליים.

 

[שמואלזון]

לגבי הפן הערכי\חינוכי, יש הבדל גדול בין ספר שנכתב מחדש לגמרי רק בהשראת ספר מסוים שבו אפשר לקחת את הגרעין העלילתי הבסיסי ולכתוב בהתאמה לציבור.
לבין לקחת סיפור ורק 'לגייר' אותו בהורדת האלמנטים השליליים הגלויים, שאז הרבה פעמים רוח הדברים נשארת והמסרים הסמויים גם והם בהרבה מקרים שליליים.

אני מסכים אם שהוא כתב ולזה צריך כי שזה חדש אז מי שכתב את זה הוא זה המשפיע ומה שהוא רוצה עובר מי זה ולא מאיפה שלקחו את הרעיון וזה טוב מאוד היה חדשים בזה

 

[אברהם הלוי]

רגע אחד -
אם אתה מזהה יצירה גויות שתוך ספר "משלנו" זה אומר רק דבר אחד וזה שאתה נחשפת ליצירה גוית...
כי מי אמר לך שהרעיון הזה לא עלה אצל הסופר שלנו ויצא דומה?
הרי לרב העלילות מאותו הז'אנר יש מוטיבים מאד מאד דומים. ככה שזה לא מופרך בכלל...

ואם אתם מחפשים דוגמאות של ספרי ילדים שמובן לי כי לא נגועים במעללי גוים הנה הם לפניכם:

ספרי רבי מנדל
ספרי מאיר ברעם
ספרי ק. כצן (ראיתי את הספר החדש שלה - נוריאל סוד הקמע - בחנות היום)
ספרי דבורה צוף
ועוד רבים וטובים

 

[גליקלאך]

אף אחד פה (או לפחות אני) לא דיבר על ספרים מסוימים.
ואני ממש אבל ממש אוהבת את הספרים של מ. קינן.
דעתי היא שגדל פה דור שהתחנך על ספרי מוסר שמחברת הסופרת הזו.

ואם אני אינני טועה, (וכנראה שלא) כל הסדרה ממלכה במבחן מבוססת על תוכן משם.
אני חושב שהשאלה לא אמורה להיות מהיכן ההשראה, אלא מה המוטיב. מה המסר אותו ניסו להעביר ומה ממנו אכן הצליחו להעביר.

מ. קינן אלופה בהעברת המסר,
אם כי מהיכרות אישית ניתן לומר שיש כאלה שגם בסדרה הזו לא קלטו שום דבר.
הם ראו רק את הפגיונות החרבות החיצים הריגוש והכתיבה המעולה של קינן.
לא מצאו את האמת. את המלחמה עליה. את קו התורני שמנחה את מלך כוזר האמיתית. את מלחמת היצר ועוד ועוד...
לא ראו.

לעומתה יש מלא סופרים ספרים וסדרות, שבהם חוץ מזה שמידי פעם גיבור הספר -מעבר להיותו אליל בעצמו,- הוא גם נזכר לפעמים שהוא יכול להיעזר בתפילה, וגם היא תמיד נלקחת בחופזה, לא עם כל התיאור של תפילה בשעת סכנה, דמעות רותחות וכאלה.

המון בהצלחה לנו כהורים. שנוכל לדעת לסנן את התוכן כראוי, ושנזכה לילדים עם לב מבין.

אני מאמין שזו אמורה להיות ההסתכלות של פותח האשכול,
האם מדובר סתם על העתקת תוכן וריגוש או סיפוק של יצרים.
או שאתה מתכוון להוסיף בו נופך יהודי טוב וטהור, השקפה השואבת ממקור מים חיים.

 

[סיאצ']

ואם אני אינני טועה, (וכנראה שלא) כל הסדרה ממלכה במבחן מבוססת על תוכן משם.
איני חושב שהשאלה לא אמורה להיות מהיכן ההשראה, אלא מה המוטיב. מה המסר אותו ניסו להעביר ומה ממנו אכן הצליחו להעביר.

מ. קינן אלופה בהעברת המסר,
אם כי מהיכרות אישית ניתן לומר שיש כאלה שגם בסדרההזו לא קלטו שום דבר.
הם ראו רק את הפגיונות החרבות החיצים הריגוש והכתיבה המעולה של קינן.
לא מצאו את האמת. את המלחמה עליה. את קו התורני שמנחה את מלך כוזר האמיתית. את מלחמת היצר ועוד ועוד...
לא ראו.

לעומתה יש מלא סופרים ספרים וסדרות, שבהם חוץ מזה שמידי פעם גיבור הספר -מעבר להיותו אליל בעצמו,- הוא גם נזכר לפעמים שהוא יכול להיעזר בתפילה, וגם היא תמיד נלקחת בחופזה, לא עם כל התיאור של תפילה בשעת סכנה, דמעות רותחות וכאלה.

המון בהצלחה לנו כהורים. שנוכל לדעת לסנן את התוכן כראוי, ושנזכה לילדים עם לב מבין.

אני מאמין שזו אמורה להיות ההסתכלות של פותח האשכול,
האם מדובר סתם על העתקת תוכן וריגוש או סיפוק של יצרים.
או שאתה מתכוון להוסיף בו נופך יהודי טוב וטהור, השקפה השואבת ממקור מים חיים.

כל מילה!
אותם אנשים שלא קלטו הם אותם אנשים שלא קולטים דברים נוספים כנראה.
מאודדד קשה לא למצוא את האמת בספרים שלה.

 

[mic003]

זה מפריע לאנשים מסוימים שאנחנו כביכול אחרי חוקות הגויים.
לא אומרת שזה לא נכון - אבל חושבת שיקשה למצוא דרך אחרת לחדש ולעניין בלי חידושי העולם הגדול.
מה שנקרא - לא צריך להמציא את הגלגל, צריך לדעת להשתמש בו בצורה מתאימה.

זה ממש לא נכון שצריך לקבל רעיונות מבחוץ.
חוקות הגויים אין פה. לא זה מה שמפריע לי.
מה שיותר צורם לי, זו ההנחה שיצירה טובה בהכרח מבוססת על השראה חיצונית זרה.
חיקוי - לעולם יהיה חיקוי. גם אם הוא יהיה מעולה - האיכות שלו תהיה פחותה ביחס ליצירה מקורית אמיתית.
זו גם הסיבה, שהספרות שלנו לא מייצגת את הערכיות הייחודית לנו. אם היצירה לא בנויה מלכתחילה בתוך הגבולות הייחודיים לנו, צריך להעתיק אותה ולהתאים אותה, וההתאמות האלו - מה לעשות, מרגישות מאולצות ומקריות.
אנחנו ציבור שבונה את חייו על חשיבה, אין סיבה שהספרות שלנו תהיה רדודה.

 

[יהודית וו]

כל מילה!
אותם אנשים שלא קלטו הם אותם אנשים שלא קולטים דברים נוספים כנראה.
מאודדד קשה לא למצוא את האמת בספרים שלה.

זה עניין של גיל ומצב אישי (לאו דווקא נשואה\לא יותר זמן של התמודדות וכד'),
אני אישית קראתי 3 פעמים את הסדרה וככל שהתבגרתי גיליתי עומקים נוספים.

 

[גליקלאך]

זה עניין של גיל ומצב אישי (לאו דווקא נשואה\לא יותר זמן של התמודדות וכד'),
אני אישית קראתי 3 פעמים את הסדרה וככל שהתבגרתי גיליתי עומקים נוספים.

עניין של עומק.
לפעמים עומק מגיע עם הגיל לפעמים הוא נובע עם פכפוך ההתמודדות, יש גם אנשים שזה מגיע על ידי הסתכלות פנימית אל תוך עצמם.

לעיתים, הוא כבר נמצא שם מאז ולתמיד.

 

[שמואלזון]

עניין של עומק.
לפעמים עומק מגיע עם הגיל לפעמים הוא נובע מבור עמוק של התמודדות והסתכלות פנימית אל תוך עצמך.

לעיתים, הוא כבר שם מאז ולתמיד.

כמה שזה נכון
וכמעט על כל דבר בחיים שלנו

 

[תיקון העולם]

ברור שיש ספרות גויית שיש מה להעתיק ממנה, וכי זה לא בכלל 'חכמה בגוים תאמין'?

 

[אסטרונאוטית]

הצוללת הצהובה של נ צביאלי מגיע מ20,000 מייל מתחת למים
יש איזה קומיקס של חבורת סטנדר נראה לי, שמבוסס על מסע אל בטן האדמה גם של ז'ול וורן


באופן כללי כמה מספרי ז'ול וורן גוירו...

 

[מנחם 2]

דוגמא לדברים שכתבו כאן:
דופליקטים אכן לקח השראה מהארי פוטר ומספרות גויית.
אך לקרוא לכך גנבת זכויות יוצרים זה ממש לא נכון.
לקחת מוטיבים ורעינות זו ממש לא גניבה
הדבר העיקרי שהוא העלילה לא נלקח מששום מקום
מהסיבה הפשוטה:
אין בדופליקטים שום עלילה...

 

[משיבת נפש]

כתולעת ספרים מזן מצוי, בלסתי גם ספרות גויית אותה בודאות לא ארצה להנחיל לילדים שלי.
החלטתי לעשות מעשה ולכתוב עבורם את הספרים שמצאו חן בעיני בגירסא נקיה ועם תכנים מותאמים.
הספרים זכו להכרה והוקרה, שימחו את הקוראים וכמובן אותי...
האם ערכית/אתית/וחוקית אפשר לפרסם ספר שאמנם שונה מאד בתוצר הסופי, אבל מבוסס באופן קרוב מאד על מקור אחר?
מה אתם אומרים?

מצד חוקי 'העולם' יתכן ויש בזה זכות יוצרים
אך על פי תורה (אם הבנתי נכון את השאלה)
אין בזה בעיה הלכתית ואפשר לפרסם כאילו זה יצירת פאר שלך
[כשאומרים דבר שברמת העיקרון זה מבוסס על פי דבריו של מישהו מסוים אך יש שינויים שבסך הכללי זה נראה בגדר של פנים חדשות באו לכאן ולהציג את זה כאילו זה רעיון שלך באחרונים מובא שאין בזה חשש של גזל דעת]

 

[צילומנציה]

אתם מודעים לכמות הספרות הלא - יהודית שקיימת בעולם?
אין כמעט נושא שלא נכתב עליו.

לכן, כמעט בלתי אפשרי שסופרת חרדית (ולא דווקא חרדית, אפילו כל סופר בעולם) תצליח לכתוב ספר שלא יהיה איזשהו ספר/סרט גויי בעבר על הנושא!!!

זה לא קשור ל"נושא" זו איזשהיא הברקה ספרותית מקורית, שסביר להניח שלא הבריקה לשניהם..
לדוגמא: הסיפור הידוע בשם "השעון" במקור על גבר ואשה חסרי כל שמכרו את החפץ האחרון יקר הערך שלהם כדי לקנות מתנה אחד לשניה (לחג המולד, נראה לי) והמתנות שקנו הפכו להיות חסרות שימוש כי בן הזוג מכר את החפץ הרלוונטי למתנה
אז בספר המגויר זה אבא ובן, וסביר עד כמעט בטוח שמהסיפור ההוא ההשראה

 

[צילומנציה]

ברור שזה גניבת זכויות יוצרים

למי זה ברור ??
הלכתית בטוח שזה לא
חוקית - אין לי מושג, אבל ממש לא ברור...

 

[לשוטף]

תודה לכל המגיבים... אתם נותנים לי חומר למחשבה.
אני מסתכל כאן על האשכול וכאילו מתנהלים כאן כמה דיונים במקביל-
על זכויות היוצרים, על הגדרת "מי הוא מקורי"..., על עצמאות הכתיבה במגזר החרדי, ועל תכנים בסיפורת.
הנושא האחרון מעורר בי שאלה אחרת בינתים-
האם באמת בכל סיפור חרדי טוב חייב להיות איזה מסר עמוק אחרת הוא רדוד?
למה? זה לא הופך את הקריאה למסע מורכב ועמוס במקום להשתחרר? הספר שאני כתבתי השתדלתי שלא יובן עד סופו האם הדמות היא שמות של יהודי או לא ואין שם מסר עמוק וחוצב להבות, והוא פשוט נחמד ומעניין וקצת מותח, וקצת מצחיק, ולא קיבלתי עליו בכלל ביקורות כרדוד....
אם לא הכנסתי בו מסר עד כה, אני יכולה בפעימות קצובות לעצור ולכתוב משפטים כמו מה רבו מעשיך ד', או שינשק מזוזה או יתן צדקה וזה ישפר את המצב כך שלא יחשב רדוד?
לפני שיקפצו הקופצים, אני מאמין מאד שניתן לשלב מסרים סמויים וגלויים בסיפור טוב, ושטוב יהיה לחנך דרך ספרות , אבל הפריע לי ההקצנה של או ספר עם מסר או ספר רדוד...