הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
הלו... כן, זה אני, חוזר שוב לחשוב בקול,
לקראת פורים חשבתי קצת על סוגי התחפושות שמתחלפות עלי בתדירות,
ליד חברי לשיעור זה הבחור המסכן שלא מצא עדיין את ישועתו, בסביבת הורי משדר אמונה חזקה, שלא קרה כלום ואוטוטו אני מאורס בעז"ה, ליד אנשי "חוסר הטקט" זה תחפושת הפלדה, "לא מעניין אותי כלום" "לא מפריע לי כלום", ובישיבה הרי אין לי מה להתמסכן, יש שם עוד עשרים כמוני.
עד כדי שאני כבר לא יודע מי אני האמיתי! מה אתם אומרים?
ואפרט קצת יותר:
לפני כשבועיים התאספנו כל חברי לשיעור בישיבה גדולה לכנס גיבוש, וככל שניסיתי לזרום ולשוחח עם כולם, עדיין בכל פעם שעברתי לחבורה אחרת של פיטפוטים, הם הסמיקו עצרו את נושא השיחה וחיפשו משהו אחר לדבר עליו.
לפני תקופה הגעתי לשבת בבית הורי, לאחר שבמשך השבוע ירד שידוך שהתקדם בקצב טוב יחסית ובמשך כל השבת הייתי צריך להגיד לאימי שתחי', "הכל בסדר" "זה לא היה המיועדת" "כשיגיע הנכון זה לא יעצור" וכו'
והדובדבן שבקצפת בהשתתפותי בחתונה של חבר נגש אלי אחד מהמשתתפים ופשוט התחיל "לחפור לי" על שידוך מסוים שירד לאחרונה,
"נו, מה אתה אומר?, "למה זה לא יכול ללכת?" "אתה חייב להתפשר" ופשוט לא הצלחתי לנער אותו, אני לא מבין לאנשים אבדה הבושה?, איך הם לא מתביישים?,
בא נאמר שאם הוא היה המציע של השידוך הזה, עוד מילא אבל הוא רק שמע על זה מחבר כל שהוא, ומרוב רחמנות עלי הוא החליט לגשת ולנדנד לי, (כאילו משהו תלוי בי פה),
לאיפה נעלמה הרגישות האנושית?
לקראת פורים חשבתי קצת על סוגי התחפושות שמתחלפות עלי בתדירות,
ליד חברי לשיעור זה הבחור המסכן שלא מצא עדיין את ישועתו, בסביבת הורי משדר אמונה חזקה, שלא קרה כלום ואוטוטו אני מאורס בעז"ה, ליד אנשי "חוסר הטקט" זה תחפושת הפלדה, "לא מעניין אותי כלום" "לא מפריע לי כלום", ובישיבה הרי אין לי מה להתמסכן, יש שם עוד עשרים כמוני.
עד כדי שאני כבר לא יודע מי אני האמיתי! מה אתם אומרים?
ואפרט קצת יותר:
לפני כשבועיים התאספנו כל חברי לשיעור בישיבה גדולה לכנס גיבוש, וככל שניסיתי לזרום ולשוחח עם כולם, עדיין בכל פעם שעברתי לחבורה אחרת של פיטפוטים, הם הסמיקו עצרו את נושא השיחה וחיפשו משהו אחר לדבר עליו.
לפני תקופה הגעתי לשבת בבית הורי, לאחר שבמשך השבוע ירד שידוך שהתקדם בקצב טוב יחסית ובמשך כל השבת הייתי צריך להגיד לאימי שתחי', "הכל בסדר" "זה לא היה המיועדת" "כשיגיע הנכון זה לא יעצור" וכו'
והדובדבן שבקצפת בהשתתפותי בחתונה של חבר נגש אלי אחד מהמשתתפים ופשוט התחיל "לחפור לי" על שידוך מסוים שירד לאחרונה,
"נו, מה אתה אומר?, "למה זה לא יכול ללכת?" "אתה חייב להתפשר" ופשוט לא הצלחתי לנער אותו, אני לא מבין לאנשים אבדה הבושה?, איך הם לא מתביישים?,
בא נאמר שאם הוא היה המציע של השידוך הזה, עוד מילא אבל הוא רק שמע על זה מחבר כל שהוא, ומרוב רחמנות עלי הוא החליט לגשת ולנדנד לי, (כאילו משהו תלוי בי פה),
לאיפה נעלמה הרגישות האנושית?
