שיר כָּל מָה

[tmr]

פֶּתֶק שֶׁל
אַל תִּשְׁכְּחִי לָקַחַת, הִנַּחְתִּי לָךְ בַּמְקָרֵר
זֶה כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי
זֶה כָּל מָה

כֻּלִּי תְּפִלָּה
כְּכֹל שֶׁהַמִּלִּים שֶׁבִּי קְצָרוֹת יוֹתֵר
כְּכָל וְאֵינָן
תַּאֲמִינִי בַּחָסֵר
בַּחֵצִי
שְׁלוֹשֶׁת רְבָעֵי הַכּוֹס הָרֵיקָה
וְכַמָּה יֵשׁ בָּהּ

כַּמָּה יֵשׁ בָּהּ
כָּל מָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי

וְיֵשׁ שַׂקִּית קְטַנָּה בַּמְקָרֵר

 

[צביה ר.]

השיר המיוחד הזה-
ככל שהמילים שבו קצרות יותר,
ככל ואינן,
הוא מלא וגדוש בהן.

מדהים.

 

[דודה]

מדהים במיוחד.
אכן, השורות הקצרות והמילים המינימליות, מדברות יותר מהכול.

 

["קשת" גרפיקה בשבילך.]

לא הבנתי מה קשה ? למה? למי? מה החסר כאן? היא חולה ? או לא יכולה לתת רגשית? או שנגמר לה האוויר לתת?
אשמח להבין את עומק השיר אולי הוא נסתר ממני ואולי .. לא שם.. אבל אצלך בלב..
הכתיבה יפיפייה ורב הנסתר על הנגלה..

 

[תילה.]

וואו. זה מדהים.
עומק מטורף.

 

[tmr]

@צביה ר. @דודה @תילה.
תודה רבה רבה
מעריכה את העצירה הזאת להגיב

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

צמרמורות.
תמר, את שוב ושוב מרעידה נימים דקים של נפש.
אליפות של כתיבה ורגש.

 

[חוה אייזן]

כתיבה מדהימה כתמיד
הסופים הקטנים האלו...

 

[tmr]

צמרמורות.
תמר, את שוב ושוב מרעידה נימים דקים של נפש.
אליפות של כתיבה ורגש.

כתיבה מדהימה כתמיד
הסופים הקטנים האלו...

רואה רק עכשיו את התגובות שלכן
מעריכה מאד. באמת.