שיתוף - לביקורת מן הון להון, ככה עשיתי הון!

[איש המילה הכתובה]

בזה אחר זה עלו נכבדי התעשייה העסקית לנאום, לשתף את דרכם אל ההצלחה, להציע לשומעים נתיבי התמזגות לעולם החיים המאפשרים.

הקהל, קהל צמא. רוצה לשמוע, להפנים וליישם. הם שילמו, ולא מעט, כדי לנכוח כאן. מה לעשות? לא זול הוא מחירו של כרטיס למועדון המצליחנים.

גם אני הייתי שם. לא שילמתי על כרטיס.

הייתי בצד השני. בצד של המרצים הנכבדים. מי היה מאמין?

אני בעצמי לא האמנתי כשהרימו אליי שיחת הזמנה לנאום בכנס היוקרתי. גם עכשיו, דקות לפני שמיתרי קולי ישתפכו על צמד מיקרופונים של הביוקר, אני עדיין לא מאמין. פששש, איזו דרך עברתי. כנראה שמגיע לי.

אני שומע בחצי אוזן את המרצים שעלו לפניי מסבירים על מודלים מנצחים ועל שיטות גאוניות שהובילו אותם אל הפסגה.

ואני תכף אעלה ואספר על הדרך המופלאה שלי אל רשת מפיצי הריח המצליחה בישראל.

ציבור המתאספים, כך נאמר לי, סקרן במיוחד לגבי הסיפור שלי. הדרך שעשיתי מרקע פשוט וחסר אמצעים להצלחה מסנוורת, נותנת תקווה שזה בכל זאת אפשרי.

"המודל העסקי שלי הוא מודל ייחודי, שספק אם נעשה בו שימוש לפניי", התנסחתי באומנות במילים שמשליטות באולם שקט אבסולוטי.

כולם מכירים את מפיצי הריח המיוחדים שלי, את זה בריח 'משב כנפי הפרפר הסגול', וגם את זה בריח 'גיהוק הדבורה לאחר ארוחת צוף'. עכשיו הגיע הזמן שגם יכירו את החשיבה העסקית הגאונית שמאחורי ההצלחה.

"ובכן, חיי התחילו בפשטות רגילה. אשתי הייתה גננת בגן שכונתי. על פניו תנאי ייאוש אופטימליים, אבל דווקא מכאן הגיעה לי ההזדמנות באופן הכי לא צפוי".

מבטי 'נו תחשוף כבר את הסוד שלך' נתלו בי מכל עבר, ואני המשכתי:

"בפורים קיבלנו במשלוחי מנות עשרות מפיצי ריח. כמות שיכולה לבשם את בני ברק בצהרי יום תשעה באב, ועוד להשאיר עודף.

"מה שייצר מצוקת אחסון בבית, ומה שהוליד את הדוקטרינה העסקית שלי: תתארגן על סחורה בחינם, ותמכור במחיר מפולפל.

"הסחורה נחטפה. הביקוש היה עצום, שהרי גננות ישראל נואשות למפיצי ריח, והורי הילדים נואשים למתנות חסרות מעוף. בינגו."

מנחה האירוע גאל את סקרנות הציבור כששאל אותי, "ואיך מזה הגעת לממדים העצומים שהגעת אליהם היום?"

"ובכן," עניתי, "כדי לבסס את ה'אני מאמין' העסקי שלי – לקנות סחורה בחינם ולמכור ביוקר – פתחתי רשת גנים ארצית בשם 'ניחוח בגני'.

"הרעיון המבריק עבד טוב מהצפוי. הגנים – התשתית לאספקת מפיצי הריח החינמיים – מימנו את עצמם, ואף הותירו מעט רווח.

"אבל הרווח הגדול מגיע בפורים, עת מפיצי הריח מופצים לגננות, שמרוב ייאוש וחוסר מקום בבית משאירות את המפיצים על שולחנות הגן".

 

[דודה]

מה שנקרא, חוש ריח פיזי ועסקי - משופרים...
אה, וכמובן יכולת ביטוי נדירה ומעלת חיוך בימים בהם ריח אבק שריפה מחליף את מפיצי הריח של הגננות.

 

[רינוש גרפיש]

באתי לשאול קודם כל איך עושים את הליצן הנחמד על השם שלך, ואז קלטתי שגם לי יש...

 

[רינוש גרפיש]

כתוב שנון ומצחיק, כהרגלך.
אי אפשר לדלג על טורים שלך , וכשקוראים אותם על הבוקר. בכלל.

הביקוש היה עצום, שהרי גננות ישראל נואשות למפיצי ריח, והורי הילדים נואשים למתנות חסרות מעוף.

חזק זה.

תתחיל לעשות גם בבתי ספר. למורות ותלמידות.
מעונות ותינוקות. דחוףףףף. מפיצי ריח בניחוח

ואחוזים אליי....

 

[צביה ר.]

'גיהוק הדבורה לאחר ארוחת צוף'.

לקנות סחורה בחינם

"לקנות" בחינם - זה גאוני.

קטע מעולה, שנון להפליא ופורימי במיוחד.
רק שמי שחושב לאמץ את הרעיון - כדאי שיחשוב שוב.
אחרי שהשנה מפיצי הריח נותרו על השולחן בבית הורי הילדים, ולא על שולחנות הגן - בשנים הבאות הורים יחשבו פעמיים לפני שירכשו ניחוח גיהוק דבורה במחיר מפולפל : )

אולי אפשר להחיל את העיקרון על טבלאות שוקולד. הרי כדרכן של מחאות גם מחאת השוקולד תתפוגג עוד הרבה לפני פורים תשפ"ז....

 

[איש המילה הכתובה]

אה, וכמובן יכולת ביטוי נדירה ומעלת חיוך בימים בהם ריח אבק שריפה מחליף את מפיצי הריח של הגננות.

כתוב שנון ומצחיק, כהרגלך.
אי אפשר לדלג על טורים שלך , וכשקוראים אותם על הבוקר. בכלל.

קטע מעולה, שנון להפליא ופורימי במיוחד.

תודה לכם על מילים משובבות!!!

 

[אוראל סולטן]

חזק ביותר!

גיהוק הדבורה לאחר ארוחת צוף

 

[עליבאבא]

סתם זורק רעיון לשם לטור ההמשך שלך:
רוח מן הון.
אולי תכתוב על לעשות כסף מרוח.
אגב אתה לא חייב לתת לי קרדיט על רעיון.

 

[איש המילה הכתובה]

אגב אתה לא חייב לתת לי קרדיט על רעיון.

לקנות בחינם, ולמכור ביקר זה אני!