הנושאים החמים
שאלה ותשובה
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #161
ד"ר עמית פכלר-בפודקאסט שלו הוא מדבר על זה
לפני המון שנים,
כמה המון? 17 שנים,
כשזה עוד לא היה "אופנתי" בציבור שלנו, פניתי לדמות מסוימת מעיתון מסוים שדוגל בדיבור והעלאת נושאים רגישים, והעליתי את זה, עוד לא ידעתי לקרוא לזה בשם
עוד חייתי בבלבול עצמי גדול, הגעתי למקומות מסוכנים, רוחנית ונפשית, כי הגזלייטינג כ"כ מתעתע וכ"כ מסוכן
והיא אמרה לי שיש מצוות כיבוד הורים ולא משנה מי ההורה שלך.
זהו, הבנתי שאסור לי לחשוב אחרת, להרגיש אחרת, כי שוב-אני הבעיה.
ולפעמים נולדים כבשה שחורה
אני נולדתי כבר ככה
היא היתה בשמירה לפני הלידה שלי, האיבה כלפי נוצרה אז, לא באשמתי.
אני כן זוכרת הבזקים של זכרונות (כן, למרות הבלקאאוט) מגיל צעיר מאוד
בתחילה לא ראיתי בהם בעיה, אבל היום, בתור הורה, אני נחרדת
למשל-
אחי אחרי עבר ניתוח בגיל כמה ימים, משהו שהשאיר לו צלקת מכוערת על הבטן
אני, בת שנתיים וקצת, מקנאה מאוד,
נשכתי אותו בבטן, זה היה כשהיה כבר בן 3 חודשים, 3 חודשים אחרי הניתוח.
אני זוכרת שהם חשפו בפניי את הצלקת וצעקו עלי שזה בגללי, שנים עברו, ובכל פעם כשראיתי את הצלקת בבטן שלו, הייתי מרגישה אשמה גדולה שהטריפה אותי ממש, שנאתי את עצמי שעשיתי לו נזק כ"כ גדול בשל הנשיכה,
רק כשנישאתי, נפל לי האסימון שזו צלקת ניתוחית, אין קשר לנשיכה של אז.
עוד?
ההורים שלי אהבו נורא להבהיל ולהפחיד אותי!
ממש השתעשעו בפחדיי ובחרדותיי וצחקו מאוד כשנבהלתי
לכן, הם היו, 2 מבוגרים על פעוטה בת שנתיים שלוש, גדולים, צוחקים,
היו אמורים להגן! לא להיות מקור הרוע וההפחדה
איך הם היו מבהילים אותי?\
היתה להם קופסא כזו שעליה ישבה פרה שנראתה אמיתית כשהפכו אותה, היתה משתחררת געיה חזקה ועמוקה, אני הייתי נחרדת מהרעש וצורחת
חוויה בשבילם.
עוד?
יום חורף, אני ילדה בת 3 וחצי חוזרת לבד מהגן, מרחק חצי שעה הליכה כולל כבישים
הגיוני???
בהתאם לגיל, קפצתי בשלוליות, נרטבתי, התמלאתי בבוץ
חזרתי הביתה עם חברה
לא יודעת איך קיבלו אותה
אותי הענישו
זרקו אותי לתוך האמבטיה עם המגפיים והכל המטריה והמעיל והכובע עוד על הראש, אמבטיה חשוכה, דלת סגורה.
ישבתי שם ככה בשקט, רק עם דמעות עד 5 בערב כשאבא שלי חזר מהעבודה.
והיינו משפחה "לתפארת" הכל התנהל כמפקדה צבאית, באילוף וכללים נוקשים
לא היינו אנחנו, היינו חלק מטקס הכתרה יומיומי.
