התייעצות אנשים רוצים בחינם.... מה אני צריכה לעשות??

מצב
הנושא נעול.
אבל זה לא היה הנושא (:
למרות שאפשר להקיש מנושא לנושא....
ברור להקיש...
בדר"כ אלו אותם אנשים, המנצלים והמנוצלים...
וצריך להתנהל בצורה מסויימת.
או שאמרת להם עם חיוך...
אני מעביר הרבה מסרים בצורה הזו.
כל דבר שלא נעים לי להגיד מפורש אני אומר בהומור שחור, או שאני מקדים את הבקשה ואומר מראש מהי דעתי בנושא.
בדר"כ עובד מצוין.
פעם שמעתי אדם שנקלע לסיטואציה דומה והוא ענה:
לרצות בחינם זה כמו לבקש מנהג מונית טרמפ
חחח כנראה עוד לא שמעתם על בחורי הישיבות.
"אם הוא בין כה נוסע לכיוון, ואנחנו וודאי לא נשלם לו, אז למה שלא יקח אותנו".
איזה לומדעס.....
 
אני קורא פה את כל התגובות שמציעים לך טיפים וכו' ואני רוצה לחדד משהו.

הבעיה היא לא ב @ראש השב"כ אלא באחיו.... כלומר, לא את כטיפוס מרצה מידי שצריך עזרה, אלא רוב ה"אשמה" לסיטואציה המוזרה הזאת זאת המשפחה. את פשוט צריכה למצוא פתרון לבעיה שלא אמורה להיות קיימת בכלל.

במקומותינו נהוג, שאם בן משפחה פותח עסק, אז עוזרים לו ומפרגנים, לא הפוך.
ובמיוחד שזה לא נובע רק מפרגון. יש ערך לקנות מוצר/שירות מאדם שתראה אותו גם בשולחן שבת עוד חודש והוא מחויב לך ולא רק לדחוף לך משהו שלא באמת מתאים
 
יש לי קרובת משפחה שעושה הנחה קבועה לחברים ומשפחה של 20%, זה נחמד לנו מאד כשאנחנו נצרכים לעסק שלה, היא לא מפסידה מזה (אם כי לא יודעת אם היא מרויחה) ואנחנו לא מנצלים.
הבעיה שלא לכולם יש את הטקט הזה.
והיותר מעצבן - שלי יש אותו... אז אני בחיים לא יבקש משהו בחינם ממישהי, כשאני יודעת שהיא עבדה והשקיעה עליו. הפוך - אני אתעקש לשלם את המחיר המלא (אולי גם בגלל שאני מבינה את הצד השני)
תעשי לעצמך דמיון מודרך ותתאמני על משפטים שאת עונה להם מהיום והלאה.
" ממש הייתי שמחה, אבל עשיתי חשבון שאני מפסידה על כך אלפי שקלים, הרי את לא חברה יחידה שלי... אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לעשות לך הנחה קבועה של 20% ממש אשמח שתבואי לרכוש!"
🙏
 
קראתי את כל התגובות, למי שתהה.
דבר ראשון - תודה על כל העצות המחכימות.
דבר שני - מסכימה בהחלט שצריך לעשות עבודה עצמית על עניין עניית ה- "לא", ולהרגיש בסדר עם זה. בטיפול ;)

למי שהשווה את זה לרכב,
לכאן זה פחות מקביל. כי לעשות טובה פעם פעמיים שלוש - לא דיברתי על זה.
אלא על הרגשה של אחרים שברור שאני צריכה להביא להם בחינם. מה השאלה?!
אני מבין שאת מתכוונת לסיטואציה שקרובת משפחה אומרת - 'כשיגיע תני לי אחד'
והולכת, אפילו בלי לשמוע תגובה של 'כן' 'לא' וכדו'

אספר לך - שאני מכרתי בישיבה ממתקים, בא אליי חבר ואומר לי "אני לוקח טופי אחד"
ותוך כדי - הלך, ולקח (!), רצתי אליו ואמרתי לו 'אני לא מסכים', והוא הסתכל עלי במבט של
"מה הסיפור שלך, כולה אחד, קמצן" וכדו',
המשכתי להתעקש כמה פעמים עד שהוא הלך לא לפני שסובב את האצבע מול הרקה (!!!)

לפני כן - בעקבות מקרים דומים, ישבתי וכתבתי לעצמי סיבת מחץ - למה החבר אמור לשלם לי
לפחות כמו שאני אמור 'לזרום' ולתת לו חינם...

וזו הייתה הסיבה - הרי החבר רוצה ממני חינם כי אני 'חבר' שלו, ולא 'לקוח'...
עכשיו, הפכתי את המשוואה כלפי החבר, הרי אני מוכר מוצר כדי להרוויח,
וחבר אמור לעזור לי להצליח, כלפיו אני לא 'מוכר' אלא 'חבר'... אז בבקשה ש'יזרום' וישלם
למרות הפרוטקציה שיש לו אצלי.

ובקיצור: למה שהחברות בינינו תהיה לטובתו יותר מאשר לטובתי? אין סיבה לזה.
ואם הוא לא מתנהג כ'חבר' ומבקש בחינם אז אני גם חוזר לכובע ה'מוכר' וגובה תשלום.

סוף דבר: חברות/קרבה משפחתית היא הדדית, כל הפרת איזון בעניין זהו שיבוש במושג חבר/קרוב
 
הבעיה שלא לכולם יש את הטקט הזה.
והיותר מעצבן - שלי יש אותו... אז אני בחיים לא יבקש משהו בחינם ממישהי, כשאני יודעת שהיא עבדה והשקיעה עליו. הפוך - אני אתעקש לשלם את המחיר המלא (אולי גם בגלל שאני מבינה את הצד השני)

🙏
ה'בעיה' שלך שאת ממש רגישה, ולכן אחרים מעיזים לנצל את טוב ליבך.
אני מאמינה שהם לא מנצלים עסקים אחרים שהבעלים שלהם נוקשים יותר. (ז"א שהבעיה לא כ"כ בחוסר טאקט שלהם, כמו שהם מזהים אצלך רגישות שלא תוכלי לעמוד בפני הבקשה הלא טאקטית שלהם...)
 
אני קורא פה את כל התגובות שמציעים לך טיפים וכו' ואני רוצה לחדד משהו.

הבעיה היא לא ב @ראש השב"כ אלא באחיו.... כלומר, לא את כטיפוס מרצה מידי שצריך עזרה, אלא רוב ה"אשמה" לסיטואציה המוזרה הזאת זאת המשפחה. את פשוט צריכה למצוא פתרון לבעיה שלא אמורה להיות קיימת בכלל.

במקומותינו נהוג, שאם בן משפחה פותח עסק, אז עוזרים לו ומפרגנים, לא הפוך.
ובמיוחד שזה לא נובע רק מפרגון. יש ערך לקנות מוצר/שירות מאדם שתראה אותו גם בשולחן שבת עוד חודש והוא מחויב לך ולא רק לדחוף לך משהו שלא באמת מתאים
לא כל כך מסכימה עם זה.
יש אנשים שלא יעזו לבקש מהם, לא משנה מה.

מאד יפה מה שנהוג במקומותיכם.
 
אם יורשה לי לשאול
האם את רק נותנת בחינם כי לא נעים לך, או גם מוסיפה
’’בטח, בכיף’’
ו ’’השתגעת? לא צריך לשלם’’ וכדומה
כי לדעתי אם לא תנסי להחביא יותר מדי את זה שלא מתאים לך לתת
אז רוב האנשים יקלטו
 
מנסיון
כשאת ברורה בעצמך שאת לא נותנת בחינם \ עושה הנחות גם לא לקרובים
וזה לא מגיע מרע אלא ממציאות פשוטה שאת צריכה לפרנס ואת לא עובדת לחינם
הם מבינים את זה מעולה
והקרובים הם הראשונים שצריכים לתמוך ולא להיפך
 
יש פה מלחמה של רגשות
זה מתחיל בבושה לומר 'לא'!

ממשיך בתסכול מההפסד הכספי

עובר לכעס על עדת המנצלים...

וכשמגיעה הנקודה שבה רגש הכעס גובר על רגש הבושה... הלבה הרותחת נשפכת החוצה.

החכמה לסדר מראש בתודעה - למה זה לא מצב אידיאלי (שמנצלים אותי)
לאחמ"כ לתת לזה מילים - "זה לא פר שאני מפסידה המון כסף על טובה קטנה למשפחה"

ואז, האדם יהיה חזק יותר, ומוכן לעמוד מול ה'מנצלת' התורנית ולומר את הדברים.

בהתחלה אולי תרגישי צורך להתנצל שאת אומרת "אבל, אני מפסידה המון כסף מהעניין"

אבל פתאום תראי שהם יקלטו שזה לא אוטומטי שאת נותנת, ואז תקבלי יותר אומץ להתעקש
על תשלום, ובמקביל - הם קצת יאבדו ביטחון לבקש חינם, עד שתגיעי למצב שהדברים ברורים
ואין מתנות חינם. נקודה.

לאחמ"כ תוכלי לעשות 10% הנחה למשפחה הקרובה, וזה יעדן את ה 'לא' המוחלט.

מקווה שעזרתי....
 
לי יש גיסה סופרת מוכרת, וכשהיא מוציאה ספר היא נותנת לי אותו מעצמה.
היא יודעת שאני לא קונה ספרים, ולא הייתי קונה את הספר אם זה לא היה היא.
היא לא מרגישה נוח עם זה שאקנה רק כדי לתת לה יחס.
עלות ההדפסה של ספר אחד עולה לה קצת מאוד, וכשהיא משווקת אותו לכל העולם, עושה לה טוב לדעת שהיא פינקה בו את הכמה נשים הקרובות אליה.
כשהיא תחתן היא תשקיע בנו הרבה יותר, אז גם הוצאת ספר היא הזדמנות לא להרוויח עלינו 1000 שקל ולשלוח לנו אותו במתנה.
היא עושה את זה מעצמה, ואנחנו לא היינו מעזות לבקש מעצמינו.
 
בלת"ק, יש אותו דבר עם ההוא עם הרישיון במשפחה,
שכולם חושבים שהוא יכול להקפיץ אותם...
שמעתי על אחד שהיה באירוע לאחר שעשה רישיון,
ואחד מהמשפחה אמר לו "תעשה טובה, תקפיץ אותי שניה וכו'"....
אותו אחד אמר לו באותו רגע "כמה עולה לך מונית, 20 ש"ח? קח עשרים שקל"......
מאותו יום הכל נגמר...
אותו דבר את יכולה להגיד: "מה הבעיה? אין לך כסף לקנות ממני? אני יתן לך כסף לקנות ממני."
אבל שום מוצר לא יוצא בלי ששילמו עליו......
רעיון שרציתי לכתוב ואני קצת יפתח אותו
את אומרת שהיועצת עסקית חברי הפורום בפרוג אסרה עליך לתת בחינם רק תמורת תשלום תביאי כמה שאת יכולה ואני אתן לך כסף להשלים את השאר ועדיף שתקני בחנות עם הכסף כי אני די מצומצמת עם המלאי, מאמין שרובם יגיבו שיש להם כסף
חלק יתנו סכום מסוים ואז הפסדת רק את החלק שאת נותנת
וחלק כבר לא יזדקקו למוצר
יתכן גם שלחלקם את יכולה לתת מכספי מעשר
במוצר הבא תבשרי להם שהיועצת הסכימה לתת להם 20 אחוזי הנחה
בברכה שיהיה שפע גדול שתוכלו לחלק בשמחה
 
אני הייתי עונה ש-"היועצת העסקית שלי לא מרשה לי כרגע לתת כלום בהנחה- אולי שהעסק יותר יתייצב..."
אף אחד לא צריך לדעת שאת היועצת העסקית של עצמך...
 
בס"ד

קודם כל סייעתא דשמיא גדולה בעסק.
תתפללי לבורא עולם שהשלום ישכון..
שנית, אולי לפני פרסום והוצאת המוצר לשוק תפרסמי בין קרובי המשפחה שבמידה ומעונינים ניתן לקנות אצלך בהנחה.. תקדימי את הפניה שלכם אליך
 
למה בני משפחה חושבים שהם צריכים לקבל הנחה, ולא חושבים שהם צריכים לשלם יותר?
הרי זה מישהו מהמשפחה... (הנחה הפוכה...)
אם ההגיון אומר שבגלל שאנחנו משפחה אני צריכה לדאוג שלשני יהיה יותר כסף אולי גם הוא צריך לדאוג שלי יהיה יותר כסף?!
 
קראתי רק את ההודעות הראשונות.

לסבתא שלי הייתה חנות (לפני 40 שנה).
יום אחד הגיעה לחנות חברה טובה שלה. עשתה קניה ב 60 ש"ח, הוציאה שטר של 50 ואמרה לסבתא שלי 'זה בסדר. נכון?'
סבתא שלי אמרה לה. 'כן, זה בסדר. תשלמי לי רק 50 אבל קודם תביאי לי עוד 10 שקלים' ההיא הביאה לה ואז סבתא שלי הכניסה את כל ה-60 לקופה והוציאה מהתיק את הארנק שלה האישי והוציאה מתוכו 10 שקלים והחזירה לה.
ההיא אמרה לה 'מה פתאום לא התכוונתי' ואז סבתא שלי אמרה לה 'מה נראה לך? ה- 10 שקלים שרצית לא לקחת זה בדיוק האחוז מהקניה שלך שמגיע בסופו של חודש לארנק הפרטי שלי. אז מה ההבדל?'
 
קראתי רק את ההודעות הראשונות.

לסבתא שלי הייתה חנות (לפני 40 שנה).
יום אחד הגיעה לחנות חברה טובה שלה. עשתה קניה ב 60 ש"ח, הוציאה שטר של 50 ואמרה לסבתא שלי 'זה בסדר. נכון?'
סבתא שלי אמרה לה. 'כן, זה בסדר. תשלמי לי רק 50 אבל קודם תביאי לי עוד 10 שקלים' ההיא הביאה לה ואז סבתא שלי הכניסה את כל ה-60 לקופה והוציאה מהתיק את הארנק שלה האישי והוציאה מתוכו 10 שקלים והחזירה לה.
ההיא אמרה לה 'מה פתאום לא התכוונתי' ואז סבתא שלי אמרה לה 'מה נראה לך? ה- 10 שקלים שרצית לא לקחת זה בדיוק האחוז מהקניה שלך שמגיע בסופו של חודש לארנק הפרטי שלי. אז מה ההבדל?'
אהבתי!


אני מבין שאת מתכוונת לסיטואציה שקרובת משפחה אומרת - 'כשיגיע תני לי אחד'
והולכת, אפילו בלי לשמוע תגובה של 'כן' 'לא' וכדו'

אספר לך - שאני מכרתי בישיבה ממתקים, בא אליי חבר ואומר לי "אני לוקח טופי אחד"
ותוך כדי - הלך, ולקח (!), רצתי אליו ואמרתי לו 'אני לא מסכים', והוא הסתכל עלי במבט של
"מה הסיפור שלך, כולה אחד, קמצן" וכדו',
המשכתי להתעקש כמה פעמים עד שהוא הלך לא לפני שסובב את האצבע מול הרקה (!!!)

לפני כן - בעקבות מקרים דומים, ישבתי וכתבתי לעצמי סיבת מחץ - למה החבר אמור לשלם לי
לפחות כמו שאני אמור 'לזרום' ולתת לו חינם...

וזו הייתה הסיבה - הרי החבר רוצה ממני חינם כי אני 'חבר' שלו, ולא 'לקוח'...
עכשיו, הפכתי את המשוואה כלפי החבר, הרי אני מוכר מוצר כדי להרוויח,
וחבר אמור לעזור לי להצליח, כלפיו אני לא 'מוכר' אלא 'חבר'... אז בבקשה ש'יזרום' וישלם
למרות הפרוטקציה שיש לו אצלי.

ובקיצור: למה שהחברות בינינו תהיה לטובתו יותר מאשר לטובתי? אין סיבה לזה.
ואם הוא לא מתנהג כ'חבר' ומבקש בחינם אז אני גם חוזר לכובע ה'מוכר' וגובה תשלום.

סוף דבר: חברות/קרבה משפחתית היא הדדית, כל הפרת איזון בעניין זהו שיבוש במושג חבר/קרוב
וזה מה שכואב…
האי הבנה הזו…
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
חייבת להעלות פה גם
שקרובי משפחה (בעיקר בחורים) מבקשים רכב (אתם מילא בית לא?)
ונוסעים לצפת לטבריה סיבובים טיולים וכו
חשבתם פעם, מי משלם את הדלק??


 
למה בני משפחה חושבים שהם צריכים לקבל הנחה, ולא חושבים שהם צריכים לשלם יותר?
הרי זה מישהו מהמשפחה... (הנחה הפוכה...)
אם ההגיון אומר שבגלל שאנחנו משפחה אני צריכה לדאוג שלשני יהיה יותר כסף אולי גם הוא צריך לדאוג שלי יהיה יותר כסף?!
ההגיון הוא -בלי להסכים כמובן- שמבקשים הנחה זה אומר שתרוויחי פחות עלי, שאני ישלם יותר זה להפסיד.
וכמובן זה לא במקרה שמבקשים חינם- מה שאומר להפסיד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה