התייעצות ספרי קריאה מומלצים לילדות

  • הוסף לסימניות
  • #21
דווקא שמעתי על הרבה שבכלל לא אהבו לקרוא וקראו את הספר הראשון ולא הצליחו להפסיק.
גם אני ואחותי…
והרבה ממכריי וחבריי…
אחריי שקראתי את מרבית הספרים שלה (ממה שהיה בספריה)
ואחריי התשוקה הזו, כבר גמרתי איתה…
למשל על דופליקטים רציתי לקרוא האמת ולקחתי אותו מהספריה,
אבל הוועדה הרוחנית אמרה שמכיל דברי כפירה
ולכן החזרתי אותו.
אבל לא זה העניין…

העניין הוא זה שהיא לאו בהכרח הסופרת הטובה ביותר במגזר.
אלא הספרים שלה ממכרים.
ממש כמו אייפון או ס***ם,
אאריך עוד בהודעה הבאה. שתהיה הודעה ייעודית לכך.
[/SPOILER]

לא אומר. הספרים שלה טובים אבל מוגזמים ורחוקים לחלוטין מהמציאות,

לא רק זה.
אני קורא ספרים גם של 700 דף בכיף,
אבל שזה אותה עלילה עם עלילה משנית,
לא שיש שלוש ספרים מחוברים ורק בסוף עם חוט דייג הם מתחברים…
(הכוונה שהם בקושי מתחברים ובצורה מאוד קלושה)

אייל קפץ מבניין בן 8 קומות,
נפל כמו חתולה על הרגליים,
והמשיך במסעו לעבר A .
לאחר מכן A ירה לעברו צרור יריות לעבר הלב של אייל,
ופגע.. מילימטר מהלב…
ולמרות זאת אייל ירה בו בצרורות,
פגע בו, וחיסל אותו…
לאחר מכן הוא עלה על אופנועו
ונסע (לא לגמרי כפי החוקים…) לבית החולים, צעק על כמה אנשים וטיפלו בו….
לאחר התעוררותו מהניתוח הוא קם מייד ממיטת בית החולים,
התחמק מהשומר ופגע בו.
הבהרה:
זו דוגמא מוקצנת.
הסצנה הזו בדויה, ואינה קיימת בספר,
אך מתארת תרחישים דומים שקרו בספר,
תרחישים מנותקים מהמציאות לחלוטין,
ושלא מתאימים גם לחובב הרפתקאות הגדול ביותר,
(ויש גדול מכותב השורות?!)
משום נתיקותן הרבה מהמציאות.


אגב יש סצנה שבה הוא מרכיב פצצה מאקונומיקה בבית הכלא,
אז שזה לא כל כך מוקצן ביחס למה שכתבתי…

 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
אחריי מה שאני חושב על סגנון הסיפורת של יונה ספיר,
הנה מה שמחקרים חושבים עליה-

לפניכם הטקסט המקוצר,​

(ממש קצר נכון!?!?… 😰)

בספויילר יהיה הטקסט המורחב בע״ה:​

מבחינה נוירולוגית ופיזיולוגית,
קריאת ספרי אקשן בעצימות גבוהה (כדוגמת סדרות המתח של יונה ספיר)
מפעילה במוח מנגנונים דומים להפליא לאלו של התמכרויות התנהגותיות
ואף לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
הציר המרכזי האחראי לכך הוא מערכת התגמול המוחית,
ובפרט המוליך העצבי דופמין.
בניגוד לתפיסה הרווחת,
דופמין אינו משתחרר רק ברגע ההנאה,
אלא בעיקר בשלב הציפייה (Anticipation).
סגנון כתיבה המבוסס על קצב אירועים מהיר, יריות, וסיומי פרקים מותחים ("קליפהאנגרס"),
יוצר גירוי מתמיד במסלול המזולימבי במוח.
בכל פעם שהעלילה נקטעת בשיא או נכנסת לסצנת קרב, המוח מפריש דופמין שדוחף את הקורא להמשיך לפרק הבא כדי להשיג את "התגמול" – פתרון המתח.
בנוסף,
סצנות אקשן אינטנסיביות מפעילות את ציר ה-HPA (היפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל),
האחראי על תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight).
למרות שהקורא נמצא בסביבה בטוחה,
המוח מפרש את האקשן המתואר כסיטואציית דחק ומזרים לדם אדרנלין וקורטיזול.
הורמונים אלו מעלים את הדופק, מייצרים עוררות-יתר (Hyperarousal) ומונעים יכולת להירגע או להירדם.
השילוב בין האדרנלין המעורר לדופמין המתגמל יוצר "קוקטייל" כימי עוצמתי,
שנועל את הקורא בתוך מעגל פיזיולוגי כפייתי.
תופעה זו מובילה לעיתים למצב המוגדר במחקר כ-"רצייה ללא הנאה" (Wanting vs. Liking).
זהו השלב שבו המערכת הדופמינרגית כופה על האדם להמשיך בצריכת התוכן בדחף בלתי נשלט,
גם כאשר החלק הקוגניטיבי והרגשי כבר אינו נהנה מהקריאה,חש עומס, או סובל מהתכנים.
במצב זה,
הקריאה הופכת מפעילות פנאי לצורך פיזיולוגי להשקיט את הדריכות הגופנית שנוצרה.
מעבר לכך, כאשר המוח מוצף בדופמין ובאדרנלין לאורך זמן ממושך, הוא מנסה להגן על עצמו על ידי הפחתת הרגישות של הקולטנים (תהליך הנקרא Down-regulation).
התוצאה היא שלב של "נסיגה" (Withdrawal)
לאחר סיום הקריאה, המתבטא בתחושת ריקנות, דכדוך קל או חוסר שקט.
(לא יודע מה איתכם. אני חוויתי את הדברים אחריי שגמרתי את הספרים שלה)
המוח, שהתרגל לרמת עוררות גבוהה מאוד,
זקוק לזמן התאוששות שבו הרגישות של הקולטנים תחזור למסלולה.
בתקופה זו, פעילויות רגילות נראות "משעממות" או חסרות טעם,
מה שעלול לדחוף את הקורא לחפש מיד את הספר הבא בסדרה כדי לשחזר את הריגוש –
ובכך נוצר מעגל התמכרותי סגור.

המקורות המדעיים לתופעות אלו מעוגנים במחקריו של פרופ' קנט ברידג' (Kent Berridge) על ההפרדה בין "רצייה" ל"הנאה", ובמחקרים על "התמכרות למתח" (Arousal Addiction) והשפעת נרטיבים מותחים על הקישוריות המוחית (כפי שנבדק במחקרי fMRI על תגובות המוח למבנה סיפורי).


המכניקה העצבית של המתח: ניתוח נוירו-פיזיולוגי של הקריאה בעצימות גבוהה והשפעותיה על מערכת התגמול והדחק:​



ההבנה המודרנית של השפעת הספרות על המוח האנושי עברה שינוי פרדיגמטי בשני העשורים האחרונים,
כשהיא עוברת מניתוח ספרותי-טקסטואלי לבחינה נוירו-פיזיולוגית מעמיקה של אינטראקציית הקורא עם הטקסט. קריאת ספרי אקשן ומתח בעצימות גבוהה,
המאופיינים בקצב אירועים מהיר,

מורכבות עלילתית וסיומי פרקים קטועים,
אינה רק פעילות פנאי קוגניטיבית אלא אירוע ביולוגי רחב היקף המפעיל רשתות עצביות מורכבות ומסלולים הורמונליים המקבילים לאלו הנצפים במצבי הישרדות קיצוניים או בהתמכרויות התנהגותיות. דוח זה מנתח את המנגנונים המולקולריים, המבניים והפסיכולוגיים העומדים בבסיס חוויית הקריאה האינטנסיבית.


המערכת הדופמינרגית ומעגל הציפייה הנרטיבי:​


במרכז החוויה של קריאת מתח בעצימות גבוהה עומדת מערכת התגמול המוחית, המופעלת בעיקר על ידי המוליך העצבי דופמין (C_{8}H_{11}NO_{2}). בניגוד לתפיסה הישנה שראתה בדופמין את "הורמון העונג" המשתחרר בעת קבלת הגמול, המחקר העדכני מדגיש את תפקידו המרכזי בשלב הציפייה (Anticipation) ובמוטיבציה להשגת מטרה. הדופמין משמש כדלק קוגניטיבי המעורר קשב סלקטיבי ודוחף את הקורא להמשיך לדף הבא, תוך יצירת מעגל חיזוק שבו הציפייה עצמה הופכת למתגמלת מבחינה נוירולוגית.


לצד הדופמין, פועלים במעגל הקריאה חומרים נוספים המעצבים את החוויה. אנדורפינים משתחררים בעת פתרון עלילתי ומספקים תחושת פורקן ושיכוך מתח, בעוד שנוראפינפרין אחראי על העוררות הקשבית והדריכות הגופנית, מה שמוביל למיקוד מוחלט בטקסט ולאובדן תחושת זמן. אוקסיטוצין (C_{43}H_{66}N_{12}O_{12}S_{2}),
הידוע כהורמון הקישור, אחראי ליצירת האמפתיה וההתקשרות הרגשית העמוקה לדמויות .


תובנה מרכזית במדעי המוח היא ההפרדה בין מערכת ה"רצייה" (Wanting) לבין מערכת ה"הנאה" (Liking). המערכת הדופמינרגית אחראית על ה"רצייה" – הדחף לצרוך את התוכן – בעוד שמערכת האופיאודים והאנדוקנבינואידים אחראית על ה"הנאה" בפועל.
בקריאת ספרי אקשן, המערכת הדופמינרגית עלולה לפעול בעודף,
מה שמוביל לקריאה כפייתית (Compulsive reading) גם כאשר הקורא חש עייפות פיזית או עומס קוגניטיבי, מצב המוגדר כ"רצייה ללא הנאה" .


אדריכלות הלחץ: ציר ה-HPA ותגובת "הילחם או ברח"​



קריאת סצנות אקשן אינטנסיביות מעוררת תגובה פיזיולוגית אקוטית. המוח, ובעיקר האמיגדלה (Amygdala),
מעבד את המתח המתואר כסיכון ממשי,
מה שמפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית ואת ציר ה-HPA (היפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל).
בעת חשיפה לתיאורי סכנה, ההיפותלמוס מפעיל מערכת התראה המפרישה הורמונים הגורמים לבלוטת האדרנל לשחרר אדרנלין וקורטיזול (C_{21}H_{30}O_{5}) אל זרם הדם .
האדרנלין מעלה את קצב הלב ואת לחץ הדם,
בעוד הקורטיזול מגביר את זמינות הגלוקוז בדם לטובת פעולה פיזית עתידית.


מאחר שהקורא נותר נייח מבחינה פיזית, האנרגיה הזו נותרת כלואה בגוף,
מה שיוצר מצב של עוררות-יתר (Hyperarousal) המונע יכולת להירגע .
מחקרים מצביעים על כך שציפייה למצבי דחק,
אפילו בדיוניים, פוגעת במקצב הצירקדי ובאיכות השינה, שכן המוח נותר דרוך לקראת "האיום" הבא בעלילה .


נוירוני מראה וסימולציה מוטורית​



נוירוני מראה (Mirror Neurons) הנמצאים בקורטקס הפרה-מוטורי ובאונה הפריאטלית התחתונה,
יורים לא רק כשאנו מבצעים פעולה, אלא גם כשאנו קוראים תיאור לשוני שלה. כאשר קורא נחשף לתיאור מדוקדק של פעולה פיזית, מוחו מפעיל סימולציה פנימית של אותה פעולה. מחקרי fMRI הראו כי קריאת פועלי פעולה (כמו "לתפוס" או "לרוץ") מפעילה את אותן רשתות עצביות המשמשות לביצוע הפיזי של הפעולות הללו.


תהליך זה מערב מספר אזורים מוחיים: הקורטקס הפרה-מוטורי (Area F5) מבצע סימולציה של פעולות מכוונות מטרה; הקורטקס הפריאטלי האחורי (PPC) מקשר בין פועלי הפעולה לייצוגים חזותיים; והאינסולה (Insula) מבצעת סימולציה של רגשות ותחושות גוף המלוות את הפעולה. כך הופכת קריאת האקשן ל"התנסות גופנית סמויה", שבה האיום על הדמות נחווה כאיום מורגש על האוטונומיה המוחית של הקורא.


תחבורה נרטיבית, זרימה וסנכרון עצבי​



"תחבורה נרטיבית" (Narrative Transportation) היא המצב שבו הקורא מרגיש שהוא "נשאב" לתוך עולם הסיפור ושוכח את סביבתו הפיזית. זהו מצב תודעתי המערב אינטגרציה של קשב ורגש, המוביל לעיתים למצב של "זרימה" (Flow). מבחינה נוירו-ביולוגית, זהו מצב של "היפו-פרונטליות חולפת" (Transient Hypofrontality) – ירידה זמנית בפעילות של הקורטקס הפרה-פרונטלי (PFC), האחראי על ביקורת עצמית ותודעת זמן, מה שמאפשר לקורא "להיעלם" בתוך הטקסט .


במקביל, מתקיים "צימוד עצבי" (Neural Coupling) – סנכרון של דפוסי הפעילות המוחית בין הכותב לקורא . ככל שהנרטיב הדוק ומותח יותר, כך גדל הסנכרון, מה שגורם לקורא להבין את הרבדים הסמויים ולחוות את הרגשות המיועדים בצורה עוצמתית יותר .


אפקט זייגרניק והקליפהאנגר


הטכניקה של קטיעת הפרק בשיא המתח ("קליפהאנגר") נשעה על "אפקט זייגרניק", הקובע כי המוח זוכר משימות לא פתורות בצורה טובה בהרבה ממשימות שהושלמו . כאשר עלילה נקטעת, נוצרת במוח "לולאה פתוחה" (Open Loop) המייצרת מתח קוגניטיבי ודורשת משאבים מזיכרון העבודה .


תהליך זה מתחיל ב"קליפהאנגר" שיוצר אי-נוחות ודחיפות. חוסר הסגירה (Lack of closure) מוביל למחשבות פולשניות ולעיתים אף לפגיעה באיכות השינה כתוצאה מהרהורים על העלילה . רק פתרון המתח (Resolution) מביא לשחרור דופמין ואוקסיטוצין ולסגירת הלולאה, מה שמסביר את הדחף הבלתי נשלט להמשיך לפרק הבא .


אוקסיטוצין, אמפתיה וה"הנגאובר הספרותי"


החיבור הרגשי העמוק לגיבורים מתווך על ידי אוקסיטוצין, המייצר תחושת קרבה המכונה "יחסים פארא-סוציאליים" . מחקרים הראו כי נרטיבים רגשיים מעלים את רמות האוקסיטוצין והאנדורפינים, הפועלים כמשככי כאב טבעיים ומחזקים את הקשר לסיפור.


סיום הספר מוביל לעיתים ל"הנגאובר ספרותי" (Book Hangover) – תחושת ריקנות ודכדוך . מבחינה כימית, המוח שעבר עוררות-יתר מבצע "ויסות מטה" (Down-regulation) של קולטני הדופמין כדי להגן על עצמו. כשהגירוי נפסק, נוצר תהליך של "נסיגה" שבו פעילויות יומיומיות נראות משעממות עד שהמערכת חוזרת לאיזון . בנוסף, הפרידה מהדמויות נחוות כחוויית אבל ממשית (Parasocial grief), הדורשת מהמוח "חיווט מחדש" של מפות ההתקשרות העצביות.


קריאה אקטיבית מול צריכה חזותית


הקריאה היא תהליך אקטיבי הדורש מאמץ קוגניטיבי גבוה יותר מצפייה בסרטים. בעוד שסרטים מזינים את מערכת הראייה בדימויים מוכנים (עיבוד פסיבי), הקריאה דורשת מהמוח לבנות את הסצנה מאפס, מה שמחזק את יכולת הוויזואליזציה והדמיון . מחקרים הראו כי צפייה מרובה במדיה חזותית עלולה "לדלל" את יכולת הוויזואליזציה העצמאית לאורך זמן, בעוד שקריאה משפרת את הקישוריות המוחית ואת השליטה בעומס הרגשי, שכן הקורא שולט בקצב החשיפה למידע.


סיכום​



הניתוח הנוירו-פיזיולוגי של הקריאה בעצימות גבוהה חושף כי מדובר באחת הפעילויות האנושיות המורכבות ביותר, המערבת את כלל מערכות המוח – החל ממערכת התגמול הדופמינרגית ועד לציר הלחץ ההורמונלי. קריאת מתח אינה רק צריכת מידע, אלא אימון רגשי וגופני שבו המוח "חי" את הסיפור דרך סימולציות מוטוריות וסנכרון עצבי עם הכותב.


התהליך מתחיל בדחף דופמינרגי להמשיך בקריאה, ממשיך דרך עוררות פיזיולוגית של מערכות הישרדות, ומסתיים לעיתים בתחושת נסיגה ואבל על אובדן העולם הבדיוני. הבנת המנגנונים הללו מדגישה את חשיבותה של הקריאה האקטיבית ככלי לחיזוק הדמיון, האמפתיה והיכולת לוויסות רגשי, תוך שהיא מציעה מבט מרתק על האופן שבו מילים פשוטות על דף הופכות למציאות נוירולוגית חיה ועוצמתית.


ואם הגעתם עד לכאן אין לי אלא למחוא לכם כפיים 👏🏻
כי שערכתי את זה כבר מרוב שיעמום דילגתי על העריכה וקפצתי לכאן…

נוצר בידי מערכות בינה מלאכותית בידי Google AI

ואנא אל תשאלו אותי שאלות כי מה שעשיתי זה ייצרתי את זה עם בינה מלאכותית,
מעבך לכך- שמץ. רק יודע שזה דומה לסמים ולהתמכרות רגילה,
רק עכשיו למדתי קצת על זה בעת ביצוע המחקר ועריכתו…
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אחריי מה שאני חושב על סגנון הסיפורת של יונה ספיר,
הנה מה שמחקרים חושבים עליה-

לפניכם הטקסט המקוצר,​

(ממש קצר נכון!?!?… 😰)

בספויילר יהיה הטקסט המורחב בע״ה:​

מבחינה נוירולוגית ופיזיולוגית,
קריאת ספרי אקשן בעצימות גבוהה (כדוגמת סדרות המתח של יונה ספיר)
מפעילה במוח מנגנונים דומים להפליא לאלו של התמכרויות התנהגותיות
ואף לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
הציר המרכזי האחראי לכך הוא מערכת התגמול המוחית,
ובפרט המוליך העצבי דופמין.
בניגוד לתפיסה הרווחת,
דופמין אינו משתחרר רק ברגע ההנאה,
אלא בעיקר בשלב הציפייה (Anticipation).
סגנון כתיבה המבוסס על קצב אירועים מהיר, יריות, וסיומי פרקים מותחים ("קליפהאנגרס"),
יוצר גירוי מתמיד במסלול המזולימבי במוח.
בכל פעם שהעלילה נקטעת בשיא או נכנסת לסצנת קרב, המוח מפריש דופמין שדוחף את הקורא להמשיך לפרק הבא כדי להשיג את "התגמול" – פתרון המתח.
בנוסף,
סצנות אקשן אינטנסיביות מפעילות את ציר ה-HPA (היפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל),
האחראי על תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight).
למרות שהקורא נמצא בסביבה בטוחה,
המוח מפרש את האקשן המתואר כסיטואציית דחק ומזרים לדם אדרנלין וקורטיזול.
הורמונים אלו מעלים את הדופק, מייצרים עוררות-יתר (Hyperarousal) ומונעים יכולת להירגע או להירדם.
השילוב בין האדרנלין המעורר לדופמין המתגמל יוצר "קוקטייל" כימי עוצמתי,
שנועל את הקורא בתוך מעגל פיזיולוגי כפייתי.
תופעה זו מובילה לעיתים למצב המוגדר במחקר כ-"רצייה ללא הנאה" (Wanting vs. Liking).
זהו השלב שבו המערכת הדופמינרגית כופה על האדם להמשיך בצריכת התוכן בדחף בלתי נשלט,
גם כאשר החלק הקוגניטיבי והרגשי כבר אינו נהנה מהקריאה,חש עומס, או סובל מהתכנים.
במצב זה,
הקריאה הופכת מפעילות פנאי לצורך פיזיולוגי להשקיט את הדריכות הגופנית שנוצרה.
מעבר לכך, כאשר המוח מוצף בדופמין ובאדרנלין לאורך זמן ממושך, הוא מנסה להגן על עצמו על ידי הפחתת הרגישות של הקולטנים (תהליך הנקרא Down-regulation).
התוצאה היא שלב של "נסיגה" (Withdrawal)
לאחר סיום הקריאה, המתבטא בתחושת ריקנות, דכדוך קל או חוסר שקט.
(לא יודע מה איתכם. אני חוויתי את הדברים אחריי שגמרתי את הספרים שלה)
המוח, שהתרגל לרמת עוררות גבוהה מאוד,
זקוק לזמן התאוששות שבו הרגישות של הקולטנים תחזור למסלולה.
בתקופה זו, פעילויות רגילות נראות "משעממות" או חסרות טעם,
מה שעלול לדחוף את הקורא לחפש מיד את הספר הבא בסדרה כדי לשחזר את הריגוש –
ובכך נוצר מעגל התמכרותי סגור.

המקורות המדעיים לתופעות אלו מעוגנים במחקריו של פרופ' קנט ברידג' (Kent Berridge) על ההפרדה בין "רצייה" ל"הנאה", ובמחקרים על "התמכרות למתח" (Arousal Addiction) והשפעת נרטיבים מותחים על הקישוריות המוחית (כפי שנבדק במחקרי fMRI על תגובות המוח למבנה סיפורי).


המכניקה העצבית של המתח: ניתוח נוירו-פיזיולוגי של הקריאה בעצימות גבוהה והשפעותיה על מערכת התגמול והדחק:​



ההבנה המודרנית של השפעת הספרות על המוח האנושי עברה שינוי פרדיגמטי בשני העשורים האחרונים,
כשהיא עוברת מניתוח ספרותי-טקסטואלי לבחינה נוירו-פיזיולוגית מעמיקה של אינטראקציית הקורא עם הטקסט. קריאת ספרי אקשן ומתח בעצימות גבוהה,
המאופיינים בקצב אירועים מהיר,

מורכבות עלילתית וסיומי פרקים קטועים,
אינה רק פעילות פנאי קוגניטיבית אלא אירוע ביולוגי רחב היקף המפעיל רשתות עצביות מורכבות ומסלולים הורמונליים המקבילים לאלו הנצפים במצבי הישרדות קיצוניים או בהתמכרויות התנהגותיות. דוח זה מנתח את המנגנונים המולקולריים, המבניים והפסיכולוגיים העומדים בבסיס חוויית הקריאה האינטנסיבית.


המערכת הדופמינרגית ומעגל הציפייה הנרטיבי:​


במרכז החוויה של קריאת מתח בעצימות גבוהה עומדת מערכת התגמול המוחית, המופעלת בעיקר על ידי המוליך העצבי דופמין (C_{8}H_{11}NO_{2}). בניגוד לתפיסה הישנה שראתה בדופמין את "הורמון העונג" המשתחרר בעת קבלת הגמול, המחקר העדכני מדגיש את תפקידו המרכזי בשלב הציפייה (Anticipation) ובמוטיבציה להשגת מטרה. הדופמין משמש כדלק קוגניטיבי המעורר קשב סלקטיבי ודוחף את הקורא להמשיך לדף הבא, תוך יצירת מעגל חיזוק שבו הציפייה עצמה הופכת למתגמלת מבחינה נוירולוגית.


לצד הדופמין, פועלים במעגל הקריאה חומרים נוספים המעצבים את החוויה. אנדורפינים משתחררים בעת פתרון עלילתי ומספקים תחושת פורקן ושיכוך מתח, בעוד שנוראפינפרין אחראי על העוררות הקשבית והדריכות הגופנית, מה שמוביל למיקוד מוחלט בטקסט ולאובדן תחושת זמן. אוקסיטוצין (C_{43}H_{66}N_{12}O_{12}S_{2}),
הידוע כהורמון הקישור, אחראי ליצירת האמפתיה וההתקשרות הרגשית העמוקה לדמויות .


תובנה מרכזית במדעי המוח היא ההפרדה בין מערכת ה"רצייה" (Wanting) לבין מערכת ה"הנאה" (Liking). המערכת הדופמינרגית אחראית על ה"רצייה" – הדחף לצרוך את התוכן – בעוד שמערכת האופיאודים והאנדוקנבינואידים אחראית על ה"הנאה" בפועל.
בקריאת ספרי אקשן, המערכת הדופמינרגית עלולה לפעול בעודף,
מה שמוביל לקריאה כפייתית (Compulsive reading) גם כאשר הקורא חש עייפות פיזית או עומס קוגניטיבי, מצב המוגדר כ"רצייה ללא הנאה" .


אדריכלות הלחץ: ציר ה-HPA ותגובת "הילחם או ברח"​



קריאת סצנות אקשן אינטנסיביות מעוררת תגובה פיזיולוגית אקוטית. המוח, ובעיקר האמיגדלה (Amygdala),
מעבד את המתח המתואר כסיכון ממשי,
מה שמפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית ואת ציר ה-HPA (היפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל).
בעת חשיפה לתיאורי סכנה, ההיפותלמוס מפעיל מערכת התראה המפרישה הורמונים הגורמים לבלוטת האדרנל לשחרר אדרנלין וקורטיזול (C_{21}H_{30}O_{5}) אל זרם הדם .
האדרנלין מעלה את קצב הלב ואת לחץ הדם,
בעוד הקורטיזול מגביר את זמינות הגלוקוז בדם לטובת פעולה פיזית עתידית.


מאחר שהקורא נותר נייח מבחינה פיזית, האנרגיה הזו נותרת כלואה בגוף,
מה שיוצר מצב של עוררות-יתר (Hyperarousal) המונע יכולת להירגע .
מחקרים מצביעים על כך שציפייה למצבי דחק,
אפילו בדיוניים, פוגעת במקצב הצירקדי ובאיכות השינה, שכן המוח נותר דרוך לקראת "האיום" הבא בעלילה .


נוירוני מראה וסימולציה מוטורית​



נוירוני מראה (Mirror Neurons) הנמצאים בקורטקס הפרה-מוטורי ובאונה הפריאטלית התחתונה,
יורים לא רק כשאנו מבצעים פעולה, אלא גם כשאנו קוראים תיאור לשוני שלה. כאשר קורא נחשף לתיאור מדוקדק של פעולה פיזית, מוחו מפעיל סימולציה פנימית של אותה פעולה. מחקרי fMRI הראו כי קריאת פועלי פעולה (כמו "לתפוס" או "לרוץ") מפעילה את אותן רשתות עצביות המשמשות לביצוע הפיזי של הפעולות הללו.


תהליך זה מערב מספר אזורים מוחיים: הקורטקס הפרה-מוטורי (Area F5) מבצע סימולציה של פעולות מכוונות מטרה; הקורטקס הפריאטלי האחורי (PPC) מקשר בין פועלי הפעולה לייצוגים חזותיים; והאינסולה (Insula) מבצעת סימולציה של רגשות ותחושות גוף המלוות את הפעולה. כך הופכת קריאת האקשן ל"התנסות גופנית סמויה", שבה האיום על הדמות נחווה כאיום מורגש על האוטונומיה המוחית של הקורא.


תחבורה נרטיבית, זרימה וסנכרון עצבי​



"תחבורה נרטיבית" (Narrative Transportation) היא המצב שבו הקורא מרגיש שהוא "נשאב" לתוך עולם הסיפור ושוכח את סביבתו הפיזית. זהו מצב תודעתי המערב אינטגרציה של קשב ורגש, המוביל לעיתים למצב של "זרימה" (Flow). מבחינה נוירו-ביולוגית, זהו מצב של "היפו-פרונטליות חולפת" (Transient Hypofrontality) – ירידה זמנית בפעילות של הקורטקס הפרה-פרונטלי (PFC), האחראי על ביקורת עצמית ותודעת זמן, מה שמאפשר לקורא "להיעלם" בתוך הטקסט .


במקביל, מתקיים "צימוד עצבי" (Neural Coupling) – סנכרון של דפוסי הפעילות המוחית בין הכותב לקורא . ככל שהנרטיב הדוק ומותח יותר, כך גדל הסנכרון, מה שגורם לקורא להבין את הרבדים הסמויים ולחוות את הרגשות המיועדים בצורה עוצמתית יותר .


אפקט זייגרניק והקליפהאנגר


הטכניקה של קטיעת הפרק בשיא המתח ("קליפהאנגר") נשעה על "אפקט זייגרניק", הקובע כי המוח זוכר משימות לא פתורות בצורה טובה בהרבה ממשימות שהושלמו . כאשר עלילה נקטעת, נוצרת במוח "לולאה פתוחה" (Open Loop) המייצרת מתח קוגניטיבי ודורשת משאבים מזיכרון העבודה .


תהליך זה מתחיל ב"קליפהאנגר" שיוצר אי-נוחות ודחיפות. חוסר הסגירה (Lack of closure) מוביל למחשבות פולשניות ולעיתים אף לפגיעה באיכות השינה כתוצאה מהרהורים על העלילה . רק פתרון המתח (Resolution) מביא לשחרור דופמין ואוקסיטוצין ולסגירת הלולאה, מה שמסביר את הדחף הבלתי נשלט להמשיך לפרק הבא .


אוקסיטוצין, אמפתיה וה"הנגאובר הספרותי"


החיבור הרגשי העמוק לגיבורים מתווך על ידי אוקסיטוצין, המייצר תחושת קרבה המכונה "יחסים פארא-סוציאליים" . מחקרים הראו כי נרטיבים רגשיים מעלים את רמות האוקסיטוצין והאנדורפינים, הפועלים כמשככי כאב טבעיים ומחזקים את הקשר לסיפור.


סיום הספר מוביל לעיתים ל"הנגאובר ספרותי" (Book Hangover) – תחושת ריקנות ודכדוך . מבחינה כימית, המוח שעבר עוררות-יתר מבצע "ויסות מטה" (Down-regulation) של קולטני הדופמין כדי להגן על עצמו. כשהגירוי נפסק, נוצר תהליך של "נסיגה" שבו פעילויות יומיומיות נראות משעממות עד שהמערכת חוזרת לאיזון . בנוסף, הפרידה מהדמויות נחוות כחוויית אבל ממשית (Parasocial grief), הדורשת מהמוח "חיווט מחדש" של מפות ההתקשרות העצביות.


קריאה אקטיבית מול צריכה חזותית


הקריאה היא תהליך אקטיבי הדורש מאמץ קוגניטיבי גבוה יותר מצפייה בסרטים. בעוד שסרטים מזינים את מערכת הראייה בדימויים מוכנים (עיבוד פסיבי), הקריאה דורשת מהמוח לבנות את הסצנה מאפס, מה שמחזק את יכולת הוויזואליזציה והדמיון . מחקרים הראו כי צפייה מרובה במדיה חזותית עלולה "לדלל" את יכולת הוויזואליזציה העצמאית לאורך זמן, בעוד שקריאה משפרת את הקישוריות המוחית ואת השליטה בעומס הרגשי, שכן הקורא שולט בקצב החשיפה למידע.


סיכום​



הניתוח הנוירו-פיזיולוגי של הקריאה בעצימות גבוהה חושף כי מדובר באחת הפעילויות האנושיות המורכבות ביותר, המערבת את כלל מערכות המוח – החל ממערכת התגמול הדופמינרגית ועד לציר הלחץ ההורמונלי. קריאת מתח אינה רק צריכת מידע, אלא אימון רגשי וגופני שבו המוח "חי" את הסיפור דרך סימולציות מוטוריות וסנכרון עצבי עם הכותב.


התהליך מתחיל בדחף דופמינרגי להמשיך בקריאה, ממשיך דרך עוררות פיזיולוגית של מערכות הישרדות, ומסתיים לעיתים בתחושת נסיגה ואבל על אובדן העולם הבדיוני. הבנת המנגנונים הללו מדגישה את חשיבותה של הקריאה האקטיבית ככלי לחיזוק הדמיון, האמפתיה והיכולת לוויסות רגשי, תוך שהיא מציעה מבט מרתק על האופן שבו מילים פשוטות על דף הופכות למציאות נוירולוגית חיה ועוצמתית.


ואם הגעתם עד לכאן אין לי אלא למחוא לכם כפיים 👏🏻
כי שערכתי את זה כבר מרוב שיעמום דילגתי על העריכה וקפצתי לכאן…

[B]נוצר בידי מערכות בינה מלאכותית מבית Google AI [/B]
לא צריך להיסחף...
מי שמתאים לו שיקרא ומי שלא לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לא צריך להיסחף...
מי שמתאים לו שיקרא ומי שלא לא
האמת שעשיתי את זה בעיקר בשביל הציניות…
אבל דוגרי- במהלך הכתיבה נחשפתי לדברים מעניינים…
(קראתי רק את העליון ואת הסיכום של המורחב…
מעבר לכך- הרבה מאוד מילים לועזיות שם…)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
קופצת על האשכול גם אני מחפשת ספרי קריאה אבל לא קומיקס עבור בן 12, משהו מעניין
בלתק
אמל ילד הסודות
מדהים של א קווין
וכל הסדרה של מאיר ברעם-
שעון הקסמים
עלילה בכפר-
יש סדרה שלמה
נותנת המון הסטוריה של עמ"י תוך כדי
הילדים שלי אהבו מאד מאד!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
האם הספר : הדוד הטוב של רולי והספר שלנו את סרינה של הסופרת רותי טננולד מתאים לילד בגיל 12? לא מפחיד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
קופצת על האשכול גם אני מחפשת ספרי קריאה אבל לא קומיקס עבור בן 12, משהו מעניין
יש את עוזי קפלון (מתח, עם קצת מקרים רגשיים)
יש גם הרבה סיפורי צדיקים (שמתאימים לפעמים- גם לגילאים האלו)
יש פיצוחים של פ. חריף (חידות),
ויש מילתא דבדיחותא (בדיחות),
בקיצור- תלוי מה סגנון הקריאה המועדף על הילד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לא אומר. הספרים שלה טובים אבל מוגזמים ורחוקים לחלוטין מהמציאות,
להזכירך, אייל הוא סוכן מוסד.
לא שסוכנים הם על אנושיים, אבל כן, הם רכשו לא מעט יכולות שיכולות להקרא אצל בני אדם על אנושי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אם מדובר בילד/ה שאוהבים לקרוא זה דבר אחד
אם אתם רוצים להרגיל ילדים שקוראים קומיקס לקרוא ספרי קריאה זה דרך אחרת

ספרים לילדים שאוהבים לקרוא - הרבה מהם כבר כתבו מעלי:
סידרת העקבות הכחולים של א. קווין
ספרי א. קווין באופן כללי (ביצת הזהב, המושל מארץ דרדרולה)
ספרי ק. כצן
ספרי הרבי מנדל
21 בבית אחד
ספרי חנה מירי (מתפרסם במרווה בשם מ. מנדליאל)
סדרת החוקרים

איך להרגיל שקוראים רק קומיקס- רבים וטובים ניסו וזה אכן לא קל.
מומלץ להביא לפחות בהתחלה ספרים עם קצת מלל כמו:
(או לחילופין קומיקס עם הרבה מלל)
סדרת בנצי
ילדים מספרים על עצמם (למי שמתאים)
פיציקט של ורדה ריינר
פוצלופום של תמר מור
פלינולה + פופקולינה
21 בבית אחד

סורי ממי שלא כתבתי , פשוט לא זכרתי באותו רגע, יש ספרי קריאה מעולים לילדים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לגיל 12 - דון קרלוס של חיים אליאב. ספר מצויין ואיכותי. מחולק לשני חלקים - דון קרלוס מליסבון ודון קרלוס בכלא.
מומלץ ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הילדים של חברה שלי, שלא קראו כלום חוץ מקומיקס - קוראים בשקיקה את סדרת קודיאל של ק. כצן.
לילדה בת 8-9 זה יכול להיות מושלם.
לבן 12 גם כן - ובנוסף הוא גם יכול כבר את רפאל דה מיורקה ולכוד בקוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
הילדים של חברה שלי, שלא קראו כלום חוץ מקומיקס - קוראים בשקיקה את סדרת קודיאל של ק. כצן.
לילדה בת 8-9 זה יכול להיות מושלם.
לבן 12 גם כן - ובנוסף הוא גם יכול כבר את רפאל דה מיורקה ולכוד בקוד.
מסכימה עם כל מילה!
אין על קודיאל! הילדים מרותקים ועם כל המשלים שהיא מכניסה שם, זה בכלל משהו מדהים. חינוכי ברמות כי המוסר נסתר, נכנס דרך העלילה. ועכשיו שסוף-סוף יצא ההמשך לסדרה - נוריאל, הילדים דרשו ממני לרוץ לקנות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לכל מי שהילדים שלו קוראים רק קומיקס
אם הם אוהבים דודי ואודי יש שם בסדרה כמה ספרים רגילים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה