סיפור בהמשכים אשליה - סיפור מתח.

[פרנוסה]

תבדוק כמה מילים, לא כמה תווים.

בערך 330 אלף מילים, כולל הפרקים שנמחקו.

 

[א-ירושלמית]

זה המון! 2-3 כרכים, כנראה.

 

[ללמוד לכתוב]

בערך 330 אלף מילים, כולל הפרקים שנמחקו.

 

[משפחה שכzoo]

כמה נקודות שתפסו אותי בפרקים האחרונים:
1. צוין שסגנון הכתיבה בתיאור הלילה המטורף של עמיקם יהיה שונה, ובאמת עמיקם מוצג בחלק זה רק ממבט מן הצד, בלי מילה על המחשבות והרגשות שחלפו בתוכו. ומצד שני, התיאור מלא ומדויק מכדי לדעת אותו על ידי מעקב או חיבור נתונים. האם ייתכן שהוא מוסרט במצלמת גוף? ואם כן, מי שתל אותה? נמרוד? השבלולים? הוא עצמו?
2. אני נוטה להניח שגם אם אביגדור הוא נוכל, פירוט העובדות שהוא מציג עכשיו נכון גם אם אין אישוש חיצוני לכל הסיפור, כיוון שהוא נכנס, ללא צורך מיוחד, למקום שבו יהיה ניתן להפריך אותו בצורה ברורה.
3.

המאבטח הנהן בראשו בהבנה. ״לרגע נבהלתי...״ אמר. ״פשוט... אמא שלי תמיד אמרה, שאם אני לא אוכל את כל מה שבצלחת, יבוא בסוף שוטר...״

שני המאבטחים פרצו בצחוק מתגלגל, ואביגדור – שמר אמנם על פרצוף רציני, אולם בסוף נכנע והצטרף לצחוק, אם כי הוא היה פחות קולני מהם. ״תקשיב...״ אמר המאבטח שמאחור. ״אפילו כהסוואה, לא כדאי לך ללבוש עליך את הבגדים האלה. אנשים עלולים לתעב אותך – רק בגלל הרושם הראשוני״.

מאגר הבירה היה מאויש בשומרים שנשמעים כאנשי נמרוד, ולעומת זאת, יואב, למרות מעמדו אצל גואטה, לא מכיר אותו כאשר עמיקם מדבר איתו עליו. האם ישנו ארגון חשאי נוסף אצל גואטה, או שאחרי שהוא כרת ברית עם השבלולים, אז אנשיו של גואטה איישו עמדות אצל השבלולים. כך שכאשר אלישע הגיע אל המאגר אנשיו של גואטה הכירו את המקום, ואף איישו שם עמדות.
4.

״אני יוסי לב טוב,״ הכריזה הכותרת, ״ואני כותב לכם זיכרונות. זיכרונות עצובים מימים בהם האפלה שבתוכי פגה.

עמיקם בלילה זה מתנהל ביכולות פנומנליות השייכות לביל יוסטון בלבד, נראה שכעת, עם הזמנים שעליהם הוא כותב בזיכרונותיו, שבהם האפלה פגה, הזיכרונות צפים, והנודד האפל (ביל?) מתגלה בפעילות הלא אופיינית וההזויה של גופו של עמיקם (מקווה שאני בכיוון).
5.

אם בימיך ידועים סודות הנודדים, אז – ראה את המילים הללו כרכושך הפרטי

אמור לכולם שלא הייתי כפי שחשבו – כדי שיידעו שלא איבדתי אותם. לא איבדתי את הזיכרונות, למרות האפלה – למרות הרעב – למרות שהרצונות כבר אבדו לי מזמן.

למרבה האכזבה נראה שהמחברת אינה מגלה את סודות הנודדים עצמם, אלא מיועדת לידע את הקורא בחלקו של עמיקם בנושא. ועל כן, מי שאינו יודע את סודות הנודדים היא לא תסייע לו.

תודה על תשומת הלב לענין זה.

 

[איה סופר]

וואו. רק עכשיו גמרתי לקרוא לא רוצה לגלות מתי הלכתי לישון אתמול
חסד ה' עלי הגדיל שלא הייתי מחובר לזה מההתחלה כי לא בטוח שהייתי שורד את המתח בין פרק לפרק
זה פשוט סיפור מדהים בטירוף.
חייב לצאת לאור.
מתנצל אך עדיין לא הספקתי לעבור על כל הביקורות אני בטוח שגם אתם הייתם מדלגים וממהרים להמשיך את הפרק הבא לו רק היה תלוי בכם.
אני רוצה להציע את המבט שלי אשמח אם יוכלו להגיב לי אם זה הכיוון הרווח:
אם הבנתי נכון אז הנקודה המרכזית כאן קשורה לאפקט הצופה, כך שבדרך כלשהו ניתן לקבוע את המציאות באמצעות צפייה. כלומר כשקלפטון כתב את האותות בלוח וכתב שיום יבוא ויבינו, בכך יצר שכך יהיה. וכך גם לגבי הפגיעה ברבנית אולי לכן גם היה נורא חשוב לעמיקם שיואב יאמר שהגלגול שלו בבוץ מציאותי ...