שיתוף - לביקורת לאור המוזה של האישה המתמודדת (המתמוטטת)

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני רואה שכתבו כאן כמה שירים על האישה ה---------
לא יפה אל תגידו ככה צריך להגיד 'מתמודדת'!!!

עוד מעט נשמע אותם. אנשים מתלחששים מאחורי הגב שלנו.

שכואב גם ככה.


אז הנה עוד שיר לאוסף שירי הגבורה או הבושה ((איך שתרצו) (ואולי אפשר לפתוח אשכול במיוחד בשביל זה :))

אז כתבתי את זה לפני איזה שבוע ויותר ... ופשוט .. למה לא להשוויץ.. זה באופנה ..
(ואני חייבת לשתף שבחדר המדרגות אני שומעת את שכנתי שואגת על הילדים ואני מסתכלת על בעלי ואומרת ... "אוי תראה כולן יוצאת מדעתן.."

(בהעברת מסר סמוי - אל תחשוב אני לא היחידה!)


אז הנה זה בא: ומצטערת לא יהיה כאן חרוזים. (יפים אם בכלל)
תגידו...לאיזה אמא יש זמן למצוא אותם... ולהשחיל אותם..

מי בכלל מחזיקה משחקי חרוזים בבית? (השרשרת נקרעת מתי שהוא ומוצאים את העיגולים הצבעוניים הללו רק בפסח הבא!!)


טוב גילוי נאות: זה מהיומן שלי:


"היי, השם אני אחרי שבת, המלחמה הזו עדיין כאן.

ומה עושים עם הילדים??!

זאת שאלת המיליון - רק תן לי כוח אבא!

-----------------------------------


אל תגיד לי עוד יום אחד

אני על הסף - על הסף!

אל תגיד לי 'הכל לטובה'

חייב את זאת המלחמה.


אני מוצאת את עצמי ישנה עם מוצץ

מי אמר שאסור גם לי להירגע

(מהאזעקה האחרונה)

שמשהו יכבה את האור וילטף

לא אומר בקול, אבל-

רוצה לחזור להיות ילדה.


כי יש מחר עוד יום ארוך כמו שרוך,

לא שרוך הוא קצר - קצר מידי

יום ארוך כמו הגלות - כן הכל בגללה!

אני תקועה עם שישייה בתוך דירה (די) קטנה.


אם תראו אותי קופצת איתם על המיטה

זה לא שיצאתי מדעתי

פשוט החלטתי גם אני

לעשות קצת כיף לעצמי


אם תראו אותי מלקקת קערה של עוגה

ואומרת לילדה, שתחכה לתור שלה

ממש לא בכוונה .. אני.. אוי..

אולי משהו נורא כאן ארע..


כי מה ששבוע וחצי עוֹשֶׂה

כולי הפוכה כמו הקפה

שכחתי מה זה להיות לבושה יפה

(בלי כותנת ורודה במשך יממה)

מישהו נשלח להביא לי תמונה.


אז נכנעתי

והרפתי

והקאתי

כי נתניהו לא עדכן לי את הלו"ז

יש לי עוד שמוז (במקלט צפוף)

עם שכנה שגם לה עלה הפיוז.


תנו לי טפיחה (או חתיכה של עוגה)

כי להישאר אימא שפויה (ורזה)

בתקופת מלחמה

זאת וודאי ניצחון

שלי (ושל השכינה..)


ודרך אגב שמעתי אותה צועקת

"אחרי המלחמה אני יוצאת לחופשה.."

מה אתם אומרים שאצא איתה??


ששש - תשמעו!

"את רעה! את רעה!" (התרעה, התרעה,)

בדיוק כשקיבלתי התקף עצבים על המקלדת!


שש תשמעו קבלתי מהמחשב נחמה:

"את זכה. את זכה." (אזעקה. אזעקה.)


לאחר המלחמה.

מסתמא.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
טוב!
אני חושבת שבתקופה כזאת (ובכלל---) לכל אחת יש את הקצוות ששפיות דעתה לא מגעת...
עם כארי בסוגר.
ואיזה סיום יפה נתת לנו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

היות והפה שלי היה מפוצץ בסלט ירקות, לא יכולתי לעצור אותו כשהוא התחיל לספר לי את הבדיחה על האישה שחלמה על טסלה. וגם אחר כך כשהוא היה כבר בשווּנג, לא הפסקתי אותו לומר שאני מכירה אותה.
(באמת קשה למצוא בדיחות שאני לא מכירה).

כמו נחש על פי המאורה, המתנתי בשקט שיגיע לסוף, ואז אפלוט במהירות את הפאנץ' - במקומו.

אלא שאז התפרץ לפתע גייזר של טוּב-לב בתוך תוכי. ובמקום כוונתי הזדונית, החלטתי להעניק קצת נחת רוח לברנש עם העיניים הנוצצות שמעבר לשלחן.
(תראו, מגיע לו פה ושם גמול על ההקרבה שלו להתחתן אתי).

הבדיחה הסתיימה.
ואני פרצתי בצחוק רם.

הוא הביט בי בכווצו את עיניו.

"הכרת את זה?!"

הצחוק שלי היה כנראה טיפה מוגזם.

נו מה עכשיו.
הרי לך דילמה מוסרית: את האמת המשפילה? או שקר בלתי מזיק?
אפשרות שלישית אין.

רגע, מי אמר שאין...

מה עם שיטת ה"קפה שנשפך על החצאית ומשכיח הכול".
קפה לא היה זמין, אבל בזריזות אלגנטית טבלתי את המרפק בקוטג'.
צרחתי בהפתעה, והלכתי להחליף חולצה.

ונגמר הסיפור.

הרגשתי מה זה קדוֹשה.
כל הערב הסתובבתי בהתרוממות רוח. ואפילו הרשיתי לעצמי כמה חטאים קטנים, כפיצוי.

.....

זה מה שהיה אתמול.

היום אני משוחחת עם גיסתי על דא ועל הא, וגם על סתם דברים. ופתאום היא פולטת "תשמעי בדיחה".

ומה אתם חושבים היא מתחילה לספר לי? את הבדיחה עם האישה שחלמה על טסלה!
כנראה זה משהו שרץ עכשיו בוואצאפים.

הו, אני כבר מאומנת.
מקשיבה בשקט, וממלאת חרישית את הריאות לקראת הצחוק.
לא יותר מדי וגם לא פחות מדי. תתרכזי...
לא עושים טעות פעמיים.

גיסתי מגיעה לפאנץ'.

תחושה נשגבת גואה בי כשאני צוחקת בקול מדוד.
פניי מאירות כמלאך.
כמה זה מענג להיות טובים.

אבל...

שקט מוזר בצד השני
ואחריו שיעול מחשיד.

"את רואה? ידעתי!" קורא בעלי, שהיה איתה על הקו.

:oops:

כמו תמיד משאלתי לא התגשמה - האדמה המעצבנת סרבה לבלוע אותי.

איך אומר הפתגם:
"שקר יכול לקדם אותך הרבה, אבל לא להחזיר אותך אחורה".

‏‏

‏‎
הכתוב מדבר על נשים וגברים כאחד D:

תסגור.את.הדלת.
מכירים את זה שיוצא לכם להעיר למישהו והוא פשוט לא מיישם?
ואמרתם שוב ושוב.
לא פעם.
לא פעמיים
ולא גלידה אחת או שתיים.
אולי סניף שלם יספיק.
אולי אפילו לא.
וכמה כבר אפשר להגיד?
בזמן האחרון היה לי מקרה
שקניתי לעצמי משהו טעים
ולאחר שבשטח ציבורי הוא כמעט נגמר
החלטתי להחזיר אותו לשטח שלי בטאבו.
לא צריך להגזים ולהחביא
פשוט לשים בטריטוריה המוגדרת.
ואז יום אחד אני באה לקחת מהמשהו הטעים
שנשאר באותו מקום ב ד י ו ק .
באותה פוזה אפילו.
משום מה הוא הוריד במשקל
לא יכול להיות.
הקופסא ריקה.
מישהו אכל את הטעים שלי.
ולא רק שלא טרח לזרוק את הקופסא
אלא החליט להשאיר אותה עומדת על כנה כדי לתעתע
אולי כדי לתת לי עוד תקווה קטנה
לא יודעת מה חשב ה"גנב"
העצבים זרמו לי בכל הורידים
וקול שופר המבשר את בוא המלחמה נשמע:

"את יודעת שהוא עובר תקופה קשה"
- לא איכפת לי זה לא תירוץ!

"זה לא בכוונה"
- החטיף לא קפץ לפה שלו בטעות!
וחוץ מזה - למה לא לשאול? לבקש?

"אולי הוא התבייש או פחד ממך"
- לא זכור לי שנשכתי מישהו מאז המעון וגם זה בספק.

"אבל אולי גם את לפעמים לוקחת משהו בלי לבקש"
-לא לוקחת משהו שאי אפשר להחזיר!

"אפשר להחזיר!"
- אני לא אבקש ועכשיו רציתי ואין לי!

"ואם הוא היה חטוף?"
-

כאן עלתה בי מחשבה
אם הוא היה חטוף?
היית דנה לכף זכות.
למה? כי הוא סובל.
גם ה"גנב" שאותו אני מכירה סובל.
וכנראה היה זקוק למשהו שימתיק לו.
לא צריך להגיע לרמת סבל של חטוף בשביל לוותר.
כי לפעמים לפני שהמוח חושב היד פועלת..
לא.
כאן הוא חשב. וידע. ועשה.
אז מה עוד נשאר?

כאן נזכרתי במקרה שקרה גם הוא בתקופה האחרונה.
"למה אתם לא סוגרים את הדלת עד הסוף?? נכנסים זבובים!!"
כל פעם הדלת נשארת פתוחה ''קצת'' ואז נכנסים זבוב וצריך להלחם להוציא אותו.
איזה אסון.
כמה באמת אפשר להעיר על לסגור את הדלת?
כמה אפשר לסגור אחריכם כל פעם מחדש??
תסגור את הדלת.
אל תטפטף.
תנקה אחריך.
שים את הבגד בתוך סל הכביסה ולא בחוץ. (מוכנה שיצוץ לו חצי שרוול.)
למה זה זרוק על הרצפה ולא בתוך הארון??
למה שוב אכלת מתוך הסיר והחזרת את הכף??
למה שוב אכלת הכל לבד כשיש עוד אנשים בבית??
מה הבעיה להתחשב??
כמה. אפשר. להעיר. כמההה?

ואז.
בחסדי השם עלתה בי מחשבה.
פניתי לזה שהעיר על למה את הדלת לא סוגרים.
אבל גם אתה לא סוגר את הדלת ונכנסים זבובים?
-אני? מה פתאום אני תמיד סוגר!
כן אתה גם לא סוגר את הדלת.
כ-ו-ל-נ-ו לא סוגרים את הדלת.
שאלת כמה אפשר להעיר לבן אדם שיעשה מה שמבקשים ממנו?
כמה פעמים בורא עולם מבקש מאיתנו 'תסגרו את הדלת' ואנחנו לא סוגרים?
כמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו צריך 'לקום' לסגור את הדלת שאנחנו השארנו פתוחה?
למה? למה אנחנו לא סוגרים??
יכנסו זבובים! מרעין בישין! צועק לנו אבא.
גם אם זה פתח קטן!
"לפתח חטאת רובץ"
לפחות תסגרו את הרשת!
תאמינו לי.
מספיק זבוב מרדן אחד שיכנס ויטייל לו בהנאה בכל הבית בשביל לטמטם משפחה שלמה.
ועדיין.
אנחנו לא סוגרים את הדלת.
והלוואי וזו באמת היתה רק דלת.
אבל לא.
יש יותר מזה.
לשון הרע. שמירת עיניים. קפדה. רכילות. גזל. קנאה. כעס. ברכה ללא כוונה.
כמה כבר אבא שבשמיים יכול לבקש מאיתנו?

אז ה' ברחמיו ריחם עליי והזכיר לי את זה.
בשביל לדון את אותו 'גנב' לכף זכות.
ולזכות לרגע אחד קטן של 'ארך אפיים'
מאז.
כל פעם שאני רואה שמישהו שוב לא ''סגר את הדלת''
אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה דלתות פתוחות אני השארתי.
וכמה ה' בכבודו ובעצמו סוגר אותן.
ואומר לנו שוב. ושוב. ושוב.
בניי.
אהוביי.
בבקשה.
תסגרו את הדלת.
הייתי חייבת לפרוק את כל מה שהתערבל לי בתוכו
אז זה מה שיצא-
לא הקטע הכי מלוטש במגירה, אבל אמיתי...


פוריייייים!!!!!!!🤡🤡🤡
רציני?
שניה טראנסים,
שניה אזעקה!
שניה רוגע,
ישי ריבו שר לי הנשמה לא מתה🎶
מה קורה פה?!?!?
שניה.
- - -
לנשום...
....
פווו....
....
....
אבא,
תעשה שהפורים הזה יהיה שמח!
כל כך שמח כמו שאף פעם לא היה,
שמחה כזאתי מבפנים, אמיתית אמיתית.
כי זה קצת מבלבל
כשאת שומעת עוד שם שהותר לפרסום.
ועוד נפילה
ופצועים
ומספרים הזויים
בבתי חולים,
ואנשים
שיחגגו פורים אחר...
וזה כואב!
לי
בבתוכו של הלב.
וואי יצא לי חרוזים
לא יודעת אם זה מתאים לקטע,
אבל זה חלק ממה שקורה לכולנו בסלט הזה.
בסרט הזה...
בא לי לצאת לרחובות,
לקרוע מסכות!
למשוך ידיים
תופים ומחולות!!!
ושמחחחח
ככה כמו שאני מכירה-
שכן ובובת קוף ישנה,
משלוח של פיצה וקולה
מהקומה מעלינו
(הם לא קלטו שכבר שבענו? מזה!)
לריב עם X מי באה למי
להריץ משלוח לחברה מהעממי
(מאיפה היא צנחה עלי עכשיו?)
ולמחות את עשיו
סליחה, המן!
חמש דקות בבית כנסת.
שקטטט
רוצים להמשיך.
בשגרה,
בפורים שאני מכירה!
רוצה בסך הכל
לשמוח.
אז... אבא,
שומע אותי עדיין?
אני יכולה להבטיח ש...
אני משתדלת.
ולכו תדעו, אולי עוד כולנו בסוף
נאכל גם אבטיח...😉
מה שבטוח-
יהיה לנו יום חג!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה