"ויפסקו הפסוקאים".

[מטאלי]

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה...
שנים המתנו לגור בדירתנו שלנו, הקירות שלנו, הרצפה שלנו, הקשקושים על הקירות שלנו, וכן, גם הפיצוץ בצנרת אינו אלא שלנו!
ההתרגשות גאתה, אין זה דבר של מה בכך לקבוע את ד' אמותינו ממש בארץ ישראל(2017)...

ואז התבררה העובדה, שגם הפסוקאים שלנו!!!

אט אט, הבחנו בהם בתזזיתיות איטית על גבי הקירות, וזה היה מבחיל בכל קנה מידה קיים!
המקום הראשון לבירורים היה המדביר, שאבחן כבר טלפונית שהפסוקאים באו לשכון בחצרינו.
המקום השני הייתה הודעה בהולה בפרוג, שם כבר הבנו שזוהי צרת המונים, ושאין באמת הרבה מה לעשות איתם.
המקום השלישי...
הרביעי...
החמישי...
כולם הובילו לאותו מבוי סתום, הבנו שאין לנו, אלא לשאת את עינינו ליושב במרומים, הזן ומפרנס מקני ראמים ועד זחלי פסוקאים...
מה נאמר ונדבר?

לחמנו איתם בחרוף נפש, תוך מילמול פסוקי תהילים, שפכנו דמעות כמים, כששמענו שלעתים הם נכנסים עד עומק ארונות הבגדים, ואינם יוצאים משם אלא כשדנים אותם ברותחין של אבקת כביסה, ואולי גם אז לא!
היתה הרגשה, שמישהו מלמעלה מדבר איתנו, שסתם תפילות לא יעזרו, ושכשנפענח את הרמז, הנס יקרה!!!

והנס אכן קרה.

ביום שרבי בשלהי הקיץ, בעוד מחשבותינו אחוזות במכת הפסוקאים המטיילת במאונך בביתינו, הבריקה ההברקה.
הם מסתובבים בסלון, במטבח, ובשירותים,
לגמרי לא בחדרי השינה, ובחדר האמבטיה.
זאת אומרת שישנה דרישה מאת בעל הבית, לשמור במקומות אלו על צניעות מעבר למה שהקפדנו עד היום, ולא, לא מדובר על דברים גדולים, אבל סוג המקומות בהם בלבד הם התהלכו בהמוניהם זעקו דרשני...
קבלנו על עצמנו בו ביום להתחזק בזאת, והבטחנו לבורא עולם שהבנו את הרמז, והמכה יכולה להפסק!
והם פסקו, פסו, נעלמו, עד היום לא ידוע לאן, רק ידוע שחזרנו לאחר החגים, והם אינם!!!

ואז הכופר הקטן שבנו, כן אותו סקפטי מוכר, התעורר לחיים: מי אמר שזה בזכות הקבלה? אולי בכל אופן זה היה פוסק?
כתשובה ממרום, בא המקרה הבא והניס סופית את אותו קול ספקני מקליפת עמל"ק, ומעשה שהיה כך היה:

ביום בהיר, אחד מבני הבית נתרפה מקבלתינו, לא נאריך כיצד קרה הדבר, אולם הקבלה נסדקה.
העיר לו מי שהעיר שזה נוגד את החלטה 1271 של משפחת... הסורר קיבל את דבריו ואמר שכבר יתקן זאת, ובאומרו זאת נכנס אל חדר הנוחיות, לאחר דקותים הוא יוצא נסער, כשנכנס לחדר השירותים הביט בחשש על הקירות, כביכול חושש הוא לפרעון מיידי בשל החטא, ולתדהמתו הפרעון הופיע בדמות שני פסוקאים גדולים ומגושמים יחסית, המסר היה מוחשי, זה היה משתק.
לאחר רגיעה וכמה אבחות יד השנים עברו לעולם שכולו טוב... אולם ה"חוטא" שחשש שמא זהו פתיח, נשא את עיניו למרומים, וכה אמר: "אני מבטיח שאשוב לקבלה ולדרך הטוב, ולא אסור ממנו לעולם"

ולעת עתה, אלו היו שני הפסוקאים האחרונים שנראו במרחב הטריטוריאלי של משפחתנו הנחמדה!!!



נ.ב הסיפור אמיתי לחלוטין, בביתינו קרה הדבר. אנחנו מאמינים בדבר הזה באמת ובתמים, על אף שברור לי שיהיו עוד כמה סקפטים שיטענו על הנאיביות שלנו, אקבל זאת מראש באהבה, ולא אשנה את אמונתי - כי בשורה תחתונה נפטרנו ממכה זו שאינה כתובה בתורה, עם הוכחה כפולה כפי שסיפרתי לעיל...

כולכם (=חברי קהילת הפסוקאים המקצועית של פרוג) מוזמנים לנסות!!!

 

[מטאלי]

וכמובן, אשמח לשמוע תגובות, במיוחד את הנחמדות

 

[שירו]

כתיבה יפה מאד לסיפור מפעים!!!
אני מבינה שפסוקאים זה איזשהו בעל-חיים,כנראה סוג של שרץ, אבל איך הוא נראה?

 

[מטאלי]

כתיבה יפה מאד לסיפור מפעים!!!
אני מבינה שפסוקאים זה איזשהו בעל-חיים,כנראה סוג של שרץ, אבל איך הוא נראה?

אה...שלא תדעו.

אבל רק למען ההשכלה הכללית של מי שב''ה לא התנסה בזה אעלה תמונה מגלריות התמונות שיש לי מהם אי''ה הערב או מחר!

 

[Natan Galant]

הסיפור מרגש, המסר נפלא, הכתיבה תמה ועשירה וחיה (תרתי משמע).

לאור תקדים מסויים שקרה כאן בפורום, אני נאלץ לשאול: הסיפור אמיתי או סתם מניפולציה על חשבון הקוראים?

והאם הכוונה שהפסוקאים הארורים נמצאו בעיקר בקרבת ארונות הבגדים?

 

[מטאלי]

סיפור אמיתי בהתחייבות!

והם לא הופיעו ממש ליד ארונות הבגדים אך במרחק מטר משם עד פתחי חדר השינה.

אגב, כבר שמעתי מקרים בהם הם נתרבו על פאה! בגדים, ואפי' במקרר...

 

[שירו]

סיפור אמיתי בהתחייבות!

והם לא הופיעו ממש ליד ארונות הבגדים אך במרחק מטר משם עד פתחי חדר השינה.

אגב, כבר שמעתי מקרים בהם הם נתרבו על פאה! בגדים, ואפי' במקרר...

 

[גדי ישראלי]

אחח, רב מטאלי, פסקת לנו את פסוקך.
כתוב יפה מאד אך בעיקר מעורר. לא שתיתי קפה הלילה.
שכוייח!

 

[משויטט]

אשריכם שזכיתם לשומרים צמודים שישמרו עליכם מליפול.
סיפור יפה ומחזק.

 

[עדיאל]

וואוו וואו, יתוש קדמך, פסוקאי קדם אותנו.
מטלטל, מפעים, ובעיקר מרגש לשמוע מכלי ראשון.

והכתיבה גם, מדהימה, מעבירה תחושה וחוויה. הרגשתי לחוץ ומתוסכל מהיצורים, כמו אנחת רווחה בהיפסקם.

 

[גילת ורנן]

תעלו בבקשה תמונה איך נראים הפסוקאים
זה מתחיל להלחיץ.

 

[מטאלי]

בגדול זה הכיוון,

היו לי תמונות סטודיו הרבה יותר יפות שלהם , אין לי מושג לאן נעלמו... כשאמצאם אעלה בלי נדר.