סקר | חברות/ים לעט! רק אני שוברת ת'ראש?

[פנינה ריימונד]

• מה עושים עד שנכנסים לפורום "סופרות/ים שבדרך" ורוצים מידע חשוב בשביל לכתוב סיפור אותנטי, לא מדומיין, עפ"י הסטוריה ולא השערה? סיפור שלא יתנגשו בו מלחמה או שואה או הקמת מדינה???
• מה עושים כשנמאס לכתוב סיפור הווייתי בימינו אנו, ולגוון על ידי טיסה במכונת הזמן אל העבר הרחוק או הקרוב? ולא לטעות ולתעות ולשבש מערכות וסדרי עולם, במיוחד כשה"דד ליין" הוא עוד דקה???
• מה עושים אם רוצים לכתוב לא רק כדי לכתוב, אלא לכתוב על מנת לכתוב כמקצוע, כלומר לראות ירוקים קופצים מבין האותיות אשר על מקשי המקלדת???...

תפילות? בוודאי!!! אך היאך אצפה כי יישלח עד למפתן דלת ביתי, ספר הסטוריה העוסק בדיוק בתקופה ובנושא בו הנני חפצה לעסוק??? האין זה נקרא "לסמוך על הנס"?

ואם נאמר שאכן כך, ואנציקלופדיה של הלפרין תרבץ בביתי (או ויקיפדיה), היהא סיפק בידי לנבור ולחפש ולקרוא ולהיווכח ש - אפס, חסר לי מידע פלוני??
אז תגידו אתם, חברים לצרה, גם אתם שוברים ת'ראש, או שמא תוכלו להחכימני???

תודה לכל העונים, והמגיבים ל"סקר"...

 

[מלפפון]

סימנתי אחר.
כי זה פשוט כולל את הכל.
אני משיגה מידע בכל דרך.
בודקת בספריה/אינטרנט,
שואלת במקביל בפרוג או חברות שמתאים להן להתמצא בתקופה הזו, ולתת לי נקודת מבט נוספת שאפילו לא חשבתי לחפש עליה מידע, כי לא ידעתי שהיא קיימת,
מנסה להגיע לכאלו שמתעסקים בתחום,
כל מה שיכול לקדם אותי.

ואת האמת-
אני משתדלת מאד! לא לכתוב על מקומות ותקופות שאני לא מכירה.
כי כל דבר דורש מחקר מעמיק, במידה של ניואנסים שאני אפילו לא מכירה.

סתם דוגמא: כתבתי פעם על טיסה.
מעולם לא טסתי.
כל שניה נתקעתי עם שאלות.
תיארתי את כוונון הכסא, את החלונות במטוס, את ההמראה,
היו כל כך הרבה פרטים קטנים שעד שלא הייתי טסה בעצמי, לא הייתי חושבת לשאול עליהם!

אז לגבי תקופה אחרת, זה כל כך קשה!
כך שעדיף לי כבר לכתוב על עניינים של כאן ועכשיו מאשר להטעות את הציבור.

ועוד משהו:
עדיף לי לכתוב בצורה מזדהה.
אישית, לא מעניין אותי עכשיו לקרוא את הקגב ברוסיה, או המשטר באינדונזיה לפני 200 שנה.
הכי מעניינים אותי ספרים שמדברים על מצבים שאני מתמודדת איתם כאן, על הכדור שלי,
דברים חשובים מאד, כמו שטיפת כלים, או מה מלבישים בבוקר כמו היום, לילדים. קיצי או חורפי.

 

[זלמן כהנא]

אני משתמש הרבה בויקיפדיה והמון ב(להבדיל) אוצר החכמה. בדרך כלל מה שאין בויקיפדיה אפשר למצוא באוצר הספרים הכ"כ גדול, ביניהם מאות ספרי היסטוריה מרתקים.

 

[פנינה ריימונד]

אם אפשר להגיב: "עניתי", כדי שלא אצטרך "לשבור את הראש" אם עוד מישהו ענה....
בגדול, הבנתי כי רובכם בודקים בויקיפדיה ובאינטרנט... אוקיי, אול רייט!!!

 

[אפכא מסתברא]

דברים הדורשים בדיקה באנציקלופדיות ואישוש מידע אינם מיועדים לכתיבה כשיש סטופר ביד (דד-ליין).

 

[Tweenset]

קחי דוגמא מהספרים של ברעם
סיפורים מדומיינים מבוססי תקופה הסטורית
מספיק לפתוח את רשימת המקורות בסוף כדי להבין את עבודת השטח הסיזיפית שהסופר ביצע לפני כתיבת הסיפור
ןבאמת הסיפורים שלו מלאי חיים ופרטים קטנים ופשוט מרתק לקרוא אותם
הם ממש מכניסים לתקופה!
היום בעידן האינטרנט החיים הרבה יותר קלים בתחום הזה, אבל זה רק לחפור ולחפור ולדלות מכל מקום אפשרי כל פיסת מידע

 

[פנינה ריימונד]

קחי דוגמא מהספרים של ברעם
סיפורים מדומיינים מבוססי תקופה הסטורית
מספיק לפתוח את רשימת המקורות בסוף כדי להבין את עבודת השטח הסיזיפית שהסופר ביצע לפני כתיבת הסיפור
ןבאמת הסיפורים שלו מלאי חיים ופרטים קטנים ופשוט מרתק לקרוא אותם
הם ממש מכניסים לתקופה!
היום בעידן האינטרנט החיים הרבה יותר קלים בתחום הזה, אבל זה רק לחפור ולחפור ולדלות מכל מקום אפשרי כל פיסת מידע

זהו!!!
שבא לי לקרוא מלאאאאאאאאא ספרי הסטוריה...
ואז להתחיל "להכניס קוראים לתקופה פלונית".
(עד אז, תנוח דעתי בנושא).

 

[rg1212]

עניתי.
בספריות ובאתרים.

לגבי אתרים -
שימי לב שהתשובה 'אתרים' היא בערך כמו לענות שנעליים קונים בחנויות.
יש אתרים אקדמיים, אמינים, שמלאים בחומר מהימן ומעוגן, ויש אתרים שמלאים בגיבובי שטויות ואינטגרציה שטחית בין ידיעות תלושות.
בקיצור, האינטרנט הוא כלי מצוין לאיסוף חומר כשיודעים לעשות את זה.
אם יש לך גישה למאגרים של אוניברסיטאות וכו' - זה יכול להקל מאד ולהפנות לקישורים אמינים.

לגבי ספריות -
המצב של ספרים הוא הרבה-הרבה יותר טוב מהאינטרנט מבחינת אמינות, כי לא כל כותב משועמם ייגש להדפיס את הגיגיו. אבל גם כאן, תמיד כדאי לבדוק שהוצאת הספרים אמינה ומוכרת, או שהמחבר הוא בעל תואר ותפקיד רלוונטיים לנושא.

ויקיפדיה, אגב, היא מקור לא מהימן בכלל, על אף שיש בה גם הרבה חומר מצוין. הבעיה היא שמי שלא מכיר את הנושא לא יוכל להבחין בין חומר לחומר. מה שכן, כדאי לעשות בה חיפוש בשביל ההפניות למקורות שמופיעים שם. פשוט, לחפש את המקור עצמו במקרה שהוא אמין (מחבר מוכר, הוצאה מוכרת, כתב עת אמין וכו') ולדלות ממנו את החומר.

תכל'ס, כדי לדעת לכתוב אמין על תקופה היסטורית או נושא מקצועי דרושה עבודת שטח די מעמיקה, מה שבדרך כלל לא משתלם בשביל סיפור קצר והתמחור שהוא נושא אתו.

 

[פנינה ריימונד]

עניתי.
בספריות ובאתרים.

לגבי אתרים -
שימי לב שהתשובה 'אתרים' היא בערך כמו לענות שנעליים קונים בחנויות.
יש אתרים אקדמיים, אמינים, שמלאים בחומר מהימן ומעוגן, ויש אתרים שמלאים בגיבובי שטויות ואינטגרציה שטחית בין ידיעות תלושות.
בקיצור, האינטרנט הוא כלי מצוין לאיסוף חומר כשיודעים לעשות את זה.
אם יש לך גישה למאגרים של אוניברסיטאות וכו' - זה יכול להקל מאד ולהפנות לקישורים אמינים.

לגבי ספריות -
המצב של ספרים הוא הרבה-הרבה יותר טוב מהאינטרנט מבחינת אמינות, כי לא כל כותב משועמם ייגש להדפיס את הגיגיו. אבל גם כאן, תמיד כדאי לבדוק שהוצאת הספרים אמינה ומוכרת, או שהמחבר הוא בעל תואר ותפקיד רלוונטיים לנושא.

ויקיפדיה, אגב, היא מקור לא מהימן בכלל, על אף שיש בה גם הרבה חומר מצוין. הבעיה היא שמי שלא מכיר את הנושא לא יוכל להבחין בין חומר לחומר. מה שכן, כדאי לעשות בה חיפוש בשביל ההפניות למקורות שמופיעים שם. פשוט, לחפש את המקור עצמו במקרה שהוא אמין (מחבר מוכר, הוצאה מוכרת, כתב עת אמין וכו') ולדלות ממנו את החומר.

תכל'ס, כדי לדעת לכתוב אמין על תקופה היסטורית או נושא מקצועי דרושה עבודת שטח די מעמיקה, מה שבדרך כלל משתלם בשביל סיפור קצר והתמחור שהוא נושא אתו.

וואו, את פשוט צודקת!!!
בגלל זה רשמתי למעלה:

זהו!!!
שבא לי לקרוא מלאאאאאאאאא ספרי הסטוריה...
ואז להתחיל "להכניס קוראים לתקופה פלונית".
(עד אז, תנוח דעתי בנושא).

חיזקת בי את התובנה.
וואו, אני כבר משתוקקת...

 

[גילת ורנן]

פנינה, הערה קטנה
אם אפשר להוריד את כמות הסימני השאלה והקריאה
בפרט שאת מציינת שאת סופרת.

 

[נריה מגן]

עניתי אחר היות ששכחת לציין את התשובה האמיתית והנכונה: כל התשובות נכונות. וכפי שכבר נכתב כאן - כדי לכתבו על תקופה יש צורך לרדת לרזולציות הכי קטנות שלה. (בדוגמת המטוס- גם הצבע של המפיונים חשוב). כל סטיה ולו הקטנה ביותר בתיאור או בסדר ההתרחשויות (בנוגע לסדר - כמעט כל ספרי המתח על השואה/אינקווזיציה החרדיים פשוט מבזים את כותביהם. דוגמא קלאסית: טורקמדה הוא שמו של ראש האינקוזציה לאורך מאות השנים בהם היתה האינקוזיציה קיימת.. הוא יכול [באותו ספר!] לייעץ לפרדיננד לגרש את היהודים, ובלי לחשוב פעמיים - לעלות לאו טו דה פה את נכדו של ההוא שהחליט שהוא כבר לא רוצה להיות אנוס ומנצר באמת בניגוד לסבא רבא שעשה 'בכאילו').
הספר אותו אני כותב לא התחיל לפני שהייתי משוכנע שאני מכיר את כל חומר הרלוונטי שהייתי יכול בדרך כלשהי להשיג, ולדעתי - גם די הצלחתי. ליתר ביטחון העברתי את החומר לפרופסור להיסטוריה מהאוניברסיטה העברית כדי שגם הוא יחווה את דעתו בעניין, ורק לאחר שהוא הודיע שכמות החומר היתה הרבה מעבר למה שהוא עצמו יכל לספק נרגעתי...
אז אולי אני קצת קיצוני, אבל לדעתי עדיף להיות קיצוניים לצד הזה מאשר לצד השני.

וההערה - ישנו סיפור בהמשכים שמתפרסם באחד העיתנוים החרדיים שכל כולו רצף כל כך גדול של שיבושים ושגיאות שאני פשוט מתבייש להיות אחד מאלו שהעיתון המדובר פונה לציבור בסגנון זה. ולא, אני לא מתכנן להגיד איזה סיפור, כך שכל אחד יכול לחשוב לעצמו במה מדובר. ניחוש שלי - הרבה יצליחו.

 

[מריומה~]

זה דבר שקורה רק במגזר שלנו?

 

[גדי ישראלי]

זה דבר שקורה רק במגזר שלנו?

כן. כי מטבע הדברים בשגרה היומית אנחנו פחות חשופים לידע מקצועי בהרבה תחומים.

 

[מריומה~]

כן. כי מטבע הדברים בשגרה היומית אנחנו פחות חשופים לידע מקצועי בהרבה תחומים.

הסטוריה?
מדע?

לא מסכימה .

סופר רציני עושה עבודת מחקר טובה.

 

[גדי ישראלי]

הסטוריה?
מדע?

לא מסכימה .

סופר רציני עושה עבודת מחקר טובה.

בהיסטוריה יהודית אולי באמת יש פחות תקלות.
אבל בהיסטוריה כללית ובעיקר מדע, אני אישית הפסקתי לקרא כמה ספרים בגלל טעויות גסות של סופרים חרדים מוכרים. פשוט לא מסוגל לקרא את זה...

 

[מריומה~]

השאלה שלי ה

בהיסטוריה יהודית אולי באמת יש פחות תקלות.
אבל בהיסטוריה כללית ובעיקר מדע, אני אישית הפסקתי לקרא כמה ספרים בגלל טעויות גסות של סופרים חרדים מוכרים. פשוט לא מסוגל לקרא את זה...

השאלה שלי היתה אם זה רווח יותר בציבור שלנו או שווה בערך.

כי שמעתי שיש הרבה בעיות שהן באחוזים שווים למרות שיש נטיות לשייך דוקא לציבור מסוים.

 

[Ushaya]

הטעויות הללו לא יוצאות מהספרים לא רק בגלל שהקהל לא חשוף מספיק לחומר, אלא בעיקר בגלל שיש רבים שעדיין ימשיכו לקנות ספרים של הסופר X כי הוא הסופר X הנערץ, ובטח זה רק היה הספר הלא מוצלח שלו. יקח להם זמן, וכמה ספרים כדי להבין שמה שהיה טוב בעבר לא בהכרח טוב היום, כשיש כבר טובים יותר...
ועורכי עיתונים בסופו של דבר מעדיפים שמות מפורסמים, יש להם רייטינג יותר גבוה.

 

[גדי ישראלי]

השאלה שלי ה

השאלה שלי היתה אם זה רווח יותר בציבור שלנו או שווה בערך.

כי שמעתי שיש הרבה בעיות שהן באחוזים שווים למרות שיש נטיות לשייך דוקא לציבור מסוים.

הגישה שלך באופן כללי מאד נכונה. הרמזור לא נהיה אדום כי אני חרדי, והפקיד לא חטף עלי עצבים בגלל הכיפה השחורה וכן הלאה...
אבל במקרה דנן, בעיני ראיתי.

 

[גדי ישראלי]

הטעויות הללו לא יוצאות מהספרים לא רק בגלל שהקהל לא חשוף מספיק לחומר, אלא בעיקר בגלל שיש רבים שעדיין ימשיכו לקנות ספרים של הסופר X כי הוא הסופר X הנערץ, ובטח זה רק היה הספר הלא מוצלח שלו. יקח להם זמן, וכמה ספרים כדי להבין שמה שהיה טוב בעבר לא בהכרח טוב היום, כשיש כבר טובים יותר...
ועורכי עיתונים בסופו של דבר מעדיפים שמות מפורסמים, יש להם רייטינג יותר גבוה.

נכון מאד. רק שאם הציבור היו יותר חשופים לחומר, הם לא היו מעריצים סופר X שמגיש חומר עם טעויות שמורות על בורות בסיסית בתחום.

 

[מריומה~]

נכון מאד. רק שאם הציבור היו יותר חשופים לחומר, הם לא היו מעריצים סופר X שמגיש חומר עם טעויות שמורות על בורות בסיסית בתחום.

הציבור החרדי אינטלגנט מאד ואולי אפילו יותר מהכללי.
רוב הטעויות נופלות על דברים קטנים.
וגם אם מיה קינן טעתה אולי היסטוריון מובהק או רופא מדופלם שיקרא יבחין בזה