חנהל'ה או חנה'לה?! "אני." או "אני". -???

  • הוסף לסימניות
  • #1
ועוד שאלה-
"אני".
או:
"אני."


???

אשמח לתשובה בהקדם...
מסמך הוורד ממתין לי ;)
תודה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
חנהל'ה.
מקובל להוסיף לפני האות האחרונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
"אני".
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
סליחה אם אחלוק,
חנה זה השם,
לה זה כינוי חיבה,
המרכאה מחברת ביניהם,
ע"כ לדעתי" חנה'לה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
סליחה אם אחלוק,
חנה זה השם,
לה זה כינוי חיבה,
המרכאה מחברת ביניהם,
ע"כ לדעתי" חנה'לה

השאלה היא האם האם הגרש נועדה לחבר בין חלקי המילה שאז זה חנה'לה.
או שהיא נועדה לסמן שזו מוספית שמקורה באידיש, כמו אבאל'ה, הרשל'ה, רוגעל'ה, תכל'ס ואז זו חנהל'ה.
אני נוטה לשימוש השני, היות שחנהל'ה הוא הצורה היותר מקובלת ונפוצה.

ראי גם בוויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/גרש, תחת שימושים נוספים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
תקני יותר "לגרש" (מלשון גרשיים) לאחר השם המקורי, ומכאן: חנה'לה.
לגבי השאלה השניה: יש דעות לכאן ולכאן, ושתיהן אמת. אך מקובל לכתוב "אני".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
להערכתי,
המקור הוא בשמות האידישאיים, שאז ההמשך הי' כחטיבה אחת,
כגון: גיטאלע,
בשמות לשון הקודש כינוי החיבה לקוח לכאורה משפת האידיש,
ואז התקבל חנה'לע,
ואז עברתו את כינוי החיבה ל: "לה",
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אויש, התבלבלתי לחלוטין...
טוב, בסופו של דבר השם מופיע בסיפור אולי פעמיים,
אז מקסימום נחליט ברגע האחרון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #11
אם פעמיים אז פעם אחת ככה ופעם אחת ככה :D
חלילה!!!
אין מתלוצצין בדבר זה.
אחידות בסיפור ובספר היא כלל גדול בתורת הספרות.
אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל...
כי יש שיטה נוספת הטוענת שאפשר לכתוב בכלל בלי גרש. פשוט חנהלה.
אז זהו, שזה צריך להתאים לדמות.
אנוכי הקטון, למשל, כתבתי באחד מן הסיפורים על דמות בשם יואלקה, ללא גרש. זה הסתדר לי בעיניים יותר טוב. ראיתי אותו והיה ברור לי שקוראים לו יואלקה בלי גרש.
אבל ביתר השמות הקפדתי על אחידות - גרש לאחר השם המקורי.
ואם כבר בלבול: מה הדין במקרה שהשם המקורי איננו מקורי? כמו דמות אחרת מספרי בשם אפרוימ'קה. האם גם כאן עדיין תקף התקן, או שהואיל ונדחה יידחה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
חלילה!!!
אין מתלוצצין בדבר זה.
אחידות בסיפור ובספר היא כלל גדול בתורת הספרות.
אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל...
כי יש שיטה נוספת הטוענת שאפשר לכתוב בכלל בלי גרש. פשוט חנהלה.
אז זהו, שזה צריך להתאים לדמות.
אנוכי הקטון, למשל, כתבתי באחד מן הסיפורים על דמות בשם יואלקה, ללא גרש. זה הסתדר לי בעיניים יותר טוב. ראיתי אותו והיה ברור לי שקוראים לו יואלקה בלי גרש.
אבל ביתר השמות הקפדתי על אחידות - גרש לאחר השם המקורי.
ואם כבר בלבול: מה הדין במקרה שהשם המקורי איננו מקורי? כמו דמות אחרת מספרי בשם אפרוימ'קה. האם גם כאן עדיין תקף התקן, או שהואיל ונדחה יידחה?
בואו נאמר שאימא שלה קוראת לה,
בטח היא מתכוונת לחנהל'ה/ חנה'לה, ולא חנהלה!!!
..........
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #16
חלילה!!!
אין מתלוצצין בדבר זה.
אחידות בסיפור ובספר היא כלל גדול בתורת הספרות.
אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל...
כי יש שיטה נוספת הטוענת שאפשר לכתוב בכלל בלי גרש. פשוט חנהלה.
אז זהו, שזה צריך להתאים לדמות.
אנוכי הקטון, למשל, כתבתי באחד מן הסיפורים על דמות בשם יואלקה, ללא גרש. זה הסתדר לי בעיניים יותר טוב. ראיתי אותו והיה ברור לי שקוראים לו יואלקה בלי גרש.
אבל ביתר השמות הקפדתי על אחידות - גרש לאחר השם המקורי.
"אנחנו לא מתלוצצים." (הצ'יף)
אז אנסה בס"ד לפרש את דבריך: אם אמא קוראת לה: "חנהל'ה, אל תחזרי מהפיצה אחרי 12!" אז הגרש בין הל' והה'. אבל אם אמא קוראת לה: "חנה'לה, אחרי שתחתלי את געציל ויענטל ותרסקי ירקות לשפרינצל, תמדדי את השאל החדש שתפרתי לך לכבוד יום הולדת 4" - אז הגרש לפני הל'. הנראה בעיניך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
"אנחנו לא מתלוצצים." (הצ'יף)
אז אנסה בס"ד לפרש את דבריך: אם אמא קוראת לה: "חנהל'ה, אל תחזרי מהפיצה אחרי 12!" אז הגרש בין הל' והה'. אבל אם אמא קוראת לה: "חנה'לה, אחרי שתחתלי את געציל ויענטל ותרסקי ירקות לשפרינצל, תמדדי את השאל החדש שתפרתי לך לכבוד יום הולדת 4" - אז הגרש לפני הל'. הנראה בעיניך?
ממש לא.
הגרש לא הולך לפי הקורא אלא לפי הנקרא.
הדמות חייבת להיות קשורה לשמה, והשם חייב להיות קשור לדמות.
ושוב, אם החלטנו על מבנה מסוים (ואני ממליץ על חנה'לה) - נלך איתו עד הסוף.
דעתי, למסקנא: בעיקרון הגרש מופיע אחר השם המקורי. במקרים מיוחדים, כשהדמות דורשת זאת, ניתן להוריד לגמרי את הגרש. ואם כך עושים, אז להקפיד על כך בכל אזכור שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ממש לא.
הגרש לא הולך לפי הקורא אלא לפי הנקרא.
הדמות חייבת להיות קשורה לשמה, והשם חייב להיות קשור לדמות.
נשמה'לה, לזאת היתה כוונתי. שני המשפטים שהבאתי ממש לא מדברים על אותה חנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
להערכתי,
המקור הוא בשמות האידישאיים, שאז ההמשך הי' כחטיבה אחת,
כגון: גיטאלע,
בשמות לשון הקודש כינוי החיבה לקוח לכאורה משפת האידיש,
ואז התקבל חנה'לע,
ואז עברתו את כינוי החיבה ל: "לה",
מה פתאום חטיבה אחת? השם המקורי הוא 'גיטל', וההגייה 'גיטאלע' היא בדיוק מאותו מקום של 'כאנאלע' (איך ברחתי מהדיון? ;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
העתקתי מהאקדמיה העברית את הערך "גרש" בנושא הספציפי הנדון:
http://hebrew-academy.org.il/2012/03/20/על-שימושים-שונים-של-סימן-הגרש/

ב. הפרדה בין רכיבי המילה – בעיקר בתוספת צורן לא עברי

לדוגמה: אבא'לה (או אבאל'ה), רבקה'לה (או רבקהל'ה), מק'גי (McGee),מקדונלד'ס (McDonald's), הרשי'ז (Hershey's), או'קונור (O'Connor) ואףרוק'נרול (Rock & Roll). בחלק גדול מן הדוגמאות מאנגלית מְחקה הגרש את השימוש ב־' בכתיב האנגלי.

לפי ההגדה שלהם - הפרדה בין רכיבי המילה - המיקום המדויק יותר הוא אכן - לפני ה"לה"
אבל בדוגמאות שהם מביאים אין הם מבדילים בין הצורות ורואים אותם כחלופות שונות.
לפי זה, לכי לפי טעמך האישי, אבל בהחלט את אמורה לשמור על אחידות כדברי צדיק סופית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה