חכם הרזים

[גילת ורנן]

@יאכטה @פנס בערפל @פרוגיוזרית @ששונית @mina
תודה רבה על ההערות!
אנא בדקו את התיקון ותאמרו לי אם הוא משביע את רצונכם.
כנראה חסר משהו למי שלא גדל בצבור... [זה לא זעק עד עכשיו?]
ופנס, אתה יכול לפנות באישי, חופשי, כי יראתי לנפשי, מחמת שימוש טפשי, בהקשר נשי.

הרבה יותר טוב!

 

[Tweenset]

@יאכטה @פנס בערפל @פרוגיוזרית @ששונית @mina
תודה רבה על ההערות!
אנא בדקו את התיקון ותאמרו לי אם הוא משביע את רצונכם.
כנראה חסר משהו למי שלא גדל בצבור... [זה לא זעק עד עכשיו?]
ופנס, אתה יכול לפנות באישי, חופשי, כי יראתי לנפשי, מחמת שימוש טפשי, בהקשר נשי.

מוצלח לטעמי
אפשר להגיש זאת כרעיון מערכות העיתונים שמנסים לתאר את ה'מצב' אבל לא ממש מצליחים איך...

 

[תפנית בעלילה]

השתפר. ניסיתי הרבה לעבוד על בית חלופי. לא יצא איי איי איי: (מסובך ומעורפל)

באחת התחנות גברת עולה
נגררת, נסחבת אט אט.
מה שיהיה- שיבוא בקלות
לא חשוב אם בן הוא או בת.

אין מה לומר. הניואנסים שלנו מורכבים. אבל השיר שלכם באמת מיוחד!

 

[ציפה דריפה]

ממש יפה!! המסר חשוב. לכולם.

 

[פרוגיוזרית]

התיקון מצוין לדעתי.

נכון שאם מתעמקים אפשר למצוא עוד ועוד ניואנסים, אבל זה כשמתמקדים בתיקון עצמו. בקריאה ראשונית זה לא היה עולה לדיון מצד עצמו.

(ושוב אני מציעה לכולם להציץ בתגיות )

 

[טחינה גולמית]

עכשיו אני רק רוצה להסביר את עצמי.
האברך הנ"ל לא אמור להסתכל על נשים. היה לי חשוב מאוד לתאר מצב שבו גם מי שלא מסתכל רואה. "רק מעיפים מבט" ו"רואים מיד". לכן בעיני היתה מעלה לגירסה הישנה. שאר המילים מבחינתי הם לא מילים "טעונות". הם מתארות מצבים שכיחים בחיים.
מה גם שהבלדה הנ"ל, עם סגנון הכתיבה של החיבור התורני, וגם המסר עצמו- מתאימים יותר לגברים.

היה לי גם "ענין" קטן להשתמש במילים "לאוטובוס נכנסת גברת עם" שהוא "ציטוט" מהשיר הישן "לאוטובוס נככסת גברת עם סלים". אך מסופקני כמה מכירים כאן את השיר הזה [מלבד . @chani t ]

בכל אופן תודה על הערנות וההערות.

 

[תפנית בעלילה]

נכון מאוד. אבל זה היה חזק מדי שזה קצת הפריע. לכן התערבתי בנושא לא לי. (לא הצלחתי לזהות את השיר ההוא בפסקה ההיא) ועדיין נהניתי מכל השאר למרות שאולי אני לא אמורה להתמצא.

 

[שרלוט]

המשפט :''ואולי זה בכלל תאומות''
לדעתי- מקלקל.
זה כבר ממש להיכנס לקישקע שלה... תרבות ה'לחפור' מה קורה אצל השני.
[אבל תשאירו את זה כך, מזכיר לי את האגדה על הצייר שבקש חוות דעת מאנשים ובסוף מה שיצא זה ציור אחר לגמרי...]

 

[תפנית בעלילה]

[אבל תשאירו את זה כך, מזכיר לי את האגדה על הצייר שבקש חוות דעת מאנשים ובסוף מה שיצא זה ציור אחר לגמרי...]

אני גם הרגשתי שהמורה שלי בסמינר "גנבה לי את הקטע" כשהקדישה לי בהתנדבות שעה מזמנה היקר וישבה איתי ביחד על סיפור שכתבתי לעלון לסמינר. איך התמקחתי אז על כל מילה. (אולי המילה ההיא מתאימה יותר, אבל זו המילה שלי! ) עד היום אני מודה לה על כך. זה היה שיעור הכתיבה הטוב ביותר שקיבלתי אי פעם.
סה"כ העליתי נקודה קטנה מהקטע כולו כי היה נראה לי שזה יכול לצאת יותר טוב. זה הכל!

 

[שרלוט]

[QUOTE
סה"כ העליתי נקודה קטנה מהקטע כולו כי היה נראה לי שזה יכול לצאת יותר טוב. זה הכל![/QUOTE]

לא שמתי לב שאת העלית, והתכוונתי בכללי לא לאף אחד באופן ספציפי.

 

[בתנופה]

מעשה שהייה, שמעתי מסבא ז"ל לפני פטירתו.


תשעים וחמש שנותיי הינן לצידי
חלש אני, גם זקני לבן, הדור וכה נאה
השורה הראשונה תמיד שלי
ובהתחשב בגילי ובכוחי, זה כל כך יאה

היה זה אתמול בין הערביים
ישבתי בנוח בתחנה, לנסיעה ארוכה
המתנתי בסבלנות, והנה ארבע מאות ושתיים
יש תדירות, זאת לא הבעיה

האוטובוס עוצר, רציתי לקום ברננה
אך אויה! נשמעת הקריאה בנחרצות
"האוטובוס מלא, יש רק בעמידה
חכו בסבלנות, יש נוסף בעוד 5 דקות"

ולפתע מהחלון ראיתי התלחשוית,
אבך'ציק צעיר וגמרא בידו, כמה נחרד
אוף, יש כאן זקן שרוצה לעלות
עכשיו יצטרך לעמוד, הן תכנן בנסיעה ללמוד

ואו אז צץ לי זכרון קלוש במוח
הן רבי שמעון בן אלעזר כבר אמר
'זקן יראת- מכאן לזקן שלא יטריח'
ומי כמוני רוצה לגרום לשכינה צער??

אז זהו, ישבתי עוד קצת וחיכיתי.
לאוטובוס אחר עליתי
והיה כה נח, וכה נעים
הייתי שלם עם עצמי ללא לבטים

ולמה אני מספר לכם את זה כעת?
שתדעו שלא תמיד צריך לספר סיפורים
הכי קל לתת מוסר לאברכים ולבעלי יכולת
אבל לפעמים הלכות ודינים, יש גם לחלשים...

 

[טחינה גולמית]

מעשה שהייה, שמעתי מסבא ז"ל לפני פטירתו.


תשעים וחמש שנותיי הינן לצידי
חלש אני, גם זקני לבן, הדור וכה נאה
השורה הראשונה תמיד שלי
ובהתחשב בגילי ובכוחי, זה כל כך יאה

היה זה אתמול בין הערביים
ישבתי בנוח בתחנה, לנסיעה ארוכה
המתנתי בסבלנות, והנה ארבע מאות ושתיים
יש תדירות, זאת לא הבעיה

האוטובוס עוצר, רציתי לקום ברננה
אך אויה! נשמעת הקריאה בנחרצות
"האוטובוס מלא, יש רק בעמידה
חכו בסבלנות, יש נוסף בעוד 5 דקות"

ולפתע מהחלון ראיתי התלחשוית,
אבך'ציק צעיר וגמרא בידו, כמה נחרד
אוף, יש כאן זקן שרוצה לעלות
עכשיו יצטרך לעמוד, הן תכנן בנסיעה ללמוד

ואו אז צץ לי זכרון קלוש במוח
הן רבי שמעון בן אלעזר כבר אמר
'זקן יראת- מכאן לזקן שלא יטריח'
ומי כמוני רוצה לגרום לשכינה צער??

אז זהו, ישבתי עוד קצת וחיכיתי.
לאוטובוס אחר עליתי
והיה כה נח, וכה נעים
הייתי שלם עם עצמי ללא לבטים

ולמה אני מספר לכם את זה כעת?
שתדעו שלא תמיד צריך לספר סיפורים
הכי קל לתת מוסר לאברכים ולבעלי יכולת
אבל לפעמים הלכות ודינים, יש גם לחלשים...

אין למדים אפשר משאי אפשר...

 

[במבה נוגט]

השיר כ"כ יפה ושנון, ממש חבל להרוס אותו עם ה"שיעור מוסר" שם בסוף. המסר לגמרי מובן גם בלי זה.

 

[חגי פאהן]

השיר כ"כ יפה ושנון, ממש חבל להרוס אותו עם ה"שיעור מוסר" שם בסוף. המסר לגמרי מובן גם בלי זה.

לי עזר למקד את המסר: "הלכות ודינים, יש גם לחלשים"

 

[Tweenset]

לאוטובוס גברת נכנסת ועולה
בסיטואציה קצת מורכבת
מה שאומר ש- קומו לה
לנשים כמוה יש לתת לשבת!

אך האברך מתפתל במחשבות
האם נכון לתת לה כך לנצל?
ובכלל, שגבר לאשה יעשה מחוות
תזכורת מנוהג גויי בראשו תצטלצל

ובכלל זו הגברת
חיה היא בעולמנו
ויודעת שאברך הלומד ממחברת
אין הרבה ממנו

ועל כן דבר גדול היא עבורה
לתת לו ללמוד בניחותא
וכך תזכה לחבוק במהרה
ותעמוד לה זכות אוריתא

מה גם שהיא מראש ידעה
שלעתים האוטובוסים מפוצצים באנשים
וייצא לה לנסוע בעמידה
ואל לה אחרים להאשים

ובנתים, תוך פלפול וסברא עקומה
האוטובוס עוצר בתחנה
וראש הישיבה בעל שיעור הקומה
עולה למרכב העמוס העונה

לראש ישיבתו מפנה מקום בחיוך עניו
לא חושב פעמיים
הזדמנות כזו להרשים באצילות מידותיו
נקרית לא כל יום, ולא יומיים

ראש הישיבה את האשה
רואה, שהיא קצת נאנחת
מציע לה את המקום בטבעיות, ללא רגשה
והיא אותו תופסת ומתרווחת

 

[תפנית בעלילה]

...

 

[א-ירושלמית]

לא לתקן, לא לתקן, לא לתקן יותר!
תשאירו את הבית השני בוטה כפי שהוא.
פעם אחת מותר לומר בפנים את האמת, ושיתמודדו עימו אלו שצריכים להתמודד עימו.

הריון זו מילה שכתובה בתורה. אגב. לכל אלו שחושבים שזו מילה גסה ושאסור לומר אותה.

ולעניין הנושא, נשים הן עם חלש מראש. אף פעם אי אפשר לדעת למה אשה, בכל מצב שהוא (גם רזה, גם בלי בטן) זקוקה למקום ישיבה יותר מלגברים.
האופציה של ללכת לתחנה ראשונה לא רלוונטית ברוב הפעמים לרוב הנשים. כאופציה חד פעמית, אפשר להציע את זה. אבל כאופציה יומיומית? נו, באמת.
ולכן, ראוי שגברים יתחשבו ויפנו מקום, גם אם לא ממש נראה שהאשה זקוקה לו. אף פעם אי אפשר לדעת. גבר שאינו מרגיש טוב, בד"כ ישאר בביתו, אשה בדרך כלל לא.

 

[תפנית בעלילה]

@א-ירושלמית טחינה כתב בדיוק על נושא ההתחשבות והרגישות. זה באמת מאוד יפה מצידו! המסר יובן היטב גם במילים מכובדות.

 

[א-ירושלמית]

השאלה מי זה שקובע מהן המילים המכובדות.
יש אנשים שמילים מכובדות לא מדגדגות להם, ורק כשמדברים ברחל בתך הקטנה, הם מתקוממים. הלו, איפה הייתם כשדיברו איתכם בעדינות?

 

[אפכא מסתברא]

גם אני בעד מלים מכובדות. בכלל, שירה מטבע ברייתה השתמשה במלים היותר חגיגיות ולא בלשון השוק. העובדה ששירה מודרנית (כמו אמנות מודרנית) ירדה לשפת הרחוב, ובמקומות מסוימים אפילו למטה מזה, לא צריכה להיות לנו סמן דרך.