שיתוף> שני אחים

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש שני אחים מפורסמים שמופיעים באירועים.
כולם מכירים אותם.
אני בכוונה לא רוצה להזכיר שמות אז נקרא להם בינתים המבוגר והצעיר.
חיצונית הם די דומים.

אומרים שלאח המבוגר יש הרבה דברים שאין לצעיר. הגדול גם נחשב הרבה יותר יוקרתי. המחיר שלו גם בהתאם.
במשך שנים הכירו רק אותו. היום גם הצעיר מוכר ומפורסם.
גם הוא לא זול, אבל בלי השואה למבוגר.

אני באופן אישי לא כ"כ מתלהב מהמבוגר.
נראה לי שרוב אלה שמתלהבים ממנו לא באמת יכולים להסביר לך ממה הם נהנים. הם פשוט מרגישים חשובים להיות בקלאב הזה, של אלה שאוהבים אותו.

את הצעיר אני מאוד אוהב.
הוא עדין, סולידי. מתוק כזה.
בעיני- במבוגר יש משהו, תסלחו לי, מגעיל.
את המבוגר- ילדים בכלל לא סובלים.
הצעיר- ילדים מטורפים עליו.

בצעיר יש משהו הרבה יותר יהודי. למבוגר יש גם מעריצים גויים, אולי אפילו הרבה יותר מאשר יהודים.
את הצעיר אני לא חושב שיש גוי שמכיר.

אבל האמת יש משהו במבוגר. אין ספק שהוא יותר תוסס ועוצמתי.
הוא יודע לעשות שמח.
יש בו משהו כזה מטריף, הייתי אומר אפילו משכר.

אני חושב שאין כמו דואט ביניהם. אבל שיתנו לצעיר להיות דומיננטי. את המבוגר עם העוצמה שלו גם ככה ירגישו.

כמו שאמרתי כבר, אני אוהב יותר את הצעיר, את הרוגע שלו.
אבל בפורים- תנו לי רק את המבוגר.

כבר אמרתי שלמבוגר קורים יין ולצעיר מיץ ענבים?

@פנס בערפל
בקשת משהו על מיץ ענבים- קבלת. טרי מהחבית.

שמרל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא ייאומן.
בלתי אפשרי לנחש על מי מדובר. לא עד הסוף המר.
מה דעתך לשבץ בשיר גם משקעים מהעבר?

שד משחת!
א מחייה.... מלבב ומשכר.

(בקריאה שלישית הבנתי שבקריאה השניה לא הבנתי מספיק את הדו פרצופיות של כל מילה. בקריאה רביעית הבנתי שתהיה גם חמישית. בשישית אמרתי: די, רק עוד פעם אחת נקרא וזהו, אבל בקריאה שמינית הבנתי שזה טור לפנתיאון.)

געציל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ס'מורא'דיג, ס'מורא'דיג, טחינה.

הגם שאני מוחה על כבוד המבוגר. שלמרות חזותו המרירה משהו, יש פה משהו הרבה יותר עמוק ואמיתי, הצעיר הוא אמנם יותר מאיר פנים, אבל, תסלח לי על הביטוי, רדוד...

ענק, ענק, אתה מפתיע כל פעם מחדש. אתה בא מכיוון בלתי צפוי.
חשבת פעם על שייטת 13? בעצם, אולי בגלגול הקודם...


מעכל יונטיל'ס
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אודה לא אבוש חשבתי על שני אחים זמרים, התפלאתי איך כתבת עליהם כך, כשהגעתי לפיסקה האחרונה התהפכה הקערה על פיה, ופרץ מיץ אדום פשט לו על פני המאדימות.
הצעד הבא היה לגלגל לראש נעמוד ולקרוא שוב!
מי שלא עשה זאת, שיקום!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אודה לא אבוש חשבתי על שני אחים זמרים, התפלאתי איך כתבת עליהם כך, כשהגעתי לפיסקה האחרונה התהפכה הקערה על פיה, ופרץ מיץ אדום פשט לו על פני המאדימות.
הצעד הבא היה לגלגל לראש נעמוד ולקרוא שוב!
מי שלא עשה זאת, שיקום!
גם אני התחלתי לחשוב על זמר (פלוני לגמרי)
ואמרתי לעצמי: 'כמה זה נכון, כמה זה נכון'.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני מוצאת את עצמי מחכה כל פעם מחדש- מתי יהיה עוד אשכול של טחינה גולמית? או! הנה! איזה כיף! ושום דבר לא חוזר על עצמו!

המילים שבטור הזה משכרות, לא פלא שאחרי קריאה ראשונה רוצים לקרוא אותו עוד פעם..
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
דוקא אני הבנתי מיד שזה על מיץ ענבים ויין...

תמיד ידעתי שלוקחים אשכול, סוחטים אותו ויוצא מיץ ענבים.
נוכחתי לדעת שאפשר לקחת מיץ ענבים, לסחוט אותו, ויוצא אשכול...
זה משהו טרי? סוג של בציר חדש?
או עתיק?
תוצרת כזו רבה מעלה את קנאת כל בעל כרם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
דוקא אני הבנתי מיד שזה על מיץ ענבים ויין...

תמיד ידעתי שלוקחים אשכול, סוחטים אותו ויוצא מיץ ענבים.
נוכחתי לדעת שאפשר לקחת מיץ ענבים, לסחוט אותו, ויוצא אשכול...
איך אתה עושה את זה?
את התגובה הזו קראתי 3 פעמים עד שירדתי לפשרה....

געציל
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כל מילה שלך מחסירה פעימה,
לעיתים אף גוררת פרצי בכי קורעי לב.

(מתוך מכתב שכתבתי למוהל,אך מתאים גם לכאן.)

אהרן מ.

קורע, קובע, קולע

מעכל יונטיל'ס
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
טרי לחלוטין. פשוט @פנס בערפל שאל כאן אם הטור הבא יהיה על מיץ ענבים. ובחמש דקות מהבית עד לכולל-ערב זה מה שיצא.
אז אם אתם רואים אדם הולך ברחוב לאיטו, שקוע שרעפים, ומדי פעם מהמהם הברות מתחרזות לא ברורות...

דעו לכם! ברגע זה ראיתם את הטחינה הגולמית, כשהיא מעבדת עצמה לדעת!

וכן, ראיתם מפעל ליצור בלדות!

ואכן כן!
חזיתם בתהליך יצור:
"בלדה עולמית, מבית טחינה גולמית"

(@איציק כרמי הסלוגן לעיונך...)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
א

אז אם אתם רואים אדם הולך ברחוב לאיטו, שקוע שרעפים, ומדי פעם מהמהם הברות מתחרזות לא ברורות...

דעו לכם! ברגע זה ראיתם את הטחינה הגולמית, כשהיא מעבדת עצמה לדעת!

וכן, ראיתם מפעל ליצור בלדות!

ואכן כן!
חזיתם בתהליך יצור:
"בלדה עולמית, מבית טחינה גולמית"

(@איציק כרמי הסלוגן לעיונך...)
שלא תבינו לא נכון. כמעט כל מה שהעלתי כאן הוא משנים קודמות.
כשמגבילים אותי לזמן בכלל לא יוצא לי כלום. הייתי בשוק כשראיתי את האתגר של חודש חשון והיצירתיות של האנשים כאן בפורום. אני אפילו לא ניסיתי.
אבל לפעמים, זה פשוט כאילו נהיה מאליו. הכל זורם.
בלועזית: מוזה.
אני מעדיף לקרוא לזה "סיעתא דשמיא".
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
רק תיקון קל, ויסכימו איתי כאן כולם:
מדובר בטחינה כמו שטחינה ירושלמית טובה אמורה להיות.
אין בה שום דבר גולמי..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אלון תיעב 'שחורים' בכל זקיק משערות קוקו הזהוב האסוף והגולש. שנא אותם בכל נימי נפשו הקיבוצניקית, וסלד מהם יותר מפיתה מרוחה בשוקלד.
זאת למרות שמעולם לא נפגש עם יצור שחור מבחיל, לא ניהל שיחה עם שוכני היערות הפרימיטיביים, אבל הוא ידע היטב לשנוא אותם ואת מה שבעיניו הם ייצגו בעולם. כסף, שחיתות ובורות.

וכמו להכעיס, החרדי הראשון שנפגש אותו, שוחח עמו, ואפילו הכיר אותו יותר מדי טוב... היה אחיו הצעיר.
ארי, חזר בתשובה בטיול בהודו, בעקבות מפגש הרסני בבומבי עם חבדניק שחור ש"שטף לו את המוח ברותחין".
ומהר מאוד החליט 'השטוף מוח' לחתוך על הטיול, ודוך לישיבה חרדית בארץ.
מאז השנאה של אלון לשחורים התעצמה כל כך, שכל יום כשחלב את הפרות בקיבוץ, היה צורח, "חרדים ארורים תמשיכו לחלוב אותנו". והפרה הגועה רק שלהבה אותו יותר ויותר. "שחורים ארורים גוזלי נשמות, עוד יבוא יומכם ותובלו יחד עם הפרות לבית השחיטה".

כשאחיו ארי ביקש ממנו להצטרף אליו לשבת בישיבה, אלון כמעט נחנק. "אתה רציני? אתה יודע מה אני חושב עליהם!", שוכח לרגע שזה כולל גם את אחיו.
אבל ארי התעקש, ובסוף הצליח לשכנע אותו.

עכשיו אלון הקיבוצניק עם הקוקו הזהוב יושב בספסלים האחוריים באולם בית המדרש, בוהה ב"ים השחורים" שגועש מסביבו, מקשיב לצעקות הלימוד ההדדיים, ורואה את ארי משתתף בחגיגה.

"מאי נפקא מינה?!" מישהו מירכתי האולם ספק צעק על, ספק צעק אל - החברותא שלו.

"נפקא מינה לקידושי אישה", ענה השני בטון נחרץ.

"מי אמר שאדון נפקא מינה בכלל רוצה להתחתן?" הרהר לעצמו. כפייה חרדית.

אחר כך, כשהביע את תרעומתו בפני ארי, אחיו חייך חיוך קטן ואמר, "עזוב, זה משהו שקשור ללימוד". אבל התשובה הזו עצבנה את אלון. כי גם כשהגישו בסעודה דג אפרורי עם גזר גמלוני לייפות את הדגיג שאיבד זה מזמן את 'צורת הדג' ומישהו הציע לו "קח גפילטע פיש", אלון תהה, "ממתי קוראים לדג 'גפילטע'?"

בינתיים הצמד חמד של אדון 'נפקא מינה' נגשו לרב עם זקן ארוך שישב בירכתי האולם. אלון עקב אחריהם כל העת.

"הוא צודק", השיב הזקן הארוך לצעיר שהמשיך להתווכח כי גדר הדברים לא נמדד בנפקא מינה.

השבת בישיבה גרמה לאלון לכאב ראש. הוא לא הבין מילה ממה שהם אומרים, לא בלימוד ולא בסעודה. "'זמירעס', גפילטע פיש, התערבבו עם נפקא מינה, מיגו, וחלוית...? מה זו השפה הזאת בכלל?" הוא שאל את עצמו.

אבל משהו בכל זאת קרה לו שם. משהו בלהט שלהם, בשמחה הפנימית נגע בו. הוא התחיל לחשוב. לחקור. לשאול שאלות.

עברו כמה שבועות. אלון מצא את עצמו קורא ספרים על יהדות, מדבר עם רבנים, מתווכח, שואל שאלות, ואפילו מתחיל לקיים מצוות פר אקסלנס בלי שאחיו ארי ידע מזה.

למרות שרצה לשמח את אחיו הצעיר, לספר לו שגם הוא מגשש בפסיעות מדודות במסלול השחור... אבל לבסוף קיבל החלטה לא לגלות לו, לפחות לא בשלב הזה, שלב הגישושים.
"אם אגלה בסוף שהכל עורבא פרח והדתיים שטפו גם לי את הראש איזה פנים יהיה לי לאכזב את ארי?" הרהר לעצמו. והחליט לכמוס את סודו במעמקי הלב. ובשיחות טלפון השבועיות שערך עם אחיו לא אמר מילה.

אבל היה עניין אחד שכל פעם ששוחח עם ארי עמד על דל שפתיו, מה זה נפקא מינה, מיגו, חלויות, זמירעס', ועוד ביטויים מביטויים שונים שנחשף אליהם בישיבה, אך ברגע האחרון הבליג והדחיק, ממשיך לתהות לעצמו בלי להעז לשאול גם לא את הרבנים שהיה מתייעץ איתם.

"תגיד", הוא שאל את ארי בטלפון באחד הפעמים שכבר אזר אומץ לספר לו שאחיו הגדול גם נשאב לחור השחור.., "מה זה ומי זה בדיוק 'נפקא מינה'?".

ארי צחק. "מה נזכרת עכשיו?".

אלון גיחך. "רציתי לשאול אותך באותה שבת אבל אז הגפילטע והזמירעס' בלבלו אותי לגמרי"....

"נפקא מינה זה אומר 'מה ההבדל', 'מה יוצא מזה'". השיב ארי.

"אה, עכשיו הכל ברור. אז מה הנפקא מינה מזה שאני חוזר בתשובה?!" מפתיע את אחיו הקטן.

ארי שתק. עיכל לרגע, ואז בפרץ של שמחה אמיתית זרק לאחיו "אלון, יש הרבה נפקא מינות בבשורה שלך! הנעמת לי כעת יותר מהזמירעס', הזמירות בשבת!".

אלון חייך שוב. "כן, רק תעשה טובה בלי הגפילטע"...

מבטיח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה