הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
וכאן יועלו סאטירות, סיפורים בהמשכים, מיני מתיקה וצחוקים, על מה שקרה\קורה\יקרה באוטובוסים ובנסיעות למיניהם>>>
זכיתי לשזוף את האוטובוס במשך שנתיים ימים, נסיעות של יומיום, לילה לילה, בוקר בוקר, טרוט עינים וחולמני, עייף וגם במצב רוח צבעוני... יש לי סיפורים מכאן עד להודעה החדשה והישנה אתחיל עם אחת מהם, תמשיכו אותי...
כל נוסע טיפוסי אשר עלה אי פעם בחייו על קו אוטובוס, עירוני כבין עירוני, זכה לשזוף בעיניו את השלט המשמים המודיע לקונית על החוק הקובע כי 'כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר', השלט מסתיים באזהרה 'הטרדת נוסע בענין זה עלולה להיות עבירה פלילית', למיטב זכרוני הלוהט, הורתו ולידתו של 'שלט' זה היה בימי הביניים של קמפיין 'הדרת נשים', לבעלי זכרון קצר טווח אזכיר 'בקצרה' את השתלשלות הדברים.
הכל התחיל במשרד יח"צ 'תמים' שנשכר לנצל את חולשת המגזר החילוני קרי "שנאת חרדים נטו בע"מ" למטרות פוליטיות נעלות, הדיבורים על פוליטיקה חדשה נסקו לגובה, והיה צורך באש שתביא מצביעים לקלפי (למפרע מתברר שלנתניהו יש עוד מה ללמוד אצל הפוליטיקאי החדש שלנו, דבר וחצי דבר על פוליטיקה ישנה וחבר מרעיה), בִּיום 'מבצע היריקה שלא הייתה' היה הטריגר להידרדרות גלגלי הסתה משומנים בשומן מן החי, תוצר רצח אופי מבית היוצר של התשקורת הישראלית.
ההמשך ידוע לכולם, שלטים הוסרו, אנשים נעצרו, הפגנות, אש פחים ותמרות עשן... ועוד משהו קטן שנשאר לנו, מזכרת מימים אפלים יותר "השלט" הלקוני (כבר אמרנו...).
המדבקה הזאת הייתה תופסת את תשומת ליבי בדיוק כפי שמדבקת ההגבלה על כמות הנוסעים תופסת לי תא במוחי, לו לא קרה מה שקרה במוצאי פסח.
היה זה אברך משי צנום ורזה שעלה על הקו הבינעירוני, מיודעינו עלה עם שני ילדיו כאשר הוא משלם על הנסיעה טבין ותקילין, הוא ושני נעריו עמו. והנה כמה תחנות אחריו עולה בחור גלוי ראש, אוזניות ענק מפארות את אוזניו, והוא מחפש לו מקום של כבוד ברחבי האוטובוס המלא מפה לפה בצפיפות מחרידה כמנהגם שלא בקודש של חברת תחבורה מסויימת 'מאוד'.
הוא מחפש ומחפש... ואז הוא שם לב, הוא רואה שני ילדים בגילאי 9\10 שכבר הספיקו לנסוק אל הרקיע השביעי, וחלומותיהם המתוקים מרקיעים שחקים, הוא מנענע שלא בעדינות את כתפו של אחד מהם, ודורש ממנו במפגיע "זוז" תן לי לשבת.
במצב כזה, אני בכל אופן אישית, הייתי מחפש מוצא מסבך ידיו של כזה, הייתי אולי מרים את קולי על הבחור החצוף, ודורש ממנו להשיב את גזילתו אשר גזל, יתכן והיו נופלים צעקותיי על אוזניות קשובות, ויתכן שהמוסיקה הרועשת שבקעה מבין תנוכי אוזניו של הנפיל היו מסוככים את כנפי שברי מילותיי, אבל חוץ מזה לא היה מוחי ממציא פתרון טוב יותר.
ואז הגיע אברך שלישי עם פתרון 'מח אחד', הוא היטיב לכוון את מכשיר הסלולר על רמקול וחייג 100, קולו המונוטוני של התורן בקע מהרמקול הזעיר וכל האוטובוס "כולל הנהג" השתתק בדחילי ורחימי, שלום, שמי אהרון, אני כאן על אוטובוס בין עירוני, ויש כאן נוסע שעובר על התקנה הכתובה... וכאן הוא הקריא בקול 'כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר ואז במקצועיות הוא הגביה בדרמטיות את קולו והמשיך בתקריא הטרדת נוסע בענין זה עלולה להיות עבירה פלילית', איפה בדיוק אתם נמצאים קטע התורן את קולו הרדיופוני...
הבחור 'בהלם מהשימוש הנגטיבי' עזב את הכסא בזריזות של חתול שגמר את צלוחית השמנת, והתיישב על המדרגות... אה... זה בסדר, הענין הסתדר. סיים אהרון שלנו.
אז מי אמר שחוק "הדרת נשים" הוא חוק רע, צריך פשוט לדעת איך להשתמש איתו.
זכיתי לשזוף את האוטובוס במשך שנתיים ימים, נסיעות של יומיום, לילה לילה, בוקר בוקר, טרוט עינים וחולמני, עייף וגם במצב רוח צבעוני... יש לי סיפורים מכאן עד להודעה החדשה והישנה אתחיל עם אחת מהם, תמשיכו אותי...
צ'חוק' שלא כהוראות היצרן
כל נוסע טיפוסי אשר עלה אי פעם בחייו על קו אוטובוס, עירוני כבין עירוני, זכה לשזוף בעיניו את השלט המשמים המודיע לקונית על החוק הקובע כי 'כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר', השלט מסתיים באזהרה 'הטרדת נוסע בענין זה עלולה להיות עבירה פלילית', למיטב זכרוני הלוהט, הורתו ולידתו של 'שלט' זה היה בימי הביניים של קמפיין 'הדרת נשים', לבעלי זכרון קצר טווח אזכיר 'בקצרה' את השתלשלות הדברים.
הכל התחיל במשרד יח"צ 'תמים' שנשכר לנצל את חולשת המגזר החילוני קרי "שנאת חרדים נטו בע"מ" למטרות פוליטיות נעלות, הדיבורים על פוליטיקה חדשה נסקו לגובה, והיה צורך באש שתביא מצביעים לקלפי (למפרע מתברר שלנתניהו יש עוד מה ללמוד אצל הפוליטיקאי החדש שלנו, דבר וחצי דבר על פוליטיקה ישנה וחבר מרעיה), בִּיום 'מבצע היריקה שלא הייתה' היה הטריגר להידרדרות גלגלי הסתה משומנים בשומן מן החי, תוצר רצח אופי מבית היוצר של התשקורת הישראלית.
ההמשך ידוע לכולם, שלטים הוסרו, אנשים נעצרו, הפגנות, אש פחים ותמרות עשן... ועוד משהו קטן שנשאר לנו, מזכרת מימים אפלים יותר "השלט" הלקוני (כבר אמרנו...).
המדבקה הזאת הייתה תופסת את תשומת ליבי בדיוק כפי שמדבקת ההגבלה על כמות הנוסעים תופסת לי תא במוחי, לו לא קרה מה שקרה במוצאי פסח.
היה זה אברך משי צנום ורזה שעלה על הקו הבינעירוני, מיודעינו עלה עם שני ילדיו כאשר הוא משלם על הנסיעה טבין ותקילין, הוא ושני נעריו עמו. והנה כמה תחנות אחריו עולה בחור גלוי ראש, אוזניות ענק מפארות את אוזניו, והוא מחפש לו מקום של כבוד ברחבי האוטובוס המלא מפה לפה בצפיפות מחרידה כמנהגם שלא בקודש של חברת תחבורה מסויימת 'מאוד'.
הוא מחפש ומחפש... ואז הוא שם לב, הוא רואה שני ילדים בגילאי 9\10 שכבר הספיקו לנסוק אל הרקיע השביעי, וחלומותיהם המתוקים מרקיעים שחקים, הוא מנענע שלא בעדינות את כתפו של אחד מהם, ודורש ממנו במפגיע "זוז" תן לי לשבת.
במצב כזה, אני בכל אופן אישית, הייתי מחפש מוצא מסבך ידיו של כזה, הייתי אולי מרים את קולי על הבחור החצוף, ודורש ממנו להשיב את גזילתו אשר גזל, יתכן והיו נופלים צעקותיי על אוזניות קשובות, ויתכן שהמוסיקה הרועשת שבקעה מבין תנוכי אוזניו של הנפיל היו מסוככים את כנפי שברי מילותיי, אבל חוץ מזה לא היה מוחי ממציא פתרון טוב יותר.
ואז הגיע אברך שלישי עם פתרון 'מח אחד', הוא היטיב לכוון את מכשיר הסלולר על רמקול וחייג 100, קולו המונוטוני של התורן בקע מהרמקול הזעיר וכל האוטובוס "כולל הנהג" השתתק בדחילי ורחימי, שלום, שמי אהרון, אני כאן על אוטובוס בין עירוני, ויש כאן נוסע שעובר על התקנה הכתובה... וכאן הוא הקריא בקול 'כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר ואז במקצועיות הוא הגביה בדרמטיות את קולו והמשיך בתקריא הטרדת נוסע בענין זה עלולה להיות עבירה פלילית', איפה בדיוק אתם נמצאים קטע התורן את קולו הרדיופוני...
הבחור 'בהלם מהשימוש הנגטיבי' עזב את הכסא בזריזות של חתול שגמר את צלוחית השמנת, והתיישב על המדרגות... אה... זה בסדר, הענין הסתדר. סיים אהרון שלנו.
אז מי אמר שחוק "הדרת נשים" הוא חוק רע, צריך פשוט לדעת איך להשתמש איתו.
