שאבעס גוי

  • הוסף לסימניות
  • #1
03.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זה טוב!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מושלם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יפיפה!
איזה כתב מושלם.
אני אוהבת את בניית הדמיות התוססת שלכם ועם זאת בלתי מתפשרת לחלוטין.
אהבתי מאוד!
ים הצלחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נהדר :)
והכתב ה"ספונטני" הטבעי שלכם יפה יותר.. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
חחח
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
חחחח גדול!
אני לא מכירה אותו מאיזשהו מקום....? זהיתי נכון...?
תמונה1.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הא! מוצלח.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

"גוט שאבעס", אומר דודי ויוצא, לא שוכח לקחת איתו את הזבל. ילד טוב שכמוהו.
אני חושבת עליו, ילד בחליפה וכובע. רק לפני חודש חגגנו את בר המצווה שלו.
הוא לא אוהב ללכת לבית הכנסת, אני יודעת.

"אמא", ריקי נכנסת לסלון, מושיטה לי סיכת קטיפה. "שימי לי, טוב?"
"את יורדת לשחק עם חברות?" אני אוספת תלתלים מימין, תלתלים משמאל. מהדקת אותם בסיכה, במרכז הראש.
"כן, נעמי ובתיה הולכות לבוא ונשחק למטה חבל". אני מודה לה' על הילדה המקסימה שלי, החברותית כל כך.
דקות אחר כך היא מנופפת לשלום, ומתרצה לקחת איתה את הקטנה, שמאושרת מה'טיול'.

שקט בבית, והלב שלי שוב יוצא לדודי העדין והמתוק שלי, שצועד לבית הכנסת לבד. שמתבייש בכך מאברימי, חברו לכיתה.
שמחפש מדי שבוע כיסא פנוי, מתפלל בדממה וממהר הביתה כשהמתפללים מאחלים זה לזה "גוט שאבעס".
הילד היחיד בבית הכנסת שמלווה בסיום התפילה במלאך טוב ומלאך רע, שיענה בעל כרחו "אמן".
קשה לי לחשוב עליו, נבוך ובודד כל כך.
בשבתות הראשונות הוא הרחיק לבית הכנסת של אחי וגיסי, בשכונה הסמוכה.
הם פרסו עליו חסות, שמרו לו מקום לצידם ואפילו דאגו לו לפרוסת קוגל מהקידוש.
אבל הדרך ארוכה, ומהר מאוד דודי הודיע שאין לו כח.
לבית הכנסת המוכר הוא לא רצה לחזור. הבנתי אותו. בשורה השלישית, היה הכיסא הימני מיותם.
האפשרות האחרונה היתה בית הכנסת השכונתי שהכיל את התושבים שאינם חברים בקהילה מסוימת, ונער אלמוני אחד.

אני נושאת עיניים לשעון הקיר וקמה מהספה, מחלקת סלטים ללפתניות בהירות.
כשאני מגישה אותן לשולחן, נפתחת הדלת ושלושה ילדים נכנסים פנימה, ממלאים את הבית בפטפוטים עליזים, פסקול חי ותוסס.
ריקי מדווחת שהן טיילו ופגשו חברה נוספת מהכיתה; ציבי מדגימה לי איך החתולה הקטנה הלכה לידה; ודודי שותק, מחויך ומרוצה.
"גוט שאבעס, ילדודס!" אני מברכת אותם, שואפת אל קרבי את הנחת.
"איך היה, דודי? טוב?" הוא מציץ לגביע, שכחתי לשטוף.
עיניים כחולות מתרוממות אלי ובן אהוב מספר, קולו שמח:
"אבא של אברימי, הוא אמר לי גוט שאבעס."


תודה, אבא של אברימי. זה היה, אולי, אחד החסדים הגדולים שנעשו השבת.
הקב"ה ישלם שכרכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה