ייעוץ לשוני | איך מנקדים "שהות"?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שָהוּת או שְהוּת?
אשמח לאסמכתא. (או אסמך לאשמחתא? ;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
על זה לא חשבתי...
(ועכשיו אני גם אצטרך להקליט מחדש. אוף)
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
2017-11-15_122639.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #8
שאלתי עתה את המומחה שלי: אם בנטיה (שְהותי שְהותו) הש' הופך לשווא, סימן שזה קמץ. פתח לא הופך לשווא (מַהותו).
גם במילון ספיר - שָהות
צירה - מה פתאום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
שְהות בנטייה
אך גם בלי נטייה הצורה העיקרית היא בשווא, ואפשר גם בקמץ. (כך לפי אבן שושן ורב-מלים)

כך שאם הקלטת בצֵירֶה, שנשמע כמו שווא נע (ולא כמו שֵייהות) - זה בסדר
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שְהות בנטייה
אך גם בלי נטייה הצורה העיקרית היא בשווא, ואפשר גם בקמץ. (כך לפי אבן שושן ורב-מלים)

כך שאם הקלטת בצֵירֶה, שנשמע כמו שווא נע (ולא כמו שֵייהות) - זה בסדר
הקלטתי בקמץ, וכשראיתי שמילוג מנקד צירי - חשבתי שאאלץ לתקן.
אם אבן שושן, רב-מילים וספיר מסכימים קמץ - זה מספיק לי.
שאלתי עתה את המומחה שלי: אם בנטיה (שְהותי שְהותו) הש' הופך לשווא, סימן שזה קמץ. פתח לא הופך לשווא (מַהותו).
גם במילון ספיר - שָהות
צירה - מה פתאום?
ומיהו אותו מומחה?

תודה למסייעים
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
שֵׁהוּת

פירוש של שהות:
1.
הימצאות במקום כלשהו, היות נוכח
2.
מרווח זמן, רגע

מתוך מילוג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
@חגי פאהן ו-@אפכא מסתברא,
אשמח לקרוא את חוות דעתכם.
תודה על הכבוד, אני מאד אוהב כבוד. (חידה: איפה במשנה יש משפט שהמילה 'מאד' מופיעה לפני הפועל?)

זו שאלה טובה מאד.
בעיקרון המשקל הוא קְטוּת, וקשור לבניין קל של נחי ל"ה, לדוגמה: פְּדוּת מלשון פדה, זְכוּת מלשון זכה, שְׁטוּת מלשון שוטה. והיה צריך להיות שְׁהוּת מלשון שהה (אפשר לדון אם זה נקרא שם פעולה או לא).

אלא שאם פ' הפועל או ע' הפועל גרונית, השוא הופך לקמץ, כמו טָעוּת מלשון טעה, חָזוּת מלשון חזה. ולפי זה צריך לומר שָׁהוּת. אבל זכור לי כילד שתמיד כולם אמרו רק "שְהות" בשוא, צ"ע למה.

יש יוצאים מהכלל הזה, כמו גָּלוּת.

(ואני עדיין מחפש עוד קצת ראיות למה שכתבתי כאן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #15
  • הוסף לסימניות
  • #16
בעזהי"ת

אולי גאות, זהות, אבל לכאורה קשה לומר כך. כי הם נגזרים מגֵּאֶה וזֵהֶה, שנראים יותר כמשקל קִטֵּל (משקל התכונות) בנל"ה שעבר תשלום דגש. ושהות לעומתם נגזר מבניין קל ולא משֵׁהֶה.

(וחרות היא כלל לא נל"ה אלא מהכפולים - ח.ר.ר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה