שיתוף |'לשוב הביתה'

  • הוסף לסימניות
  • #1
הגיע הזמן להתעורר
לעזוב הכל להתגבר
לשוב הביתה לא לחפש מקום אחר

הגיע הזמן להשתנות
גם אם פספסנו כמה תחנות
אפשר לרדת יש רכבת חזרה לשכונות

הכל אפשר רק אם נרצה
המחפש תמיד מוצא
גם אם הוא נמצא אי שם הרחק בקצה

דלתות שמיים לא ננעלו
כשהבן קורא הצילו
אז אבא שבשמיים מגיע אפילו

אפילו שעשינו משהו רע
הוא מוחל וסולח מוחל וסולח
מושיט ידו לעזרה ונותן ברחמיו
את הכח לתקן ולשוב אליו

הגיע הזמן להתחרט אם כבר לברוח אז מהחטא
אם כבר לקחת אז לקחת בשביל לתת

וזה הזמן להתקרב לא לפחד מהכאב
ואם לתת אז כבר לתת מכל הלב

הכל אפשר רק אם נרצה
המחפש תמיד מוצא
גם אם הוא נמצא אי שם הרחק בקצה

דלתות שמיים לא ננעלו
כשהבן קורא הצילו
אז אבא שבשמיים מגיע אפילו



מילים: ישי ריבו

אשמח לשמוע את דעתכם על השיר המדהים הזה שכתב ישי ריבו
אני בכיתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שיר מדהים.
גם השירה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
התוכן מדהים.
הכתיבה כנראה מדהימה יותר כשהיא נשמעת מאשר כשהיא נקראת. והיות ולא שמעתיו, אשמח שתעלהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שיר מעולה.

בלי המנגינה, המשפט הזה נראה תקוע אפילו...



אבל התוכן, הייתי אומר 'מיוחד אפילו'....
נכון, זה נשמע פה קצת תקוע, אבל המשפט אחריו מסדר את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
למה לא מעלים את השיר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ישי ריבו ואודי דוידי, 2 זמרים ענקיים, את המילים של השירים הם בעצמם מלחינים, והעומק שאני מוצא כל פעם מחדש, מפעים אותי.

אני יכול למצוא את עצמי סתם ככה באמצע היום מהרהר במילים של שיר ומנסה להבין.. למה התכוון המשורר..

אה ו.. ברוכים הנמצאים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בעקבות האתגר של קשקשת בקשת עלה לי רעיון לפודקאסט חביב, הבעיה שלא ידעתי אם מתאים לאתגר..
בכל אופן - תוכלו לקבל אותו כאן..
אז----



- שלום וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים עם חגים, אחרי הפרק הקודם שחרך את הרשת עם ל''גבה, הגיע הזמן לארח את ידידנו, אהוב ליבנו וביטננו - חג השבועות!

- שלום לכולם! שמח להיות כאן, בבמה מכובדת זו.

- גם אנחנו שמחים כמובן, ורגע לפני שנתחיל - יש לי שאלה חשובה בנוגע לשמך, חג קדוש ויקר, האם תוכל להשיב לי על השאלה?

- בוודאי.

- ובכן, נתחיל מהשם הקלאס - שבועות. במלעיל? במלרע? איך הוגים את השם?

- זאת שאלה יפה, שלצערי הרבה מתווכחים עליה סביב שולחן החג. התשובה כמובן קשורה למגזר ממנו אתה מגיע.

- אני מבין. ואיך אתה קורא לעצמך? שבועות או שאבועות?

- מעדיף שלא להיכנס לזה. אני חג של - אחדות.

- אה, אה. אחדות. לכן יש וויכוח תמידי על מי תכין את הלזניה והילדים של מי יחסלו את הפחזניות ראשונים?

- שוב, לא נכנס לזה.

- אתה עוגת גבינה קשה לעיכול, אתה. טוב, אם כבר אחדות, איך אתה עם השם הזה? חג האחדות?

- האמת? שם כבד. העם הזה לא יודע להיות מאוחד. אפילו להחליט אם לעשות סעודה חלבית של ממש או רק טעימת בוקר הם לא הצליחו.

- כן, יש בזה משהו. וחג הביכורים? בטח אתה עף על השם.

- איזה! בממוצע כל אישה שלישית מגדפת את הקופירייטר הלא מוצלח שהפך את הכ' לק' וקרא לי חג הביקורים. אתה מבין? הכלות מתעצבנות עליי שהשוויגער מגיעה לבקר אותן בחג הביקורים ונותנת להן ביקורות..

- כן, קופירייטרים זה עם מרושע.

- מה אמרת שאתה עושה ביום יום?

- קופירייטר..

- אממ.

- טוב, מפאת קוצר הזמן נאלץ לסיים. לסיכום חג הקציר שלנו, זה הזמן להגיד לך תודה שהקדשת מזמנך כדי להשתתף בפודקאסטינו הנפלא. מאזינים נכבדים, אתם מוזמנים להוקיר גם אתם לחג מתן תודה.

- מצחיק וקופי בוגר מצידך.

- זה נאמר בציניות?

- כמובן.
הכתוב מדבר על נשים וגברים כאחד D:

תסגור.את.הדלת.
מכירים את זה שיוצא לכם להעיר למישהו והוא פשוט לא מיישם?
ואמרתם שוב ושוב.
לא פעם.
לא פעמיים
ולא גלידה אחת או שתיים.
אולי סניף שלם יספיק.
אולי אפילו לא.
וכמה כבר אפשר להגיד?
בזמן האחרון היה לי מקרה
שקניתי לעצמי משהו טעים
ולאחר שבשטח ציבורי הוא כמעט נגמר
החלטתי להחזיר אותו לשטח שלי בטאבו.
לא צריך להגזים ולהחביא
פשוט לשים בטריטוריה המוגדרת.
ואז יום אחד אני באה לקחת מהמשהו הטעים
שנשאר באותו מקום ב ד י ו ק .
באותה פוזה אפילו.
משום מה הוא הוריד במשקל
לא יכול להיות.
הקופסא ריקה.
מישהו אכל את הטעים שלי.
ולא רק שלא טרח לזרוק את הקופסא
אלא החליט להשאיר אותה עומדת על כנה כדי לתעתע
אולי כדי לתת לי עוד תקווה קטנה
לא יודעת מה חשב ה"גנב"
העצבים זרמו לי בכל הורידים
וקול שופר המבשר את בוא המלחמה נשמע:

"את יודעת שהוא עובר תקופה קשה"
- לא איכפת לי זה לא תירוץ!

"זה לא בכוונה"
- החטיף לא קפץ לפה שלו בטעות!
וחוץ מזה - למה לא לשאול? לבקש?

"אולי הוא התבייש או פחד ממך"
- לא זכור לי שנשכתי מישהו מאז המעון וגם זה בספק.

"אבל אולי גם את לפעמים לוקחת משהו בלי לבקש"
-לא לוקחת משהו שאי אפשר להחזיר!

"אפשר להחזיר!"
- אני לא אבקש ועכשיו רציתי ואין לי!

"ואם הוא היה חטוף?"
-

כאן עלתה בי מחשבה
אם הוא היה חטוף?
היית דנה לכף זכות.
למה? כי הוא סובל.
גם ה"גנב" שאותו אני מכירה סובל.
וכנראה היה זקוק למשהו שימתיק לו.
לא צריך להגיע לרמת סבל של חטוף בשביל לוותר.
כי לפעמים לפני שהמוח חושב היד פועלת..
לא.
כאן הוא חשב. וידע. ועשה.
אז מה עוד נשאר?

כאן נזכרתי במקרה שקרה גם הוא בתקופה האחרונה.
"למה אתם לא סוגרים את הדלת עד הסוף?? נכנסים זבובים!!"
כל פעם הדלת נשארת פתוחה ''קצת'' ואז נכנסים זבוב וצריך להלחם להוציא אותו.
איזה אסון.
כמה באמת אפשר להעיר על לסגור את הדלת?
כמה אפשר לסגור אחריכם כל פעם מחדש??
תסגור את הדלת.
אל תטפטף.
תנקה אחריך.
שים את הבגד בתוך סל הכביסה ולא בחוץ. (מוכנה שיצוץ לו חצי שרוול.)
למה זה זרוק על הרצפה ולא בתוך הארון??
למה שוב אכלת מתוך הסיר והחזרת את הכף??
למה שוב אכלת הכל לבד כשיש עוד אנשים בבית??
מה הבעיה להתחשב??
כמה. אפשר. להעיר. כמההה?

ואז.
בחסדי השם עלתה בי מחשבה.
פניתי לזה שהעיר על למה את הדלת לא סוגרים.
אבל גם אתה לא סוגר את הדלת ונכנסים זבובים?
-אני? מה פתאום אני תמיד סוגר!
כן אתה גם לא סוגר את הדלת.
כ-ו-ל-נ-ו לא סוגרים את הדלת.
שאלת כמה אפשר להעיר לבן אדם שיעשה מה שמבקשים ממנו?
כמה פעמים בורא עולם מבקש מאיתנו 'תסגרו את הדלת' ואנחנו לא סוגרים?
כמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו צריך 'לקום' לסגור את הדלת שאנחנו השארנו פתוחה?
למה? למה אנחנו לא סוגרים??
יכנסו זבובים! מרעין בישין! צועק לנו אבא.
גם אם זה פתח קטן!
"לפתח חטאת רובץ"
לפחות תסגרו את הרשת!
תאמינו לי.
מספיק זבוב מרדן אחד שיכנס ויטייל לו בהנאה בכל הבית בשביל לטמטם משפחה שלמה.
ועדיין.
אנחנו לא סוגרים את הדלת.
והלוואי וזו באמת היתה רק דלת.
אבל לא.
יש יותר מזה.
לשון הרע. שמירת עיניים. קפדה. רכילות. גזל. קנאה. כעס. ברכה ללא כוונה.
כמה כבר אבא שבשמיים יכול לבקש מאיתנו?

אז ה' ברחמיו ריחם עליי והזכיר לי את זה.
בשביל לדון את אותו 'גנב' לכף זכות.
ולזכות לרגע אחד קטן של 'ארך אפיים'
מאז.
כל פעם שאני רואה שמישהו שוב לא ''סגר את הדלת''
אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה דלתות פתוחות אני השארתי.
וכמה ה' בכבודו ובעצמו סוגר אותן.
ואומר לנו שוב. ושוב. ושוב.
בניי.
אהוביי.
בבקשה.
תסגרו את הדלת.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה