התינוק של השכנים צורח כל לילה

[y&m]

יש כאן בליל של שיפוטיות, הכללה, ונגיעות אישיות בעסקת חבילה אחת!

קודם כל אמהות שהתינוקות שלהן יותר רגועים עומדות כאן בעמדת צופות, מה יש להן לומר מול התמודדות מתישה עם צרחנים?? (וגם נגד עיה"ר..)
לכן צפים כאן הרבה יותר סיפורי קיצון צרחנים.

@חויד כל זמן שהורים לא מזניחים לעולם לא תוכלי לחנך, לחשוב מה נכון, להחליט מה טוב יותר בהתנהלות בין תינוק להוריו. לעולם. זה לחלוטין החלטה וברירה של הוריו. גם אם את הולכת ברחוב וליבך נכמר על צרחות העולל הבוקעות מהעגלה ומעירות את כל שוכני העפר.

מה תעשה האם והאוכל בבית למשל? תתעכב בהרגעה ברחוב ותעכב את המנה עוד יותר?
וכן הלאה ל- עשרות סיבות ששאר השכנים, המשפחה וצופי העיר לא יכולים להעלות בדעתם.
המקסימום שניתן לעשות זה פשוט להושיט יד.

למכרתי צרחניות עם דפלומה (סתם גם יש להן קול דק וצפצפני במיוחד, גם כיום כשהן גדלו אני תמיד חשה בצורך באטמי אוזניים כשאני במחיצתם לא בנימה שלילית אלא מציאותית...)
עד גיל שנה בו הם נעמדים ומתניידים ונרגעים. וזה לא משנה מה. והיא לא טיפוס שמשאיר תינוקות לצרוח לנפשם.
היתה לה שכנה צדיקה עם ילדות גדולות יותר שבמקום לצקצק בשעת ההשכבה על התינוקות הצרחניים של השכנים פשוט לקחה אותם לשעה הזאת...

השכנה ממש לא אמורה לספק הסברים לכל מען דבעי על כל מפעלותיה למען הרגעת העולל ועל הסיבות הנשקלות כגורמות הבכי. הגישה הבסיסית שלנו למעט במקרים חריגים אמורה להיות של אמון בהורים כמסוגלים והטובים ביותר לגידול ילדיהם.

 

[אהבת עולם]

אני עם שתי ידיים עכשיו
מה שבאתי להסביר זה שיש הגדרות כלליות.
למשל ידוע שתינוקות עד שלושה חודשים בוכים מכאבי בטן,
את שומעת אמא שמתלוננת על בכיה מרובה של הינוקא, ואת ישר אומרת לה: יש לו כאב בטן.
ואז היא אומרת לך: לא, אבל הוא בוכה רק כשמרימים אותו,
ואז את יורדת לפרטי המקרה וקולטת שהבעיה היא אחרת, נניח בשרירים או כאבי עצמות וכו.

וזה לא שכשאמרת שזה כאבי בטן זה אומר שאת שפטת מיד וטעית,
אלא שקישרת את זה קודם למקרה הרווח.
יש תסמיני מחלות שמאבחנים על ידי שלילה.
קודם רואים אם זה כמו הרווח, ואז פוסלים ועולים על מה זה.

מה שאני מתכוונת זה שאשכול בפרוג לעולם לא יקח את כל הנתונים.
למשל את רואה שתי אמהות ולילדיהן יש פצעים על הפרצוף.
תגידי להן שזה דורש בדיקה.
הראשונה תזעם עלייך ותעלב כי יש לילד שלה אטופיק,
ואילו השניה תרוץ לרופא שיציל לה את התינוק ברגע האחרון מאיזה חיידק.
אי אפשר לדעת.
וכשאת כותבת בפרוג בלי לפרט, את לוקחת בחשבון את המקרים הללו.

לכןאני טורחת לכתוב:
אין כזה דבר שתינוק בוכה ללא סיבה,
ואמא שסוגרת בחדר תינוק עד 3 חודשים צורח, היא אמא מזניחה,
ואם היא נותנת לו לבכות יותר מ5 דקות גם לא בחדר סגור, היא גם לא בסדר,
ואם היא לוקחת את עצמה בחשבון לפני הילד, היא אנוכית ולא ראויה להיות אמא.

יש מקרים יוצאים מהכלל!!!
למשל האמא לוקחת את עצמה קודם כי היא עברה ניתוח והיא לפני קריסה, אבל היא אחראית ומביאה את בעלה להישאר בבית ולא ללכת לעבודה.
או מקרה שתינוק צורח בלילה והאבא הלך להביא לו אקמול, ומיד השכנה יצאה מהחלון צורחת שהם מזניחים את הילד (קרה לחברה שלי), ולא הבינה שלקח להם זמן לשמוע אותו, ןולגשש אחר האקמול.

יש מקרים יוצאים מהכלל.
אז נכון, קודם לדון לכף זכות!!! כי תמיד יש מה,
אבל כשאמא אומרת בלי בעיה שהיא קודצ=מת כדי שלא תקרוס, אגיד לה במפורש שלא תביא ילד אם היא לא יכולה לטפל בו!
הקב"ה נותן לה ילד חסר ישע כדי לטפל ולא להתאכזר אליו ולצרכיו.
אני שיפוטית?
כבר אמרנו את זה.

אני פשוט שמחה שהשם הוא היחיד שמחליט מי ראויה להיות אמא, ולא את

 

[מלפפון]

השכנה ממש לא אמורה לספק הסברים לכל מען דבעי על כל מפעלותיה למען הרגעת העולל ועל הסיבות הנשקלות כגורמות הבכי

היא כן אמורה לספק הסברים לשכנים!!!
זה דבר מאד חריג שתינוק סתם צורח.

אני באה לאחות טיפת חלב וכדי ולוקחת בחשבון מה היא תגיד לי ועונה לה מראש.
מסבירה לה: עשיתי כך כי כך, ואז ראיתי שכך ולכן לא נתתי לו כך וכו..
ותמיד אני מסתדרת עם אחיות טיפת יחלב כי הן רואות שאני לא סתם עושה מה שעשיתי אלא יש סיבה.
קל יותר להבין.

כמו האישה ההיא שזעמה על מורות בית הספר שלא הבינו שהם מ=נמצאים בשמירה וכל העול נפל על ביתה והענישו אותה.
גברת, איך את רוצה שהמורה תתחשב אם את לא טורחת לתת לה הסברים ולעדכן אותה?
כן, זה משונה שילדה מאחרת כל יום בזמן משמעותי, אבל יש אמהות שזה סבבה להן והן לא מספקות הסברים, אז המורות רגילות שהאמא לא מתערבת בלל גישת שפר או שמפר או מי יודע מה,
ואם את לא מספרת למורה, לפחות אל תצפי ממנה להבין לבד.

 

[אהבת עולם]

שכנים, בעל, אמא, משפחה, ידידים.
לא מזניחים תינוק, ואם אמא שלו בקריסה םיזית או נפשית חובה לעזור לה.
התינוק לא אמור לשלם את המחיר!!!

אבל אמא שלו לא בקריסה נפשית , ולא פיזית.
מבחינתה אין לה שום בעיה,
היא גדלה ככה, זה הכוחות שלה, היא לא מודעות לחסרים שלה , היא עושה את הכי טוב במצב הנתון שלה.
ומגדלת את הילד שלה כמו שגידלו אותה.
האבא לא מבין מה הבעיה, כלומר, הוא מאמין באשתו. וגם בעצמו אין לו יותר מידי כוחות.
עכשיו תספרי לי מה אני אמורה לעושות בתור קרובה שלהם .

 

[מלפפון]

אני פשוט שמחה שהשם הוא היחיד שמחליט מי ראויה להיות אמא, ולא את

הם נותן לנו את האופציות, וגם נותן לנו שכל כדי לפעול טוב.
לא אני המצאתי את : ובחרת בחיים.
(הקב"ה נתן שפע אוכל ולא ציווה עלינו להיות שמנים).

הקלישאה שלך נחמדת כדי להסיר אחריות.
אני לא אמורה להתנצל כי הסטת את זה למקום לא רלוונטי.

 

[מלפפון]

אבל אמא שלו לא בקריסה נפשית , ולא פיזית.
מבחינתה אין לה שום בעיה,
היא גדלה ככה, זה הכוחות שלה, היא לא מודעות לחסרים שלה , היא עושה את הכי טוב במצב הנתון שלה.
האבא לא מבין מה הבעיה, כלומר, הוא מאמין באשתו, וגם בעצמו , אין לו יותר מידי כוחות.
עכשיו תספרי לי מה אני אמורה לעושות בתור קרובה שלהם .

אוקי, אז לא הבנתי אותך.
חשבתי שאת כותבת שאת גדלת ככה.
אם זה הקרובה שלך, בעיה!!!
מקוה שתקרא את האשכול השיפוטי הזה

 

[y&m]

היא כן אמורה לספק הסברים לשכנים!!!
זה דבר מאד חריג שתינוק סתם צורח.

לא, היא לא אמורה, אם היא רוצה היא יכולה. השכנים אמורים לדון אותה לכף זכות.
והשכנים גם לא יודעים אם זה סתם או לא...

אני באה לאחות טיפת חלב וכדי ולוקחת בחשבון מה היא תגיד לי ועונה לה מראש.
מסבירה לה: עשיתי כך כי כך, ואז ראיתי שכך ולכן לא נתתי לו כך וכו..
ותמיד אני מסתדרת עם אחיות טיפת יחלב כי הן רואות שאני לא סתם עושה מה שעשיתי אלא יש סיבה.
קל יותר להבין.

אני באה לטיפת חלב משוכנעת שאני האם ולאחות אין שום סמכות לערער את סמכותי.
לכן היא באמת גם לא מנסה...

כמו האישה ההיא שזעמה על מורות בית הספר שלא הבינו שהם מ=נמצאים בשמירה וכל העול נפל על ביתה והענישו אותה.
גברת, איך את רוצה שהמורה תתחשב אם את לא טורחת לתת לה הסברים ולעדכן אותה?
כן, זה משונה שילדה מאחרת כל יום בזמן משמעותי, אבל יש אמהות שזה סבבה להן והן לא מספקות הסברים, אז המורות רגילות שהאמא לא מתערבת בלל גישת שפר או שמפר או מי יודע מה,
ואם את לא מספרת למורה, לפחות אל תצפי ממנה להבין לבד.

זה כבר משהו אחר לגמרי, זה לא לשתף גורמים צופים ושופטים, זה לערב גורמים שמעורבים בטיפול בילד.

 

[אהבת עולם]

הם נותן לנו את האופציות, וגם נותן לנו שכל כדי לפעול טוב.
לא אני המצאתי את : ובחרת בחיים.
(הקב"ה נתן שפע אוכל ולא ציווה עלינו להיות שמנים).

הקלישאה שלך נחמדת כדי להסיר אחריות.
אני לא אמורה להתנצל כי הסטת את זה למקום לא רלוונטי.

איפה הסטיה? אני הגבתי על כל מה שכתבת.
נתת כללים מה מותר ומה לא.
נתת כללים מי אנוכית ולא ראויה להיות אמא,
והצעת לה לא להביא ילדים.

אז אני שמחה שלא את מחליטה מה מותר ומה לא, מי בסדר ומי לא , מי ראויה להיות אמא, ולמי מותר להביא ילדים.

וודאי שהשם נותן לנו כח, שכל ורגש להתמודד עם הנסיונות שלנו וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות.
ולכל אחד יש אחריות על עצמו בלבד.

 

[לא אני]

אבל אמא שלו לא בקריסה נפשית , ולא פיזית.
מבחינתה אין לה שום בעיה,
היא גדלה ככה, זה הכוחות שלה, היא לא מודעות לחסרים שלה , היא עושה את הכי טוב במצב הנתון שלה.
ומגדלת את הילד שלה כמו שגידלו אותה.
האבא לא מבין מה הבעיה, כלומר, הוא מאמין באשתו. וגם בעצמו אין לו יותר מידי כוחות.
עכשיו תספרי לי מה אני אמורה לעושות בתור קרובה שלהם .

זה עצוב.
כי את רואה אנשים טובים.
שלא יודעים שהם עושים רע. (והם אותם אלו שבד"כ רצים למטפלות רגשיות לא מוסמכות כדי לתקן את עיוותי הגדילה)
אני משתדלת לעשות טוב כשאני בסביבה, וכשאני רואה את הילד נופל ושומעת את ההכרזה האלמותית "לא קרה לו כלום" - אני ניגשת ומרימה. (לפעמים הוא לא מבין מה אני רוצה...)
וכשאמא שלו הולכת לו מול העיניים ומשאירה אותו אצל הסבתא אני לוקחת אותו לחדר ומעסיקה אותו.
מספרת שיש צורה אחרת לחיות, עושה את הטוב שאני יכולה, ומתפללת לטוב בעבור כולם.

 

[אהבת עולם]

היא כן אמורה לספק הסברים לשכנים!!!
זה דבר מאד חריג שתינוק סתם צורח.

??
אני עושה הרבה דברים חריגים , ולא מספקת הסברים לעת עתה, לא לשכנים וגם לא לאנשים קרובים יותר.

 

[אהבת עולם]

אוקי, אז לא הבנתי אותך.
חשבתי שאת כותבת שאת גדלת ככה.
אם זה הקרובה שלך, בעיה!!!
מקוה שתקרא את האשכול השיפוטי הזה

הבעיה היא בדיוק כאן, כשאנחנו נחרדים ממעשים של אחרים, שהם לא אנחנו.
ואני מקווה שהיא לא תקרא את האשכול הנ"ל
כי מה שהיא צריכה זה כח, ולא ידע מה צריך לעשות.
כח לא מקבלים משיפוטיות.

 

[לא אני]

??
אני עושה הרבה דברים חריגים , ולא מספקת הסברים לעת עתה, לא לשכנים וגם לא לאנשים קרובים יותר.

אז קחי בחשבון שהם חושבים שאת לא טובה.
לא טובה להורים שלך, או לבעלך, או לילדים שלך, או לעצמך או למנקה שלך.
"ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" זו ברכה. לא חולשה.

 

[לא אני]

הבעיה היא בדיוק כאן, כשאנחנו נחרדים ממעשים של אחרים, שהם לא אנחנו.
ואני מקווה שהיא לא תקרא את האשכול הנ"ל
כי מה שהיא צריכה זה כח, ולא ידע מה צריך לעשות.
כח לא מקבלים משיפוטיות.

אם היא לא חלשה או קרובה לקריסה נפשית או פיזית.
אז לא כוח חסר לה.
חסר לה ידע ואמת, וחיבור אמיתי לתפקיד שלה.

 

[אהבת עולם]

אז קחי בחשבון שהם חושבים שאת לא טובה.
לא טובה להורים שלך, או לבעלך, או לילדים שלך, או לעצמך או למנקה שלך.
"ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" זו ברכה. לא חולשה.

הם תוהים לגבי דברים מסוימים , וזה בסדר גמור.
מי שפוסל אותי לגמרי בגלל שהוא לא מבין משהו מסוים אודותי - זו בעיה אישית שלו .
ורוב האנשים באמת לא פוסלים, ולכן הברכה מתקיימת ברוך השם .

 

[y&m]

וכשאמא שלו הולכת לו מול העיניים ומשאירה אותו אצל הסבתא אני לוקחת אותו לחדר ומעסיקה אותו.
מספרת שיש צורה אחרת לחיות, עושה את הטוב שאני יכולה, ומתפללת לטוב בעבור כולם.

ברור הולכת לו מול העיניים.
אני לעולם מספרת לילדים שלי (מגיל 0!!) שאני מתכוונת להשאיר אותם. ובעז"ה אחזור בערך ב... אומרת להם יפה שלום, מול העיניים. יודעת שהם יבכו כמה דקות וירגעו. ובע"ה אחזור.
האמון שלהם בי רק יגדל. הם ידעו שאמא לא נעלמת.

אני לא רוצה לספר לך איך זה נראה כשאמא פתאום "נעלמת", ואח"כ לא מבינים למה הילדים נעשים כל היום דבק לאמא ושומרים עליה בשבע עיניים.

 

[אהבת עולם]

אם היא לא חלשה או קרובה לקריסה נפשית או פיזית.
אז לא כוח חסר לה.
חסר לה ידע ואמת, וחיבור אמיתי לתפקיד שלה.

לפעמים.
ולפעמים יש מצב שבנאדם חזק בתפקוד היומיומי , וחסרים לו כוחות נפש.
הוא לא על סף קריסה, בגלל שהוא מודחק, ומגן על עצמו בכח.
אם , למשל , הוא לא יגן על עצמו וייתן יותר מידי - הוא יהיה על סף קריסה, באמת.

 

[לא אני]

הם תוהים לגבי דברים מסוימים , וזה בסדר גמור.
מי שפוסל אותי לגמרי בגלל שהוא לא מבין משהו מסוים אודותי - זו בעיה אישית שלו .
ורוב האנשים באמת לא פוסלים, ולכן הברכה מתקיימת ברוך השם .

אף אחד לא אמר לפרוש את התיק הרפואי שלך תחת כל עץ רענן.
ולפרסם כל פרט מידע אישי.
גם לא כל מה שאני עושה מובן לכולם,
ויש דברים מאד לא מובנים.
אבל אף אחד לא חושב שאני לא טובה.
ולו הייתי נותנת לילד שלי לצרוח שעתיים בלילה, או שלא הייתי באה להורים שלי חצי שנה, או שהייתי מדברת לבעלי בקול נבחני - היו חושבים שאני לא טובה בכלל.

 

[לא אני]

ברור הולכת לו מול העיניים.
אני לעולם מספרת לילדים שלי (מגיל 0!!) שאני מתכוונת להשאיר אותם. ובעז"ה אחזור בערך ב... אומרת להם יפה שלום, מול העיניים. יודעת שהם יבכו כמה דקות וירגעו. ובע"ה אחזור.
האמון שלהם בי רק יגדל. הם ידעו שאמא לא נעלמת.

אני לא רוצה לספר לך איך זה נראה כשאמא פתאום "נעלמת", ואח"כ לא מבינים למה הילדים נעשים כל היום דבק לאמא ושומרים עליה בשבע עיניים.

אני מספרת ואומרת "שלום".
ואז -
דואגת שיהיה כייף בדקות האלה שאנחנו נוטשים זה את זה.
זה ממתק או משחק או חבר או אבא.

 

[y&m]

אז קחי בחשבון שהם חושבים שאת לא טובה.
לא טובה להורים שלך, או לבעלך, או לילדים שלך, או לעצמך או למנקה שלך.
"ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" זו ברכה. לא חולשה.

???

אני או כל אדם אחר אמור לנווט את ההתנהגות שלו לפי מה שחושבים עליו??
אני קוראת את השורה עוד פעם ומשפשפשת את העיניים. בכנות.

אנחנו לא אמורים לרצות ולספק הסברים לאף גורם שאינו קשור אליהם. רק בגלל שהוא צפה בנו.
אנחנו אמורים להתנהל בנועם ובהליכות הולמות כלפי הסביבה.
ואלו שתי הנהגות שונות לחלוטין!

 

[לא אני]

לפעמים.
ולפעמים יש מצב שבנאדם חזק בתפקוד היומיומי , וחסרים לו כוחות נפש.
הוא לא על סף קריסה, בגלל שהוא מודחק, ומגן על עצמו בכח.
אם , למשל , הוא לא יגן על עצמו וייתן יותר מידי - הוא יהיה על סף קריסה, באמת.

אז הוא על הסף.
לא יודעת מאיזה צד
כלומר - הוא כן צריך עזרה S.O.S, ולא מדובר כמו שאמרת במצב אופטימאלי מבחינת הורי הילד.