התינוק של השכנים צורח כל לילה

כמשתמשת חדשה אני רוצה להוסיף את הערתי לנושא הראשוני - איך ואם בכלל להתייחס לבכי של תינוק שהוא לא שלנו,

שימו לב שלרוב האנשים קל יותר לבחור באופציה של "שב ואל תעשה" מאשר לבחור בעשיה שהיא לא תמיד נעימה....
אנשים קמים בבוקר ואומרים: אני רוצה להיות בנ"א "טוב", אך נכון יותר להגיד: אני רוצה לעשות את מה שנכון לעשות,
כי מה ש"נכון" לעשות לא תמיד מצטייר כ"טוב" אך לפעמים זה הטוב בעצמו,

לתשומת לבם של השכנים שיכולים לפעמים להציל ילדים ע"י מעשה "נכון" למרות שהוא לא יצטייר כמעשה "טוב" בעיני הוריו של הילד לדוגמא.
הכי טוב זה לעשות שאלת חכם בעניינים כאלה ולנהוג לפי זה.
איזה כייף להביא את הלייק הראשון...
 
לתשומת לבם של השכנים שיכולים לפעמים להציל ילדים ע"י מעשה "נכון" למרות שהוא לא יצטייר כמעשה "טוב" בעיני הוריו של הילד לדוגמא.
הכי טוב זה לעשות שאלת חכם בעניינים כאלה ולנהוג לפי זה.

קודם כל ברוכה הבאה!
דבר שני, לדעת מה ''נכון'' לעשות - זה רחוק מלהיות פשוט.
אני רואה מהאשכול הזה, למשל, שחלק מהנשים לא מכירות את התופעה ומתקשות להאמין, שיש תינוקות שצורחים בלי סוף. כן, גם על הידיים. גם אחרי שרצת לרופאים, והם אמרו לך להשאיר אותם לבכות, כי אין להם כלום. ואת לא שומעת להם, לרופאים - כי את מבינה שאם ילד בוכה - יש סיבה.
ואת קמה שוב ושוב ושוב, לפעמים כל עשר דקות. חודשים על חודשים. ואת לא יודעת מה עוד לנסות, וכל העולם מטושטש לך מעייפות מתמשכת, ואתם בוכים ביחד (גם את זה השכנה שומעת?) ומישהי כתבה כאן, שעזבה עבודה.

ושאלת חכם אפשר לעשות רק אחרי שיודעים את כל הפרטים במדויק, ולא על ידי השערות פרועות שמשערים מבעד לקיר, ולפי הדוגמא של ילדים אחרים, שנרגעים מהר, וישנים כמה שעות רצוף.

נכון, לא כולם ככה. כל אחד והסיפור שלו. יש הכל בעולם. יש הזנחה. יש התעללות. יש טעויות קריטיות. יש הכל. ויש גם את מה שכתבתי למעלה.
 
נערך לאחרונה ב:
אז אני לגמרי מאמינה לך ומכירה בהיכרות אישית ועמוקה את התופעה שציינת, בני בכורי המתוק לא היה ישן לילות שלמים!!! והיה בוכה ללא הפסקה כמעט, הנס היה שהוא היה הבכור כך שהשלמתי שעות שינה בהפוגות הקצרות,
אך אני בטוחה ששכנה מבנין ממול ששמעה את הבכי שלו יכלה לשים לב שמישהו ער אתו, האור בד"כ דלק, שמעו אותי מדברת אליו ומנסה להרגיע אותו, ללא הצלחה כמובן, אבל לפחות ניתן היה לראות שמדובר בתינוק מטופל ולא מוזנח.
יתכן שחרגתי מהנושא המקורי - אני התכוונתי למקרים קיצוניים ויוצאי דופן שכמעט בוודאות קיימת הזנחה ועדיין אנשים מעדיפים להתעלם העיקר לא להתערב, ראו שוב ערך "טוב" ו"נכון".
 
קודם כל ברוכה הבאה!
דבר שני, לדעת מה ''נכון'' לעשות - זה רחוק מלהיות פשוט.
אני רואה מהאשכול הזה, למשל, שחלק מהנשים לא מכירות ולא רוצות להכיר ולא רוצות להאמין, שיש תינוקות שצורחים בלי סוף. כן, גם על הידיים. גם אחרי שרצת לרופאים, והם אמרו לך להשאיר אותם לבכות, כי אין להם כלום. ואת לא שומעת להם, לרופאים - כי את מבינה שאם ילד בוכה - יש סיבה.
ואת קמה שוב ושוב ושוב, לפעמים כל עשר דקות. חודשים על חודשים. ואת לא יודעת מה עוד לנסות, וכל העולם מטושטש לך מעייפות מתמשכת, ואתם בוכים ביחד (גם את זה השכנה שומעת?) ומישהי כתבה כאן, שעזבה עבודה.

ושאלת חכם אפשר לעשות רק אחרי שיודעים את כל הפרטים במדויק, ולא על ידי השערות פרועות שמשערים מבעד לקיר, ולפי הדוגמא של ילדים אחרים, שנרגעים מהר, וישנים כמה שעות רצוף.

נכון, לא כולם ככה. כל אחד והסיפור שלו. יש הכל בעולם. יש הזנחה. יש התעללות. יש טעויות קריטיות. יש הכל. ויש גם את מה שכתבתי למעלה.

כולנו מאמינים לך, אבל אם היתה שכנה דופקת לך בדלת ושואלת אם הכל בסדר זה מעליב? את לא חושבת שמחובתה להתענין? בשלום התינוק? בשלומך?
הרי בסופו של דבר על זה נסוב הדיון, האם להתערב או האם בגלל שיש כאלו תינוקות להניח שזה רגיל ולשבת בבית.
אני חושבת שאם מתערבים ברגישות זה יכול רק להביא תועלת.

אצלינו בשכונה היה תינוק שבכה. עד אליו גם אני חשבתי שהתינוקות שלי הם מהזן הגרוע שצריך לקפץ איתו כל היום. כשראיתי אותו נוכחתי שיש זן עוד יותר גרוע שגם לקפץ לא עוזר.
אממה, כשפגשתי את השכנה הזו במקרה בגינה וראיתי וגם התנסיתי נסיונות כושלים להרגעה (אני זוכרת איך לקחתי בבטחון ואמרתי לה תביאי, אחרי התינוקות שלי אני יכולה להרגיע הכל והפתעה, לגמרי טעיתי)שאלתי איך את מסתדרת, ענתה לי אני לא. שאלתי מתי את ישנה, אמרה מדי פעם השכנות דופקות ולוקחות אותו, היא אמרה שהן פשוט שומעות אותו כל כך הרבה שמדי פעם מישהי באה ואומרת לה לכי לישון, אני אשגיח עליו קצת. לא שמעתי עליה שום מבוכה, היא קבלה את ה"התערבות" בזרועות פתוחות. ובינינו במצב כזה מי יכול להרשות לעצמו להתפנק..
אז הנה לכן ספור על תינוק שלא נרגע ועל שכנות שמתערבות.
 
לברר בעדינות ובכבוד מה קורה - אדרבא. להציע עזרה בצורה עדינה ולא פטרונית - לפעמים הצלה של ממש.

לשפוט ולדון על סמך שמיעה מעבר לקיר - טעות גדולה. לחשוב על דיווח - רק במקרים נדירים קיצוניים - ורק אחרי ברור מדויק - ושאלת רב.
 
אז אולי צריך לערב קצת רווחה ? או להכניס עזרה ?
לא יודעת איך אמא יכולה לחשוב או הוא או אני.... יש השוואה כזאת בכלל ?
לתשומת לב!
מניסיון מר של הרבה שנים! הרווחה לא נכנסת לתמונה בשביל לעזור, הרווחה מגיע מכיוון שהיא מבינה יותר טוב מכל הפסיכולוגיים!!! איך צריך לגדל ילד ובשם זה, היא מוכנה לשלם עשרות אלפי שקלים!!! בחודש למשפחה אומנת שהיא לא בדקה ביסודיות את מצבה הנפשי והמקצועי והכל בשם טובת הילד, שלא לדבר על ההזנחה של הפיקוח בהתנהלות... מה שגורם לכך שבהמון!!!! מקרים הילדים צריכים לעבור שיקום ארוך ומקיף לנפשם השסועה מהטלטלות של השנים הללו.
מעבר לכך, עמדת המדינה שהורים שלא הצליחו בגידול ילדיהם בתחילת הדרך, שוב אין להם תקנה!!! ??? ההיפך מדעת תורה!
לכן הצעתי לכל מי שחושב על כך, שיקח בחשבון את הנזקים החמורים שעלולים לצאת...
דרך אגב, לפני מאה שנה לא היתה רווחה ואנשים לא מתו מזה...
 
דרך אגב, לפני מאה שנה לא היתה רווחה ואנשים לא מתו מזה...
דווקא אני יודעת על ילדים שמתו - ולא לפני מאה שנה - כי לא היה רווחה בסיפור
ודרך אגב, מנסיון - היום הרווחה לא כ"כ מהר מוציאה ילדים מהבית גם במקרים מאד קשים
 
נערך לאחרונה ב:
דווקא אני יודעת על ילדים שמתו - ולא לפני מאה שנה - כי לא היה רווחה בסיפור
אין טעם להכנס לויכוח בנושא עם אנשים שלמדו את זה לעומק...

יש סיפור ידוע על ילדה שנפטרה באומנה ובית משפט לא נתן אפשרות לאמא להגיע לקבר...!!!

אני מציע לפורתא לחשוב פורתא לפני התגובה בעניין!
ככלל אומנה בכח הורס כל משפחה, רק אם זה מרצון והחלטת רבנים ידועי שם שלא נותנים לרווחה לעשות מה שהם רוצים, אפשר לשקול ברצינות, אני הקטן הייתי אצל אחד מגדולי הפוסקים של זמנינו בשליחות ציבורית לעצור את הסחף לכך... והוא רעד!!! להוציא מכתב שיגיע לרשויות פן יבולע לו!!!!!
 
אני לגמרי מאמינה לך

כולנו מאמינים לך,

תודה לכן.
זה לא משהו אישי כרגע, עברו הרבה שנים מאז חוויתי מצבים כאלה. ואגב, אימהות יקרות: הכל שווה! תאמינו!
ראיתי שלא מבינים מספיק את התופעה הזו, ועד להיכן היא יכולה להגיע. לא סתם בכי כמה פעמים בלילה - שאיכשהו עם מאמץ אפשר להרגיע. זה משהו אחר, אחר לגמרי.
וכמו כל תופעה, מי שלא חווה בעצמו - מתקשה לדמיין ולהבין.

אינני רוצה להיכנס כאן לנושא של רווחה, כי זה נושא נפיץ, ויש לו כמה צדדים. רק לציין בזהירות, שיש כיום בקרב חלק מאנשי המקצוע ובקרב אוכלוסיות מסוימות - המלצה די גורפת, שבעיניי היא חסרת אחריות - לדווח.
מציינים ברמה את הסכנות של חוסר דיווח, ויש כאלה. על תוצאות עגומות מחוסר דיווח - ויש כאלה. לא מציינים את הצד השני - מה זה לדווח בקלות ראש על משפחה שלא היתה זקוקה לזה. מה קורה למשפחה כזו. לאן היא עלולה להגיע.
אם ציבור מקבל את הרושם שעל כל בכי קבוע של שעות, או על כל צעקות בבית שכנים - צריך לדווח, זה דבר שערורייתי, חלק מהשטחיות הכללית - שבה רואים רק צד אחד.
 
אם ציבור מקבל את הרושם שעל כל בכי קבוע של שעות, או על כל צעקות בבית שכנים - צריך לדווח, זה דבר שערורייתי, חלק מהשטחיות הכללית - שבה רואים רק צד אחד.

כל המעוניין יכול לבדוק במגזר הכללי את הסיבות האמיתיות שמצריכות התערבות מיידית של הרווחה.
מדובר בסיפורים מסמרי שיער, כמו מגהץ על הפנים ואלימות וכו'... שם באמת אין אופציה אחרת!

האם זה המצב אצלינו?
ודאי שלא!
עכשיו תחשבו אם יש קשר בינינו לרווחה בכלל!!!!!! ?!?!?!
 
אינני רוצה להיכנס כאן לנושא של רווחה, כי זה נושא נפיץ, ויש לו כמה צדדים. רק לציין בזהירות, שיש כיום בקרב חלק מאנשי המקצוע ובקרב אוכלוסיות מסוימות - המלצה די גורפת, שבעיניי היא חסרת אחריות - לדווח.


נקודה למחשבה:
מי שכבר הולך לדאוג לילדים של השני אז בבקשה ש'ידווח' לרבנים על כל מי שיש לו אייפון בבית או שהילדים שלו מסתובבים במקומות לא ראויים...
גדול המחטיאו יותר מן ההורגו!!!
 
כל המעוניין יכול לבדוק במגזר הכללי את הסיבות האמיתיות שמצריכות התערבות מיידית של הרווחה.
מדובר בסיפורים מסמרי שיער, כמו מגהץ על הפנים ואלימות וכו'... שם באמת אין אופציה אחרת!

האם זה המצב אצלינו?
ודאי שלא!
עכשיו תחשבו אם יש קשר בינינו לרווחה בכלל!!!!!! ?!?!?!
יש לך טעות מהותית בגישה.
בהרבה מחלקות רווחה עובדות עו"סיות חרדיות לגמרי, משלנו, שמכירות היטב את המגזר.
(נ.ב. תמים מי שחושב שאין אלימות אצלנו)

דרך אגב, לפני מאה שנה לא היתה רווחה ואנשים לא מתו מזה...
ועוד איך שכן.
נראה לך שסתם הומצא המושג?
רק אחרי שהיו קרבנות לא מעטים בנפש הוא קם והיה.
 
יש לך טעות מהותית בגישה.
בהרבה מחלקות רווחה עובדות עו"סיות חרדיות לגמרי, משלנו, שמכירות היטב את המגזר.
(נ.ב. תמים מי שחושב שאין אלימות אצלנו)

ועוד איך שכן.
נראה לך שסתם הומצא המושג?
רק אחרי שהיו קרבנות לא מעטים בנפש הוא קם והיה.
עיין בחוק האומנה תשע"ו שם המדינה מכה על חטא בעניין!!!
לא שווה להיכנס לויכוח עם הרבנים בעניין!
אני את שלי אמרתי, ודרך אגב מניסיון העו"ס החרדיות יותר מזיקות מהאלו מהמגזר הכללי, אתה מדבר עם אנשים שראו את הכל מקרוב בבתי משפט בכמה תיקים!!!

לא כדאי להביא דוגמאות מהשטח על עו"ס חרדיות שנלחמות ברבנים בשביל 'להציל' ילדים!
אנו אין לנו אלא דעת תורה...

והנה לכם, ראינו עד כמה כל פרט מובא בהלכה גם בכאלו מקרים של בכיות תינוקות וכו'
 
עיין בחוק האומנה תשע"ו שם המדינה מכה על חטא בעניין!!!
לא שווה להיכנס לויכוח עם הרבנים בעניין!
אני את שלי אמרתי, ודרך אגב מניסיון העו"ס החרדיות יותר מזיקות מהאלו מהמגזר הכללי, אתה מדבר עם אנשים שראו את הכל מקרוב בבתי משפט בכמה תיקים!!!

לא כדאי להביא דוגמאות מהשטח על עו"ס חרדיות שנלחמות ברבנים בשביל 'להציל' ילדים!
אנו אין לנו אלא דעת תורה...

והנה לכם, ראינו עד כמה כל פרט מובא בהלכה גם בכאלו מקרים של בכיות תינוקות וכו'
רוב רבני הקהילות שולחים לרווחה כשצריך,
(וגם למשטרה).

ואני לא מדבר, אגב. אני מדברת.
מהכרות מהשטח.
 
הכי הרבה- ילד יכול לבכות אצלי 5 דקות, ואם הוא גדול מעל שנה וחצי וזה חד פעמי- רבע שעה.
אבל לתת לילד צרחן לצרוח?
הייתי קמה בלילות ומסתובבת עם הצרחנית הרצינית שלי על הידיים בתנוחה שהיא אהבה,
בבקרים לא היה עם מי לדבר מרוב שהתהלכתי עייפה כל היום, כאבו לי שרירי הידיים,
אבל לא נתתי לצרוח!



זה לא תמיד בשליטה!
לי היה ילד שעד גיל 4 חד' צרח בלי הפסקה בכל תנוחה על הידיים ועל מינשא!!!
עד שגילינו לו רגישות למשהו מסוים.
זה מתסכל לא פחות מהשכנה שסובלת!!!
 
רוב רבני הקהילות שולחים לרווחה כשצריך,
(וגם למשטרה).

ואני לא מדבר, אגב. אני מדברת.
מהכרות מהשטח.

טוב!
נמאס לי השיח בעניין, אני מדבר מהיכרות מהשטח לא פחות, וישבתי עם רבנים שסבורים שמי שמוסר לרווחה יש לו דין של 'רודף'! בלי צחקוקים... אבל הם רועדים!
מה שכן בהרבה מקרים שהרווחה רצתה להתערב, הרבנים לקחו את המשפחה לידיים וטיפלו בה בלי הרווחה!!!

ועכשיו לעצור את האשכול הזה מהר! לפני שהמשטרה תגיע!!!
 
זה לא תמיד בשליטה!
לי היה ילד שעד גיל 4 חד' צרח בלי הפסקה בכל תנוחה על הידיים ועל מינשא!!!
עד שגילינו לו רגישות למשהו מסוים.

כן, חשוב להביא גם את המקרים האלה לידיעת הציבור. זה לא מקרה אחד ולא שניים. ולפעמים זה עד גיל שנה.
האקסיומה הזו , שילד שמטפלים בו - מפסיק לבכות, וילד שבוכה - סימן שהשאירו אותו לבכות - איננה תמיד נכונה.
 
טוב!
נמאס לי השיח בעניין, אני מדבר מהיכרות מהשטח לא פחות, וישבתי עם רבנים שסבורים שמי שמוסר לרווחה יש לו דין של 'רודף'! בלי צחקוקים... אבל הם רועדים!
מה שכן בהרבה מקרים שהרווחה רצתה להתערב, הרבנים לקחו את המשפחה לידיים וטיפלו בה בלי הרווחה!!!

ועכשיו לעצור את האשכול הזה מהר! לפני שהמשטרה תגיע!!!
אתה כותב בסגנון דומה להוא שכתב באשכול על התרופות והקונספירציות.
בנמי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה