דיונים תורניים בדקדוק (תנ"כי, ספרותי ואקדמי)

  • הוסף לסימניות
  • #21
מילה ביידיש?! גם אני לא מעלה בדעתי. גם אם היא קיימת ביידיש, לבי אומר לי שזו מילה בעברית שחדרה ליידיש.
ברשותי מחקר מקיף מאד בנושא. אקוה שאתפנה להעלות ממנו את המסקנות.
אבל עיקר המסקנה היא חד-משמעית: קיים מגון רחב של פירושים למלה הזאת, בדברי רבותינו המפרשים. ועוד מגוון פירושים למשמעות של המילה כשהיא מופיע בדברי חז"ל. אבל אף אחד מהם אינו משתייך לפועל גלישה הרווח בימינו.
המסכילים חדשו פירושים חדשים למלה זו, במילוניהם.

הכל במחקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ברשותי מחקר מקיף מאד בנושא. אקוה שאתפנה להעלות ממנו את המסקנות.
אבל עיקר המסקנה היא חד-משמעית: קיים מגון רחב של פירושים למלה הזאת, בדברי רבותינו המפרשים. ועוד מגוון פירושים למשמעות של המילה כשהיא מופיע בדברי חז"ל. אבל אף אחד מהם אינו משתייך לפועל גלישה הרווח בימינו.
המסכילים חדשו פירושים חדשים למלה זו, במילוניהם.

הכל במחקר.
וכבודו לא יזכה אותנו? (שוה אשכול חדש)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ברשותי מחקר מקיף מאד בנושא. אקוה שאתפנה להעלות ממנו את המסקנות.
אבל עיקר המסקנה היא חד-משמעית: קיים מגון רחב של פירושים למלה הזאת, בדברי רבותינו המפרשים. ועוד מגוון פירושים למשמעות של המילה כשהיא מופיע בדברי חז"ל. אבל אף אחד מהם אינו משתייך לפועל גלישה הרווח בימינו.
המסכילים חדשו פירושים חדשים למלה זו, במילוניהם.

הכל במחקר.
אשמח לראות את המחקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
  • הוסף לסימניות
  • #26
לא הוא.
שם תמצא ציטוטים מחכמי ספרד לדורותיהם.
אצלם הביטוי נפוץ הרבה יותר מאשר אצל האשכנזים.


"נישט דא" - לא כאן (לא: "לא יש"). גם צ"ב אם "נישטא" (אין) - מגיע מ"נישט דא".


בקשר ל"גלשו" יש הרבה הרבה להאריך. ואכמ"ל.
מעניין מאד! צריך לבדוק אם גם בספרדית יש את הביטוי ניש דא - גם היא שפה לטינית.
בחכמי עדות המזרח יש ג"כ כנ"ל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
  • הוסף לסימניות
  • #28
מדובר בתרגום יונית, אך כמובן לא בכת"י המקורי וכמובן שהיו גויים שהכניסו בו מ"חידושיהם".
היעב"ץ בהגהותיו על הש"ס בסוגיא בבא בתרא יד: בעניין כתיבת התנ"ך.
בהגהות היעב"ץ זצ"ל שנדפסו בש"ס שברשותי לא מצאתי שם זכר לדבר.
סליחה זה שם טו.
מלכתחלה חששתי שמא נמצא הוא בסביבה, ובקשתי ולא מצאתי. גם חששתי שמא נתחלף לכם מפרש זה באחר, גם באחרים חפשתי ולא מצאתי. ושוב לאחר הודעתכם בדקתי שם בדף טו. ולא מצאתי.




מה זאת אומרת ? בגמ' כתוב שישבו שבעים זקנים ותרגמו את התורה, הם תרגמו אותה למכשיר הקלטה? הם ישבו וכתבו. הרי לנו 70 כתבי יד. (כל כתב יד אחר, אינו אלא העתקה משלהם).
ומכולם אין זכר.



מעניין מאד! צריך לבדוק אם גם בספרדית יש את הביטוי ניש דא - גם היא שפה לטינית.
בחכמי עדות המזרח יש ג"כ כנ"ל?
לא בדקתי עד כדי כך לעומק. אינני יודע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
מלכתחלה חששתי שמא נמצא הוא בסביבה, ובקשתי ולא מצאתי. גם חששתי שמא נתחלף לכם מפרש זה באחר, גם באחרים חפשתי ולא מצאתי. ושוב לאחר הודעתכם בדקתי שם בדף טו. ולא מצאתי.
בדקתי שוב כעת, יתכן שבחלק מהדפוסים זה לא נמצא, אני ראיתי זאת בהוצאת וגשל.



מה זאת אומרת ? בגמ' כתוב שישבו שבעים זקנים ותרגמו את התורה, הם תרגמו אותה למכשיר הקלטה? הם ישבו וכתבו. הרי לנו 70 כתבי יד. (כל כתב יד אחר, אינו אלא העתקה משלהם).
ומכולם אין זכר.
התכונתי שנ"ל כי כן מדובר בתרגום הבנוי על תרגומם, אלא שעבר שינויים רבים, לא התייחסתי לכמה כת"י היו (למרות שכמדומני שגם בכך ישנה מחלוקת בין אחדים מספרי חז"ל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בדקתי שוב כעת, יתכן שבחלק מהדפוסים זה לא נמצא, אני ראיתי זאת בהוצאת וגשל.
מקוה לראות בהקדם.



כמה כת"י היו - כמדומני שגם בכך ישנה מחלוקת בין אחדים מספרי חז"ל.
נשמח להעשיר את ידיעתנו בנושא.



מדובר בתרגום יונית, אך כמובן לא בכת"י המקורי וכמובן שהיו גויים שהכניסו בו מ"חידושיהם".
היעב"ץ בהגהותיו על הש"ס בסוגיא בבא בתרא יד: בעניין כתיבת התנ"ך.
התכונתי שנ"ל כי כן מדובר בתרגום הבנוי על תרגומם, אלא שעבר שינויים רבים
הוא הדבר שדברתי מתחלה:
מה שקיים כיום בשם "תרגום השבעים", איננו תרגום השבעים כפי שיצא מתחת ידי שבעים חכמינו. התרגום שלהם אבד. מה שנמצא כיום, אם הוא שייך לאותו "תרגום" הוא גלגול שלו, כלומר אותו תרגום תורגם לשפה אחרת, ושוב לשפה אחרת וכו'. כך שאין אנו יודעים מי שבר את המקל בדרך.
וא"כ דעותינו שוות בנושא.
עדיין יש מקום לטעון שיש ראיה מ"תרגום השבעים" ל"שבירה" ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הוא הדבר שדברתי מתחלה:

וא"כ דעותינו שוות בנושא.
עדיין יש מקום לטעון שיש ראיה מ"תרגום השבעים" ל"שבירה" ?[/QUOTE]
מקובל לומר כי הם אלו שחלקו את הספר, תמיד ניתן לומר כי זה לא הם.
נ. ב. השבעים תרגמו רק את התורה, ואילו ספרי הנ"ך תורגמו מעט לאחר מכן, אך גם על ידי חכמי ישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מקובל לומר כי הם אלו שחלקו את הספר, תמיד ניתן לומר כי זה לא הם.
נ. ב. השבעים תרגמו רק את התורה, ואילו ספרי הנ"ך תורגמו מעט לאחר מכן, אך גם על ידי חכמי ישראל.
מה זה "מקובל" ? אצל מי זה מקובל ? מי הקביל קיבול זה ?
מה המקור לכך שחכמי ישראל תרגמו את הנ"ך ?


בדקתי שוב כעת, יתכן שבחלק מהדפוסים זה לא נמצא, אני ראיתי זאת בהוצאת וגשל.
ראיתי את דברי היעב"ץ, שאמנם נדפסו רק בהוצאת וגשל (בהוצאה זו הוסיפו להגהות היעב"ץ הנודעות, קטעים מהגהותיו בכתב ידו). בגמ' שם נאמר שאע"פ ששמואל הנביא הוא שכתב את ספר שמואל, גד החוזה הוא שהשלים את הספר. על דברים אלו כותב הגריעב"ץ זצ"ל שנראה ששמואל כתב רק את שמואל א', ואילו חכמי המקרא הם שהאריכוהו ועשו ממנו ב' ספרים.
זה מקור חשוב מאד להשלמת הידע בנושא.
אך, כל המכיר את הנושא מביע פליאה גדולה על דברי הגריעב"ץ זצ"ל. ובודאי דעת כלל החכמים והסופרים אינה כן (וכבר רזמתי בתחלת דברי בנושא זה, שזו הדעה המוסכמת כמעט על כולם). ובודאי דברים אלו שהיו ספונים עד עתה בכת"י ולא היו למראה עיני חכמי הדורות נצלו מבקורת חכמי דור ודור.
ולע"ע אחתום את דברי בכך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בגמ' שם נאמר שאע"פ ששמואל הנביא הוא שכתב את ספר שמואל, גד החוזה הוא שהשלים את הספר. על דברים אלו כותב הגריעב"ץ זצ"ל שנראה ששמואל כתב רק את שמואל א', ואילו חכמי המקרא הם שהאריכוהו ועשו ממנו ב' ספרים.
ורק חלק משמואל א', כיון ששמואל נפטר בשמואל א' פרק כ"ח.
לא זכיתי לראות את דברי היעב"ץ בפנים, אך האם הוא מדבר מפורשות על החלוקה המוכרת, אשר חותכת את הספר ממש באמצע פרשה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מה זה "מקובל" ? אצל מי זה מקובל ? מי הקביל קיבול זה ?
מה המקור לכך שחכמי ישראל תרגמו את הנ"ך ?



ראיתי את דברי היעב"ץ, שאמנם נדפסו רק בהוצאת וגשל (בהוצאה זו הוסיפו להגהות היעב"ץ הנודעות, קטעים מהגהותיו בכתב ידו). בגמ' שם נאמר שאע"פ ששמואל הנביא הוא שכתב את ספר שמואל, גד החוזה הוא שהשלים את הספר. על דברים אלו כותב הגריעב"ץ זצ"ל שנראה ששמואל כתב רק את שמואל א', ואילו חכמי המקרא הם שהאריכוהו ועשו ממנו ב' ספרים.
זה מקור חשוב מאד להשלמת הידע בנושא.
אך, כל המכיר את הנושא מביע פליאה גדולה על דברי הגריעב"ץ זצ"ל. ובודאי דעת כלל החכמים והסופרים אינה כן (וכבר רזמתי בתחלת דברי בנושא זה, שזו הדעה המוסכמת כמעט על כולם). ובודאי דברים אלו שהיו ספונים עד עתה בכת"י ולא היו למראה עיני חכמי הדורות נצלו מבקורת חכמי דור ודור.
ולע"ע אחתום את דברי בכך.
ברור כי זוהי דעת יחיד חריגה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
ורק חלק משמואל א', כיון ששמואל נפטר בשמואל א' פרק כ"ח.
לא זכיתי לראות את דברי היעב"ץ בפנים, אך האם הוא מדבר מפורשות על החלוקה המוכרת, אשר חותכת את הספר ממש באמצע פרשה?
כמדומני שכן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אך האם הוא מדבר מפורשות על החלוקה המוכרת, אשר חותכת את הספר ממש באמצע פרשה
ספר קולן של סופרים:
upload_2018-1-29_14-21-20.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #37

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה