מידע שימושי כמעט נאות

  • הוסף לסימניות
  • #41
@תילי5565
לא יודעת איפה היית מורה, ציינת שפרשת כבר.
כיום ההסתכלו החדשה על תעודות (ולצערי בציבור שלנו עדיין לא) היא הערכה מקדמת. מעצבת, הסתכלות רבה על מאמץ ופחות מיקוד על תוצאה. לל גליון ציונים מצורף מכתב מהמורה (לא הערה קטנה בשולי התעודה) עם סקירת התהליך אותו עברה התלמידה במהלך המחצית, עם הערכה למאמץ.
כזו תעודה מהווה קידום לתלמידה.
ציון ממוספר ומדורג ללא התכלות ררחבה אינו עוזר מאומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
ובואי נגיד שאם היו נותנים לך מצוין?!? מה היית לומדת על החיים?
שאין חוקים בעולם, ומה שלא נעשה תמיד נהיה הכי טובים?
תעודה לא באה להעלות בטחון עצמי, תעודה זה השתקפות המצב בשטח.

(הבטחון העצמי תלוי בתגובת הסובבים אולי..)

לא אמרתי שצריך לתת ראויה לשבח
יש עוד דרכים לא צריך להגיע לכמעט נאות
יש עוד כמה דרגות בדרך
לגבי מה שאני קיבלתי וזה הוריד לי את הבטחון העצמי
כי זה היה אחרי שנה שהמורה לא סבלה אותי בכיתה
ממש שנאה לא יודעת מה הרגיז אותה בפרצוף שלי
מתלמידה של הכל טוב מאד נהייתי הכל טוב
ושנה אח"כ ניסיתי לחזור לעצמי לציונים הטובים ופתאום כזה בום לפנים
אפילו המורה של שנה קודם עם כל השנאה שלה לא העיזה לנגוע בהליכות
זה פגע בי מאד ולא תרם לשום שינוי
ההורים שלי היו בסדר בכל הסיפור הזה אם לזה התכוונת בשלוש נקודות
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
@תילי5565
לא יודעת איפה היית מורה, ציינת שפרשת כבר.
כיום ההסתכלו החדשה על תעודות (ולצערי בציבור שלנו עדיין לא) היא הערכה מקדמת. מעצבת, הסתכלות רבה על מאמץ ופחות מיקוד על תוצאה. לל גליון ציונים מצורף מכתב מהמורה (לא הערה קטנה בשולי התעודה) עם סקירת התהליך אותו עברה התלמידה במהלך המחצית, עם הערכה למאמץ.
כזו תעודה מהווה קידום לתלמידה.
ציון ממוספר ומדורג ללא התכלות ררחבה אינו עוזר מאומה.
רק שיהיה ברור, אני בת 30+ לא פרשתי לפנסיה.. אלא הסבת מקצוע.

וכל בית ספר מתנהג אחרת בתעודות.
דובר פה על נושא ההתנהגות, ואם לא היה תהליך והייתה ירידה אז זה השתקפות המצב, שחור על גבי לבן, מה מוזר כל-כך?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מה לקחתם את זה קשה?!

הלוואי שכל התלמידות השובבות היו לוקחות ברצינות את התעודה, אם היא לקחה ברצינות סימן שזה הזיז לה והשיג את המטרה...
זהו שהן כן לוקחות ללב
הו הו לוקחות
רק לא רוצות להראות למורה כי הן פגועות ויש להן כבוד עצמי
(זה כמובן לא אומר שאני חושבת שלא צריך לתת ציון של כמעט נאות בתעודה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
שואלת בשביל חברה.

הבת שלה קיבלה בהתנהגות כמעט נאות והיא לא יודעת איך להגיב.
הילדה באמת לא 'טאטאלה', והיו פעמים שהתלוננו עליה בשיעור אצל מקצועיות,
אבל היא מאד משתדלת למרות שבאופי שלה היא יותר סוערת.
אמא שלה עצמה גם לא היתה ילדה טובה ירושלים, אבל מעולם לא העזו לתת לה כמעט נאות בהתנהגות.

היא שאלת איך להגיב למורה,
ואיך להגיב לילדה שאומרת בדמעות שהיא משתדלת ולמה מסתכלים רק על הנפילות.

(קיים פער בין איך שהילדה חושבת שהיא מתנהגת, לבין מה שטוענת המחנכת, שאצלה אגב היא מתנהגת יפה).
אם לסמינרים משכתבים תעודות חדשות שבינם לבין מנת המשכל של הבת קשר אקראי. נראה לי שאפשר להתעקש על הרגשתה הטובה של הבת, במשהו שכולם יסכימו שהוא עיקר החינוך.

ככה מחנכים?
יחי העידוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני קיבלתי בתעודה של כיתה ז'( שזו בד"כ תעודה שמבקשים לראות בתיכון...)
טוב מאוד פחות בתפילה!
וכששאלתי את המורה למה? (והייתי ביישנית! אבל זה מאוד הפריע לי..) היא ענתה לי בפנים חתומות- תחשבי לבד למה,
הגעתי הביתה והתחלנו לנחש ולהעלות סיבות ולא הצלחנו להבין למה לילדה טובה ותמימה מורידים ציון בתפילה..
כשאימי שוחחה עם המורה הבנו שזה בגלל שלא אהבתי להיות חזנית,
תמיד היה לי לחץ מלהיות חזנית, הייתי בישנית ולא מסוגלת להתפלל בקול כשכולם בשקט,
זה יצר אצלי ממש חרדה ברמה הזויה, אבל תמיד השתדלתי למצוא מחליפה,
ועל זה המורה החליטה להוריד לי ציון, יש לציין שאף פעם המורה לא דיברה איתי על הנושא ולא העליתי בדעתי שזו הסיבה,
לבסוף המורה החליטה לכתוב לי תעודה חדשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אני קיבלתי בתעודה של כיתה ז'( שזו בד"כ תעודה שמבקשים לראות בתיכון...)
טוב מאוד פחות בתפילה!
וכששאלתי את המורה למה? (והייתי ביישנית! אבל זה מאוד הפריע לי..) היא ענתה לי בפנים חתומות- תחשבי לבד למה,
הגעתי הביתה והתחלנו לנחש ולהעלות סיבות ולא הצלחנו להבין למה לילדה טובה ותמימה מורידים ציון בתפילה..
כשאימי שוחחה עם המורה הבנו שזה בגלל שלא אהבתי להיות חזנית,
תמיד היה לי לחץ מלהיות חזנית, הייתי בישנית ולא מסוגלת להתפלל בקול כשכולם בשקט,
זה יצר אצלי ממש חרדה ברמה הזויה, אבל תמיד השתדלתי למצוא מחליפה,
ועל זה המורה החליטה להוריד לי ציון, יש לציין שאף פעם המורה לא דיברה איתי על הנושא ולא העליתי בדעתי שזו הסיבה,
לבסוף המורה החליטה לכתוב לי תעודה חדשה...

על מורה כזו מסובבים אצבע על הרקה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אני קיבלתי בתעודה של כיתה ז'( שזו בד"כ תעודה שמבקשים לראות בתיכון...)
טוב מאוד פחות בתפילה!
וכששאלתי את המורה למה? (והייתי ביישנית! אבל זה מאוד הפריע לי..) היא ענתה לי בפנים חתומות- תחשבי לבד למה,
הגעתי הביתה והתחלנו לנחש ולהעלות סיבות ולא הצלחנו להבין למה לילדה טובה ותמימה מורידים ציון בתפילה..
כשאימי שוחחה עם המורה הבנו שזה בגלל שלא אהבתי להיות חזנית,
תמיד היה לי לחץ מלהיות חזנית, הייתי בישנית ולא מסוגלת להתפלל בקול כשכולם בשקט,
גאוני ממש, ולגמרי קשור לתפילה. :mad::mad::mad:
ללא ספק זה גם חינך אותך לאהוב נורא להתפלל.
:rolleyes::rolleyes::rolleyes:

הזוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נאות פחות בהתנהגות זה זוג מילים שנכתב אחרי תהליך משותף שנעשה משך כל המחצית.

עד סוף תשרי המורה ראתה שאתגר לפניה.
עד אמצע חשוון צריכה להתגבש תכנית עבודה עם הילדה.
עד סוף חשון המורה משתפת את ההורים והצוות בתכנית שהותוותה לילדה וכן נערכת שיחה עם הילדה עצמה.
עד סוף כסלו מריצים את התהליך, לפעמים עד אמצע טבת.
באזור טבת עוצרים לביקורת, מנתחים את הצעדים שנעשו ואת התוצאות שנראו על פני השטח. אם הבעיה עדיין קיימת- משנים טקטיקה, מזהירים אזהרה ראשונה לגבי התעודה. מתעדים בכתב את מצב הבת בהווה ואת התהליך שנעשה עד היום.

בתחילת שבט כבר מסתמן מצב ברור:
א. ההורים לא יכולים לטעון: לא ידענו.
ב. אי אפשר לטעון שלא נעשתה עבודה חינוכית. הכל מתועד.
ג. הילדה מבינה, בפתיחות ובשקיפות, מה עלול לגרום ל'נאות פחות' ומה עליה לעשות כדי להימנע מציון כזה

ואם עדיין הבת בוחרת בהתנהגות שאינה הולמת, ממקום של חוסר דרך ארץ, זלזול והתעלמות- נאות פחות מגיע בהחלט.

זה, בכל אופן מה שנהוג אצלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נאות פחות בהתנהגות זה זוג מילים שנכתב אחרי תהליך משותף שנעשה משך כל המחצית.
עד סוף תשרי המורה ראתה שאתגר לפניה.
עד אמצע חשוון צריכה להתגבש תכנית עבודה עם הילדה.
עד סוף חשון המורה משתפת את ההורים והצוות בתכנית שהותוותה לילדה וכן נערכת שיחה עם הילדה עצמה.
עד סוף חשוון מריצים את התהליך, לפעמים עד אמצע טבת.
באזור טבת עוצרים לביקורת, מנתחים את הצעדים שנעשו ואת התוצאות שנראו על פני השטח. אם הבעיה עדיין קיימת- משנים טקטיקה, מזהירים אזהרה ראשונה לגבי התעודה. מתעדים בכתב את מצב הבת בהווה ואת התהליך שנעשה עד היום.

בתחילת שבט כבר מסתמן מצב ברור:
א. ההורים לא יכולים לטעון: לא ידענו.
ב. אי אפשר לטעון שלא נעשתה עבודה חינוכית. הכל מתועד.
ג. הילדה מבינה, בפתיחות ובשקיפות, מה עלול לגרום ל'נאות פחות' ומה עליה לעשות כדי להימנע מציון כזה

ואם עדיין הבת בוחרת בהתנהגות שאינה הולמת, ממקום של חוסר דרך ארץ, זלזול והתעלמות- נאות פחות מגיע בהחלט.

זה, בכל אופן מה שנהוג אצלנו.
נהוג אצלכם דברים טובים, מילה בסלע.
הלוואי על כולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אני חושבת שזה ממש חסר לב לתת לילדה ככל שתהיה כמעט נאות בהתנהגות, למה בדיוק זה יעזור?? אני אגיד לכם למה זה יכול לעזור:
לגרום לילדה להיות עוד יותר מופרעת
להוריד את הדימוי העצמי שלה למתחת לריצפה
לגרום לה להרגשת מרמור וחוסר יכולת לקבל מהמורה הזו מעכשיו ועד סוף השנה כי בד"כ הבנות האלה הן גם רגישות מאוד עם כל ההצגות החיצוניות שלהן!!!
האימא אכן לא צריכה לעשות מזה עכשיו עסק רק לתת לילדה הרגשה שהיא אוהבת אותה, לא מאמינה שזה כ"כ גרוע ולא לעשות מזה יותר מדי עסק, ללכת ולזרום הלאה כי זה מאוד לא בריא לילדים לדעת שאם יש מישהו שעשה להם עוולה, ההורים יסדרו להם את זה כבר,
זה כן הזדמנות לילדה להתמודד עם אכזבה, עלבון וכד'
בקשר למורה, מה היה קורה לו היתה עושה ציון של נאות ומסמנת פחות עם עפרון כדי שהילדה תדע שיש לה תקווה והיא יכולה למחוק את זה, זה היה עוזר פי אלף מאשר להשפיל ילדה עם ציון של כמעט נאות, ממש יש לי דמעות בעיניים שאני חושבת על האטימות וחוסר הרגישות של המערכת!!!! גם המורה וכן, גם המנהלת, זה חייב להיות שהיא עמדה מאחורי זה.

כותבת ממבט של סתם אמא שמרגישה את הלב של הילדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני באמת פטריוטית מושבעת של ביה"ס שלי...
רק שאלה לי:
כשמציבים לילדה מטרות ויעדים, מביאים בחשבון שבן אדם לא משתנה בבת אחת אלא בצעדים קטנים?
כלומר, אם לי (או לאמא אחרת, מה פתאום אני) יש הרגל גרוע לצרוח על הילדים,
ונגיד שיתנו לי על זה ציון,
גם אם יציבו לי גזר ומקל הכי מפתה שיש - אני לא אתהפך בבת אחת מאה שמונים מעלות.
נכון?
כל אחד מבין שעבודה עצמית נרכשת בצעדים קטנים.
אז אני מאמינה שככה זה גם עם ילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני חושבת שזה ממש חסר לב לתת לילדה ככל שתהיה כמעט נאות בהתנהגות, למה בדיוק זה יעזור?? אני אגיד לכם למה זה יכול לעזור:
לגרום לילדה להיות עוד יותר מופרעת
להוריד את הדימוי העצמי שלה למתחת לריצפה
לגרום לה להרגשת מרמור וחוסר יכולת לקבל מהמורה הזו מעכשיו ועד סוף השנה כי בד"כ הבנות האלה הן גם רגישות מאוד עם כל ההצגות החיצוניות שלהן!!!

לא מדויק.
זה תלוי מאוד ביחס של הוריה לציון הזה.
ובעיקר תלוי בתגובה הראשונית שלהם, האמיתית, המופתעת או הכועסת, הזועמת או הכאובה.

הספונטנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
רק שאלה לי:
כשמציבים לילדה מטרות ויעדים, מביאים בחשבון שבן אדם לא משתנה בבת אחת אלא בצעדים קטנים?
כלומר, אם לי (או לאמא אחרת, מה פתאום אני) יש הרגל גרוע לצרוח על הילדים,
ונגיד שיתנו לי על זה ציון,
גם אם יציבו לי גזר ומקל הכי מפתה שיש - אני לא אתהפך בבת אחת מאה שמונים מעלות.
נכון?
כל אחד מבין שעבודה עצמית נרכשת בצעדים קטנים.
אז אני מאמינה שככה זה גם עם ילד.

נכון. מציבים יעדים קטנטנים.
טוב, אני מלמדת את זה מורות שבאות להדרכה.
לכל תלמידה יש תיקיה במחשב +נילונית תיעוד בקלסר.
בממוצע יש 5-7 כאלה בכיתה, וזה אמנם דורש מהמורה, אבל בגדר אפשרי עדיין.

יעדים קטנים בהתנהגות הם לדוגמה:
לקום בכניסת מורה לכיתה משך שבוע או קצת יותר.
לשבת משך זמן השעור בלי לטייל. (כנ"ל, עם הגבלת זמן)
שולחן ריק בזמן השיעור
הצבעה שלוש פעמים בשעור לפני אמירת דבר מה בקול
בדיקת יומן יומיומית למשך שבועיים

מאוד ספציפי לבעיית ההתנהגות המסוימת של הילדה. זה יכול לכלול המון דברים, או דבר אחד... תלוי מה דרשנו מהתלמיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
לא מדויק.
זה תלוי מאוד ביחס של הוריה לציון הזה.
ובעיקר תלוי בתגובה הראשונית שלהם, האמיתית, המופתעת או הכועסת, הזועמת או הכאובה.

הספונטנית.

מה לא מדוייק? הניתוח של למה זה יגרום??

ולא ראיתי את התגובה שלך לפני שכתבתי, נהניתי מאוד מדרך הפעולה, אבל גם את כתבת אחרי כל התהליך המייגע שייתנו ציון של נאות פחות ולא כמעט נאות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מה לא מדוייק? הניתוח של למה זה יגרום??

ולא ראיתי את התגובה שלך לפני שכתבתי, נהניתי מאוד מדרך הפעולה, אבל גם את כתבת אחרי כל התהליך המייגע שייתנו ציון של נאות פחות ולא כמעט נאות!

בהתנהגות מקובלת הורדת ציון אחת בלבד.
"כמעט נאות" זה לילדה מוגבלת ממש, מקרים נדירים... חריגים... וזועקים למרומים! זה "יד קלה על ההדק" לתת לילדה שרק מורות מקצועיות התלוננו עליה-כמעט נאות!

אבל כל זה בהנחה שהמציאות שנפרסה בתחילת האשכול משקפת גם את זוית הראיה של המורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אני ממש לא מצליחה להתאפק,
אבל כילדות דקלמנו בלהט:

מהי תעודה?
חתיכת ברסטול,
מקושקשת בכחול,
ועליה רשומים,
דברי שקרים.

בכנות...
עם כל הכבוד למוסד התעודה,
ועם המודעות הרבה למאמצי רוב המורות ברוב המוסדות.

הדקלום הנ"ל לא רחוק מאד מהמציאות... ואכמ"ל.

אני חוזרת* שוב על רעיון מצוין שמתפקד נהדר במוסד של הבנים שלי שאין בו תעודה.
כל רבעון אנחנו מקבלים במעטפה סגורה גיליון הערכה מפורט, התנהגות, וציונים. במקצועות חול זה כולל מבחן מסכם. כולל הערות.
מדויק מאד למצב הילד, עם הרבה דיאלוג עם ההורים, ללא ביוש הילד.

*פרטתי כאן בעבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
בהתנהגות מקובלת הורדת ציון אחת בלבד.
"כמעט נאות" זה לילדה מוגבלת ממש, מקרים נדירים... חריגים... וזועקים למרומים! זה "יד קלה על ההדק" לתת לילדה שרק מורות מקצועיות התלוננו עליה-כמעט נאות!

אבל כל זה בהנחה שהמציאות שנפרסה בתחילת האשכול משקפת גם את זוית הראיה של המורות.
יש מקומות שאין נאות פחות אלא כמעט נאות זו ההורדה הראשונה.
(ראוי לשבח, נאות, כמעט נאות וכו.).
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
זהו שהן כן לוקחות ללב
הו הו לוקחות
רק לא רוצות להראות למורה כי הן פגועות ויש להן כבוד עצמי
(זה כמובן לא אומר שאני חושבת שלא צריך לתת ציון של כמעט נאות בתעודה)
עכשיו באמת!!
אם המורה אמרה שהבת שלך כביכול לא שווה, את באמת חושבת שזה כך?!?
אוקי, בבית ספר היא כך וכך שהמורה תתמודד, אבל זה לא אמור לגרוע ממה שאת מרגישה כלפי הבת שלך..

הציון הוא שלה, לא שלך!!

ואם הבת שלך באמת מרגישה שנעשה לה עוול, שתכתוב מכתב למורה או תיגש אליה, תני לה כח להתמודד מול הצדק שאולי מגיע לה, למה לתת לה קביים מיותרות!
(ואז אולי תשמעי שלא נעים לה כי המורה צודקת, והיא לא באמת א גיטע נשומה כמו בבית..)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה