עזרה אותם אף אחד לא זוכר... (התמודדות עם מחלות נפש)

[אלמונית כאובה]

בימים האחרונים אני נכנסת לפרוג ודומעת, כי יש כאן כל כך הרבה אשכולות נהדרים של אהבת חינם. אנשים טובים יש בעולם! ואת זה אני כותבת לא בציניות ולא במליצה, אלא באמונה אמיתית שזה נכון. זה נפלא וזה נהדר וזה מחמם את הלב, ולכן, רק לכן, אני מעזה לנסות להעלות כאן עוד נושא שאיש לא דיבר עליו או כתב עליו, בינתיים.

האנשים שאני כותבת עליהם עכשיו נשארים אלמונים, בדרך כלל. ההתמודדות שלהם קשה מנשוא, כואבת ומייסרת, אבל אף אחד לא מוחא להם כפיים. אף אחד לא מדבר עליהם. אף אחד אפילו לא מעלה בדעתו לחמול עליהם. הבדידות שלהם ושל בני משפחותיהם היא אולי הבדידות הכי גדולה שיש. זר לא יבין. ומי שהיה שם, לא ידבר.
(למרות שכאן אני חוטאת לאמת, והאמת היא שדווקא מדברים עליהם. אוהו כמה שאוהבים לדבר עליהם. בזלזול ובהתנשאות ובשיפוטיות נוראה שאין דומה לה.)

אני כותבת, כמובן, על אותם האנשים החיים בינינו, המתמודדים עם מחלות נפש.

מחלת נפש, לא רק בציבור שלנו, היא כמו אות קין. חלית במאניה דפרסיה או בסכיזופרניה? אתה מחוק. מישהו מבני משפחתך הקרובה אושפז לכמה שבועות במחלקה? השידוכים של כל ילדיך וילדיהם ואחייניהם יוטבעו מעתה בחותמת ענקית וגדולה, זורחת ומהבהבת: לא להתקרב!

הכי גרוע, ויש הרבה דברים גרועים במצב הזה, זו הסטיגמה המטופשת והנוראית ההיא שכל חולי הנפש הם אלימים. קראתי באשכול הנשים האמיצות, הגיבורות, לא מעט משפטים בסגנון הזה: הבעל שלה חי על כדורים. הוא חי עם אישה חולת נפש, ועוד ועוד. כל אחד מהם היה כמו דקירה חדה וכואבת בלב.

אז הנה, אני כותבת כאן בדם ליבי: מחלות נפש הן לא מילה נרדפת למידות רעות! מידות רעות הן לא מחלת נפש!

נכון, יש חולי נפש אלימים, כמו שיש חולי נפש שהם אנשים רעים וקשים וכמו שיש אנשים חולים שהם אנשים נדיבים וטובי לב ואינטליגנטיים. לא קל לחיות לידם (ומנסיון אישי וכאוב, אני כותבת), זו התמודדות גדולה וקשה שבהחלט לא מתאימה לכל אחד. (ואולי מוטב לכתוב: לאף אחד היא לא מתאימה. אבל לפעמים, מה לעשות, בורא עולם דווקא רצה אחרת.) אבל בבקשה, אל תתלו כל מידה רעה במחלת נפש! אל תתייגו כל אדם חולה ומתמודד ששמעתם עליו כאיש רע, אלים, טיפש ונבער!

כי זה לא נכון. זה פשוט לא נכון.
ובהתמודדות קשה וכואבת ועצובה מאד, כל המילים הרעות האלו הן כמו דקירת סכין חדה וכואבת, שאף פעם לא נעלמת. אז , בבקשה, תזכרו גם אותם.

ואל תפחדו ואל תזלזלו ואל תלעגו...
תחמלו.

 

[קפה שחור חזק]

מרגישים את הכאב בתוך כל מילה ואפשר רק לומר על זה 2 מילים:
אמיתי וכואב!!!!!

 

[מריומה~]

@אלמונית כאובה כמה כאבתי לקרוא את דבריך!

אני רוצה להתייחס קצת לפן החברתי.
מחלות הנפש זה סקאלה מאד רחבה. הגבול העובר בין הגדרה של חולי נפש כלאמר חוסר שליטה לבין מידות רעות הוא דק מאד מאד.
התורה לא מכירה בכל האבחנות שיש כיום, ולא פותרת בקלות כל כך את בעלי החטא כמו שהיום בתי המשפט ממהרים להוציא חוסר שפיות ואי כשירות למשפט( יותר נכון העו"דינים שלהם אבל זה קביל בבית משפט).
בתורה כתוב -אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
ולמה אני מציינת בכל הדברים האלה משתי סיבות-
1. אדם שלא יציב בנפשו זה התמודדות של הסובב ממוזרות וקצת סבל ועד אלימות פיזית הנפשית ועד סכנת חיים.
אז ברור למה אנשים מסתייגים מיד מקיטלוג של האמירה חולי נפש והסטיגמה שלו.כי לא מכירים לעומק מה זה אומר ולכן יש פחד להתקרב ולהתחבר לאדם כזה

2.היחס לחולים בנפשם - המערכת כיום לא מאפשרת לאדם להשתפר. להתנסות. להתאמץ. ובעיקר לקחת אחריות על עצמו.

מסקרים אישיים שלי גם חולים מאד יש להם איזה אחוזים מסויימים של יכולת שליטה.
אני יודעת שדברי יקוממו רבות. אך לדעתי יש בזה הרבה אמת.

אנו ממהרים לתת סטיגמה לתת אבחון צורת טיפול ובזה תמה ההתמודדות שלנו.

 

[מרחבית]

נושא חשוב וכואב מאין כמוהו. כי כמו בציפייה לילדים, כמו בציפייה לנישואים, כמו בחד הוריים - ואולי עוד יותר מכל אלה - אנשים לא מבינים שמץ ממה שעובר על האנשים הללו ובני משפחותיהם. והאנשים המיוסרים הללו מספרים, שלא די ההתמודדות הקשה מנשוא, הרי שהיחס מסביב מקשה, מכאיב, משפיל ומבודד ברמות שקשה לתאר.

 

[ארבע]

יקרה, הלוואי שתיעטפי בחמלה. יפה ורכה ולא מתנשאת.
באהדה. בתחושה שאת שווה ליתר, אם לא עולה על כולם (קנקן חזק, שאמנם לא בחר בכך אבל המצב מעיד שהוא יצוק מחומר מיוחד ויקר ערך).

 

[מרחבית]

אנו ממהרים לתת סטיגמה לתת אבחון צורת טיפול ובזה תמה ההתמודדות שלנו.

שוחחתי ארוכות עם הורים לחולה בסכיזופרניה. הם ספרו שהבן מגיע להתקפים שהתפיסה המוחית שלו משתבשת לחלוטין. הוא חי באותו זמן במציאות שונה לחלוטין מהמציאות האמיתית. הוא פועל לפי המציאות שבמוחו. לא קשור לשליטה או לא שליטה. את רואה מציאות אחת, והוא רואה מציאות אחרת. ומתוכה הוא פועל. קשה לתאר את הסבל שלו ושל המשפחה.
ויש בתורה מצבים נפשיים שאדם פטור ממצוות.
אלא שמדובר בהתקפים. כשהוא מאוזן (עם כדורים) וזה רוב רובו של הזמן - המצב שונה לחלוטין.

 

[אסתר.]

ודבר נוסף חשוב מאוד! לא כל מי שלוקח כדורים הוא חולה נפש! (מניסיון אישי) יש מצבים שלוקחים כדורים רק לתקופה קצרה בגלל איזה משבר ואח"כ יוצאים מזה לגמרי! המשפחה מסביב ובעיקר הבן/ת זוג סובלים מאוד בגלל שחייבים להסתיר- אסור שידעו...

 

[מכונתכתיבה]

ואם הועלה כאן הנושא...לי יש ידידה שבגיל העשרה התפרצה אצלה מאניה דיפרסיה והיא הייתה ממש לא מאוזנת... כיום היא השתקמה לחלוטין!!!!(בסיוע כדורים) והיא אחת הנשים המיוחדות שאני מכירה ,אישה חזקה מטופחת ומרתקת, אמא לילדים מקסימים, שלוקחת כדורים וחיה איתם מצוין. המקרה הזה הראה לי על כל הסיפורים על הבעלים החולי נפש שהתגלו וכו'(שהאישה מצאה כדורים בארון) שיתכן שרק הרתיעה של האנשים מפני מי שלוקח כדורים גורמת להם להבהל רק מזה ולא להסתכל על האישיות האמיתית. מעריצה את כל המתמודדים. חזקו ואמצו!! ובעז"ה הקב"ה יעשה ניסים.

 

[אלמונית כאובה]

@אלמונית כאובה כמה כאבתי לקרוא את דבריך!

אני רוצה להתייחס קצת לפן החברתי.
מחלות הנפש זה סקאלה מאד רחבה. הגבול העובר בין הגדרה של חולי נפש כלאמר חוסר שליטה לבין מידות רעות הוא דק מאד מאד.
התורה לא מכירה בכל האבחנות שיש כיום, ולא פותרת בקלות כל כך את בעלי החטא כמו שהיום בתי המשפט ממהרים להוציא חוסר שפיות ואי כשירות למשפט( יותר נכון העו"דינים שלהם אבל זה קביל בבית משפט).
בתורה כתוב -אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
ולמה אני מציינת בכל הדברים האלה משתי סיבות-
1. אדם שלא יציב בנפשו זה התמודדות של הסובב ממוזרות וקצת סבל ועד אלימות פיזית הנפשית ועד סכנת חיים.
אז ברור למה אנשים מסתייגים מיד מקיטלוג של האמירה חולי נפש והסטיגמה שלו.כי לא מכירים לעומק מה זה אומר ולכן יש פחד להתקרב ולהתחבר לאדם כזה

2.היחס לחולים בנפשם - המערכת כיום לא מאפשרת לאדם להשתפר. להתנסות. להתאמץ. ובעיקר לקחת אחריות על עצמו.

מסקרים אישיים שלי גם חולים מאד יש להם איזה אחוזים מסויימים של יכולת שליטה.
אני יודעת שדברי יקוממו רבות. אך לדעתי יש בזה הרבה אמת.

אנו ממהרים לתת סטיגמה לתת אבחון צורת טיפול ובזה תמה ההתמודדות שלנו.

יקרה, קראתי את התגובה שלך, שאני בטוחה שנכתבה בכל הרגישות האפשרית מבחינתך וללא שום כוונה לפגוע, וכאבתי. כי התגובה הזאת, היא בדיוק השיפוטיות בהתגלמותה.

ההקשר המיידי הזה, המותנה, בין מחלות נפש לאלימות, הוא כל כך לא נכון. כל כך לא מוצדק, וזה בדיוק הגורם להסתייגות של אנשים.

מחלת נפש היא לא מילה נרדפת לאלימות. נקודה.
קודם כל, היהדות מבחינה היטב בין שוטה (ואדם בהתקף פסיכוטי נמצא בהחלט במצב כזה) לאדם שחטא. התקף פסיכוטי - משמעו קושי בבוחן המציאות. זה אומר שאדם במצב כזה ידבר שטויות, יתנהג לא כרגיל, אולי יפגע בעצמו ואולי יפגע באחרים.

כמה מאותם אנשים המצויים בהתקף פסיכוטי יפגעו באחרים?
קצת מאד.

רבע מיליון אנשים מתמודדים עם מחלות נפש (ובמחלות נפש, הכוונה היא למחלות קשות כמו סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית, לא לדיכאון אחרי לידה.) בישראל. מתוכם, יש אולי מאות אנשים שיגלו סימני אלימות. רובם של האנשים החולים לא יפגעו באיש!
מבחינת אחוזים, מספרם של חולי הנפש האלימים משתווה למספרם של האלכוהוליסטים האלימים (שהוא כמובן קטן מאד לעומת מספרם של כל אלו המכורים לטיפה המרה), ולמספרם של חלק מהמכורים לסמים שינקטו בפעולות אלימות.

יש חולי נפש אלימים, כמובן שיש, אבל עדיין לא ראיתי שאנשים מנדים את כל אלו ששותים כוס יין ונרתעים מהם, כי "מי יודע מה הם יעשו?"
וכן ראיתי שאנשים נרתעים מבני משפחה של כאלו שחולים, כי יש במשפחתם חולה נפש.

לגבי העבריינים שבוחרים באופן אוטומטי בטיעון של אי שפיות. למעלה מ-90% מהם מוכרזים על ידי בית המשפט והפסיכיאטר האחראי בעניינם ככשירים לעמוד במשפט. אז הטיעון שאנשים נמלטים בעזרת טיעון אי השפיות מחטאיהם, לא מחזיק מים.

 

[הדודה מלכי]

מבינה אותך הרבה יותר ממאוווווד!!
וקבלי את הזדהותי.
כ"כ נכון מה שכתבת לגבי שידוכים, אבל כשצריך וזה האמיתי
(ומי שיש לו אמונה חזקה בנושא לא קשה לו כ"כ... כי הרי נזגר כבר לפני שהוא נולד מה יהיה שידוכו!!! אז כן. זה לא ישנה.)
זה 'רק' (שהוא ממש לא רק) מאווד מאוווד מאוווד כואב וקשה התגובות של הסביבה, ותגובות וחפירות (במחילה) של שדכנים ומשפחות בנושאים אלו.. אבל כשמגיע האמיתי - לפעמים פשוט הם לא שמעו על זה... או ששמעו והחליטו להתעלם, וזה היופי!
יש כאלו שיודעים וחוו חזק ומקרוב את 'קשה זיווגם כקריעת ים סוף'.
ולכל אחד יש את ה'ים סוף' שלו.
לפעמים אני רואה כאלו שלא מבינים את המשפט... פשוט כי הם אפילו לא הספיקו להיות בשידוכים...
לא התכוונו לשמוע ובדיוק מישהו הציע... מכירים את זה?!
(ואלו ששם אל תכעסו עלי בבקשה. תבינו!)

ודבר נוסף חשוב מאוד! לא כל מי שלוקח כדורים הוא חולה נפש! (מניסיון אישי) יש מצבים שלוקחים כדורים רק לתקופה קצרה בגלל איזה משבר ואח"כ יוצאים מזה לגמרי! המשפחה מסביב ובעיקר הבן/ת זוג סובלים מאוד בגלל שחייבים להסתיר- אסור שידעו...

על זה לא דברו... אבל נקודה חשובה. (בהחלט,לדיכאון קשה ועוד כל מיני סיבות...)

 

[שירו]

כמה עצוב, כמה כואב, כמה נכון.
אז לשפוט - ברור שאסור. וודאי וודאי שלא ללעוג או להתייחס בזלזול ובהתנשאות ובשיפוטיות נוראה שאין דומה לה.
והריחוק הסביבתי (וכן, גם הביקורת הלא הוגנת) נובע לדעתי מפחד. פחד ממצב לא מוכר ולא צפוי.

אבל מצד שני - גם קשה לשפוט את הסביבה.
נקלעתי פעם להתקף אי שפיות של חברה - וזה היה מחריד. לא ידעתי מה לעשות ואיך להתמודד. לברוח מהר ורחוק,כמו שרציתי - לא יכולתי, היא הייתה ממש בסוג של חוסר אונים - פשוט לא ידעה מה נעשה אתה, איפה היא ולא בררה במילים. וכן - גם לא במכות שהיו שם.
ואני ידעתי שהיא לא באמת רוצה להרביץ ולקלל, וזה היה חזק ממנה - וחטפתי וחזק כשלא נתתי לה להתפשט. - והצלה ומד"א שהגיעו גם היו קצת חסרי אונים ולקח המון זמן להשתלט עליה שלא תזיק לעצמה ולסביבה.

וכשחווים כזה דבר - לא רוצים אפילו להתחיל לשמוע על זה בכיוון השידוכים. כי כשמאוזנים עם תרופות - הכל טוב ויפה, אבל מה קורה כשמסיבה זו או אחרת האיזון מופר?, וכן - אני יודעת שלא אצל כולם זה תורשתי, ולא גנטי בכל המקרים, אבל איך אפשר לדעת?
אז (בלי להיכנס לפולמוס של בצדק או לא בצדק )כמו בכל מחלה כרונית שאנשים מתרחקים ממנה בשידוכים ומתייגים כ"סוג ב'" אותם ואת בני משפחותיהם - גם האנשים הטובים והאומללים האלו, שנמצאים בצידה השני של הסקלה - סובלים.

ולאחרונה קראתי על פרויקט של עזר מציון ומעייני הישועה - לפתוח לציבור את המודעות לסבלם ומצוקתם של הלוקים בנפשם, ואני תקווה שיצליחו !!!

ותודה שעוררת את הנושא - הוא באמת חשוב מאד!!!!!!!

.."עד אשר יראה ה' בענינו וימצא לנו מקום מנוחה לנפשינו ויאמר לצרותינו די..."

 

[מרחבית]

ודבר נוסף חשוב מאוד! לא כל מי שלוקח כדורים הוא חולה נפש! (מניסיון אישי) יש מצבים שלוקחים כדורים רק לתקופה קצרה בגלל איזה משבר ואח"כ יוצאים מזה לגמרי! המשפחה מסביב ובעיקר הבן/ת זוג סובלים מאוד בגלל שחייבים להסתיר- אסור שידעו...

כשמדברים על מחלות נפש של ממש, מתכוונים בדרך כלל לסיכזופרניה או למאניה דיפרסיה.
כדורים לוקחים בגלל הרבה מצבים שונים ומגוונים, שלא קשורים לזה.

 

[אסתר.]

כשמדברים על מחלות נפש של ממש, מתכוונים בדרך כלל לסיכזופרניה או למאניה דיפרסיה.
כדורים לוקחים בגלל הרבה מצבים שונים ומגוונים, שלא קשורים לזה.

אבל היום כששומעים על מישהו שלוקח כדורים ישר ממתגים אותו כחולה נפש וזה בכלל לא ככה, לפעמים יכול אדם להיכנס למצב של חרדות ופחדים וזה לא סכיזופרניה אבל מפחדים לספר...

 

[טיפ טיפה]

אנו ממהרים לתת סטיגמה לתת אבחון צורת טיפול ובזה תמה ההתמודדות שלנו.

צודק לגמרי! כל מילה!

 

[Tweenset]

מנסיון אישי.
התחברתי פעם למישהי מדהימה, כיפית, זורמת, החלפנו מספרי טלפון כי רצינו לשמור הלאה על קשר (נפגשנו לזמן קצר באיזשהו מקום)
יצא לנו לדבר מעט אחר כך, ותקופה היא לא ענתה לי לטלפונים.
אחרי שבועות ארוכים היא פתאום ענתה.
סיפרה לי מה עבר עליה.
מסתבר שגילו אצלה מניה דפרסיה. וזו היתה הסיבה למה היה לי כ"כ כיף איתה.. היא היתה ב'מניה' באותו זמן. היא שיתפה אותי במה שעבר עליה, באשפוז בבית חולים ולאחר מכן טיפול בכדורים. השתתפתי איתה כמו שמשתתפים בלשמוע על מישהו שחלה במחלה כלשהי ולאחר מכן הבריא.

אח"כ רק קלטתי - וואלה, זו מחלת נפש!
אבל איכשהו העובדה הזו נשארה בחוץ.. אולי בגלל שהכרתי אותה בלי הסטיגמה לפני כן

תארו לעצמכם שאתם פוגשים אדם, מדברים איתו והכל כרגיל.
לעומת זאת אומרים לכם מראש "יש לו מחלה נפשית XYZ" - אתם תדברו איתו אחרת.
למה? ככה. זה טבע האדם
זו עבודה עצמית של כל אחד ואחד מאתנו.

הגעתי מזמן למסקנה שבעולם שלנו מנת יתר של רגישות מעולם לא הזיקה..

 

[אלמונית כאובה]

אח"כ רק קלטתי - וואלה, זו מחלת נפש!
אבל איכשהו העובדה הזו נשארה בחוץ.. אולי בגלל שהכרתי אותה בלי הסטיגמה לפני כן

תארו לעצמכם שאתם פוגשים אדם, מדברים איתו והכל כרגיל.
לעומת זאת אומרים לכם מראש "יש לו מחלה נפשית XYZ" - אתם תדברו איתו אחרת.
למה? ככה. זה טבע האדם
זו עבודה עצמית של כל אחד ואחד מאתנו.

כל כך נכון!
יש כל כך הרבה אנשים חכמים, מוכשרים וחברותיים שמסתובבים בינינו, ואף אחד לא מעלה בדעתו שהם מתמודדים עם בעיה נפשית.
והם נשואים באושר, עובדים בעבודות מכובדות ויש להם חיים יפים וקריירה מכובדת. אבל, יש להם גם בעיה.
ובכל פעם שמישהו מדבר לידם על ההוא "חולה הנפש", או על ההיא ש"צריך לאשפז במחלקה סגורה", הם מתכווצים קצת עמוק בפנים ולא אומרים מילה, כי הם יודעים היטב עד כמה החברה שלנו אוהבת לקטלג אנשים ולקבע אותם בתוך מסגרת.

 

[אסתי וויס]

אפשר הסבר מה זה מניה דפרסיה או סכיזופרניה?
סליחה על הבורות אבל זה מעצבן אותי לקרוא הרבה פעמים בסיפורים על מי שסובל אבל לא מתארים ממש את הבעיה ואז זה נשאר באויר כזה לא ברור, (למשל כעת התחיל איזה סיפור בקטיפה ואני פשוט לא מבינה) ב"ה שאני לא מבינה אבל בכל אופן אשמח להסבר קצר

 

[לא אני]

מאניה דיפרסיה -
הפרעה דו־קוטבית, המוכרת יותר בשמה הקודם מאניה־דפרסיה, היא הפרעה פסיכיאטרית המתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה: מצד אחד תקופות של דיכאון, המתאפיינות במצב רוח ירוד, בעצבות, בשינוי בתיאבון ובפגיעה בשינה, בהיעדר אנרגיה, באובדן הנאה מהחיים, בייאוש ובחוסר תקווה ואף במחשבות אובדניות; ומצד אחר, תקופות של מאניה, המתאפיינות במצב רוח מרומם, בתחושה של אנרגיה רבה ושל מסוגלות להוציא אל הפועל כמעט כל רעיון וכל תוכנית, בפעלתנות יתר, בפיזור כספים ובתחושה של היעדר צורך בשינה.

להפרעה יש טיפול תרופתי יעיל שמאפשר לרבים מהסובלים ממנה לנהל אורח חיים תקין לגמרי.

סכיזופרניה-
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית קשה, שבה ישנה פגיעה ביכולת להבין ולפרש את המציאות. היא באה לידי ביטוי - בדרך כלל - בהזיות, במחשבות שווא וכן בהפרעות בהתנהגות ובדרך החשיבה.

אנשים רבים סוברים בטעות שסכיזופרניה היא פיצול אישיות, ולכן חשוב להדגיש: סכיזופרניה אינה פיצול אישיות.

מתוך אתר "כללית".

 

[userit]

השיתוף שלך נוגע ללב.
אחת הבעיות הקשות בתחום הזה, היא הבורות, או היעדר מידע.
הבורות מייצרת פחד. הפחד מייצר ריחוק.
הבורות גורמת לאנשים לערבב את כל ההפרעות לעיסה אחת. היא גורמת להם לחשוב שכל הפרעה היא גנטית (ולא לדעת את זה על בעיות קלות שעשויות להיות בעלות השפעה רחבה הרבה יותר), היא לא מאפשרת להם להבדיל בין כדור לכדור, לדעת עד כמה נורמלי יכול להיות מי שהם רואים כלא נורמלי, לערבב כל טיפש עם משוגע, לחשוב שבעלי פיגור שכלי סובלים מהפרעת נפש, ושהסבולים מהפרעת נפש, הם מוגבלים שכלית.
והבעיה היא... שהבעיה הזו לא הולכת להיפטר כל כך מהר.
יצא לי לפגוש אפילו בני משפחה של סובל מהפרעת נפש, שלא ממש מבינים את טיב הבעיה, אופן הפתרון וכו'.
הלוואי שיצליח המיזם המדובר למעלה.
וה' יעזור לך, אלמונית, כי רק הוא מבין אותך באמת.

 

[טרוצער]

והרבה מאנשי הרפואה גם מתייחסים בזלזול או בהתנשאות לכל מיני בעיות