דרוש מידע בעד ונגד חפץ מעבר

  • הוסף לסימניות
  • #1
התינוק שלי, בן עשרה חודשים, התחיל לאמץ לעצמו 2 בובות פרווה מהמעון.
הוא מתעקש לקחת אחת מהן (לא משנה איזה) הביתה, מסתובב איתה בשמחה וגיל, לפעמים יושב בכיסא אוכל מחובק איתה, לפעמים ישן איתה. בדרך כלל באיזשהו שלב הבובה נזנחת לטובת משהו אחר, אבל כשמושיטים לו אותה הוא מתלהב מחדש.
המטפלת שלו ממש נגד, וטוענת שזה גם מגביל את התנועתיות שלו (יד אחת תפוסה, והוא גם זוחל ממש מוזר כשהוא סוחב אותה איתו) וגם שאחר כך זה מתפתח לתלות ממש וחבל.
מנסיון, כדאי לעודד את זה, להגביל את זה, או לזרום איתו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא מגבילים חפץ מעבר, זה שלב התפתחותי טבעי וחשוב, מסמל את ההיפרדות מאמא ואת היכולת להיות נפרד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ואם היא מגבילה אותו?

כלומר, אני זורמת איתו, אבל כמו שהבנתי ממנה היא לא נותנת להם לשחק בבובות פרווה יותר מחצי שעה ביום.

זה חשוב ברמה של להתחיל להתווכח איתה על זה?

הביתה אין לה בעיה שאני לוקחת את הבובה, והוא איתה הרבה אחה"צ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אצל הבן שלי זה החיתול. ולא רק חיתול אחד אלא כל חיתול שאביא לו..
גם אם הוא עסוק או בוכה, אם אני מביאה לו- הוא מייד מתרפק עליו.
לא רואה בזה בעיה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני כבר מגיל הלידה שמה לידם חיתול בד על מנת שחפץ המעבר יהיה משהו שאפשר להחליף ולכבס אותו ולא רק משהו אחד ספציפי.
דובוני פרווה זה באמת משהו קצת יותר מסורבל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
התינוק שלי, בן עשרה חודשים, התחיל לאמץ לעצמו 2 בובות פרווה מהמעון.
הוא מתעקש לקחת אחת מהן (לא משנה איזה) הביתה, מסתובב איתה בשמחה וגיל, לפעמים יושב בכיסא אוכל מחובק איתה, לפעמים ישן איתה. בדרך כלל באיזשהו שלב הבובה נזנחת לטובת משהו אחר, אבל כשמושיטים לו אותה הוא מתלהב מחדש.
המטפלת שלו ממש נגד, וטוענת שזה גם מגביל את התנועתיות שלו (יד אחת תפוסה, והוא גם זוחל ממש מוזר כשהוא סוחב אותה איתו) וגם שאחר כך זה מתפתח לתלות ממש וחבל.
מנסיון, כדאי לעודד את זה, להגביל את זה, או לזרום איתו?

גם לבת שלי יש 2 שמיכות שהיא קשוררהההה מאודד
היא והשמיכה ביחד זה רוגע ושלווה....
לדעתי זה מאוד כיף לילד
היום היא בת שנתיים + והיום היא כבר מביאה למטפלת שתשמור לה על זה למעלה ורק שהולכים לישון היא מבקשת
אבל שהיא הייתה קטנה היא היתה המון עם זה
לא רואה בזה בעיה בכלל
המונמון נחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני בעד לזרום עם הילדים. כן, גם עם השגעונות שלהם.
למה לאמא מותר שיהיו עשרת ג'וקים, ויוכיח אשכול הג'וקים הארוווווך שהיה כאן, ולתינוק בן עשרה חודשים צריך להתחיל להתפלסף אם כדאי או לא???
נניח שזה אכן ג'וק מיותר, מזיק זה בוודאי לא. אז למה למנוע ממנו את זה.

כמובן, התגובה שלי נכתבה באופן כללי על מריבות מיותרות עם ילדים, ולא על דובי זה או אחר ספציפי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
המטפלת שלו ממש נגד, וטוענת שזה גם מגביל את התנועתיות שלו (יד אחת תפוסה, והוא גם זוחל ממש מוזר כשהוא סוחב אותה איתו)
אם המטפלת נותנת רק חצי שעה ביום את הבובות, היא אמורה גם לדעת איך התנועתיות שלו בלי הבובה.
חשוב מאד לבדוק איך הוא זוחל בלעדיה, ועד כמה היא מזיקה להתפתחות שלו.(אם בכלל, ואולי זה כן דורש טיפול, אבל בלי קשר לבובה)
לא נראה לי שכדאי לריב עם הילד, אבל לא ממש כדאי גם לריב עם המטפלת.
איכשהו, אני גידלתי את כל ילדי ללא חפץ מעבר (ואפילו ללא מוצץ) ונראה לי שהם שרדו, ואפילו לא יצאו כ"כ גרועים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אם המטפלת נותנת רק חצי שעה ביום את הבובות, היא אמורה גם לדעת איך התנועתיות שלו בלי הבובה.
חשוב מאד לבדוק איך הוא זוחל בלעדיה, ועד כמה היא מזיקה להתפתחות שלו.(אם בכלל, ואולי זה כן דורש טיפול, אבל בלי קשר לבובה)
לא נראה לי שכדאי לריב עם הילד, אבל לא ממש כדאי גם לריב עם המטפלת.
איכשהו, אני גידלתי את כל ילדי ללא חפץ מעבר (ואפילו ללא מוצץ) ונראה לי שהם שרדו, ואפילו לא יצאו כ"כ גרועים.
בענין הזה אני לא דואגת.
הבובות האלו זו התאהבות של השבועיים האחרונים, והוא זוחל בערך מגיל חצי שנה מצוין.
היא פשוט טוענת שזה מגביל אותו שיד אחת תפוסה, ושכדאי לעצור את זה עכשיו, לפני שזה יהיה ממש חפץ מעבר.
כלומר, עכשיו אם הוא לא רואה אותה היא לא חסרה לו, אבל עושה רושם שזה בדרך להשתנות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לדעתי, אם הילד לא ממש חייב את זה (ועדיין לא מאד תלותי בזה) הייתי מנסה להוריד אותו מזה. חפץ מעבר לעיתים יכול להיות מטריד ומציק (לאמא) - חייבים לזכור לקחת את זה לכל מקום ואם שוכחים זה סיוט... הילד לא מצליח להירדם וכו' ומתחילים לעשות שמיניות באוויר כדי להשיג לו את זה... וזה מתלכלך ונהיה מוזנח וא"א להיפרד מזה כ"כ מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
חפץ מעבר הוא חפץ הכרחי להתפתחות הילד, אפשר להגביל שעות אבל לא מדי...
ולגבי מטפלת, זה שונה מהאמא, הילד יודע להבדיל ולשים גבול בין הגן לבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
רק תלמדו אותי איך גורמים לילד להיקשר לחפץ מעבר.

כל כך הייתי רוצה שילדיי יהיו מהילדים האלה שצורחים בהיסטריה, וברגע שנותנים להם את השמיכה \ חיתול בד הם נרגעים ונרדמים עם חיוך שליו על הפנים.

הצמדתי לקטנה שלי מגיל 0 חיתול בד \ שמיכה כל פעם שהיא הלכה לישון, ולא השפיע בכלל.
מזל שיש מוצץ!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #15
לבן שלי בן 5 כמעט יש דובי (מסוים) ומוצץ רק בשינה.
לא מפריע לי בכלל!
(שאר הילדים עם מוצצים וחיתולים- מבחינתי לגמול אותם כשהם ילכו לישיבות, עד עד- בכיף! :eek:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יתכן שהמוצץ הוא החפץ מעבר...

אכן, מוצץ הוא גם חפץ מעבר,
חפץ מעבר הוא לא בהכרח משהו שגדלים איתו מגיל 0, אלא חפץ כלשהו שהילד מתחבר אליו בגיל חודשים ספורים עד כמה שנים...

ואגב, את הבן שלי (שנה ורבע) לימדתי שכל פעם כשאני מוציאה אותו מהמיטה הוא מכניס חזרה את החיתול והמוצץ, חס וחלילה שלא אני אכניס אלא רק הוא!!! והוא נהנה מזה ומוחא לעצמו כפיים כל פעם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לגבי החפץ שתופס לו יד אחת, אצלי הבן בן ה2 כבר כמה חודשים כל הזמן מחזיק ביד את הבקובק ואם לא בקבוק אז את המוצץ ולפעמים כל דבר שיביאו לו כמו שקית של חטיף או איזה ממתק הוא שומר ביד, ומחזיק עד שאיכשהו שוכח , אצלי זה הקטע המעצבן שהוא דבוק לחפץ ביד כל הזמן ולפעמים נופל כי מנסה לתפוס כמה דברים בידיים ואין לו אפשרות לתפוס שלא יפול
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
חפץ מעבר זה דבר מקסים, ויכול להועיל גם לו וגם לך.
אישית, די ניסיתי לדחוף לבן שלי שמיכי, והוא לא התרשם...

לא יודעת לגבי מריבות. תזרמי ודי. תגידי למטפלת שאת מבינה שיש לו צורך כזה ואת לא רוצה למנוע ממנו ודי. שהיא תעשה עם זה מה שהיא רוצה בתחום שלה. ואת תתני לו להשתמש בבובה כראות עיניו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה