עזרה אני צריך דחוף סיפור , על עמל התורה מתוך שבירת מידות ובזיונות

[מלאך טוב]

.זכור לי שיש סיפור על השדה חמד.

 

[ששונית]

 

[משה גל]

למה צריך לעמול בתורה מתוך שבירת מידות ובזיונות?

 

[משה גל]

כדי שאובן:
א. השדי חמד הבליג ולא ענה על בזיונות חמורים מאוד.
זו דרגה שלא נדרש ממנה לא ע"פ הלכה ולא ע"פ חסידות, זו דרגה שהציב לעצמו כי הכיר את עצמו ואת עבודתו. אין מה להקיש מזה לסיפור דומה. אם מישהו יעליל על מישהו עלילות נוראות הוא אמור לשתוק? למה?

ב. קצת הפריעה לי הכותרת.
יש עניין לעמול בתורה. אין עניין לעמול בתורה מתוך שבירת מידות ובזיונות. מה עניין שמיטה להר סיני?
כמובן שאם אדם עמל בתורה ומבזים אותו על עמלו או על כל דבר אחר, אז אשריו שימשיך בדרכו הטובה. אבל מה קשור עמל התורה לבזיונות?
ואם מישהו יבזה אותי מאוד ואשתוק אז אזכה למה שזכה השדי חמד? מה המקור?

יש עניין לעמול בתורה ולהתגבר על העצלות ועל הקושי. אבל מה זה לעמול מתוך שבירת מידות? למה בכלל צריך לשבור את המידות? איזה מידות?

 

[מלאך טוב]

למה צריך לעמול בתורה מתוך שבירת מידות ובזיונות?

בבעל הטורים בפרשת השבוע מבואר מדוע מידות הארון היו חצויות, וז"ל "כל מדותיו היו שבורות בחצאי אמות, ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו".

 

[ניוזמן]

יחזקאל בן בוזי - שבזה צמו על דברי תורה ועוד הרבה אחד מארבעים ושמונה קנייני התורה בקבלת היסורין

 

[מריומה~]

כוונת הפותח לפי הבנתי כמובן..
שאדם הממשיך ללמוד תורה על אף שמקבל בזיונות, מתאמץ במידה רבה מאד שכרו הרבה מאד.
כלאמר ערך התורה ללימוד התורה.

@מלאך טוב בסיפורים כגון אילו יש תמיד מן ציפייה שיום יבוא וכולם יעריכו אותו. הוא יהפך לרב גדול. העושר החכמה והבריאות יהיו מנת חלקו אבל לא היא.
בעיני מעצים ומחכים ומלמד עצם בוקרת הלימוד ללא תנאי כי זה ערך חשוב בפני עצמו .
כי העולם תלוי בזה ולא יכול בלעדיו.

ליראות את המתיקות של הלימוד והשמחה של הלומד כי לומד למרות הנתונים והמציאות סביב.

לאורית הראל יש ספור על בחור ישיבה כמדומני בשואה- שעבר את הנהר עם גויים והם בגדו בו והוא טבע - יש שם תיאור שלם מדהים ביופיו על הלימוד עם היחבטות עם המים עד טביעתו.
אותי זה רגש מאד
(סליחה שלא זוכרת את שם הספר והסיפור)

 

[משה גל]

יחזקאל ביזה עצמו על דברי תורה. נכון.
אין עניין לבזות את עצמך... יש עניין לעסוק בתורה למרות בזיונות. אין עניין בבזיונות ואין שום מקום לשאוף ולחכות לזה...
גם קבלת הייסורין - ללמוד למרות ייסורים, לא ללמוד בשביל יסורים... מי שאין לו יסורים חסר לו בקניין התורה? איפה מצאנו דבר כזה?

לגבי הכעל הטורים - אפשר להביא עוד אלף חזלי"ם ופסוקים. אבל בוא ננסה לחשוב רגע: 'לשבור ולהשפיל עצמו' זה דבר רע עם הרגשה רעה. אם אתם רוצים להציג את לימוד התורה בצורה כזו של שבירה והשפלה זה היפך כל היהדות.
כוונתו ודאי היא שלא יימלט שאם אדם רוצה לגדול בתורה שיצטרך בשלב כלשהו לשבור ולהשפיל עצמו כי קניין התורה הוא קניין מאוד עמוק ומקיף ורחב. אבל לתלות את לימוד התורה בשבירה והשפלה?

אפשר להביא חזלי"ם ומימרות על כל דבר שרוצים כמעט. לא כאן המקום להביא אלף דוגמאות קלוקלות לעניין הזה. אז מה שנשאר הוא להפעיל גם את ההיגיון:
ה' רוצה שנלמד תורה ושנאהב אותו ושנירא ממנו.
האם ה' רוצה שנתבזה למען שמו ונשבור ונשפיל את עצמינו? איזו מצוה זו מהתרי"ג?
ה' רוצה שנלמד תורה ונאהב אותו למרות השפלות ובזיונות, אבל זו דרך זו אינה המטרה.
ושוב, לדעתי בפרט הסיפור עם השדי חמד, הוא מעשה עם מסר קצת מעוות, אפשר לספר אותו לאנשים מעל גיל 25 אולי ואז זה לא יעוות להם את מושג עבודת ה'. איזה מסר אפשר ללמוד מזה אלינו או אל כל אחד אחר מלבד גדלותו הנוראה של בעל השדי חמד? זה לא סיפור עם מסר לאחרים. זהו סיפור על מעשה נשגב של גדול בישראל. זהו.

 

[ששונית]

תורה תמימה <חלק הביאורים> קהלת פרק ב פסוק ט
כל תלמיד שרבו כועס עליו והוא שותק זוכה להבחין בין טמא לטהור, וזהו שאמר תורה שלמדתי באף, באפו של רבי, ובזכות שתיקתי נתקיימה תורתי בי

 

[פלא]

ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו".

לאו דוקא להשפיל את עצמו אלא לנהוג בענווה ולדעת שיש לי עבודה ועדיין לא הגעתי לשלמות

 

[פלא]

אין עניין בבזיונות

יש עניין גדול מאוד ואם אדם היה יודע מעלתן היה מחפש כמה שיותר אבל זו כבר מעלה שעליה נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"

 

[משה גל]

אין עניין בבזיונות.
מי שנתבזה ושתק אז זכה לזכות גדולה. בימינו הפכו את זה כבר לסגולה. אשרי העם שככה לו.

אין עניין להירצח על קידוש ה'.
מי שנהרג על קידוש ה' זכה למעלה עצומה כרבי עקיבא וחבריו בגן עדן. אולי גם זה עוד מעט יהיה סגולה.

אין עניין להיות עני מרוד וחולה ואומלל.
מי שלמרות מצבו הקשה ממשיך לעבוד את ה'. אשריו שככה לו.
וגם בעצם היסורים (בלי קשר לקבלה באהבה ועבודת ה') יש כפרת עוונות ואינו רואה פני גיהנום.

יש עניין וחובה לעבוד את ה' ולעסוק בתורה.
מי שזה קשה לו ומי שזה קשה לו מאוד ועדיין עוסק בתורה אשריו.
אבל אין עניין שיהיה לך קשה.

נכון שלא תמיד לימדו אותנו ככה, אבל אפשר אולי להסתכל על דברים בעין אחרת לאחר זמן ולשנות קו חשיבה.

 

[פלא]

אין עניין בבזיונות.

היו גדולים שחפשו לקבל בזיונות

כרבי עקיבא וחבריו

רבי עקיבא ציפה לזה כל ימיו

אין עניין להיות עני מרוד וחולה ואומלל.

אדרבה חילי המלך צריכים להיות בריאים ועשירים

יש עניין וחובה לעבוד את ה' ולעסוק בתורה.

מתוך שמחה

נכון שלא תמיד לימדו אותנו ככה,

ברור רק יש כאלו שחושבים שהם צריכים יסורים כדי לכפר וזה טעות שהרי כשעובדים את הקב"ה מאהבה זדונות נהפכים לזכויות

 

[משה גל]

הם אלו הדברים.
היו גדולים שחיפשו בזיונות והיה את רבי עקיבא. בואו נשאיר את זה להם, ואנחנו נעבוד את ה' כמו שה' רוצה מאיתנו ולא נחפש דרגות שלא קשורות אלינו.
מי שברוב מעלתו וקדושתו הגיע לדרגות כאלו שכל חייו היו התפשטות הגשמיות ובשביל לתקן עולם במלכות ש-די השתוקק שגופו יתקדש על שמו הגדול, אשריו.
המשותף לכל הסיפורים האלו הם שהם סיפורים על גדלות נשגבה של גדולינו וחכמינו אבל לא סיפורים עם מסר מעשי, מלבד המסר ש'תראו אילו דרגות גבוהות ישנם בעבודת ה' לאחר זיכוך אחרי זיכוך והתקדשות שמעל התקדשות'. אם זהו המסר אז מצויין. אבל אני הרי לא משתוקק להתבזות בשביל כפרת עוונות כי אני לא מרגיש כמה עבירה פוגמת בנשמתי ובקדושת העולם וברצון ה'. אז צריך קודם ובעיקר לעבוד על הרגשת הפגם בעבירה ועל השתייכות אמיתי לקדושה, ומי שמתוך כך ירצה לכפר על עצמו בבזיונות אשריו.
גם אני גדלתי על הסיפורים האלו כמו כולם. הצד השוה שבהם שמי שמספר אותם ומי ששומע אותם מקבלים בד"כ מסר מעוות מכל הבחינות וחבל.

 

[פלא]

רץ כצבי
כוונותיך רצויות אלא שכל אדם שונה מחבירו וכל אחד בא לעולם לתפקיד מסוים ולכן אין בזה כללים יש שנמשך לחסידות ויש ללמוד הלכה ויש לסוד והעיקר שנזכה לעשות נחת רוח לפניו

 

[Tweenset]

@צבי צבי
נכון.
אין הלכה כזו לחפש בזיונות, וגם לשתוק כשמתבזים.
אבל מעבירין לו על כל פשעיו - מובא על זה שמעביר על מידותיו.
בגלל שזה מעבר לנדרש. ואם ישנם בני אנוש בדורנו המעוניינים לקבל קצת שאיפות מעבר לקו ההלכה, ומעבר למה שנדרש מהם כדי לחיות כיהודים נאמנים - תבוא עליהם הברכה.

ומה שנאמר על גדולי ישראל שחיפשו בזיונות - שהם הגיעו למדרגה שממש חיפשו את הבזיון. לא רק שתקו כשבוזו. מסופר על ר' שלומק'ה מזוועיהל, שהיתה לו בת חולנית וכל פעם שהחמיר מצבה היה הולך מהבית ומחפש להתבזות. ואכן היו פה ושם אנשים שחשבו שכנראה לא התפלל בשבילם או לא עזר להם די הצורך, וכל פעם היה מסתובב עד שראתה אותו אשה שהחלה לצעוק עליו, והוא היה מקבל את הבזיון ולא עונה.
כשחזר הביתה הוטב מצבה של ביתו. פעם אחת לא הצליח למצוא מישהו שיבזה אותו, חזר הביתה בפחי נפש ואותה בת נפטרה.

באופן אישי - פעם פגע בי מישהו באוטובוס, לא יכולתי לענות כי אני כבר הייתי בחוץ והוא היה בפנים ועד שהתעשתי האוטובוס כבר נסע.. החלטתי למחול לו בלב וביקשתי מהשם משהו, וקיבלתי מיד!

ודווקא לדורנו זה כל כך נצרך! כתוב על מי שמעביר על מידותיו שמעבירין לו על כל פשעיו. ראיתי בשם המפרשים שמי שמבליג על בזיון ומקבל באהבה מוחלין לו על כל עוונותיו עד אותו היום, ומי שרגיל בכך אינו רואה פני גיהנום!
וכתוב "כל המעביר" - אין כאן רק חלק מהמעבירים או תנאים נוספים כלשהם, ולא משנה כמה עבירות אותו בן אדם עבר. העברת על מידותיך? יעבירו לך על פשעיך
כמה אנשים בדורנו יכולים לומר שאין בהם עבירות? מעטים. כאן חז"ל הגישו לנו על מגש של כסף עצה של זהב איך לזכות בגן עדן ולא לראות פני גיהנום.
לא שווה?

 

[פלא]

שווה

רק שנזכור בשעת מעשה

 

[Tweenset]

רק שנזכור בשעת מעשה

נכון
ותודה לפותח האשכול על התזכורת!