עזרה ילד בן שנתיים ותשעה חוד' התחיל לגמגם

  • הוסף לסימניות
  • #1
לפני כשבוע התחיל ביום בהיר גמגום שהולך ומתגבר.
בתחילה לא נלחצתי כי אני יודעת שזה שלב בהתפתחות המוחית משהו,
אבל זה יותר מסתם נתקע כמו ו..ו..ו...
הוא ממש מתקשה להוציא את המילים.
אציין שמדובר בילד מאד מאד חכם ואינטלגנט, שמדבר בשפה עשירה ותקינה
כולל הטיות בזמנים , זכר ונקבה יחיד ורבים וכד'
הוא בעצמו שם לב לתופעה במשפט מסוים שהוא נתקע ואמר "אני אני אני אני, מה זה אני?"
כשהוא התכוון לשאול למה אני אומר את זה כך?
מה עושים???
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בררי עם קלינאית.
אצל הבת שלי קרה בדיוק כך ונלחצתי עד השמיים.
בסוף התברר שהיתה לה קפיצה ב"הלחמת" מילים ומשפטים, והיה לה קשה לדבר אותם.
אח"כ היא דיברה כמו גברת קשישה, שאנחנו היינו מתגלגלים מצחוק כמעט אחרי כל משפט שלה...
בלי להעיר מילה, עבר כלא היה תוך חודש+.
אבל שוב-
מומלץ לברר.
ובעיקר לא להלחיץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יכול להיות שניסיתם לגמול אותו? כי אם כן והוא עדיין לא בשל לזה, זה יכול להיות קשור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כל מה שנאמר לעיל זה נכון וצודק !!!
אבל ...
לך בתור אמא אסור להמריץ אותה לדבר רציף.
או לדבר אתה על התופעה.
ולא להראות לה שום סימני לחץ. (למרות הקושי)
פשוט להתנהג רגיל. ותמיד להמתין במתינות עד סוף המשפט.
לעבוד בצורה מקצועיות ולא ישירה.
ולהתפלל ובעז"ה זה יעבור
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כמעט כל הילדים שאני מכירה בסביבות גיל 3 ככה. והם דווקא הילדים החכמים והפטפטנים שהתחילו לדבר מוקדם... זה עובר לבד תוך כמה שבועות.

קצת עוזר להפחית את הגמגום ואת העוצמה שלו, להתרכז מאוד במה שהילד אומר, להסתכל לו בעיניים ולהקשיב, ולא לעשות כל מיני דברים תוך כדי הקשבה לדיבור שלו. זה עוזר לו להתרכז במה שהוא עומד לומר.

לעצור בהכנת ארוחת הערב ולהסתכל עליו כשהוא אומר מה הוא רוצה לאכול. להשתיק את כל האחרים ולהתמקד בו כשהוא מספר משהו מהגן. לא להסתכל מי מתקשר ולהמשיך להביט רק עליו, אם הוא אומר משהו.

ויכול להיות ש"מה זה אני" שהוא שאל לא התכוון דווקא לגמגום - למה אני מגמגם, אלא לשאלה מה התכוונתי לומר בעצם. לא שמישהו אמר לי את זה, אבל מהילדים שלי מרגיש לי כאילו בשלב הזה הם חושבים יותר מהר מיכולת הדיבור שלהם, ומתבלבלים במה שרצו לומר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
כל מה שנאמר לעיל זה נכון וצודק !!!
אבל ...
לך בתור אמא אסור להמריץ אותה לדבר רציף.
או לדבר אתה על התופעה.
ולא להראות לה שום סימני לחץ. (למרות הקושי)
פשוט להתנהג רגיל. ותמיד להמתין במתינות עד סוף המשפט.
לעבוד בצורה מקצועיות ולא ישירה.
ולהתפלל ובעז"ה זה יעבור
נכון מאד,
אני משתדלת להתייחס כרגיל,
וגם לשמור על הילדים שלא יגחכו...
גם אותם זה מלחיץ.
אם יש כאן קלינאית תקשורת אשמח לתשובתה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אל תדאגי, זה יעבור בעזרת ה'. גם אם זה לוקח כמה חודשים. ברוב המקרים זה עובר. אל תתיחסו לזה, הקשיבו בתשומת לב, ותנסו להקל עליו במספר המילים כשעליו לענות לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
כמעט כל הילדים שאני מכירה בסביבות גיל 3 ככה. והם דווקא הילדים החכמים והפטפטנים שהתחילו לדבר מוקדם... זה עובר לבד תוך כמה שבועות.

קצת עוזר להפחית את הגמגום ואת העוצמה שלו, להתרכז מאוד במה שהילד אומר, להסתכל לו בעיניים ולהקשיב, ולא לעשות כל מיני דברים תוך כדי הקשבה לדיבור שלו. זה עוזר לו להתרכז במה שהוא עומד לומר.

לעצור בהכנת ארוחת הערב ולהסתכל עליו כשהוא אומר מה הוא רוצה לאכול. להשתיק את כל האחרים ולהתמקד בו כשהוא מספר משהו מהגן. לא להסתכל מי מתקשר ולהמשיך להביט רק עליו, אם הוא אומר משהו.

ויכול להיות ש"מה זה אני" שהוא שאל לא התכוון דווקא לגמגום - למה אני מגמגם, אלא לשאלה מה התכוונתי לומר בעצם. לא שמישהו אמר לי את זה, אבל מהילדים שלי מרגיש לי כאילו בשלב הזה הם חושבים יותר מהר מיכולת הדיבור שלהם, ומתבלבלים במה שרצו לומר.

ממש נכון!

אם הכל בסדר מסביב,
זה נשמע כמו תופעה של "קטיעה בשטף הדיבור" שמאפיינת ילדים חכמים בגילאי שנתיים וחצי-שלוש.
זה לא נקרא גימגום.

כמו שלאה בלוי כתבה,
חשוב להיישיר אליו מבט כשהוא מדבר ולהתרכז רק בו!
אצלנו כשזה קרה, הבן שלי אפילו היה מחזיק לי את הפנים שלי כדי שלא אביט לצדדים, כנראה הוא הרגיש שזה מה שיעזור לו להתבטא.
בהתייעצות עם רופאת ילדים מבינה מאד, הנחנו לזה, כמובן שלא הראינו שום סימן התרגשות או לחץ או חוסר סבלות או ניסיון לתקן אותו, ואחרי תקופה (לא קצרצרה) זה עבר ב"ה.
(מדובר בילד גאון)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה קרה לנו גם עם הבן שלי - קרוב לגיל שלוש הוא התחיל לגמגם ממש קשות
ואכן, זה מה שעשינו - התעלמנו לגמרי (וגם הזהרנו את אחיו הגדולים שניסו לעזור לו, ונלחצו בשבילו מאד) אחרי כמה חודשים זה עבר ללא זכר.
עכשיו נזכרתי בזה בגלל השאלה שלך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לפני כשבוע התחיל ביום בהיר גמגום שהולך ומתגבר.
בתחילה לא נלחצתי כי אני יודעת שזה שלב בהתפתחות המוחית משהו,
אבל זה יותר מסתם נתקע כמו ו..ו..ו...
הוא ממש מתקשה להוציא את המילים.
אציין שמדובר בילד מאד מאד חכם ואינטלגנט, שמדבר בשפה עשירה ותקינה
כולל הטיות בזמנים , זכר ונקבה יחיד ורבים וכד'
הוא בעצמו שם לב לתופעה במשפט מסוים שהוא נתקע ואמר "אני אני אני אני, מה זה אני?"
כשהוא התכוון לשאול למה אני אומר את זה כך?
מה עושים???
גם לנו זה קרה
בדיוק בגיל הזה
וגמגום חמור להחריד!!!!
ועם ילד שדיבר כמו פרופסור
התייעצנו עם קלינאית שאמרה שעד גיל 5 אין בכלל מה לחשוב על לטפל
רק להתעלם להתעלם להתעלם
לחכות בסבלנות שיגמור משפט
לא להשלים אותו!
וכשמדברים אליו לדבר קצת יותר לאט [לא מודגש. אבל אני לדוגמא אחת שמדברת ממש מהר לפעמים]
וכמובן [זה בשביל הילדים] לא לצחוק עליו
ידענו גם את הגדולים בכללים האלה
לקח אמנם פרק זמן מכובד מאוד [חצי שנה אולי]
וזה נעלם לבד
הבנתי שזה קורה דוקא לאלה שמדברים יותר מהגיל כי המוח הולך קדימה יותר מהר מהדיבור
וזהו,
ותתפללי
ובע"ה זה יעלם. רק המון המון סבלנות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
התגובות כאן מעודדות...
אח שלי בן 3 וחצי דיבר כמו איזה שדרן רדיו....
חכם ופיקח מאוד, ופתאום התחיל לגמגם בצורה מפחידה ביותר
הוא ממש לא מצליח להוציא מילים מהפה, עוצם עיניים באמצע עד שהוא מצליח להוציא מילה מהפה
בקיצור מפחיד....
אמא שלי חשבה שזה אולי מאיזה חוויה קצת קשה שעברה המשפחה לאחרונה
ולכן הלכה לטפל במוח אחד ו כלום, רק הולך ומתגבר.
הלוואי שזה כמו התגובות כאן שזה יעלם עם הזמן.
 
  • תודה
Reactions: cyp
  • הוסף לסימניות
  • #17
זה קורה בדכ בגלל שהילד מתחיל לחשוב הרבה יותר מהר ממה שהוא מסוגל לדבר ואז נתקע לו הדיבור
להתעלם ולא לעזור לו!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תודה לכל המרגיעים,
אבל בכל אופן אם מישהי כן יודעת על כיוון של איבחון מסוים,
שדרכו אוכל לדעת האם מדובר בשלב התפתחותי חולף, או שכן מדובר בבעיה רגשית
ואז כדאי לטפל כמה שיותר מהר.
השאלה שלי היא, איך מאבחנים רגשית ומטפלים בילד כ"כ צעיר?
מישהי מכירה עוד שיטה חוץ ממח אחד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
עוצם עיניים באמצע עד שהוא מצליח להוציא מילה מהפה
בקיצור מפחיד....
מפחיד זה מילה עדינה! לבת שלי זה קרה בגיל שנתיים וגם היא דיברה מאד יפה עד אז , הגמגום היה זוועתי היא הייתה עוצמת את העיניים ומחזיקה את האיזור של הפה עם הידיים חזק חזק, כאילו מנסה להוציא את המילים בכח מהפה.. היא היתה כ"כ מתוסכלת מזה..
בגלל שהייתי אחרי לידה תארתי לעצמי שזה קשור לשינויים שהבית עבר התיעצתי ואמרו לי שבאמת לא לתקן אותה בכלל ולתת לה להשתחרר מזה לאט לאט, הקצבתי לעצמי שבוע שבו אני אנסה לשחרר אותה ולתת לה כמה שיותר תשומת לב, ואם זה לא יסתדר נלך לאיבחון וכו'..
וב"ה תוך שבוע זה עבר!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה