- הוסף לסימניות
- #61
כואב שזה המצב. שאנו מחפשים צידוקים לצדקות ולדרך התורה.לא הולכת בכלל לחנויות שהקטלוגים שלהן מראים שמלות קצרות.
גם אם מבטיחים לי בשם הכפתורים כולם, ש'זה רק לצילומים' ו'במציאות זה כן מכסה את הברך'.
כותבת כאן, כדי שבעלי העסקים ידעו שיש ציבור כזה, שצילומי ילדות חשופות ברכיים - מרתיעים אותו מלבוא לחנות, או להזמין.
בלי להכנס לדיון של יפה/לא יפה, בפועל - כל בתי הספר של בית יעקב דורשים בתקנון שמלה שמכסה ברך, אי לכך אנחנו מחפשות שמלות שמכסות ברך, ולכן נתעלם מקטלוגים יפהפיים ככל שיהיו, שהשמלות בהם קצרות.
(עריכה: כמובן שהשיקול המרכזי הוא צניעות ילדותינו. אבל כדי לא להכנס לדיוני הלכה/כן מותר/לא מותר, העדפתי לכתוב את התקנון, שהוא ברור ואחיד).
האמת נעדרת...
מצדיעה לך ומחזקת את ידיך.
ואל תבוש מפני המלעיגים.
מורה אחת היתה לי ושמה מרים שוב ע"ה.
ואם כל מורה תזכה שכך יצטטו את דבריה. ורוחה תיחקק חזק כל כך בעצמות תלמידותיה. שוות כל שעות לימודיה.שכפוליה. מבחניה. וכל העול שהושם על כתפה תרתי משמע.
הייתי תלמידה שלה בסמינר הרב וולף שנה אחרונה-ו'.
זה לא ילדת חמד עם זוג עינים קשובות...
זה תלמידות עם רגל וחצי על הקתדרה.
זכורה לי דמותה הצנועה והשקטה סוערת ובוערת בלהבת היהדות הצניעות והקדושה.
זה היה כל כך שלה והיא לא התנצלה לרגע על היותה כזו או פטריוטית לענין.
"מה, מה אתם מסתכלים עלי ככה?! אני יהודיה וזכותי"
היא ציטטה את ר' . זילברשטיין שליט"א (כמדומני)
"למסור את הנפש זה להסכים להיות לא נחמד"
והסבירה שהרבה פעמים בכל מיני סיטואציות אנו חושבים שצריך להיות נחמדים. ליישר הדורים. לא לאמר חלילה מילה קטנה של חוסר שביעות רצון.
להיות נאורים וליברלים. מאפשרים.
אבל לא היא.
לעמוד על עקרונותינו זה לא בהכרח מגיע עם נחמדות.
וזה קשה.
זה קשה כשזה דווקא במקומות שאנו מרגישים שהם משלנו ואז אנו הופכים להיות מוזרים..מחמירים..פרושים ועוד.
זה קל(ולא בהכרח) להיות צדיקים בחברה חילונית או דתית. אבל בין חרדיים- עובדי ה'. לעיתים זה הזוי כמה זה קשה.
אני עולה על הגל לדבר גם אל עצמי ולחזק ולהתחזק.
והלואי ואזכה שישארו דבריה תמיד חקוקים בלבבי ואם אצליח מעט לקדש שם שמים שיהיה לעילו נשמתה.
הנושאים החמים