- הוסף לסימניות
- #1
כשקוראים בעיתונות החרדית הקלאסית (קטיפה, המבשר, מרוה לצמא וכדומה... )
מוצאים התייחסות נרחבת לנושאים של הורות וחינוך,
יש גם התייחסות לנושאים רגשיים וטיפוליים
מדברים גם על הפרעות קשב, קשיי למידה וקשיים אחרים
ואפילו נותנים במה להגיגים של בעלות תשובה...
(יש לציין שחלק מהנושאים האלו לא היו בתחום "המותר" פעם... אבל לפי עניות דעתי, חל שינוי כלשהו
בשנים האחרונות. לדוגמא הנושא של נוער נושר פעם היה מוקצה ממש, מוכחש ומנודה
והיום ב"ה זוכה ליחס נאות)
השאלה שלי לגביי הנושא של זוגית/שלום בית
נראה שעם השינויים או הפתיחות שחלו בשנים האחרונות
השאירו את הזוגיות הרחק מאחור...
זה נושא שיש עליו סוג של "טאבו". לא מדברים עליו, לא כותבים עליו.
הוא כאילו לא קיים, לא מפריע, לא שייך, לא מטופל.
אין בעיות, אין קשיים, אין התמודדויות.
רק לדוגמא: קראתי לאחרונה באחד העיתונים הנ"ל מאמר על ההתמודדות של יולדת בימים שאחרי הלידה
תיארו בהרחבה את הקשיים עם התינוק והחזרה הביתה, תמרון בין הצרכים של הילדים שבבית ליכולות של היולדת וכו' וכו'.
כמובן מה שלא הזכירו אפילו ברמז, זה קשיים בזוגיות שעלולים להתעורר בתקופה זו. ישנן הרבה סיבות למה הזוגיות מאותגרת בתקופה זו (אין כאן מקום להרחיב), ועם קצת מודעות, הבנה והדרכה אפשר לעזור מאוד ליולדת טריה ולבעלה לצלוח את התקופה בצורה נעימה הרבה יותר, ולהפוך את האתגר למנוף לצמיחה.
אבל... אם לא מדברים על הנושא... איך אפשר להתייעל?
יותר מזה... באותה כתבה המסקנה היתה שיולדת חייבת לבקש עזרה ולא לנסות להתמודד עם כל המטלות לבד.
וממי היא צריכה לבקש עזרה? מנו שם רשימה ארוכה (גיסה, אמא, שכנה).
משום מה, הבעל הופיע רק בפיסקה הבאה. לא כ"כ כמי שצריך לתת עזרה, אלא בעיקר כמי שצריך להסביר לו את הקושי.
האם זה נורמלי?
בעל לא אמור להיות הראשון שאיתו חולקים, מדברים, מתכננים ומתמודדים?
אשמח לשמוע מכם - מדוע זאת הגישה? (והאם לדעתכם זה ישתנה מתישהו?)
האם זה בגלל שחוששים מחוסר צניעות?
אולי כי חוששים שהילדים שקוראים גם הם בעיתונים יחשפו לנושא?
נאיביות?
חוסר נעימות?
סיבה אחרת?
אגב ביחס ישיר לחוסר השקיפות בעיתונים
כך גם חוסר ההיענות לנושא של יעוץ זוגי.
בציבור הכללי ישנה מודעות גבוהה ללכת ליעוץ זוגי, לטפל ולהתייעל
ואילו בציבור החרדי עושה רושם שניגשים לטיפול רק כשנמצאים כבר על סף בית דין (כמובן בלי להכליל)
גם לגביי זה אשמח לשמוע מדוע זאת הגישה?
אולי לא מאמינים ביכולת של טיפול זוגי לעזור?
שוב נושא של צניעות?
קושי בחשיפה?
תודה רבה
וברכת שלום בית לכולם
מוצאים התייחסות נרחבת לנושאים של הורות וחינוך,
יש גם התייחסות לנושאים רגשיים וטיפוליים
מדברים גם על הפרעות קשב, קשיי למידה וקשיים אחרים
ואפילו נותנים במה להגיגים של בעלות תשובה...
(יש לציין שחלק מהנושאים האלו לא היו בתחום "המותר" פעם... אבל לפי עניות דעתי, חל שינוי כלשהו
בשנים האחרונות. לדוגמא הנושא של נוער נושר פעם היה מוקצה ממש, מוכחש ומנודה
והיום ב"ה זוכה ליחס נאות)
השאלה שלי לגביי הנושא של זוגית/שלום בית
נראה שעם השינויים או הפתיחות שחלו בשנים האחרונות
השאירו את הזוגיות הרחק מאחור...
זה נושא שיש עליו סוג של "טאבו". לא מדברים עליו, לא כותבים עליו.
הוא כאילו לא קיים, לא מפריע, לא שייך, לא מטופל.
אין בעיות, אין קשיים, אין התמודדויות.
רק לדוגמא: קראתי לאחרונה באחד העיתונים הנ"ל מאמר על ההתמודדות של יולדת בימים שאחרי הלידה
תיארו בהרחבה את הקשיים עם התינוק והחזרה הביתה, תמרון בין הצרכים של הילדים שבבית ליכולות של היולדת וכו' וכו'.
כמובן מה שלא הזכירו אפילו ברמז, זה קשיים בזוגיות שעלולים להתעורר בתקופה זו. ישנן הרבה סיבות למה הזוגיות מאותגרת בתקופה זו (אין כאן מקום להרחיב), ועם קצת מודעות, הבנה והדרכה אפשר לעזור מאוד ליולדת טריה ולבעלה לצלוח את התקופה בצורה נעימה הרבה יותר, ולהפוך את האתגר למנוף לצמיחה.
אבל... אם לא מדברים על הנושא... איך אפשר להתייעל?
יותר מזה... באותה כתבה המסקנה היתה שיולדת חייבת לבקש עזרה ולא לנסות להתמודד עם כל המטלות לבד.
וממי היא צריכה לבקש עזרה? מנו שם רשימה ארוכה (גיסה, אמא, שכנה).
משום מה, הבעל הופיע רק בפיסקה הבאה. לא כ"כ כמי שצריך לתת עזרה, אלא בעיקר כמי שצריך להסביר לו את הקושי.
האם זה נורמלי?
בעל לא אמור להיות הראשון שאיתו חולקים, מדברים, מתכננים ומתמודדים?
אשמח לשמוע מכם - מדוע זאת הגישה? (והאם לדעתכם זה ישתנה מתישהו?)
האם זה בגלל שחוששים מחוסר צניעות?
אולי כי חוששים שהילדים שקוראים גם הם בעיתונים יחשפו לנושא?
נאיביות?
חוסר נעימות?
סיבה אחרת?
אגב ביחס ישיר לחוסר השקיפות בעיתונים
כך גם חוסר ההיענות לנושא של יעוץ זוגי.
בציבור הכללי ישנה מודעות גבוהה ללכת ליעוץ זוגי, לטפל ולהתייעל
ואילו בציבור החרדי עושה רושם שניגשים לטיפול רק כשנמצאים כבר על סף בית דין (כמובן בלי להכליל)
גם לגביי זה אשמח לשמוע מדוע זאת הגישה?
אולי לא מאמינים ביכולת של טיפול זוגי לעזור?
שוב נושא של צניעות?
קושי בחשיפה?
תודה רבה
וברכת שלום בית לכולם
הנושאים החמים