דרוש מידע ישיבה מי מכיר?

  • הוסף לסימניות
  • #1
התבקשתי לשאול:
לבחור טוב, שמור, שנמצא בישיבה טובה ו"שורד" בקושי - קשה לו לשבת את כל הסדרים, צריך מידי פעם לצאת לעשות משהו - מחפשים מסגרת טובה, שמורה, של בחורי ישיבה טובים מבתים טובים, שהדגש בה לא רק על השם של של הישיבה, אלא גם על ההתקדמות האישית של הבחור עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אם אפשר לפרט קצת על הישיבה -מי ראש הישיבה והמשגיח, מי הצוות, מה סגנון הבחורים - ומה מייחד אותה משאר הישיבות.
המידע ממש חשוב !!!

אפשר באישי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש את "חכמת התורה" של הרב בורודיאנסקי במודיעין עילית , אבל אני לא יודעת אם ישיבה קטנה או גדולה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ישיבת רש"י בי-ם של הרב מילצקי שליט"א
יש שם בחורים ממשפחות המיוחסות ביותר!!!
זה מחולק לסניפים לפי גיל ומצבו של הבחור
נמצאים שם כל המגזרים והסגנונות....וכל אחד מוצא את עצמו שם!
כל מי שמכיר את הישיבה ולא מבחוץ יודע כמה הישיבה הזו טובה ואיכותית,ואכמ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ישיבת רש"י בי-ם של הרב מילצקי שליט"א
יש שם בחורים ממשפחות המיוחסות ביותר!!!
זה מחולק לסניפים לפי גיל ומצבו של הבחור
נמצאים שם כל המגזרים והסגנונות....וכל אחד מוצא את עצמו שם!
כל מי שמכיר את הישיבה ולא מבחוץ יודע כמה הישיבה הזו טובה ואיכותית,ואכמ"ל.

ביררנו קצת, הבנו שזו ישיבה לבחורים יותר פתוחים ומודרניים (אייפונים, סיגנון לבוש) והבחור המדובר הוא בחור רציני מבחינת יידישקייט, שפשוט יש לו "קוצים" וצריך עוד משהו פה ושם מלבד הסדרים(סוג של התאווררות פעם בשבוע ) -
אז - תודה, ו נשמח לקבל עוד רעיונות
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מעלות התורה בירושלים. סניף של הישיבה הקטנה "יגדיל תורה" של בלומנטל.
ישיבה חדשה וממש מוצלחת לבחורים טובים שקשה להם לשבת. צוות חם וקשוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אין לי משו להציע, אבל רק אני רוצה לשלול את הלע"ז על רש"י- יש שם בחורים והמון, שניבנו שם פלאים, דווקא בגלל שמתאפשר להם יותר מישיבה אחרת, בחורים מובנים היטב!, צדיקים ויר"ש- ובלי אייפונים!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אין לי משו להציע, אבל רק אני רוצה לשלול את הלע"ז על רש"י- יש שם בחורים והמון, שניבנו שם פלאים, דווקא בגלל שמתאפשר להם יותר מישיבה אחרת, בחורים מובנים היטב!, צדיקים ויר"ש- ובלי אייפונים!!!!!

אין לי חלילה שום כוונה להוציא לעז על אף אחד, - אני עצמי באמת לא מכירה, וזה מה שאמרו לי כששאלתי ובררתי, ולכן אני מבררת פה ואשמח לתשובות מכאלו שמכירים מקרוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אין לי משו להציע, אבל רק אני רוצה לשלול את הלע"ז על רש"י- יש שם בחורים והמון, שניבנו שם פלאים, דווקא בגלל שמתאפשר להם יותר מישיבה אחרת, בחורים מובנים היטב!, צדיקים ויר"ש- ובלי אייפונים!!!!!
מצטרפת!
יש שם כמה סניפים, יש את הסניף בפתח תקוה, בחורים מצויינים ממש, בני עלייה! חלקם בחורים שהיו בסניפים יותר חלשים ונבנו והתקדמו מאוד!
את צריכה לראות את האברכים בישיבה, רציניים, יראי שמיים ושקועים בלימוד וכולם שם הם כאלה שלמדו בתור בחורים בישיבה.
אהבת התורה והשמחה בלימוד שמוקנית שם היא נדירה.
זו לא המלצה ספציפית על הישיבה אלא רק להאיר ולתקן את הרושם של הישיבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
פתוחים ומודרניים (אייפונים, סיגנון לבוש)
הכל נכון חוץ מהאייפונים שאין שם כלל!
ויש שם את כלל הסגגנונות וגם ממשפחות צדיקות...
וכל סניף יש לו סגנון ואופי אחר וכל בחור נמצא מקום שמתאים עבורו כדי לעלות....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מי למען השם??
רבותיהם יודעים כמה חילול השם, כמה חולים לא מגיעים לבתי חולים בזמן?
עינינו ראו ולא זר - אמבולנסים מחכים לעבור והם לא נותנים(!)
רוצחי נפשות!!

מי מגדולי ישראל יצא לעמוד בכבישים ומתעמת עם נשים ועם כוחות משטרה???

מרן הרב שך זצ"ל
מרן הגרי"ש זצ"ל
מרן הגרע"י זצ"ל
מרן הגרש"ז זצ"ל

כמה ביטול תורה הם מייצרים בהפגנות הללו?
רבנים גדולים היום בדרכם לשיעור תורה בבית הכנסת מוסאיוף לאלפים ורבבות דרך הלווין בכל העולם התעכבו ונחסרו.
ממי יבקשו סליחה אותם מפגינים??

על מה ולמה?
למה שולחיהם לא עומדים איתם ברחובות קריה וזועקים בגרון ניחר שטויות והבלים כמותם??

הגיע הזמן להפסיק עם הדרך הנלוזה והטיפשית הזו.
היא לא מועילה. היא מבזה את אותם "בחורי ישיבות" שבאמת יושבים ועוסקים בתורה בפלפולא דאורייתא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
להם באמת אין בעולמם אלא ד' אמות של הלכה ואינם מחפשים אקש'ן ותעסוקה.
עליהם גאוותינו ולא על אותם דמתקרו חרדים ובכך מבזים את התורה ולומדיה.

מי התיר לבחורי ישיבה צעירים שלא מבינים מימינם ומשמאלם להכנס לבנינים ולבתים של אנשי ציבור ולפתוח את פי האתון שלהם ולבזות את האשה וילדיה לעיני כל ישראל??
את זה הרבנים גם התירו??

לזרוק אבנים, להשחית רכוש ציבורי ופרטי.

גזל!!!! לא ניתן להשבה! למי ישיב, את מה ישיב, את הזמן, את הפח לעיריה???

למה לא קמים ומתאספים ומוקיעים את ההתנהגות הזו??

איזה חינוך אנחנו רוצים לחנך את ילדינו, לצאת ולהפגין?

וכי אותם חבר'ה מופרעים יצאו תלמידי חכמים?

אמא יקרה!! כך את רוצה לראות את ילדייך, זועקים ברחובות, נרטבים ונאסרים תחת זאת שישבו ויעסקו בתורה??


הלזאת פיללנו?
הלזאת מיללנו?
על זה את מבקשת בהדלקת נרות שבת?

מקווה מאוד שהאשכול לא ירד לטמיון הנשיה..
ברור לי שיש דעות שונות ולא כולם מסכימים עם האמור,
אבל לפחות נשמור על שיח מכבד כאן בפורום.

בברכה,
אב כאוב ומתיסר למען כבוד שמים!!
אני במהלך של כתיבת חוברת המיועדת לבחורים צעירים שלא מוצאים את עצמם כל כך בין כותלי הישיבה. המטרה: להעביר את הבחור תהליך שבו יגלה הבחור שגם לו יש כוחות וכשרונות, גם אם הוא לא אובחן רשמית כעילוי. ואני מזמין אותך בחור יקר לגלות את "העילוי שבך"

אני משתף כאן את סיפור הפתיח של הפרק הראשון, אשמח לקבל תגובות הערות והארות.


אני שמוליק בחור ישיבה כמוך, מאז שאני מכיר את עצמי הייתי אוהב לעשות הרבה דברים, אבל ללמוד זה לא אחד מהם עברתי את המסלול הלימודים הרגיל עד שהגעתי אל הישיבה

אז חלה תפנית בחיי, הורי רצו שאכנס לישיבה מצוינת כמו כל שאר אחי, ישיבה כזו שמתקבלים מתוך עשרות או אפילו מאות נבחנים רק בחורים בודדים והתחננו אלי שהעשה מאמצים לעבור את המבחנים וכן הם יעשו מאמצים רבים מצדם.

בגלל הקשרים הטובים של אבי עם הנהלת הישיבה, הוא הצליח לשלב אותי בישיבה יוקרתית ל"צעירים מצוינים", למרות שלא ידעתי מה מקומי שם. עם הזמן גיליתי שיש עוד בחורים כמוני, שלא מתחברים ללימוד, ונמצאים בישיבה מסיבות שונות ומשונות. וכך יצרנו חבורה של בחורים שנמצאים בישיבה מסיבות שונות אבל אין להם כל שייכות לעולם הלימוד.

באחד הימים, כשהגשתי את המבחן השבועי למגיד שיעור כרגיל, שהשאלה היחידה שעניתי עלה היא שם התלמיד. הוא הסתכל עליי בחיוך ואמר: "היום בארבע תיגש לחדרו של ראש הישיבה." הבנתי מיד - המחליף רוצה "לנקות" את הישיבה מבחורים כמוני. החיוך של המגיד שיעור רק חיזק את התחושה הזו.

בשעה ארבע הגעתי לחדרו של ראש הישיבה, מלא חששות לגבי העתיד ומה אספר להוריי. רגע האמת הגיע, והייתי בטוח שאמצא את עצמי מחוץ לישיבה ואצטרך לחפש ישיבה חדשה. כשנכנסתי, הופתעתי לראות את חבריי יושבים שם, מה שהקל עלי מעט.

המתח היה כבד, וכל אחד שקע במחשבותיו. לאחר עיכוב קל, ראש הישיבה נכנס, קמנו לכבודו, והוא התיישב. כולנו המתנו בדריכות לשמוע את דבריו.

"אספתי אתכם פה כדי לומר לכם משהוא חשוב מאוד", פתח ראש הישיבה את דבריו, הישיבה שלנו כמו שאתם יודעים, כשמה כן היא ישיבה לצעירים מצטיינים, והיא מיועדת רק לבחורים העונים על ההגדרה הזו. ולא סתם בחרתי אתכם מתוך מאות הבחורים בישיבה וכינסתי אתכם פה. אבקש מכם להיות קשובים היטב אלי מספר דקות.

ראש הישיבה חילק לכולנו דפים ועטים, חשבתי לעצמי כנראה זה מבחן חוזר הראש ישיבה רוצה בכל זאת לתת לנו עוד הזדמנות, אבל כשהפכתי את דף המבחן ראיתי דף חלק שהכותרת שלו הייתה, "אני לא יכול"

הראש ישיבה ביקש מאתנו שכל אחד יכתוב בצורה ברורה ומפורטת את כל הדברים שהוא לא יכול לעשות, כל הדברים שהוא לא יוצלח בהם, אל תחסכו במילים ובדיו, פשוט תכתבו הכל ביקש ראש הישיבה.

ראש הישיבה יצא מהחדר והבטיח שיחזור בעוד כמה דקות, ברגעים אלה הרגשתי שכאן פתאום נפתח לי הלב, וכתבתי את כל האני לא יכול שלי, "אני לא יכול לשבת בשיעור בשקט וללמוד" "אני לא יכול להבין את החומר היטב הוא קשה מידי עבורי" ועוד כהנה וכהנה עד שהדף התמלא. כך גם חברי כולם היו מרוכזים היטב במשימה ומלאו את הדף במרץ.

כעבור כעשרים דקות חזר הראש ישיבה ואמר לנו, "אני מאוד מצטער, אבל אני צריך ללכת להלוויה לא רחוק מכאן, ואני רוצה שתבואו איתי, תקפלו את הדפים שכתבתם ותשמרו אותם אצלכם בכיס, תתארגנו מהר אני מחכה לכם בשער היציאה"

רגע לפני שיצאנו להלוויה, ראש הישיבה ביקש משתי בחורים ללכת ולהביא עיטי חפירה ושתי שקי חול, באותו רגע נבהלתי, וכך החלו התלחשויות בין הבחורים, האם אנחנו הולכים לעבוד כאנשי חברה קדישא, האם אנחנו הולכים לקבור את המת?, הסקנו שכנראה מדובר במת מצוה יהודי ערירי שהראש ישיבה מכיר, ושאין מי שיקבור אותו חוץ מאתנו.

הגענו אל בית הקברות שהיה במרחק של כעשרים דקות הליכה מהישיבה, המשכנו ללכת בין המצבות עד שהגענו למקום שומם. ראש הישיבה אמר "הגענו למקום תניחו את שקי החול בצד ותתחילו לחפור את הקבר" לבנתיים הוא הוציא מכיסו גארטל וחגר אותו על מותניו, הרגשות שלי היו מעורבים באותה עת, מצד אחד הרגשתי תחושה של שליחות - לקבור מת מצוה, ומצד שני הייתי עצוב ומפוחד - בכל זאת לא התעסקתי אף פעם עם מתים...

"זהו מספיק, הבור מספיק עמוק" אמר ראש הישיבה, עמדנו כולנו נרגשים מסביב הקבר שזה עתה חפרנו, ואז החל ראש הישיבה בדברי הספד, "הוא ליוה אותנו שנים רבות, בימים ובלילות, הוא היה ממש חלק מאתנו בשר מבשרינו, והיום זה יומו האחרון" "אנחנו נפרדים ממך ברגעים אלו ומשאירים אותך כאן בקבר מעתה ועד עולם" כולנו התחלנו לבכות במקהלה, עין לא נותרה יבשה באותם רגעים, כולנו היינו נרגשים מדברי ההספד שהשמיע ראש הישיבה, עד שלא שמנו לב שבכלל אין שום מת בסביבה...

"זה רגע האמת" אמר ראש הישיבה, הוציאו את הדפים שכתבתם זה עתה מהכיס והשליכו אותם אל תוך הקבר, כולנו עשינו זאת כל אחד מאתנו השליך את דף האני לא יכול האישי שלו לקבר. ראש הישיבה המשיך את דברי ההספד שלו והבכיות שלנו התעצמו יותר ויותר, הרגשתי כאילו באמת אני נפרד מכל הקשיים שלי ומקבל חיים חדשים, אני פשוט אדם חדש. סגרנו את הגולל על "המת" תוך כדי שאנו ממשיכים ובוכים מעומק הלב ספק אם הבכי היה מהפרידה מהעבר, או מזה שאנו עומדים להתחיל חיים חדשים.

אמרו חז"ל גזירה על המת שמשתכח מן הלב, אמר ראש הישיבה, וכך גם "המת" הזה לא קיים אצלכם יותר, במקומו נכיר ונשתמש באחיו "האני יכול", מהיום כל אחד מכם יכול לעשות הכל, ואני מאמין אישית בכוח וביכולות של כל אחד ואחד מכם.

אנו עדיין עומדים ליד הקבר הטרי, ותוך כדי שראש הישיבה מוציא מתיקו כמה חוברות ומחלק לנו, הוא עומד ומכריז לנו, כל אחד מאתנו קיבל אוצר יקר, ארמון ענק המלא בכל טוב, בארמון הזה יש הכל, יש בו את כישרונות נדירים, יש בו הצלחות, כל מה שתצטרכו לעשות כדי להיכנס אל תוך הארמון, זה להשיג את המפתח, לפתוח את הדלת ופשוט להיכנס לתוך הארמון. אתם בטח שואלים את עצמכם אז איך משיגים את המפתח?



אחד המפתחות אל שערי הארמון הזה הוא בידכם, ברגעים אלו ממש אתם אוחזים בו, דעו לכם החוברת שבידכם, נכתבה בהשקעה רבה ומרכזת בתוכה חומר רב וכלים מעשיים, שאם תשתמשו בהם תוכלו לגלות את העילוי שנמצא בכל אחד מכם. סיכם ראש הישיבה את דבריו.



באותם רגעים הרגשתי הרגשה עילאית כאילו עולם חדש נפתח בפניי, קשה לתאר את ההרגשה הזו במילים, ומאותו הזמן באמת התחלתי לעמול ולהשקיע ביישום הכלים הנפלאים שלמדתי בחוברת הזו, וכעבור זמן לא רב באמת התגשמה נבואתו של ראש הישיבה, ונחשבתי לאחד מהעילויים הגדולים בישיבה.

הייתי מחלק את החיים שלי לשני חלקים, יש את החיים עד אותו היום שנחשפתי אל החוברת הזו, ויש את החיים שאחרי שנחשפתי לחוברת. החוברת הזו פשוט שינתה לי את החיים, כמובן הצלחתי נזקפת גם לזכותו של ראש הישיבה המסור והמיוחד, שלא אשכח אותו עוד שנים רבות.

וזהו. זה היה הצעד הראשון שלי - להשאיר מאחור את כל מה שמונע ממני להצליח






Q רגע של מחשבה R
עכשיו, רגע לפני שנתקדם, צריך להבין משהו חשוב: המחשבות שלנו, איך אנחנו תופסים את עצמנו, הם כל מה שחשוב. איך אנחנו רואים את הלימודים, את הסוגיות, את הכישלונות – זה מה שיקבע אם נצליח או לא. זה לא מספיק לעבוד קשה ולהתאמץ – אם בראש אתה לא מאמין שאתה יכול להצליח, כל העבודה המצוינת שלך לא תעזור.

השיעור הזה בא ללמד אותך משהו מאוד פשוט: היכולת לשנות את המחשבות שלך. כשאתה מאמין שאתה לא יכול ללמוד, כשאתה תמיד חושב שאתה לא מצליח - אתה עושה את עצמך כישלון, ואז זה באמת קורה. אבל אם תדע לשנות את הדפוסים האלה, תוכל להתמודד עם הכל. כל כישלון יהפוך להזדמנות.

הכל מתחיל בתהליך שיכול להיות שונה בשביל כל אחד, אבל בסופו של דבר – כולם יכולים להצליח אם הם רק יידעו איך לשנות את המחשבה.
אסטרטגיית ת"ת כפי שמעולם לא שמעתם - האם ישיבת חכמנובי'ץ תפרוץ ותשאיר את עולם הישיבות הרחק מאחור?
זלמן היא סדרה עלילתית מעניינת ומקורית, שמציגה התנהלות של בחור ישיבה נהנתן וחסר גבולות, לצד קמפיין פורים אינסטנסיבי ותובעני.

איך רותמים את הבחור ה"לא שגרתי" למגבית? האם המגבית תצליח?

מגבית פורים בפתח - איך מחזיקים את הבחורים ב"אש" גבוהה?
לשם שימור הכוחות בעולם הישיבות יצרנו השנה דמות בשם 'זַלְמֶן'. זלמן הוא בחור ישיבה טיפוסי (מעט תימהוני, חובב טרמפים ומומחה לבורקסים) שמלווה את הקמפיין בעולם הישיבות בסדרת תוכן יומית.
הסדרה משלבת הומור ישיבתי פנימי עם מסרים של המגבית, והמטרה היא ליצור חיבור והנאה סביב הקמפיין, וחיי בחור ישיבה כפי שמעולם לא הכרתם.

אשמח לשתף אתכם כאן בפרקים (פרק אחד בכל יום עד פורים) כדי לשמוע את דעתכם: האם אסטרטגיית הת"ת נכונה? האם התנהלותו של זלמן מזכירה לכם את .. עצמכם, או שזו סתם דמות מוזרה? תשפטו ותגיבו!!!


זַלְמֶן יוצא לדרך!

פרק א': הכירו את זַלְמֶן - שובר השגרה

רקע:

זַלְמֶן איננו בחור רגיל כלל וכלל. הוא אוהב מאוד דברים שוברי שגרה, ומשתדל לצאת לכל אירוע המתקיים אי-שם ברחבי הגלובוס.

יודעי דבר אף סיפרו שפעם, בהיותו בחיפה, שמע שראש הממשלה עתיד להגיע לכור האטומי בדימונה ולתת משם ראיון תקשורתי נרחב. זַלְמֶן דידן לא היסס כלל ומיד יצא את חיפה, ואף משראה שמתאחר הזמן – נתלה בחפזה על משאית זבל שהייתה בדרכה לבאר שבע.

זַלְמֶן הוא בחור חשוב, ויש לו דעה בכל ענין. משראה שבישיבה ישנם כאלו שאינם מכבדים את דעתו כראוי, השים ליבו לכך שבטרמפים אנשים מכבדים את דעתו פי כמה וכמה. מכך הסיק זַלְמֶן שאין מקומו בין אנשים פשוטים, אלא מקומו שמור לו בעולם הגדול – להשפיע, להחליט ולהוביל.

מכאן ואילך השתדל זלמנינו ביתר תוקף לנסוע בטרמפים. מיד ברגע שעצר לו טרמפ, היה מתיישב בחשיבות במושב הפנוי מקדימה, ומתחיל להרצות את דעתו בעוז ובמרץ.

חביב עליו במיוחד לעלות על משאית פולטריילר; שם, בהיותו על הבמה המוגבהת, היה אמר את דברו בדרמטיות ובהחלטיות. פעם אחת, בנסיעה ארוכה במיוחד, לקראת סיום הנאום הדרמטי הוא דפק בתוקף על הצופר וזעק: "אנו נעמוד על השולחן, לא נוותר עד שנקבל את אשר אמרנו!".

באותו מקרה, זה אכן היה צעד חשוב מאוד: ככל שהתארך נאומו, נהג המשאית האומלל החל לאבד ריכוז ואף נרדם קלושות. הדפיקה הנחרצת הבהילה את הנהג המנומנם, שמיד שלח ידו לכיסו והושיט בחפזה סיגריה לזלמנל'ה הנרגש.
---

מה אתם אומרים, הייתם מסמפטים דמות כזו בישיבה שלכם באמצע הלחץ של המגבית?

חכו לפרק הבא: 'הרוחות סוערות' – כשזלמן מגלה שמינו ראש ת"ת חדש וכל הישיבה עוברת למצב טירוף... (יעלה בהמשך היום).

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה