דיגיטלי מול ידני: סקר אומנים

נא סמנו 3 הגדים שאתם תומכים בם ביותר

  • מהירות- בדיגיטלי משיגים את האפקט בקלות ובזמן קצר

  • ז'אנר- הדיגיטלי הוא פשוט זן חדש של אומנות בה הפוקוס על הדינאמיקה והתנועה על פני ביטוי אישי

  • אותנטיות- יתרון לידני כי הוא מביע רגש ונוגע בעולמו של היוצר באופן ישיר . האומן נגיש ומורגש ביצירה

  • שווק- האנשים היום מחפשים את הדיגיטלי, משתלם להתמקד בשוק הזה

  • אומנות- ציור הוא ידני, איור- דיגיטלי. אומנויות שונות למטרות שונות.

  • זהו מצב בר חלוף- ציור ידני חוזר לספרי הילדים ברחבי העולם, אולי המהפך הזה יתחולל גם אצלנו..


תוצאות הסקר יוצגו רק לאחר הצבעתכם.
  • הוסף לסימניות
  • #1
בעולם הציור אינספור מדיומים מדהימים להבעה
ובכ"א בפורום זה נרשמת העדפה ברורה לאיור הדיגיטלי
חייב להיות שהיתרונות שלו אינם עד כדי כך טוטאליים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דבר ראשון כותבים אמנים, לא אומנים.
אומנים אלו שען, נגר, חשמלאי ואולי גם ביצועיסט של איורים דיגיטליים..;)
סתם סתם,
אני רואה בהחלט באיור הדיגיטלי ז'אנר חדש באמנות,
כמו שיש צבעי מים ושמן ועפרונות, יש גם איור דיגיטלי - שהוא טכניקה בפני עצמה. ככה אני רואה את זה. וכמו בכל טכניקה יש המון רמות.
לא כל מי שמקשקש בצבעי עיפרון הוא יוצר אמנות, וכנ"ל בדיגיטלי.

אבל תכל'ס לא התחברתי כמעט לאף אחד מהמשפטים שהעלית
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נראה לי שאני יודעת מה הדעה שלך על איור דיגיטלי מהסקר הזה.:)
אם אפשר,
שימי לב שבכל האופציות שהבאת ,האיור הדיגיטלי מקבל מעמד קבוע ודעה מסוייימת ומגובשת.. שהוא משהו לעבודה,מהיר, שטחי ,חסר רגישות חסר באומנות או בביטוי אישי..
נראה לי שמן הראוי לתת לו טיפה יותר צ׳אנס,
לפחות בסקר אם לא בחיים האמיתיים.
הצלוחעס!
:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ובכ"א בפורום זה נרשמת העדפה ברורה לאיור הדיגיטלי
מטבע הדברים!
הפורום הזה הוא מדיה דיגיטלית, ובפרוג מלמדים איור דיגיטלי.
מעבר לזה,
רבים מאיתנו, שיוצרים גם דיגיטלית, ואת זה מעלים לפה,
יוצרים בעיקר ידנית. ואת זה לא מעלים לפה...
ולא סתם!
בציור ידני, יש נשמה. זה ביטוי לאומנות ברמה יותר עמוקה. (אצלי לפחות)
אני מתחברת מאד לידניים שלי... ברמה שלא יכולה אפילו לחשוב על למכור אותם.
זה רף אחר של השקעה, של כמות שעות המושקעת ביצירה אחת, של ביטוי רגשי.
ובדיגיטל משתמשת כדי לפרנס. וגם את זה אני אוהבת.
מה רע?
כנראה גם וגם זה לא רק שירביט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שהוא משהו לעבודה,מהיר, שטחי ,חסר רגישות חסר באומנות או בביטוי אישי..

אני אמרתי מהיר, ז'אנר חדש, מפרנס, אפקטיבי..
אבל נכון דעתי האישית השתרבבה שם, מותר לי
ואפשר לגלות אותה בקלות גם בהודעה המצורפת..

אבל הדיבורים על השטחיות, מה הם קשורים ליצירות העסיסיות שלך, @ליבליב?
מדברים על הסטנדרט שמספק תאנשים לא על יצירות פנומינאליות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני רואה בהחלט באיור הדיגיטלי ז'אנר חדש באמנות,
לא התחברתי כמעט לאף אחד מהמשפטים שהעלית
בסופו של ענין גילית את דעתך...:)
אבל ברצינות, לי יש את ההעדפות שלי ואני פתוחה לשמוע מה משמעותי ומשחק תפקיד אצלכם האמנים..
כבר עכשיו זה נתן לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
את הסיבה המרכזית ביותר לסיבה למה עברנו לצייר בדיגיטלי, פיספסת לדעתי.
וזו- כיוון שמערכות העיתונים והוצאות הספרים מעוניינות בציורים דיגיטליים.

ולמה??

1. קודם כל זה יותר קל לתפעול במייל- סגירת קובץ ו- שלח
2. תיקונים- אין להשוות את הקלות (היחסית) לתקן/לשנות בקובץ דיגיטלי, מול הידני.
בתחום ציורי הילדים זה קריטי במיוחד- כיוון שלפני עידן הדיגיטל רובם ככולם צוירו בצבעי מים, שקשה עד בלתי אפשרי לשנות.

האם איבדנו את האוטנתיות בדרך? לדעתי כן, לא את כולו אך וודאי חלק נכבד ממנו...
האם ניתן לשאוף להחזיר את האוטנתיות ולהחדיר אותה לאיור הדיגיטלי- אני חושבת שכן.
זה קל? לא :)
בפירוש מצריך השקעה ומאמץ.

ומי שלא מעוניין לתת למחשב לדרוס את האמירה האישית שלו- שימשיך לאייר על הדף הפשוט עם החומרים האמיתיים, בטוב ובנעימים כל הימים....

נ.ב בספרות הילדים הבינ"ל לא חוזרים לעידן הידני, אלא מלכתחילה האיור הדיגיטלי כמעט לא חדר לשם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תודה ששיתפתם אותי בדעותיכם ברוחב לב
@פנינה מ ו@b.m
זה מגבש הסתכלות רחבה ורב ממדית על הנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בסופו של ענין גילית את דעתך...:)
אבל ברצינות, לי יש את ההעדפות שלי ואני פתוחה לשמוע מה משמעותי ומשחק תפקיד אצלכם האמנים..
כבר עכשיו זה נתן לי

דעתי מורכבת מכדי שתגלי אותה כ"כ בקלות...
בכל מקרה אני דווקא כן מעדיפה את הידני, לפחות באופן אישי
ועם זאת רואה בדיגיטלי אמנות בפני עצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
קבלו סוג אחר של הסתכלות:
אני מהדור החדש, שהדיגיטלי היה האופציה הראשונה שלו, מעניין אם יש עוד כאלה...
אפשר לומר שאני התחלתי עם איור דיגיטלי, והכרתי אותו הרבה יותר מאשר את הידני.
במשך הזמן התאהבתי בו ממש והכרתי המוון כלים ושיטות שונות. אני מרגיש מאוד מחובר אליו, מבחינה מסוימת יותר מהידני...
רק לאחרונה החלטתי להכיר יותר טוב את הידני, ללמוד שיטות ולהתפתח גם בו.
אני בהחלט מסכים עם הגישה שאיור דיגיטלי הוא ז'אנר נוסף של יצירה, ואין לזלזל ביכולת הביטוי העמוקה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
קבלו סוג אחר של הסתכלות:
אני מהדור החדש, שהדיגיטלי היה האופציה הראשונה שלו, מעניין אם יש עוד כאלה...
אפשר לומר שאני התחלתי עם איור דיגיטלי, והכרתי אותו הרבה יותר מאשר את הידני.
במשך הזמן התאהבתי בו ממש והכרתי המוון כלים ושיטות שונות. אני מרגיש מאוד מחובר אליו, מבחינה מסוימת יותר מהידני...
רק לאחרונה החלטתי להכיר יותר טוב את הידני, ללמוד שיטות ולהתפתח גם בו.
אני בהחלט מסכים עם הגישה שאיור דיגיטלי הוא ז'אנר נוסף של יצירה, ואין לזלזל ביכולת הביטוי העמוקה שלו.
איך זה יכול להיות?
אני עוד זוכרת את הסקיצות הידניות שהיית מעלה אי אז, לפני כמה עידנים...
ואז באיזשהו שלב התחלת לצייר על מנגה
לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זהו, הגיע היום הזה שאני צריכה להודות שאני קשה מדי?
שום היגד לא נכנס לי לרשימת ה'כן'.
חלקם היו נשמעים לי טוב בתחילה, אבל פתאום "הפוקוס על הדינמיקה והתנועה על פני הביטוי האישי" ... וואט?
באיזה דרך?
ועוד כל מיני דברים שהציקו לי.
זהו ז'אנר של אומנות, בהחלט. ויש לי הרבה דברים טובים להגיד עליו, אבל אני אבחר את המרכזי:
זה ז'אנר שנותן לכל אחד גישה לכל דבר.
כל אחד יכול להשיג כל סוג של מכחול, כל צבע מפונטז, וכל עובי של עט.
בז'אנר הזה, אפילו ענייה מרודה שכמותי יכולה להשתמש בכל כלי שאחלום עליו, להוריד (בחינם!) עשרות אלפי מטרילאס, מברשות, עטים, דמויות תלת מימד עבור רפרנס ועוד עשרות מליוני רעיונות מרגשים שפשוט הופכים את היצירה שלי לפי אלף יותר חופשית ומרעננת!
פה הדמיון שלך הוא הגבול.
פה לביטוי האישי שלך אין מגבלות. אין תרוצים ואין 'רוצה ולא יכול'. אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה. איזה ביטוי אישי בכל פורמט אמנות אחר, עולה על זה?

להרבה אנשים מרגיש שאם העט הוא דיגיטלי, ובמקום דיו עוברים בו אותות חשמליים זעירים, אז זה אוטומתית הופך את האמנות למכנית יותר.
זה חוסר הבנה של האמנות!
העט הוא רק כלי. אני לא מצירת עם עט, אני מציירת עם הראש שלי.
לדוגמא, כשבבוא היום יוכל המדע סוף סוף ליצור זרוע ביונית העתק מדויק של היד שלי, האם היא תוכל לצייר כמו היד האמיתית שלי? התשובה היא לא. זה המוח. וכמו שכולם יודעים, אפילו אצל מיה קינן (אחד מאלף) ליצור מוח ביוני מדויק זה דבר שקשה מאד לעמוד בו.
אבל, אם יחברו את היד הזו, לאותות החשמליים שיגיעו מהמוח שלי--- אז מה, האמנות שלי תהיה יותר מכנית? רק בגלל שהיד עצמה עשויה מ---סגסוגת, אנאערף? ושוב התשובה היא לא, כמובן. זה ממש לא משנה כל עוד הראש נמצא בעסק.
הנקודה שלי היא (למתקשים): העט מבחינתי הוא חלק מהיד. והיד אין לה שום משמעות בלי השכל. אני מציירת עם הראש, וממש לא משנה לי מה עובר בדרך.

(החריקה של העט על הדף כן חסרה לי. מודה. זה לא אומר שאני נהנית יותר כשאני מציירת על דף, זה אומר שכמו כולם גם לי יש פתאום התקף נוסטלגי ורצון לחוש את הטבע, עד שאני רוצה לעשות קונטרול זד, או לצבוע את היצירה, ואני נזכרת שאין פה שכבות ואפשרויות ביטול. ואז ההתקף עובר. מה ששוב מוכיח את הנקודה שאין כאן נפקא מינה לגבי האמנות, אלא רק לגבי התחושה האישית, וכמו אצל כל אמן כשר, יש לנו תחושות אישיות מגוונות ביותר. #ואן גוח אני והקפה)


מה שכן הסכמתי איתו, זה המהירות. אין ספק, הרוב זורם מהר יותר כשאתה עובד בדיגיטלי, מליוני האפשרויות פשוט הופכות הכל לקל יותר לתפקוד.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
דיגיטלי/ ידני זה גם תלוי כמה בא לי לשבת כל היום ליד המחשב,
ותלוי עד כמה כל אחד אוהב את השולחן שלו- מבולגן מחומרים/ מסודר רק עם לוח
החלום שלי זה סטודיו עם כמה שולחנות, אחד מבולגן עם חומרים ומלא ארונות ושידות עם סוגי דפים, צבעים, מכחולים, ושולחן אחד נקי נקי, רק עם הדברים של המחשב.
(בינתיים יש לי שני שולחנות בחדרים שונים, ושניהם מהסוג המבולגן...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אה, וגם רציתי להגיד שלהכנס לכאן ולתת כזה סקר, זה כמו להכניס ראש לכלוב אריות עצבניים. אין בעיה עם זה אם את בסדר עם מינוס אוזן אחת במקרה הטוב. (#ואן גוח וכו')
כולנו כאן עובדים כמעט כל היום עם דיגטלי. אנחנו לא משקרים לעצמנו... או לפחות בטוחים ככה? בכל מקרה, זה קהילה סובלנית אז יש מצב שהכל יהיה בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
איך זה יכול להיות?
אני עוד זוכרת את הסקיצות הידניות שהיית מעלה אי אז, לפני כמה עידנים...
ואז באיזשהו שלב התחלת לצייר על מנגה
לא?

לא לא, היו עידנים קודמים, עבדתי גם עם פוטושופ עוד לפני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
@לדLed תרשי לי לחלוק עליך בכמה דברים,
אע"פ שבפתח דברייך היתה לי הרגשה שאני הולכת להסכים איתך על כל מה שתאמרי...

אז דבר ראשון נכון שמציירים מהראש,
אבל כמו שהמורה שלי לעיצוב גרפי אמרה לי לפני שנים:
"תמיד תעשי קודם סקיצה מהירה ידנית של מה שיש לך בראש, כי המרחק מהראש ליד קצר יותר מהמרחק מהראש לעכבר"
(מי חשב אז בכלל שאני אקנה עט דיגיטלי מתישהו)
ולדעתי המשפט הזה הוא משפט נכון מאוד מאוד מאווודדד.
ובא נגיד ככה - כדי שהמרחק מהראש לעט הדיגיטלי, יהיה כמו המרחק בין הראש לעיפרון - צריך לעבור דרך ארוכה. כך נראה לי.

ודבר שני, דווקא זה שבידני אין קונטרול זי וכל זה, גורם לך להוציא דברים אחרים לגמרי מעצמך.
אני אישית משתדלת גם בדיגיטלי להשתמש כמה שיותר בטכניקות ידניות - לצבוע שטחים עם מברשת או עיפרון במקום לשפוך צבע עם הדלי, וכדומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בעיניי ציור ידני- חובה כל הזמן ולכל אחד!!!! למרות שלאחרונה לא משנה לי במה לצייר- על הדף או במחשב.
ציור אמיתי, בעפרון על הדף - זה פשוט כיף מליגה אחרת. מחשב הוא נגיש ומהר ומאפשר לדלג על השלב המעצבן של סריקות ועיבוד ציור בפוטושופ. כי סריקה אף פעם לא מאה אחוז- לפחות בצבעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@לדLed תרשי לי לחלוק עליך בכמה דברים,
אע"פ שבפתח דברייך היתה לי הרגשה שאני הולכת להסכים איתך על כל מה שתאמרי...

אז דבר ראשון נכון שמציירים מהראש,
אבל כמו שהמורה שלי לעיצוב גרפי אמרה לי לפני שנים:
"תמיד תעשי קודם סקיצה מהירה ידנית של מה שיש לך בראש, כי המרחק מהראש ליד קצר יותר מהמרחק מהראש לעכבר"
(מי חשב אז בכלל שאני אקנה עט דיגיטלי מתישהו)
ולדעתי המשפט הזה הוא משפט נכון מאוד מאוד מאווודדד.
ובא נגיד ככה - כדי שהמרחק מהראש לעט הדיגיטלי, יהיה כמו המרחק בין הראש לעיפרון - צריך לעבור דרך ארוכה. כך נראה לי.

ודבר שני, דווקא זה שבידני אין קונטרול זי וכל זה, גורם לך להוציא דברים אחרים לגמרי מעצמך.
אני אישית משתדלת גם בדיגיטלי להשתמש כמה שיותר בטכניקות ידניות - לצבוע שטחים עם מברשת או עיפרון במקום לשפוך צבע עם הדלי, וכדומה.
כמובן, אני צריכה לדייק את הדברים שלי. זה לא שאין הבדל, אלא שההבדל לא מתבטא ביצירה אלא בתחושה. היצירה שונה, אבל היא עדיין יצירה. אי אפשר להשוות ביניהן כי האיברים במשוואה שונים. (סליחה אני יודעת שאתם לא אוהבים אלגברה.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה