ב"ה
יום אחד הבטחתי לעצמי שאני אספר לכם איך מכינים מרק מופלא לכבוד שבת קודש,
וגם צ’ולנט הכי טעים בעולמות כולם, יעידו על כך כל הטועמים.
היו פעמים שכמעט וכתבתי, ולא ידעתי אם נכון לשמור את הסוד ביני ובין קוני,
או שמא דווקא השיתוף יוסיף עוד תבלין, ושמו שבת.
את הגעגוע האדיר להכנת המאכלים זכיתי לחוות באחת משבתות השנה,
שבה חגגנו ב"ה שמחה.
ורק הגעגועים עצמם הם שדחפו אותי להעלות את חוויית ההכנה אל הכתב.
נתחיל במרק, הלא הוא חמין ששסכה לי אימי בילדותי .
ומי היא אימי, אם תשאלו? הלא היא השכינה הקדושה, כמו שכתוב: “עד שהבאתיו אל בית אימי”.
להכין את המרק מלא בקדושה מתחילים בקציצת הבצל.
הו הבצל, הלבן הזה, שכל כולו מספר סיפור של לובן.
ומהו לובן, אם תשאלו.
לבן, כידוע מעולם הקבלה, הוא צבע של המתקת הדינים.
ולא פשוט לאחוז ביד מן הלבן הלבן הזה, שבו ממתיקים את הדין כפשוטו.
ותפילתי בפי:
אנא ריבונו של עולם, תמתיק לנו את הדינים.
תטהר אותנו כחוט שני ההופך ללבן, עדות לכפרה, סליחה ומחילה.
ומה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.
וכך בכל ירק וירק.
הגזר מבקש שתגזור עלינו גזירות טובות.
אותה סמליות של ראש השנה מוצאת את מקומה בכל שבוע ושבוע, לגזור עלינו שבוע מבורך.
כף מלח גדושה, שוב המתקה גדולה, שהרי המלח ממתיק.
והעצמות, הו, לו הייתם יודעים מה טמון בהן. מיום שחרב הבית ניטל טעם הבשר מן הבשר וניתן בעצמות.
“כל עצמותי תאמרנה ה’ מי כמוך”.
והתפילה נובעת:
שכל מי שטועם מן המרק, וכל הנלווים עלינו, וכל עמך בית ישראל, יזכו שהתורה תחדור לעצמותיהם,
שכל מהותם תהיה להכיר את שם ה’, לאהבה וליראה.
ותוך כדי הכנת המרק אני חותכת גם את הבצלים לצ’ולנט, ואותה תחינה שבה ועולה, להמתקה גדולה.
בצ’ולנט יש כמה מרכיבים סודיים, הידועים ליודעי ח"ן בלבד.
סילאן תמרים, הוא דבש התמרים, ובקשתו: “אמרתי אעלה בתמר”.
ודבש, שעמו הפסוק: “דבש וחלב תחת לשונך”,
ותקווה גדולה שירגישו כולם את המתיקות של לימוד התורה הקדושה.
כמה לשים?
כל זמן שמבקשים את הערבות הזאת, הסיבוב מתארך.
הכול לפי הכוונה.
והשעועית, מעלה כמיהה גדולה "שעה שוועת בני עמך"
יש גם מיץ רימונים, כנגד הפסוק: “שלחייך פרדס רימונים”.
ואחרי הגריסים, בתפילה שיהיו דברי תורה גרוסים בפינו, מגיע תור התיבול האחרון,
סיבוב של שמן זית, לכבוד הפסוק: “לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך”.
ועוד פסוק מתהילים:
“כשמן הטוב על הראש, יורד על הזקן, זקן אהרון”.
וכך, במשך הזמן שזה לוקח, גם העוף מקבל סיבוב של שמן זית, ותפילה לזכות בחכמת התורה.
ואין תפילה דומה לחברתה, ולכל סיר, הסוד שלו.
ועכשיו, כשתרצו לדעת את המתכון הסודי, תבינו שאינו בר גילוי.
הוא נסתר מעצם היותו, מקודש, וטעמו, טעם מעין עולם הבא.
הנושאים החמים
