עזרה מה עושים עם ילדה (8) שכל היום מאבדת חפצים?

  • הוסף לסימניות
  • #41
דבר נוסף - למדתי שיש דברים שאני משלימה איתם כי זה מעבר ליכולות של הילד. הוא לעיתים באמת מתאמץ ומשתדל ולכן צריך קצת להעלים עין.
אמת. מתאים למי שכל כך רחפן, ושוכח את עצמו בכל מעשה שני ביום. תנסו לספור. שעה של ילד עם קשיי התארגנות יכולה להיות שווה לדי הרבה זמן של לסדר חזרה. לפעמים הכי פשוט זה שיהיה סטוק של עפרונות מחקים ודבקים. נפש הילד חשובה יותר, ופגיעה היא הדבר האחרון שנרצה לעשות. גם כך ילד עם קשיי אירגון קשים - סובל מאד. מה עוד שבדרך כלל לקשיים ההתארגנות יש קשיים נלווים. לפעמים מדובר בעבודה עצמית של ההורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
רעיון: מבצע על מחדד. במקרה זה - לא נורא אם יאבד, אבל מצד שני לילד יש אינטרס לשמור, כי יותר נעים שלא להזדקק לטובות של החברות. מבצע על כל תכולת הקלמר עלולה לייאש את הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
יש הרבה דרכים לטפל,
קודם כל צריך שיהיה אבחון מנוירולוג שאכן יש הפרעת קשב.
לרוב הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול תרופתי.
טיפול תרופתי לא משנה את הילד אלא נותן לו קצת אורך רוח ויכולת התנסות לרכישת הרגלים להתנהלות נכונה יותר.
אופי ישאר לעולם אותו דבר וגם כישורי המוח.
ילד רחפן ולא מאורגן יכול להיתקל עם הרבה קשיים לסביבה וזה יפגע בו בסופו של דבר.
התרופה תתן לו יכולת להתרכז ולהשהות תגובה. וההתנסות החיובית יכולה להיכנס להרגל ורצון להתאמץ לפעול בצורה כזו.
אבל תמיד חוסר ההתארגנות הרחפנות הדמיון ישארו שם ברקע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני גם מרגישה שסוף שנה מגביר את זה, ככה אני רואה אצל הבת שלי שבתחילת שנה הכל נשמר ועכשיו המכשירי כתיבה נעלמים ברגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
גם אני מצטרפת לקבוצת התמיכה :)
האמת היא שזה מעודד לשמוע שאני לא לבד
אני לא חושבת שלתת לילדה לשאת בתוצאות זה הפתרון כי היא פשוט תבקש מהחברות מחק, דבק, מחדד.....
זה בכל אופן מה שקרה אצלי כשניסיתי לעשות כך.
יש ילדים שזה עוזר אצלם מאוד. הבת שלי ג"כ בלגניסטית לא קטנה, אבל אני הודעתי (לכל ילדי הבית) תחילת שנה (אחרי ששנה שעברה ראיתי שאין סוף לקניית מכשירי כתיבה): אני קונה מכשירי כתיבה 3 פעמים בשנה ודואגת למלא את הקלמר; בתחילת שנה, בחנוכה ואחרי פסח. מעבר לזה תאלצו לקנות מכספכם (כמובן לא כולל דבק ועפרונות שנגמרים עם הזמן, אבל עפרונות פשוטים).
אחרי החגים הצבעים נעלמו והיא נאלצה לקנות חבילה מכספה האישי, והם מחזיקים עד היום (!) והלורדים מחנוכה מחזיקים מעמד יפה מאוד.
השבוע היא החזירה סופסוף את הספרים לספריה בביה"ס (אחרי שנה) ואחרי שהזכרתי כמה וכמה פעמים וכמובן נקנסה ב 5 ש"ח והבינה מיד שזה יהיה מהכסף שלה כי זה זלזול שלה, ואני רגועה כי אני יודעת שזה לא יישנה ומעכשיו היא תחליף לעיתים קרובות (אולי מדי אפילו;)).
ילדים צריכים לדעת שכסף לא גדל על העצים ויש לו ערך, גם כשהוא שלנו וכמובן כשהוא של אחרים, כי אם לא מנחילים להם את זה הם מזלזלים בחפצים של זרים ואין להם בעיה להרוס לשני דברים, כי באמת אין להם מושג מה הערך של כסף עד שמסבירים להם את זה ועד שהם חווים את זה בכיסם הפרטי
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
יש לה מגירה משלה ? בבית ספר זה באמת בעיתי ,זה קורה גם לילדות גדולות אני כל היום קונה עפרונות שפיצים שזה די יקר ונעלם
בבית לבקש ממנה לדאוג אחרי שעורי בית לאסוף את החפצים שלה לקלמר
אפשר שיהיה לה קלמר ללורדים וצבעים ואחר לשאר הדברים
לפני השינה לעבור איתה ביחד על הילקוט כולל מערכת
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
ולגבי טיפול תרופתי - מאחר והבת שלי מסתדרת מצויין מבחינה לימודית, אני לא מוכנה לשמוע על טיפול תרופתי, אבל המליצו לנו על רכיבה טיפולית, אמרו (אנשי מקצוע, כמובן) שזה עוזר מאוד. (אנחנו כרגע בעמדת המתנה, שיתפנה לנו שעה בשביל זה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
חשוב לבדוק את תחומי: הקשב, ההתארגנות, הזיכרון, האחריות, המודעות
ולדעת שתפקודים ניהוליים האחראיים על כך מתפתחים לרוב, מגיל 9- 15 ועד אז
יש גם לנו חלק משמעותי בסיוע, לאחר עריכת אבחנה מבדלת ותמיכה במקור הקושי, באם ישנו.
בהצלחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #51
לא קראתי הכל וייתכן והיו רעיונות דומים
אצלי הבת שלי כשהייתה בכתה א' הייתה מאבדת המון והיה לי קשה להגיד שאני לא מרשה לתת.
אז מצאתי פתרון מדהים בשיתוף עם המורה: בחופש של ב' הודעתי לה שאני קונה לה הכל ושמים מדבקות עם שמות ופעם הבאה שאני אקנה זה יהיה בחנוכה. (בבית היה לי רק עפרונות חופשי), עד חנוכה כמו שחשבתי היה חסרים לה מספר פריטים, אבל הודעתי לה ולמורה שאני קונה רק בחנוכה ושתסתדר ותרגיש קצת חסר, הרי זה המטרה שלא תחשוב שהכל מובן מאיליו ותתחיל להעריך.
בחנוכה קניתי כל מה שהיה חסר הכל מחדש בערך והודעתי לה שפעם הבאה אני קונה בפסח עד פסח היו חסרים פחות חפצים.
כך אני ממשיכה גם השנה וזה עובד מצוין היום היא כבר לא מאבדת כלום ואני קונה לה רק מה שנגמר ומתנה ע"כ שלא איבדה איזה עטים זוהרים או מדבקות לקישוט מחברות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אתמול היה בחדר ריח.
ריח חזק וחריף.

חששתי מנבילה של עכבר, פגר של יונה.
משהו...

הלכתי אנה ואנה מרחרחת, מחפשת, מגששת.
משחקת עם הריח חם/קר... הילקוט? לא נראה לי.
מה יכול להיות בו?

כן, כן,
הילקוט.
משהי אגרה שם מצבור לשבע השנים הבאות...
אולי חלמה חלום.

משהו חזק לקח כפפות ופינה את תכולת הילקוט.
והוציא, והוציא, והוציא...
והכניס אותו למכונה.
משהי אחרת הוציאה מהמכונה והלכה לתלות מגלה שתא שלם נשאר סגור. והוא כולו מחסן...
הוכנס חזרה לכיבוס נוסף.

מה עושים?
איך מלמדים ילדה לשים לב?
זה לא מפריע לה?
אני אמורה לעבור יום יום על הילקוט שלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אתמול היה בחדר ריח.
ריח חזק וחריף.

חששתי מנבילה של עכבר, פגר של יונה.
משהו...

הלכתי אנה ואנה מרחרחת, מחפשת, מגששת.
משחקת עם הריח חם/קר... הילקוט? לא נראה לי.
מה יכול להיות בו?

כן, כן,
הילקוט.
משהי אגרה שם מצבור לשבע השנים הבאות...
אולי חלמה חלום.

משהו חזק לקח כפפות ופינה את תכולת הילקוט.
והוציא, והוציא, והוציא...
והכניס אותו למכונה.
משהי אחרת הוציאה מהמכונה והלכה לתלות מגלה שתא שלם נשאר סגור. והוא כולו מחסן...
הוכנס חזרה לכיבוס נוסף.

מה עושים?
איך מלמדים ילדה לשים לב?
זה לא מפריע לה?
אני אמורה לעבור יום יום על הילקוט שלה?
רצוני להרגיעך-
ייתכן שהיא תהיה בלבוסטע מושלמת, רק היא מתנהגת כרגע בהתאם לגילה. זה לא אומר עליה כלום...
ומה שאציע לך - זה לערוך 'מבצע ילקוטים', לרכוב על הגל - ולא רק למנוע הצטברות מיותרת, אלא ללמד אותה לשמור על סדר וניקיון בילקוט. כל ערב תערך בדיקת ילקוט ואחרי מספר פעמים שתקבעו מראש - היא תקבל תגמול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אמת. מתאים למי שכל כך רחפן, ושוכח את עצמו בכל מעשה שני ביום. תנסו לספור. שעה של ילד עם קשיי התארגנות יכולה להיות שווה לדי הרבה זמן של לסדר חזרה. לפעמים הכי פשוט זה שיהיה סטוק של עפרונות מחקים ודבקים. נפש הילד חשובה יותר, ופגיעה היא הדבר האחרון שנרצה לעשות. גם כך ילד עם קשיי אירגון קשים - סובל מאד. מה עוד שבדרך כלל לקשיים ההתארגנות יש קשיים נלווים. לפעמים מדובר בעבודה עצמית של ההורה.
מצד שני, חמרות הדברים החשובים - צריך להכין את הילד לחיים!
אכן, לקבל אותו כמו שהוא, לשמור על נפשו, להכיל, אבל בד בבד - ללמד אותו הליכות חיים נכונות ונורמליות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
מה עושים?
איך מלמדים ילדה לשים לב?
זה לא מפריע לה?
אני אמורה לעבור יום יום על הילקוט שלה?
יש דברים שאפשר להתעלם מהם, ספציפית אני לא הייתי מתעלמת במקרה כזה, זה נזק בריאותי וסביבתי ויכול לגרום גם לדחיה מחברות.

ממליצה לך בתחילה לקחת אחריות. קודם כל להסביר את הבעייתיות בדבר,להצהיר שזה לא דבר שאת יכולה להרשות שיקרה בבית, וליצור חוזה ביניכם מה נדרש ממנה, וכיצד את אוכפת את הדרישה ומפקחת על הביצוע. בהתחלה האחריות תהיה בעיקר שלך,כשהמטרה היא להעביר אל הילדה את האחריות בהדרגה.

ממליצה מאוד לערוך מבצע קטן בו את קובעת קריטריונים ברורים, נניח,כל ערב לפני השינה היא ניגשת אלייך ומראה שהילקוט שלה ריק (יכול להיות שאפילו את תצטרכי לגשת אליה בזמן קבוע כי אחרת היא לא תזכור להראות לך). אם הילקוט ריק היא מקבלת מדבקה שווה בלוח (לפעמים צריך תגמול מוחשי יותר), כשלאחר שהיא צוברת מספר נקודות מוסכם מראש היא תקבל תגמול שהיא מאוד חושקת בו.

בהמשך כדי ללמד אותה בהדרגה מיומנויות של ניהול עצמי: היא תסמן וי לעצמה בכל יום שרוקנה את הילקוט,ואת תעקבי פעם ביומיים. אם ההסדר החדש עובד טוב,את מדללת את המעקב שלך(על מצב התיק ולוח הסימונים) לפעם בשלושה ימים, וכן הלאה. בערך עד לפעם בשבוע.

אם רוצים שהמיומנות תישאר לאורך זמן כדאי כן להשאיר גם אתהמעורבות שלך (כמו בדיקה פעם בשבוע או יותר לפי הצורך) כדי שההתנהלות החדשה תוטמע לאורך זמן,ולא תיעלם בחזרה לאחר שתפסיקי לעקוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
@nechamizak תודה על התגובה המושקעת.
ברור שאני לא מתעלמת, כן?

חשבתי בשלב ראשון פשוט לתת לה תיק אוכל חמוד. (לא בסגנון של פעם יותר תיק יד)
לא סובלת את הדבר הזה שהאוכל נכנס לילקוט בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
אל תחששו לבדוק את הילקוט של הילדים שלכם בכל גיל
תגלו הרבה דברים שלא ידעתם
אולי מבחן נכשל, אולי אוכל שנשאר אולי פתק מוזר מחברה
אמרה לי מורה מנוסה מאד ומורה טובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
היא טיפוס מפוזר. אבל בגלל שהיא נולדה לאמא כמוני(...) היא למדה להיות מסודרת ועל זה באמת מגיע לה צל"ש! הרבה פעמים אני עדיין מעלימה עין. אבל בנושא הזה אני לא יכולה! לשלוח אותה לביה"ס בלי מכשירי כתובה בסיסיים? מילא צבעים ולורדים, אבל עיפרון ומחק? את המחדד אני שומרת אצלי והיא אמורה כל ערב לחדד את העפרון בבית- אבל הבעיה שאין עיפרון...
חשבתי על כיוון של קשב וריכוז, המורה צחקה עלי... היא מוכשרת קראת בלי סוף וקשובה לגמרי. זה נראה לי סוג של אופי. אבל מה עושים???

יש לי עצה שהרבה כאן לא יאהבו
אבל היא עובדת מדהים מדהים: פשוט, קונים עוד עפרונות ומחקים.
בחמישה עשר שקלים לחודש תחסכי ים של מתחים.
ועם כל הכבוד לחמישה עשר שקלים, אפילו אם תשקיעי אותם בשוק ההון
הם לא יצטברו לעלות של טיפולים אצל מטפלת רגשית בעוד עשור, על כך ש'אמא שלי תמיד כעסה עלי שאיבדתי דברים' ;)

ועוד עצה אחת, שלא יודעת מה תאמר עליה המורה:
לשלוח עם הילדה רק מינימום של ציוד. כך שהיא תוכל לפקוח עליו עין
כשיש מליון לורדים, צבעים וכו' קשה קצת לקלוט מה נשאר ומה נאבד.
אם אין הרבה חפצים יותר קל לשלוט על זה שכולם יחזרו לקלמר.

ולגבי החינוך 'לשמור על רכוש'
אפשר אלקנות לה מתנה על חריצותה והקשבתה, עט יקר שהיא מעצמה תרצה מאוד לשמור עליו בלי שאמא תצטרך להזכיר לה את זה כל הזמן...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #59
הבת שלי הייתה ככה. זה לא קשב וריכוז הילדים הכי גאונים יכולים ליהות מפוזרים המורה אמרה שהיא סוג של פרופסר מפוזר.
היום היא בת 10 והרבה יותר מסודרת ואחראית ומכשירי הכתיבה הפסיקו להתאדה בקצב יומי.
בקיצור עובר עם הזמן.
הבת שלי בת 7 וגם מפוזרת מאד
אני מנסה לעשות בדיקת קלמר אבל אני לא עקבית
אני מקוה שתלמד עם הזמן
נ.ב בלי קשר קש'ר זה ממש לא מתנגש עם אינטליגנציה הפוך יש המון ילדים ים הפרעת קשב שחכמים מעל הממוצע
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
יש ילדים שזה עוזר אצלם מאוד. הבת שלי ג"כ בלגניסטית לא קטנה, אבל אני הודעתי (לכל ילדי הבית) תחילת שנה (אחרי ששנה שעברה ראיתי שאין סוף לקניית מכשירי כתיבה): אני קונה מכשירי כתיבה 3 פעמים בשנה ודואגת למלא את הקלמר; בתחילת שנה, בחנוכה ואחרי פסח. מעבר לזה תאלצו לקנות מכספכם (כמובן לא כולל דבק ועפרונות שנגמרים עם הזמן, אבל עפרונות פשוטים).
אחרי החגים הצבעים נעלמו והיא נאלצה לקנות חבילה מכספה האישי, והם מחזיקים עד היום (!) והלורדים מחנוכה מחזיקים מעמד יפה מאוד.
השבוע היא החזירה סופסוף את הספרים לספריה בביה"ס (אחרי שנה) ואחרי שהזכרתי כמה וכמה פעמים וכמובן נקנסה ב 5 ש"ח והבינה מיד שזה יהיה מהכסף שלה כי זה זלזול שלה, ואני רגועה כי אני יודעת שזה לא יישנה ומעכשיו היא תחליף לעיתים קרובות (אולי מדי אפילו;)).
ילדים צריכים לדעת שכסף לא גדל על העצים ויש לו ערך, גם כשהוא שלנו וכמובן כשהוא של אחרים, כי אם לא מנחילים להם את זה הם מזלזלים בחפצים של זרים ואין להם בעיה להרוס לשני דברים, כי באמת אין להם מושג מה הערך של כסף עד שמסבירים להם את זה ועד שהם חווים את זה בכיסם הפרטי
רעיון מצוין
אבל צריך שיהיה לה בסיס של דמי כיס
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה