סיכון | הקטע שעלול לאכול לכם את החופשה הקרובה! אבל גם לעקם לכם את הזוית של הפה...

  • הוסף לסימניות
  • #1
באמת שאנ'לא בא לחפור לאף אחד בצלחת. אבל מה לעשות, נתקעתי עם מאמר שבסוף לא התפרסם.
אולי כאן לפחות מישהו יהנה מהמאמץ שלי...


* * *
אגדת עם עתיקה מספרת, על אותו לץ העיירה שרצה ואפשר לומר אף השתוקק לעשות ליצנות מגדול שוטי העיירה. לא שהוא ידע מי הוא, אולם הא בהא תליא.

הסתבכתם?! לא נורא, הנה:

נכנס הלץ אל בית הכנסת של העיירה בין מנחה למעריב, דפק על השולחן, והכריז בקול רם: 'יקום הטיפש! ומיד!'.

תוך רגע כמימרא נעמד קצ'קס, כפי שכונה העגלון המקומי דשם, כשכולו סמוק, והחל רועם 'אתה לא מתבייש לבייש אותי?! ברבים?! שייגע'ץ! לייץ! לך מפה!' זעק בגרון ניחר, והמשיך זועק עד כי גלי הצחוק שרטטו בבית הכנסת הושיבוהו על מקומו נכלם.


זוהי רק הקדמה.

מי שבשורות הבאות ימצא את עצמו מזדהה באופן אישי, נפגע, כועס, רוגז, רוטן, או כל תחושה אחרת שאיננה נעימה - אינו אלא קצ'קס.

קריאה נעימה.


במשפחת זייערפרום הכירו כולם את המוטו היטב: 'כשרע'ס זה מעל הכל!'.

כמובן שהם לא הקפידו רק על כשרע'ס. היה גם צניע'ס, והשקופע, ודעת תיירה, וכל מיני מילים כאלו שהם לא הבינו בדיוק מה זה אומר, אבל כשרע'ס, ידעו כולם - מעל הכל!

מאליו מובן הדבר, שכשהודיעה אם המשפחה מרת יענטא הדר תחי' על התחלת החיפושים לנופש הקיץ באופן רשמי, ידעו כולם שכשרע'ס זו מילת המפתח, ועל פיה ייפול דבר.

הם לא שכחו כמובן לחשוב גם על נושא הצניע'ס והמה יאמרו, רק את הדעת תיירה וההשקופע הם שכחו לקחת בחשבון, אבל לא נורא - העיקר שיהיה כשרע'ס.

אחרי בירורים מאסיביים, שכללו בין היתר כמה לושנורע'סל'ך קטנים, ועוד אי אלו בירורים, ניצבו בפניהם האפשרויות הבאות:

נופש במרומי הרי הטטרה, בכשרות בד"ץ 'שיא הכשרות וההידור'.

חבילת נופש במישורי הסרנגטי בטנזניה, בהכשר 'בד"ץ דקהילות החסידים דק"ק טורה בורה'.

והאפשרות השלישית, נופש חלומי במלון חמישה כוכבים השוכן בפסגות הרי ההימלאיה, בכשרות הגאון הגדול הרה"ג ר' זבולון זבולנוביץ' שליט"א מלאס וגאס.

הפכו והתהפכו בני משפחת זייערפרום על משכבם בימים, למען דעת מי הוא זה ואיזה הוא אשר יזכה שמאכלי הכשרע'ס המהודרת שלו יעלו על שולחן מלכים, ומאן מלכי רבנן.

לצורך כך, ליקטו בני המשפחה עוד כמה לושנורע'ס, חייגו לעוד כמה עסקונים שליט"א שמבינים עניין, עד שנפל הפור.

היה זה בארוחת צהריים חגיגית שנערכה בחצות לילה בבית המשפחה שליט"א, אז הודיע האב הרה"ג ר' גיא זונדל שליט"א, ש'אחרי בירורים יסודיים ומדוקדקים, החלטתי לקחת את הנופש של הרב זבולונוביץ''.

'למה?!' שאלו כולם, שלא זכו להבין מה רב חיליה דהאי גברא, ובעיקר מה הבעיה באותם שלא זכו...

'אז ככה' שחרר הגרג"ז לחלל החדר הסמיך מעשן המרלבורו האדום, 'שיא הכשרות וההידור, לכאורה זה הכשר לא רע, אבל פאס'ט נישט, זה לא השפיץ, הם לא מקפידים על ספק ספיקא של תערובת של מיעוט שאינו מצוי בשומשום של חמץ שלא נטחן לאחר הפסח, למשל. א'קיצער, ס'פאסט נישט'.

'ובד"ץ טורה-בורה?!', נזעק אחד הבנים, בפנים אדומות מלעיסה + שתיה + עישון + עיתון + קו נייע'ס באזניות + ליבון ההשקופע השולחנית כעת.

'אחחח...' נאנח הגרג"ז, 'הם אמנם מחמירים בהכל, אבל הרבנים שם הם לא משלנו, אתה יודע לך תסמוך, הם אולי יראי שמיים אבל הם לא בני תיירה, זה לא מה שאנחנו צריכים'.

בשלב זה התעורר האב לחיים, שאף עמוקות מהנקסט שבידו ('צריך לחנך את הילדים להסתפקות במועט, לא רק מרלבורו', נהג לשנן באזני הרבעצ'ן), ואמר: 'ר' זבולון, עליו אנחנו יכולים לסמוך! דבר ראשון, הוא מחותן של בן דוד של החברותא שלי שליימ'ה, אתם מבינים שזה אומר שהוא בעניין. חוצמזה, שמאז שהוא עזב את הארץ ללאס וגאס, שכמובן משום לשה"ר אני לא אגיד מדוע, הוא עושה את השטייגען הכי חזק בלאס וגאס'.

'אבל, אבל מה עם הצניע'ס?!', הקשתה אשת החיל.

'זה בסיידר גמור' הכריז האב, 'הם פרסמו במודעה שהבריכה בשעות נפרדות לנשים ולגברים'.

'נווו, ב'מת' התפלאה הרבעצ'ן, 'יש איזה נופש חרדי עם בריכה מעורבת?! זה הרי סתרי דתרתי?!'.

'לא הבנת! א'ודאי שכולם עושים רחצה נפרדת, אבל הם גם טרחו לכתוב את זה במודעה, ז'ת'ומרת שאכפת להם צניע'ס', סיים הגרג"ז את טיעונו המנצח.

בזאת הוחלט על דעת כל היושבים כי פניהם אל ההימלאיה, תחת אדרתו הנאדרת של הכשרע'ס של הרה"ג ר' זבולון זבולונוביץ' שליט"א, ראש וראשון לכל דבר שבקדושה בלאס וגאס ובכל אתר ואתר.

ובעיצומם של ימי תשעת הימים החמים והמיוזעים הפליגה משפחת זייערפרום לנפוש ולהצטנן במרומי ההימלאיה.

ואכן, לאחר טיסה מפרכת שאין כאן המקום להרחיב בה, זכו בני המשפוחע הקד' להגיע אל מחוז חפצם הנעלה.

אלא שאז החלו החריקות צורמות ומתחרקות באזניהם הנעלות.

ראשונה הבחינה בכך הרבעצ'ן תליט"א, שחושיה המחודדים היו לשם ולתהילה בקרב בנות הסמינר המפורסם בו לימדה. 'מה זו האורווה הזו, בית מלון?! המחסן של הקרשים של סוכות יותר יפה ממנו! איפה החמישה כוכבים שהבטיחו - בשמיים?!'.

ר' גיא זונדל ניסה להרגיע אותה 'יענטא הדר, בשביל הכשרע'ס צריך למסור נפש! ככה הילדים ילמדו ששווה להגיע עד ההימלאיה ולהיות באורוות סוסים - העיקר לשמור על הכשרע'ס!'.

יענטא הדר נרגעה קמעא, ופנתה לסקור ולסדר את החדר. תחילה פתחה את החלון, ונחרדה לגלות שהחלון פונה אל עבר הבריכה, אפילו בלא מרחק של ד' אמות.

'תתקשר עכשיו לר' זבולון, תגיד לו שיש כאן בעיה של צניע'ס', נזעקה אל עבר בעלה.

'השתגעת?!' נזעק אף הוא, 'ר' זבולון לא עונה לטלפונים, הוא כל הזמן לומד!'.

'אז איך הוא מתפעל את הכשרע'ס שלו?!'

'הוא בודק טוב טוב את המשגיחים, אם הם נראים משלנו ורציניים ויר"ש אז הוא לוקח אותם להיות משגיחים, והוא סומך שלא תצא תקלה תחת ידם', הוא החל להיזכר.

'אבל חייב להיות שהוא עונה במקרים דחופים, רוץ למשגיח' התחננה.

ר' גיא חיפש את המשגיח ארוכות, עד שמצא אותו נוחר עמוקות במיטתו. הוא לא היסס, והעיר אותו משנתו - צניע'ס הרי כמעט מעל הכל!

המשגיח התיישב באיטיות, כשכל פניו מעורבבות מכרית מהולה במבע של חוסר שביעות רצון על השינה שנקטפה בצעירותה, והחל מסדר את הפיג'מה הרבנית שלבש.

לכשהתיישב, נדמה היה לר' גיא זונדל שהוא מכיר את המשגיח מאי שם. אחר כך הוא נזכר, זה היה מחדר הקפה בכולל השכונתי, שם היה המשגיח דמות בולטת בהחלט. אפשר ואף שם רכש את רזי תורת הכשרע'ס.

לאחר כמה שעות בהם חשו בני המשפוחע כאילו והם שוכנים במערות ונקיקי טורה-בורה בגלל הוילון הסגור, הגיע המשגיח שליט"א לחדרם, כולו פרצוף כרית, ואמר בקול מנומנם ש'ר' זבולון מאמעש הזדעזע, הוא אמר שלא יקום ולא יהיה, צניע'ס זה לפני הכל, ולכן שחס ושולעם אף אחד לא יפתח את החלון, וגם מי שקשה לו וכן יפתח שחס ושולעם חס ושולעם לא יסתכל על מה שאסור להסתכל'.

בני המשפוחע ניסו לנשום לרווחה אחרי שקיבלו הוראה מפורשת מר' זבולון, אלא שאז נזכרו שלא טעמו כלום שעות ארוכות, ופנו אל חדר האוכל.

הם התיישבו בחדר האוכל, לא לפני שמילאו את צלחותיהם בכל טוב הרי ההימלאיה, שמחים שלפחות האוכל מפצה קצת על האורווה שנפלו בחלקה.

אלא שלא הספיקו להשביע את רעבונם, כשאחד הבחורים הבחין שהחסה לא רגועה. הוא הפנה את תשומת לב היושבים לצידו, ואלו מצידם הבחינו שגם הכרוב לא נח בשלום על משכבו.

הירקות רחשו ובחשו וזמזמו, והיוו מטאפורה מושלמת למושג 'ירק חי'.

ר' גיא זונדל נאלץ לקום מהמזרח של שולחן האוכל, ולגשת שוב אל המשגיח שליט"א.

המשגיח האזין לדבריו ברבע אוזן עד שכילה את דבריו, או אז קיפל את זקנו אלי פיו, ואמר בפסקנות: 'הירקות כאן הם בחעזקא'ס נקיים, עשינו גם בדיקה מדגמית של שלושה עלים לכל משלוח, אז גם אם מצאתם עפע'ס משהו, זה א'ודאי מיעוט שאינו מצוי, זה בסיידר גמור!', פסק. ושב אל צלחותיו העמוסות בחסות רוטטות וכרוב בהנעה עצמית.

למותר לציין שבירקות עלים הם כבר לא נגעו, ולא בגלל בעיית הכשרע'ס שכבר נפתרה, אלא מטעמים אסתטיים גרידא. בכל אופן יותר נעים לאכול ירקות שהם בבחינת 'צומח' ולא 'חי'.

כשהם ניגשו כבר לאכול סופסוף, היה זה תורו של ר' גיא לתקוע את התהליך. הסכו"ם שלמרגלותיו, לא היה זהה לבני דודיו שעיטרו את מקומותיהם של שאר יושבי השולחן. מעניין.

במטבח שהה אז רק מנהל המטבח המקומי בעל העיניים המלוכסנות עד אופקיות, שלא הבין בדיוק מה הוא רוצה, למרות ששניהם שלטו באנגלית היטב.

'וואט פרובלם?!' שאל המקומי, 'כאן הכל בארפה (פרווה)!' הצהיר כשידיו על ליבו.

'איך השניצל בדיוק פרווה?!'.

'אתם יהודים, לא אוכלים בשר חלב, רק בארפה - ביחד, לא?!' הקשה בתמימות.

נדמה היה לר' גיא שהתקרה נופלת עליו. הגויים כאן דאגו להם להכל פרווה, דהיינו בשר וחלב ביחד, כפי שהם הבינו.

כמעט והוא רץ שוב למשגיח, אבל לפני שהוא הכשיל את המשגיח ב'הפסק' נוסף בסעודה, הוא הסיק שאין טעם, כי ודאי שהמשגיח יגיד שזה בסיידר, הרי יש כשרע'ס של ר' זבולון, לא?!

לא נאריך חלילה בלושנורע'ס, רק נציין שבני המשפחה גם מסרו את נפשם על צניע'ס והלכה, כאשר גילו שאין מחיצה בבית הכנסת המאולתר שהוקם באחד ממחסני המלון.

כאן אמנם היה יותר קל להפריע למשגיח שליט"א כי בביהכנ"ס הוא לא אכל או ישן, והוא אפילו הסכים לנסות להפריע לר' זבולון, שבהשגחה פרטית בדיוק לא היה באמצע ללמוד.

הפסק של ר' זבולון היה ש'בגלל שאין ספר תורה כשר, וזה גם לא ביכנ"ס קבוע, אז אפשר להקל בדיעבד לשים הפסק של כסאות בין הגברים לנשים'.


את החיזוק שהיה להם באלול של אותה שנה, לא ישכחו בני משפחת זייערפרום לעולם.

הם ישנו וישנו ונחרו, עד שהם הרגישו שהתחזקו מספיק.

אחח', כוח של מסירע'ס נפש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
@גדי ישראלי ! ככה להתעלם מקישורים?
לא יפה....
עד שלא כתבת את ההודעה הזו, נשמט מעיני שהמילה "זה" שכתבת מקפלת בתוכה הומור חסידי שלם.
יישר כוחך!
רק ההבדל בינינו, אחרי שהטור שלי קיבל את השפכטל הראשוני, ידידיה החליק עם הטור שלו בדממה של ספריה. אם הוא היה יודע להעריך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
עד שלא כתבת את ההודעה הזו, נשמט מעיני שהמילה "זה" שכתבת מקפלת בתוכה הומור חסידי שלם.
יישר כוחך!
רק ההבדל בינינו, אחרי שהטור שלי קיבל את השפכטל הראשוני, ידידיה החליק עם הטור שלו בדממה של ספריה. אם הוא היה יודע להעריך...

אתה תמים או מיתמם?!

אתה באמת לא מבין שזה עבר בדממה כי קראו את זה מאית או אלפית משלך?????!!!!!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מכירים את אלה שתופסים חיזוק באלול?

אז זהו שר' נוחעם הוא ממש לא אחד מהם!

כל החיזוק האלולי נתפס אצל ר' נוחעם כעדות על אותה חולשה כרונית ממנה סובלים ה'מתחזקים' האלוליים למיניהם במשך כל השנה, וזה עוד בלי לדבר על הנפילה הצפויה להם במוצאי יום כיפור ישר אל תוך סיר הלוקשן...

יש אנשים שמבחינתם מעגל השנה הוא דבר שהולך וחולף, יצא אב נכנס אלול יצא אלול נכנס תשרי.

אצל ר' נוחעם, כל השנה זה 'אלול'!

כל השנה זה אלול, בדיוק כמו שכל השנה זה 'פסח' ולכן ר' נוחעם הוא מאלה ששואלים את המוכר במאפייה גם בי"ג כסלו, 'האם זה 'נטחן'...'
כל השנה זה אלול! בדיוק כמו שכל השנה זה 'סוכות', ולכן לא משנה מתי, תוכלו תמיד למצוא בכיס של ר' נוחעם שלל זכוכיות מגדלת עם או בלי לד, וגם כשכל האתרוגים נכמשו והפכו לכמעט בלתי נראים... הוא ממשיך לעשות אימונים על בלעטלאך של תפוחים...

ככה זה אצל ר' נוחעם, כל השנה זה אלול, בדיוק כמו שכל השנה זה 'תשעה באב'...

אם תשאלו את ר' נוחעם איך ייתכן שחותם ה'אלול' לא ניכר על פניו, הוא יגיב מן הסתם בתנועת ביטול ויאמר שזו לא הבעיה שלו, הוא כמובן יוסיף וימנה תריסר מגדולי ישראל שכפי הידוע לו מעדות של איש מפי איש - לא ראו עליהם שינוי מיוחד בין אלול לשאר ימות השנה, מה שאומר שזו כנראה 'בעיה' בעיקר של צדיקים.

בטח אתם שואלים את עצמכם, אז למה ר' נוחעם רועד כל כך... למה הוא נתקף ברעד בלתי נשלט שלא עוצר?
מתברר... שר' נוחעם רועד במשך כל השנה, בלי קשר או עם קשר לאלול..
זה שאנשים שמים לב לזה רק באלול ממש עושה לו עוול!

ר' נוחעם תמיד אמר שלפי הבדיקות שערך, גם הדגים שבים רועדים במשך כל ימות השנה ולא רק באלול, ואל תתווכחו עם ר' נוחעם שקיבל היתר מרב לצאת מהארץ למצפה התת ימי באילת כדי לבדוק עם סיסמוגרף ימי את הרעידות של הדגים וזה היה בכלל באמצע החורף.
הוא גם בדק פיזית את הרעידות של הדגים כשהוא הוציא אותם מהמים וצפה בהם איך שהם רועדים ורועדים ורועדים עד למותם הטראגי, 'הם כנראה נחתמו בספרן של רשעים גמורים' הכריע ר' נוחעם ומייד לימד עליהם זכות – לפחות הם זכו לקחת חלק במחקרים של ר' נוחעם...


אז מה הבעיה של ר' נוחעם? אתם בטח שואלים

היה זה רגע של גילוי לב מצידו של ר' נוחעם, כשהוא השיח את כאבו והתוודה בפה מלא, שמכל התפילות הרבות של הימים הנוראים, הוא לא יודע ואין לו שום מושג איך הוא מוציא מהפה את הקטע הזה שנקרא 'וידוי'...

הוא כל פעם נעמד מול הסידור, ופיו נאלם, הוא לא מצליח להוציא הגה מהפה, איך אפשר לשקר במצח נחושה כשעומדים לפני ה'? הוא פשוט לא מסוגל!

כל השנה ר' נוחעם מצליח איך שהוא להתחמק מזה, בכל שני וחמישי שאז התחנון מכיל בתוכו וידוי, ר' נוחעם עם חוש הריח המפותח שלו ל'שמחות' מצליח למצוא מניין עם חתן או אבי הבן או סנדק, גם אם לא הוא פונה לשטיבלאך החסידי, שם לבטח יש יארצייט/הילולא של איזה 'צדיק', אז הוא גם מתפנק על ליקר בננה שהוא כל כך אוהב.
וב'בין המיצרים' שחל בתקופה שנולדים רק בנות ב'מעייני הישועה' וביום ששום צדיק לא נפטר בו, ר' נוחעם נאלץ למצוא סיבה ממש טובה לברוח מהתפילה לפני תחנון, הוא כמובן אומר לעצמו שהוא ישלים אחר כך, אבל הוא תמיד שוכח...

מה שנשאר לר' נוחעם זה רק הווידויים של הימים הנוראים

אם זה היה רק 'יום כיפור', ניחא!
עשרה ווידויים? נו, עוברים את זה... גם ככה הוא סובל מהצום ומהקור של המזגנים, אז הוא יסבול עוד קצת מלומר מילים שהוא לא מבין איך הן קשורות אליו.

אבל מהסליחות של בני אשכנז ר' נוחעם לא יכול להתחמק, ושם הוא הרי צריך להתוודות, אך גם לזה מצא ר' נוחעם פתרון יצירתי במיוחד, ל'סליחות' הוא בוחר ללכת לבית הכנסת הכי צפוף באזור, ולפני הקטע של הווידוי הוא תר בעיניו אחר האדם הכי מפוקפק שבקהל ובאלגנטיות הוא מוצא את דרכו אליו וכך ר' נוחעם נעמד בצמוד אליו ומשתדל במהלך הווידוי לדפוק מחצה עליו ומחצה על אותו מפוקפק לא לפני שהוא העריך בעיניו החודרות עד חדרי בטן ששום מילה מהרשימה הארוכה של הווידוי לא תיאמר לבטלה על אותו אדם.

הבעיה הגדולה של ר' נוחעם היא שהוא גילה ממש לאחרונה שיש לו שורשים ספרדיים מלפני גירוש ספרד, [וזה כנראה המקור לאות 'עי"ן' שנוספה לשמו]
מה שאומר שהוא התחיל להגיד סליחות בסתר מראש חודש אלול, ונכון שיש הרבה מוקדי אמירת 'סליחות' עם קהל צפוף של בני עדות המזרח שיכולות להיות לו הפתרון האולטימטיבי, אבל זה אומר שהוא מסתכן בכך שאם מישהו חלילה יראה אותו מסלסל בסילודין את 'קה שמע אביונך, המחלים פניך'... כל המוניטין שהוא בנה כר' נוחעם בסכנה, ולזה הוא לא מוכן!


לאחר שאלת רב, ועוד רב ועוד רב, מצא ר' נוחעם את הרב שהתיר לו באופן פרטי לחבר נוסח ווידוי אישי ל'סליחות' אותם הוא אומר ביחידות וזה נוסח הוידוי של ר' נוחעם:

אנא ה' או"א תבא לפניך וכו' שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל, מה לעשות, צדיקים אנחנו ולא חטאנו!
אהבנו, ברכנו, גמלנו חסד, דיברנו טוב, הרהרנו הרהורים טובים, ועדנו עצמנו לדבר מצווה, זכנו, זכינו וזיכנו אחרים, חמלנו, טהרנו, ישרנו, כיבדנו אב ואם, למדנו, מלמלנו דברי תורה ברחוב, ניחמנו, סעדנו, סיימנו מסכתות, עצרנו מכוניות בשבת, פיללנו, צמנו, צילמנו רבנים וגדולי ישראל, קמנו מפני שיבה, קינאנו קנאת סופרים, רשמנו דברי תורה, רתחנו מרתחא דאורייתא, שמענו שיעורי תורה בנסיעות, שמרנו שבתות, תנינו, תמכנו ונתמכנו...

מה נאמר וכו'...

ע"כ נוסח הווידוי של ר' נוחעם 'הספרדי'...


לעוד תכנים של ר' נוחעם כנסו ל -
ר' נוחעם בעל האתרוג 123 ר' נוחעם יודע לתקוע...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה