כל בת שלא מקבלת תפקיד שחשקה לקבל, חשה תסכול וכאב, היא מרגישה שיש אפליות, יש הרבה פוליטיקות וגם הרבה פרוטקציה בבחירת התפקידים, והיא לא רק חושבת, אלא באמת יש את כל הנ"ל, תמיד יש בנות שחייבים לתת להם כי ההורים שלהם הם... או .....
תמיד יש את הבנות שיודעות להתחנחן בעיני המורות והמאמנות ובאופן אוטומטי התפקידים עוברים אליהם, אצל הבת שלי לדוג', הם עקרונית לא נתנו לה כי הן הרגישו שהיא מרגישה את עצמה וצריך קצת להוריד אותה מהגובה שבו היא מרגישה, ושהבנות לא יקנאו בה וכו', אני יכולה לציין כאן שאפילו כיום (3 שנים אחרי) יש בה עדיין חלום מתוק, לעמוד על במה ולהציג תפקיד מכובד, זה משהו שהיתה בטוחה שתקבל כי באמת התאים לה, והיא לא קיבלה כלום!! (כלום זה נקרה תפקיד הכי הכי פשוט שכל ילדה שלא יודעת לפתוח את הפה קבלה)
אבל, למרות כל הנ"ל בזמנו, הכלתי והבנתי אותה, אבל ניסיתי לתת לה את החוסן הנפשי והכח להתמודד, וגם היא מסכימה עם זה שזה נתן לה כח להמשך לכל מיני התמודדויות שהחיים מזמנים לכל אחת ואחת,
אמא יקרה! כשאני רואה אותך כה נרגזת ונסערת, דווקא מזה, אני הכי מרחמת על הבת שלך, כי אם את כ"כ כאובה, איך הבת שלך תצליח להתמודד?? את היא זו שצריכה לתת לה את הכח!! לשכנע את עצמך שהכל משמים ולא מאמנת זו או אחרת תצליח לערער את הביטחון והחיים של הבת שלך.
בהצלחה רבה!!!