אולי בהמשך, כשיתאוורר כאן קצת העומס.תודה. נכתב בדם הקורבן.
מחכים לך.
ומי הוא ה"אני" וה"אתה"?אני הבנתי את המשמעות של שייכות לא כ'שייך' במובן של 'שלי' או 'שלך' אלא במובן החברתי של שיוך. חיבור בין עולמות וניגודים שבבסיסם קיים חיבור יסודי; כמו הדוגמאות שהובאו: כל הנחלים הולכים אל הים, הצמח שעולה ממי הגשם - והסיום - הירח ששואב את קיומו מהשמש.
ואגב, לדעתי כדאי להוסיף לכל שיר הסבר. זה יכול להקל מאוד על הקוראים בהתחשב בעובדה ששיר מטבעו הוא מעט עמום וערפילי.
צודק.שירה בלי חרוזים היא בהחלט עדיין שירה, אבל שירה בלי שירה - היא לא שירה.
רק רציתי לחדד לכל המשוררים החדשים, שלשורר זה לא נקרא לכתוב בסגנון שעוד לא ניסית, ואפילו לא לכתוב משפט שאפילו אתה לא הבנת מה הוא מבטא.
ת'אמת שאפשר לפתוח דיון שלם מהו הגדר הלמדני המדוייק של 'שירה', אבל תסכימו אתי כולכם שלא כל מה שלא סיפור ולא הודעה מקבל אוטומטית את התגית שירה.
לא מתכוון חלילה לאף אחד אישית, ואני יוצא מנקודת הנחה שכל מי שמעלה כאן שירים יש בו ניצוץ מנשמתו של ש"י עגנון (או לפחות של חמישים שקלים חדשים - ישנים), אבל אולי רגע לפני שנהפוך כולנו למשוררים מדופלמים - נחליט קודם מהי שירה.
אולי תעלה לנו צילומסך? בנטפרי זה חסום.לאחרונה מיכי אברהם כתב על כך סדרת מאמרים, ניתוח מדויק על 'מהי שירה'.
זה הראשון שבהם.
הוא התכוון קודם תשלמו...צודק.
אבל יודע מה?
פעם עמדתי עם חבר בצ'ונטייה. היה שם סיר צ'ולנט בשרי ולידו סיר צולנט פרווה והתווכחנו מה יותר טעים.
המוכר, צ'אלמר חרוך שנים, הרים את העיניים ורטן, אולי תאכלו, ואחרי זה תתוכחו.
קפצתי למים, יעו"ש.
התכוונתי ש-ר' ידידיה - קפוץ למים. תן לנו את המה שזה לא יהיה שזה.
האני הוא האני. האתה הוא כל אחד, כולל אתה. ההשתייכות של השונה, של ההיפוך, של הנגטיב למה שאנחנו - והחיבור בין העולמות.ומי הוא ה"אני" וה"אתה"?
המלצה קטנה: בשירים כדאי להמעיט באותיות חיבור ובפיסוק. זה יוצר עומס. השיר אמור להביע את החיבור בכוחות עצמו, ללא תוספות. את השורות הנ"ל הייתי כותב כך:אבל בטח היה סבור,
שהוא בסדר גמור
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים