מידע שימושי תינוק שמאבד נשימה

[saltz]

לא יודעת אם זאת דעה מיושנת אבל גם אומרים לא להראות פאניקה וצומי עודף לילד כי זה הופך להיות כמו צומי שלילי

מניסיון שלי- זה בהחלט עובד.
אני מרימה, מדברת איתם, מנסה להיות רגועה, וזה קשה מאודדדדדד , כשזה מדי הרבה זמן - אני עושה פו, ושוטפת להם פנים.
בד"כ אחרי 3-4 פעמים זה עבר, והם לא עשו את זה עוד פעם ב"ה

 

[קול תודה]

בני בכורי החכם היה עוצר נשימה המון. עצת הפווו עזרה בד"כ, למעט מקרי קיצון,שגם אז היה חוזר לעצמו אחרי כמה שניות, שנדמו כנצח כמובן.
כשפניתי לרופא ילדים בהיסטריה, הוא הסביר שאלו ילדים חכמים במיוחד, שמשתמשים בכלי הזה כדי להשיג מה שהם רוצים. עד כה התאוריה הוכיחה את עצמה, עליו ועל עוד כמה אצלנו...

סיפור חמוד: פעם אחת עצר נשימתו כשאחותי שמרה עליו.
ההיא ברוב היסטריה צעקה: תפסיק! אני אביא לך קרטיב! בוא תראה עכבר!
כששבה נשימתו ביקש הינוקא: תביאי לי קרטיב! איפה העכבר?
מה שמוכיח שוב את התאוריה של הרופא...

 

[קרן שמש]

דבר אחד לא הבנתי:
הפוו-
על הפנים, או לתוך הפה?

 

[פרגית]

סיפור חמוד: פעם אחת עצר נשימתו כשאחותי שמרה עליו. ההיא ברוב היסטריה צעקה: תפסיק! אני אביא לך קרטיב! בוא תראה עכבר!
כששבה נשימתו ביקש הינוקא: תביאי לי קרטיב! איפה העכבר?
מה שמוכיח שוב את התאוריה של הרופא...

זה לא תמיד נכון.
כי כשהבן שלי איבד נשימה אבא שלי נתן לו מכה ואח"כ כשהוא חזר לעצמו שאלתי אותו מה קרה- הוא זכר להגיד למה הוא בכה, שאלתי אותו מה סבא הביא לך הוא אמר ג'לי (אח"כ הוא הביא לו ג'לי) הוא לא זכר בכלל מה היה, הוא לא הבין מה אני כ"כ היסטרית...

 

[קול תודה]

דבר אחד לא הבנתי:
הפוו-
על הפנים, או לתוך הפה?

בעיקרון לתוך הפה
אבל קשה לכוון בדיוק כשאת בהיסטריה, אז לכיוון הפנים, פחות או יותר. אחת הנשיפות כבר תקלע למטרה...

 

[imac100]

כמה מילדי עשו/עושים את זה.
אצלי זה תוצאה בכי אבל לרב ממכות או נפילות.
פו לתוך הפה לרב עוזר.
אבל פעם אחת הבית שלי באמת התאלפה בנפילה ולא הצלחתי להעיר אותה.
קראתי לאיש הצלה מהבניין והוא העיר אותה.

 

[גיטי 123]

הכי גרוע שזה קורה ליד סבא/סבתא של הילד. את לא יודעת במי לגשת לטפל קודם...

במקרה שיש בסביבה הרבה יועצים ו'מלאכים טובים', אני מרימה את הפעוט על הידיים והולכת לחדר אחר תוך כדי אמירת משפטי הרגעה רגילים.
רגילים הכוונה- 'מה קרה חמודי, איפה קיבלת מכה?' בקצב ובטון שמתאים לילד שנפל ובוכה רגיל, ולא במצב איבוד נשימה.
בינתיים נכנסנו לחדר אחר.
היועצים והמלאכים הטובים לא נכנסו להיסטריה- כי נשמע שזה סתם 'עוד מכה'
גם אותי- האמא, זה קצת מרגיע.
ואז בד"כ הילד חוזר לעצמו...

יש איזשהוא הסבר על התהליך, מקוה שאת החלק הזה אני מסבירה נכון...
שכאשר הילד מגיע למצב איבוד נשימה, אם הוא לא חוזר לעצמו ומתעלף (איבוד הכרה זמני) שרירי הגוף הופכים לרפויים, ונתיב הנשימה נפתח חזרה. צריך רק לשמור על נתיב נשימה פתוח. (שהלשון לא תחסום את הקנה)

 

[גיטי 123]

אני מעתיקה מהאתר של כללית:

איך מטפלים בעצירת נשימה?
הטיפול בהתקפים של עצירת נשימה מתרכז בתמיכה ובהרגעה של ההורים. למרות הסברים מפורטים על התופעה החולפת מעצמה ללא צורך בהתערבות של אף אחד, הורים רבים הופכים את את הילד עם ראשו למטה, סוטרים על פניו או מתיזים עליו מים קרים. כל אלה מיותרים לחלוטין, כיוון שההתקף יחלוף מעצמו בזמן הקצר ביותר.

ציטוט מאתר אחר:
כשהם מתעלפים, הגוף שלהם חוזר לנשום בצורה אוטומטית.

ועוד ציטוט:
הטיפים הבאים יעזרו לילדכם להתמודד עם התקפי עצירת נשימה:

• הישארו רגועים. סביר להניח שההתקף יחלוף בתוך דקה.
• השכיבו את הילד על צדו והשגיחו עליו עד שההתקף ייגמר.
• אל תשימו שום דבר בפיו כדי לפנות את מעבר האוויר, אפילו לא את אצבעותיכם. אם ילדכם מתחיל להתנועע בעוויתיות, החזיקו את ראשו, זרועותיו ורגליו כדי למנוע פציעה.
• אל תטלטלו את התינוק או את הילד. הטלטול לא יפסיק את ההתקף, ועלול לגרום נזקים.
• הרגיעו את הילדים או המבוגרים האחרים שנוכחים במקום, ואמרו להם שמדובר בהתקף שאינו מזיק ושהוא יחלוף בקרוב.
• לעיתים עלולים הילדים ליפול ולהיפגע במהלך ההתקף. אם אתם חושבים שכך קרה, כדאי לדבר עם רופא.

 

[אשת כהן]

מנסיון שלי כשעשיתי פוו לפנים זה עשה יותר גרוע, הוא העיף את הראש אחורה.
אצלי הוא התחיל לאבד נשימה בגיל חודש ועשה את זה הרבה (היו תקופות שכמה פעמים ביום) כיום הוא בן 3 ועושה את זה רק כשמקבל מכה מאד חזקה.

 

[progitm]

אני דווקא שמעתי על עצה של להכניס קובית קרח מתחת לחך זה בדרך כלל נותן להם אות של רפלקס לחזור ולנשום.

 

[מאה]

דבר אחד לא הבנתי:
הפוו-
על הפנים, או לתוך הפה?

אנחנו נושפים על הפנים. לא במטרה להנשים אלא לעורר.
(אותו רעיון של לדגדג או לתת מכה)
זה חייב להיות עוד לפני שהילד מאבד את הנשימה. אחר כך זה כבר לא עוזר.

 

[כוכב103]

הסביר לי רופא שנשיפה לתוך הפה עוזר
כי הראות מקבלות פתאום הרבה אויר לא מחומצן וזה מאלץ אותן לעשות נשימה עמוקה.
זה עוזר גם עם ילודים שמשתנקים באכילה.
עם גדולים יותר- אין לי נסיון.

 

[אמא טובה!]

אני שאלתי רופא והוא טוען שזה לא רצוני בהתחלה.
הם יכולים אח"כ לנסות לשחק על ההורים.
הבן שלי יום אחד בכה וניסה לאבד נשימה בכל כוחו ולא הצליח.
אבל בד"כ כשהוא עייף הוא מגיע למצב קשה.

בול גם אצלי.

 

[אסתר כהן]

אנחנו נושפים על הפנים. לא במטרה להנשים אלא לעורר.
(אותו רעיון של לדגדג או לתת מכה)
זה חייב להיות עוד לפני שהילד מאבד את הנשימה. אחר כך זה כבר לא עוזר.

בגלל שהרעיון הוא להכניס חמצן לראות של הילד, זה לא יעזור פווו לכוון הפנים במקרה שהוא כבר איבד נשימה
זה צריך להיות ממש כמו מיני הנשמה
ממש להצמיד לפה שלו
לכוון להכניס לו אוויר לראות
אבל שוב שימו לב
כמות קטנה של אוויר!!! יש לילדים ראות קטנות
ובתנופה דיי חזקה [וקצרה], לא רפוי וארוך כמו שעושים פוו על אוכל

ואת כל דבריי כדאי לאמת עם רופא כי אני לא רופא..ולכן אין לי כל רצון לקחת אחריות!!
[למרות שאבא שלי איש "הצלה" כבר למעלה מ30 שנה, וכל הידע ממנו ומהנסיון על ילדיי החמודים]

 

[אמא טובה!]

בגלל שהרעיון הוא להכניס חמצן לראות של הילד, זה לא יעזור פווו לכוון הפנים במקרה שהוא כבר איבד נשימה
זה צריך להיות ממש כמו מיני הנשמה
ממש להצמיד לפה שלו
לכוון להכניס לו אוויר לראות
אבל שוב שימו לב
כמות קטנה של אוויר!!! יש לילדים ראות קטנות
ובתנופה דיי חזקה [וקצרה], לא רפוי וארוך כמו שעושים פוו על אוכל

ואת כל דבריי כדאי לאמת עם רופא כי אני לא רופא..ולכן אין לי כל רצון לקחת אחריות!!
[למרות שאבא שלי איש "הצלה" כבר למעלה מ30 שנה, וכל הידע ממנו ומהנסיון על ילדיי החמודים]

כל הקטע של הפוו זה לעורר אותו שיהיה בהלם כדי שיעצור לנשום
אבל ממש לא צריך פה הנשמה תמיד זה עובר פשוט צריך לחכות.
אצלי לפעמים הילד צוחק ומתגלגל מצחוק וכמעט מאבד את הנשימה כמו בבכי ואז גם אני עושה לו פוווווווווווו וזה עוצר תצחוק.

 

[פנינה ריימונד]

---

 

[טיגר]

אני גם רואה קשר ישיר לברזל.
מספיק שהברזל טיפה יורד לא צריך להגיע למצב של אנמיה, והילד מצליח לאבד את הנשימה בבכי.
כשהברזל תקין הוא פשוט לא מצליח לאבד את הנשימה.

הברזל אצלי בקביעות בארון באמבטיה, מיד אחרי פעם פעמיים של איבוד נשימה אני מביאה כמה ימים ברזל ועניו נשכח.

 

[אסתר כהן]

כל הקטע של הפוו זה לעורר אותו שיהיה בהלם כדי שיעצור לנשום
אבל ממש לא צריך פה הנשמה תמיד זה עובר פשוט צריך לחכות.
אצלי לפעמים הילד צוחק ומתגלגל מצחוק וכמעט מאבד את הנשימה כמו בבכי ואז גם אני עושה לו פוווווווווווו וזה עוצר תצחוק.

את זה בדיוק כדאי לשאול רופא
כי לי ידוע אחרת

 

[מאה]

את זה בדיוק כדאי לשאול רופא
כי לי ידוע אחרת

יש לי בנושא הזה נסיון ארוך מאד
עם כמה ילדים שהיו עוצרים נשימה אחרי מכה חזקה, וכמה סיטואציות לא נעימות בכלל בכלל.
חפרתי המון
ומאז שמצאתי את העצה הזו, של לנשוף על הפנים, החיים שלי השתנו כפשוטו.
אין בעצה הזו שום קשר להנשמה. אם נושפים על הילד מיד, לפני שהוא נכנס להתקף איבוד נשימה, אין צורך להנשים אותו. הוא פשוט נושם...
בקשר ללשאול רופא, שאלתי כמה וכמה. אף רופא לא נתן לי טיפ כיצד למנוע, אלא איך להתמודד אחרי שזה כבר קורה. אני חפשתי למנוע מראש.

 

[אסתי אחת]

מיום שהתחלנו להתייחס ברוגע ובכאילו שאננות (אחרי שהתעלפנו כמעט בעצמינו כמה פעמים) התופעה הלכה ופחתה עד שחלפה לחלוטין לקראת גיל שנתיים

כמו שכתבו כאן לעיל כנראה התת מודע מרגיש בדיבור המרגיע
ואגב לא היה חסר לו שום ברזל

אצלינו זה היה תמיד כשרצה לקבל משהו ואמרנו -לא!

הסחת הדעת עם נימה רגועה ובטוחה עוזרים להם לא להכנס לבכי העוצר נשימה הזה


אוי כמה שזה היה מפחיד!
החזרתם אותי אחורה..