דרוש מידע אירוח הורים בשבתות

  • הוסף לסימניות
  • #22
אבא שלי כבר שנים ארוכות מאד לא יושב בראש השולחן, זה המקום של סבי שגר אצלם בבית למעלה מ- 10 שנים ולא יוצא לשבתות כלל.
מנגד, יש לו כיסא אחר המיוחד עבורו סמוך לראש השולחן, והוא מנהל בפועל את שולחן שבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מעניין אותי איך מרגיש הבן או החתן לשבת בראש, ולתת לאבא או השווער לשבת בצד
לנהל את השולחן עם הילדים זה כבר משהו אחר
אבל לשבת?
איך הוא מרגיש? לפי ההרגשה שנותנים לו
אם הוא מרגיש שלא בנוח לשבת בבית שלו בראש השולחן [גם אם כל גדולי הדור יושבים מסביב לשולחן], אז או שיש לו ביטחון עצמי נמוך מאוד, או שהשוער/אבא נותנים לו את ההרגשה הזו.
בבית שלך אתה בעל הבית! לכבד מישהו אחר זו החלטה שלך לתת לו את הכבוד ששיך לך! אם אתה עושה זאת מתוך אי נעימות - חסר כאן משהו בבסיס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אבא שלי כבר שנים ארוכות מאד לא יושב בראש השולחן, זה המקום של סבי שגר אצלם בבית למעלה מ- 10 שנים ולא יוצא לשבתות כלל.
מנגד, יש לו כיסא אחר המיוחד עבורו סמוך לראש השולחן, והוא מנהל בפועל את שולחן שבת.
אהבתי חכם מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
איך הוא מרגיש? לפי ההרגשה שנותנים לו
אם הוא מרגיש שלא בנוח לשבת בבית שלו בראש השולחן [גם אם כל גדולי הדור יושבים מסביב לשולחן], אז או שיש לו ביטחון עצמי נמוך מאוד, או שהשוער/אבא נותנים לו את ההרגשה הזו.
בבית שלך אתה בעל הבית! לכבד מישהו אחר זו החלטה שלך לתת לו את הכבוד ששיך לך! אם אתה עושה זאת מתוך אי נעימות - חסר כאן משהו בבסיס.
לזאת התכוונה תורתינו הקדושה כבד את אביך?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לזאת התכוונה תורתינו הקדושה כבד את אביך?!

כל דבר שסיבת עשייתו לא ע"פ דעת התורה, אלא מתוך אי נעימות, "אני לא מסוגל אחרת" "איך אתה מסוגל לשבת בראש השולחן כשאביך יושב בצד"?

כל דבר כזה הוא לא מצווה, הוא חולשה, וחוסר ביטחון עצמי. [ומחר גם תעשה זאת על חשבון אשתך וכו']

נ.ב. לא נכנס לדיון מה דעת התורה בעניין [הלכות כיבוד אב ואם], רק אמרתי שההרגשה שלך היא לא צד בעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
הרגשה טובה או לא נובעת בעיקרה הגדול מהרגלים. התנהגות הסביבה משפיעה מעט.
הפרשנות שלנו ל"נורמלי" היא המשפיעה העיקרית בנושא.
עניין אותי מה קורה באופן כללי בציבור,והיה מעניין אותי לדעת כיצד נהגו גדולי ישראל במצבים שכאלו.
כולם מכבדים הורים, בין אם ההורים יושבים בראש או לא. ולא על כך היה הנידון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
השווער עם כל החומרע'ס שלו...

שב בראש, תעשה לך קידוש על יין של נדל שנדרך בגת טהורה על ידי קטן שלא טעם טעם חטא ותעשר את החלות שנאפו מקמח שנזרע לאחר הפסח ונופה בי"ג נפות ותעזוב אותי בשקט

בגדול לא מפריע לי שינהג מנהג בעל הבית ובפרט שהוא מגיע רק בשבת חול המועד חנוכה וגם זה אחת לשבעים שנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
איך הוא מרגיש? לפי ההרגשה שנותנים לו
אם הוא מרגיש שלא בנוח לשבת בבית שלו בראש השולחן [גם אם כל גדולי הדור יושבים מסביב לשולחן], אז או שיש לו ביטחון עצמי נמוך מאוד, או שהשוער/אבא נותנים לו את ההרגשה הזו.
בבית שלך אתה בעל הבית! לכבד מישהו אחר זו החלטה שלך לתת לו את הכבוד ששיך לך! אם אתה עושה זאת מתוך אי נעימות - חסר כאן משהו בבסיס.
הבית שלו והוא מרגיש מאוד נוח עם זה
אבל כשאבא שלו או השווער שלו יושב בצד
הוא אמור להרגיש אי נוחות
מפאת כיבוד אב וכבוד חמיו
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אצלינו האב/השווער/הסב יושב בראש השולחן.
על אף התנגדותו מידי שבת ארוח.
כשאנחנו מתארחים אצל ילדינו בעלי לא מסכים בשום אופן לשבת בראש השולחן.(אולי ההבדל בגלל גיל הסבים.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לדעתי ענין של רצון אבא/שווער רצונו של אדם כבודו
בדר"כ רוב ההורים מסכימים לשבת בראש השולחן.
אני כבר שמעתי על כאלו שנונים את החדר שינה שלהם להורים....
זה לדעתי מוגזם כבר.. כמובן אם יש לך חדר אחר עם מיטות רגילות ולא מתקפלות או נוער...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לדעתי ענין של רצון אבא/שווער רצונו של אדם כבודו
בדר"כ רוב ההורים מסכימים לשבת בראש השולחן.
אני כבר שמעתי על כאלו שנונים את החדר שינה שלהם להורים....
זה לדעתי מוגזם כבר.. כמובן אם יש לך חדר אחר עם מיטות רגילות ולא מתקפלות או נוער...

אנחנו נותנים להורים את חדר השינה.
זה קרה פעם אחת או פעמיים, כשהיינו זוג צעיר. נדיר שהם מגיעים להתארח.
אנחנו מרגישים כבוד גדול לנהוג כך.
אם יש חדר פרטי מכובד לתת, אין צורך בכך. אבל כשלא- ברור לי שאני ובעלי (שזה ברור גם לו) נישן בחדר אחר וההורים יקבלו חדר מכובד.
וההורים שלי מקבלים את זה מאוד טוב. כי הם בזמנו נתנו בכבוד ובשמחה את חדר השינה שלהם להורים. ובגדול, כל מה שנהגו סבי וסבתי ע"ה לעשות, ההורים שלי רואים בזה התוויה לחיים.
(את חמי מעולם לא ארחנו לשינה. ומכיון שהוא אלמן זה קצת שונה.)

הגיוני לי שזה נשמע בעיניך מוגזם.
אבל הנה, יש כאלה. והם עושים כך כי זה נראה להם מתאים ונכון, ולא כי הם שאלו את עמישראל מה הוא חושב על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לדעתי ענין של רצון אבא/שווער רצונו של אדם כבודו
בדר"כ רוב ההורים מסכימים לשבת בראש השולחן.
אני כבר שמעתי על כאלו שנונים את החדר שינה שלהם להורים....
זה לדעתי מוגזם כבר.. כמובן אם יש לך חדר אחר עם מיטות רגילות ולא מתקפלות או נוער...
אנחנו נותנים להורים את חדר השינה.
זה קרה פעם אחת או פעמיים, כשהיינו זוג צעיר. נדיר שהם מגיעים להתארח.
אנחנו מרגישים כבוד גדול לנהוג כך.
אם יש חדר פרטי מכובד לתת, אין צורך בכך. אבל כשלא- ברור לי שאני ובעלי (שזה ברור גם לו) נישן בחדר אחר וההורים יקבלו חדר מכובד.
וההורים שלי מקבלים את זה מאוד טוב. כי הם בזמנו נתנו בכבוד ובשמחה את חדר השינה שלהם להורים. ובגדול, כל מה שנהגו סבי וסבתי ע"ה לעשות, ההורים שלי רואים בזה התוויה לחיים.
(את חמי מעולם לא ארחנו לשינה. ומכיון שהוא אלמן זה קצת שונה.)

הגיוני לי שזה נשמע בעיניך מוגזם.
אבל הנה, יש כאלה. והם עושים כך כי זה נראה להם מתאים ונכון, ולא כי הם שאלו את עמישראל מה הוא חושב על זה.
מה שרואים בבית ההורים, בד"כ ממשיכים כך.
גם אנחנו נותנים את חדר השנה שלנו להורים, כי כך ראינו בבית. ההורים שלנו נתנו את חדר השנה שלהם להורים שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אנחנו נותנים להורים את חדר השינה.
זה קרה פעם אחת או פעמיים, כשהיינו זוג צעיר. נדיר שהם מגיעים להתארח.
אנחנו מרגישים כבוד גדול לנהוג כך.
אם יש חדר פרטי מכובד לתת, אין צורך בכך. אבל כשלא- ברור לי שאני ובעלי (שזה ברור גם לו) נישן בחדר אחר וההורים יקבלו חדר מכובד.
וההורים שלי מקבלים את זה מאוד טוב. כי הם בזמנו נתנו בכבוד ובשמחה את חדר השינה שלהם להורים. ובגדול, כל מה שנהגו סבי וסבתי ע"ה לעשות, ההורים שלי רואים בזה התוויה לחיים.
(את חמי מעולם לא ארחנו לשינה. ומכיון שהוא אלמן זה קצת שונה.)

הגיוני לי שזה נשמע בעיניך מוגזם.
אבל הנה, יש כאלה. והם עושים כך כי זה נראה להם מתאים ונכון, ולא כי הם שאלו את עמישראל מה הוא חושב על זה.
מצטרפת, דברים של טעם
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לדעתי ענין של רצון אבא/שווער רצונו של אדם כבודו
בדר"כ רוב ההורים מסכימים לשבת בראש השולחן.
אני כבר שמעתי על כאלו שנונים את החדר שינה שלהם להורים....
זה לדעתי מוגזם כבר.. כמובן אם יש לך חדר אחר עם מיטות רגילות ולא מתקפלות או נוער...

כנראה שהכל עניין של מה רגילים.
אבא שלי לא תמיד יושב בראש השולחן זה תלוי לדוגמא במי האורחים הנוספים.
אבל את החדר שינה תמיד נתן לו, למרות שיש עוד חדרים טובים ונוחים.
הוא אדם מבוגר וחשוב לנו מאד לתת לו את הנוחות והפרטיות של היחידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
הבית שלו והוא מרגיש מאוד נוח עם זה
אבל כשאבא שלו או השווער שלו יושב בצד
הוא אמור להרגיש אי נוחות
מפאת כיבוד אב וכבוד חמיו
וכשהוא היה חתן הוא גם הרגיש לא נעים לעמוד/לשבת במרכז כשאבא שלו עומד בצד?
ובברית מילה של הבן שלו הוא גם הרגיש לא נעים שהשווער שלו פחות במרכז?
ובחתונה של הילדים שלו הוא ליוה אותם לחופה או שכיבד את השווער שלו [או לפחות הרגיש לא נעים בזה]?

מכאן ברור שכשיש מקום ותפקיד כאבא/בעל הבית, אין בכלל מקום להרגיש לא נעים, וספק אם יש מקום לכבוד.
ואם אדם מרגיש "לא נעים" הוא צריך בדק בית אם הוא מבין מה מקומו ותפקידו בבית [כי ללוות את בנו לחופה אין לו אי נעימויות, למה? כי תפקידו בזה ברור לו].

נ.ב. לא אמרתי לא לתת את מקומו, אלא אמרתי שלא שייך כאן "הרגשים ואי נעימות", אלא דעת התורה בעניין [שישאל את רבו, יש צדדים לכאן ולכאן].
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אצלנו אבא שלי קבוע בראש השולחן. זו אפילו לא שאלה
וחמי כשמגיע יושב גם בראש השולחן
(ביחד עדיין לא יצא)

וכמובן קידוש המוציא הכל
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני עדיין לא בשלב של להתארח אצל הבן שלי אבל אני בתור אב/שווער לא רואה בזה פחיתות כבוד לא לשבת בראש השולחן בפרט כשלבני/חתני יש ילדים.
ואב/שווער שקשה להם לא לשבת בראש השולחן זה אומר משהו.... וודאי לא לנהל את השולחן אחרי הכל אני אורח (אולי אורח חשוב אבל עדיין אורח).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה