דרוש מידע אירוח הורים בשבתות

  • הוסף לסימניות
  • #1
כיצד אתם נוהגים בשבתות בהן אתם מארחים את ההורים.
מי יושב בראש השולחן?, מי מנהל את סדר שולחן השבת?

אין לי צורך בכניסה לדיונים מה טוב או לא, משום שאני מאמינה שברוב הפעמים אלו הרגלים ונוהל משפחתי.
מעניין אותנו מה נפוץ יותר.

תודה רבה מראש על כל תגובה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
אצלנו נהוג שהאבא/שווער יושב בראש השולחן ועושה קידוש, ואת ה'המוציא' עושה בעל הבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
השווער שלי יושב בראש השולחן אבל אבא שלי לא

תלוי ברצונותיהם

פעם קראתי שר' יעקב קמנצקי שלא הגיע לילדים כי אחז שילד צריך לראות את אבא שלו יושב בראש השולחן
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זו לא שאלה !!! מובן שהכל ראש המשפחה שהוא הסבא!
ואם מרגילים שזה לא דבר שניתן לויכוח , אז כך יהיה.

בתים רבים מזמינים את הסבא המבוגר לליל הסדר, והחכמים מביניהם נותנים לו לנהל הכל , ואף שמסיים מוקדם, ואח"כ ממשיכים לזמר ולספר וכו' זו דוגמא אישית
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני חושב שאצל הרבה מאוד הנקודה היא הרצון והסכמה של ההורים לנהל כבביתם או להרגיש אורחים, מקווה שהובנתי
בדיוק כך.

יש הורים שהסיבה שהם באים להתארח היא בגלל שקשה להם להכין שבת [וכיוצ"ב] או שיש להם עניין להיות בעיר מסויימת, או רק לרגל שמחה, ואז חשוב לתת להם את הבמה כבביתם.
ויש הורים שרוצים לראות את בניהם/נכדיהם בצורה אוטנטית בביתם שלהם, וזה הנחת שלהם, ולכן הם רוצים לשבת בשולחן כאורחים מן הצד ולרוות נחת.


קל מאוד לדעת מי משתייך לאיזו קבוצה, כי קבוצה א' לא אוהבים להתארח, ועושים זאת רק בלית ברירה [ולפעמים החסד זה לבוא אליהם עם האוכל].
וקבוצה ב', אוהבים להתארח, לעיתים תכופות, גם ללא סיבה מיוחדת, ובד"כ מסרבים לעשות קידוש, וגם כשמפצירים בהם הם תמיד יעשו כמנהג בעה"ב יושבים/עומדים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
לעניות דעתי השאלה היא האם מדובר במשהו חד-פעמי או קבוע.
בדבר חד-פעמי ראוי לתת את הכבוד לסבא.
אבל אם זה ממש קבוע, טובת המשפחה שהאבא הוא ינהל את השולחן ולא משום שזהו כבודו אלא משום שכולם (גם ההורים...) צריכים להפנים שבעל הבית האמיתי הוא בעל הבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני מציע לשניהם לשבת בראש.
השווער מסרב בתוקף, סטייל 'אני האחרון שישתלט לחתן שלי על החיים', אבא שלי לא עושה דרמה ומתיישב בראש השולחן (ביחס הפוך למידת ההתערבות שלהם בפועל..... ועכשיו אני באמת מקווה שאף אחד לא מכיר אותי פה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אבא שלי אוחז שבעל הבית יושב בראש, ומכבד בכך רק את אביו. כלומר כאשר מתארחים בבית הזוג, אב הבעל ישב בראש, אב האשה לא. כך נהג הוא כלפי אביו וכלפי חמיו (מדויק יותר: כך למד מחמיו שסירב בתוקף לשבת אצלו בראש) וכך הוא נוהג כלפי בניו וחתניו.
חמי לא עקרוני בדברים האלה, אבל מבחינתו אין מצב לנהל אצלנו את הסעודה, גם לא בליל הסדר שזכינו השנה לערוך בהשתתפותו. הוא מגיע על תקן אורח ונהנה לחוות את שולחן השבת שבנו מנהל.
בתחילה התקשיתי להכיל את זה, אך מהר מאד הבנתי שזה האיש. ורצונו הוא כבודו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לי פחות יצא לארח.
אבל אצל השווער שלי בליל הסדר יושבים לרוחב השולחן וכך הוא יושב ליד השווער שלו. זה מאד מוצלח גם בקטע שהוא קרוב לכל הילדים שישבו מולו. וכולם רואים את ראש הסדר
אצל ההורים שלי אמצו את הרעיון
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אבא שלי יושב בראש השולחן,
השווער שלי יושב בצד.
יכול להיות שזה משנה אם הסבא הוא סבא נחמד או שהוא....
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הסבים יושבים בראש השולחן ומנהלים שולחן שבת. חמי בתחילה לא הסכים, אבל אז בעלי אמר: כל מה שבעל הבית אומר עשה... והוא התיישב בראש השולחן
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מעניין אותי איך מרגיש הבן או החתן לשבת בראש, ולתת לאבא או השווער לשבת בצד
לנהל את השולחן עם הילדים זה כבר משהו אחר
אבל לשבת?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה