אני לא אמא לצליאקים, אבל כן אמא לאלרגיים.
כשיצאנו לדרך, לפני 13 שנים, אמרה לי אמא לילד צליאקי, בשם אח שלה, בחור עם צליאק:
"עדיף לי שאמא שלי לא תכין לי כלום, ואני כבר אסתדר, מאשר שהיא תגיד לי 'למה אתה לא אוכל? הכנתי לך במיוחד'..."
ממש לאחרונה סיפרתי את האנקדוטה הזו לבחורה עם צליאק, וגם היא הסכימה איתו באופן נלהב
אז מנסיוני, זה די קשה גם להכין במיוחד וגם לא להתבאס כשהילד לא אוכל
בכל זאת כדאי לנסות.
(אגב, סיפרתי לבחורה הזו גם את זה שקשה לי להצליח בזה. ככל שאני משקיעה יותר ככה קשה לי יותר לקבל את ה'לא בא לי' בשוויון נפש. את
זה כבר היה לה קשה להבין.)
עוד נקודה משותפת:
מאד ממליצה להכין את אותו אוכל לכל המשפחה.
לבשל את אותה ארוחת צהרים, ואותה סעודת שבת...
פשוט (או לא פשוט
) תעברו לארוחות משפחתיות נטולות גלוטן.
התחושה של הילד שאוכל עם כולם אוכל רגיל שווה המון.
את הלא-כמו-כולם הוא ירגיש מספיק בחוץ.
הנושאים החמים
