עזרה מי יודע המקור והמדרש האישה משולה לדבש ואם נפל בו חרק....

  • הוסף לסימניות
  • #2
החיד"א בחומת אנך למשלי (פרק כה) כתב “דבש מצאת אפשר דבש גימטריא אשה מצאת כמ"ש מצא אשה מצא טוב אפ"ה אכול דייך ויזהר כמ"ש הרמב"ם ז"ל ה' דעות ובזה"ק”. מבואר דמדמה אשה לדבש. וע"ע בליקוטי מוהר"ן (קצט) שכתב “דע שיש המתקה להנצל מעונש של אלמן שלא תמות אשתו ח"ו והוא על ידי שמרגישין טעם מתיקות בהתורה כו' וזה אותיות אלמן ר"ת מה נמלצו לחכי אמרתך שעל ידי שמרגישין מתיקות בהתורה ניצולין מהעונש הזה וגם הכתוב מסיים מדבש לפי שעל ידי זה המתיקות שמרגישין בהתורה ממתיקין הדין של מיתת אשת ח"ו כי דבש בגימ' אשה כמובא בכתבים”. מבואר דמביא כן בשם האר"י ז"ל. וע"ע בחשוקי חמד לע"ז (ז.) הביא בשם רבינו יונתן אייבשיץ שאשה בגמטריה הוא דבש, ושאל את מרן הגריש"א זצ"ל מה הקשר בין אשה לדבש והשיב שכשם שדבש הופך את הדברים הנכנסים לתוכו לדבש כמבואר ברא"ש (ברכות פ"ו סימן לה) כך גם אשה יכולה להפוך את בעלה עם כל התאוות והמידות הרעות שבו לדבש מתוק. עי"ש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מה ההמשך נשמע מענין
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה רבה,
יש אולי המשך/ או מדרש נוסף בעניין שאם נפל חרק בדבש
בסופו של דבר הדבש מטהר אותו...... משהו כזה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה