כללי אף פעם לא נתקלתי בלקוחה כזאת

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני חושבת שלקוח שאין לו שלא יזמין עבודה
אבל אחרי שהזמין זה הפרנסה שלי הוא לא משלם כי אין לו אבל בכך הוא גורם שגם לי לא יהיה
בכלל אצל עצמאיים יש כנראה איזה התר לעקב להם את התשלום
אבל שכירים שמעכבים להם את התשלום...
שכיר מקבל את התלוש בסוף חודש אני מקבלת בתור עצמאית במשך החודש טיפין טיפין אנא התחשבו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אבל תקשיבו אומץ של בן אדם.
עשיתי פרזנטציה שלמה לאדריכלית,
היא שלחה לי תוכן ותמונות וערכתי לה מזה מצגת.
לא אהבה ת'סגנון.
עשיתי מצגת חדשה.
היא רוצה את החדשה עם שני עמודים מהקודמת.
אוקיי, סודר.
עד כאן הכל נורמלי.
הלאה-
להוסיף בטקסטים שהיא נתנה לי פסיקים ונקודות (!)
להגדיל את הכותרות, ליישר לכיוון אחר ולרווח.
אוקיי. עושים את זה.
היא: "אני שולחת לך עוד תמונות ותוסיפי עוד עמודים."
אני: "המחיר שסיכמנו הוא על החומר ששלחת. תוספת חומר זה תוספת תשלום."
היא: "אוי, באמת.
אני מבינה שמה שחשוב לך כאן זה הכסף,
אבל תקשיבי מותק,
התשלום הוא החלק הכי פחות רלוונטי בסיפור פה.
העיקר זה שתצא מצגת מקצועית. לא?"

וזה סוג האנשים שכמובן לא משלמים.
הרי "התשלום הוא החלק הכי פחות רלוונטי"...

ועשיתי לה יופי של מצגת. תאמינו לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
עם כל מה שאמרתם אני מזדהה. אני, כמוכם בדיוק, מתעב את הנצלנים, את אלו שקשה להם לעשות תנועת ארנק. אבל, מה שכתבתי, ושאתם ממשיכים לענות לי ב"נכון אבל", הוא על מקרה שדומה למקרה שהובא כאן. אדם שילם והגיע ל50 ש"ח האחרונים, או אדם הזמין ואפילו הכין את הכסף בצד, הוא היה צריך מודעה חשובה ב150 ש"ח לתלות בשטיבל כדי שיוכל להביא הביתה עוד 800 ש"ח לחודש כי המצב בטטה, ואז הבן שלו נפל, והוא היה חייב לקחת מונית לטרם ב3 לפנות בוקר כי התנפחה לו העין על הדרך, והוא היה חייב לשלם למונית, ולמחרות ביטלו לו עבודה והתפוצץ לו צינור, קיצער נכנס למערבולת של הוצאות שהמסכן לא יודע מאיפה לאכול.
אני לא מרחם על לקוחות שלי בעיצוב פנים למשל, כי פה מדובר במותרות (מאחר ואני איש של הום-סטייל ומי שיש לו כסף לקנות מרצדס לא אמור להתבכיין להנחה), אבל מה לעשות, בתור מעצבים גרפיים אנחנו צריכים לזכור שלפעמים יש מיתוג לוואחד עסק, ולפעמים יש מודעה לאברך שרוצה קצת פרנסה ונתקע או סיפורים דומים. זה לא הופך אותנו לגמ"ח בשום פנים, אבל הבאתי גם את הצד השני של המטבע רק כדי שנזכור מה ההבדל בינינו לבין מי שלא מה שאנחנו. יהודים (שומרי תורה ומצוות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
לא קראתי את כל התגובות... וממש הזדהתי, עצוב:(
היה לי בדיוק אותו סיפור לפני קצת יותר משנה- אחת גרפיקאית מפה ביקשה דחוף "תיגבור" והיתה צריכה עיצוב של 2 דפי קשר (קדמי ואחורי) עיצוב צבעוני שיזכיר את הקישוט קיר שיש בכיתה.
סיכמנו על 150 ש"ח.
ופשוט היא מתחמקת מלשלם!
פעם אחת התשובה: "כן, אני מייד מעבירה להנהלת חשבונות, טוב שאת מזכירה לי..."
ופעם אחרת ששלחתי מזכירה שלי להתקשר- היא עשתה ממנה צחוק, כאילו שהיא מזהה שזה הקול שלי, שבחיים לא דיברתי איתה בטלפון...
אני בכוונה מפרטת את הסיפור- שאם ה"גרפיקאית" הזו תקרא את זה- שתיזכר שעוד כמה ימים ר"ה!
וגם כדי שידעו להיזהר פה ולא לעזור לכל אחת שמבקשת פה (גם אם היא ותיקה בפרוג! לא על כולם פה אפשר לסמוך...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
עם כל מה שאמרתם אני מזדהה. אני, כמוכם בדיוק, מתעב את הנצלנים, את אלו שקשה להם לעשות תנועת ארנק. אבל, מה שכתבתי, ושאתם ממשיכים לענות לי ב"נכון אבל", הוא על מקרה שדומה למקרה שהובא כאן. אדם שילם והגיע ל50 ש"ח האחרונים, או אדם הזמין ואפילו הכין את הכסף בצד, הוא היה צריך מודעה חשובה ב150 ש"ח לתלות בשטיבל כדי שיוכל להביא הביתה עוד 800 ש"ח לחודש כי המצב בטטה, ואז הבן שלו נפל, והוא היה חייב לקחת מונית לטרם ב3 לפנות בוקר כי התנפחה לו העין על הדרך, והוא היה חייב לשלם למונית, ולמחרות ביטלו לו עבודה והתפוצץ לו צינור, קיצער נכנס למערבולת של הוצאות שהמסכן לא יודע מאיפה לאכול.
אני לא מרחם על לקוחות שלי בעיצוב פנים למשל, כי פה מדובר במותרות (מאחר ואני איש של הום-סטייל ומי שיש לו כסף לקנות מרצדס לא אמור להתבכיין להנחה), אבל מה לעשות, בתור מעצבים גרפיים אנחנו צריכים לזכור שלפעמים יש מיתוג לוואחד עסק, ולפעמים יש מודעה לאברך שרוצה קצת פרנסה ונתקע או סיפורים דומים. זה לא הופך אותנו לגמ"ח בשום פנים, אבל הבאתי גם את הצד השני של המטבע רק כדי שנזכור מה ההבדל בינינו לבין מי שלא מה שאנחנו. יהודים (שומרי תורה ומצוות).
הכל נכון אם היה מסביר את עצמו.
אם הוא לא מסביר את עצמו- אני לא חושבת שכשמדובר בפרנסה שלי אני צריכה לוותר לו.
לפנים משורת הדין- יכול להיות.
אבל להתחיל להסיק על כל אחד שבדיוק אין לו 50 שח, ובדיוק הבן שלו נסע לטר"ם?
וכל זה קרה אחרי שכבר הזמין את העבודה?

יתכבד אותו אחד להגיד: אני מתנצל. השארתי לך 50 שח אבל בדיוק הבן שלי פתח את הסנטר ונסעתי לטרם.
או אני מתנצל, כבר הכנתי לך את הכסף, אבל הייתי צריך אותו לצורך גדול אחר, ואני עכשיו בלי מזומנים.
אם הוא לא מסביר את עצמו, לא עונה, מתנהג בצורה מגעילה, למה שיתנהגו אליו יפה??

אם רוצים לנהוג לפנים משורת הדין ברמה גבוהה מאד- אפשר להתחיל לוותר לכל אדם על התשלום.
אם רוצים ללכת בדרך הארץ- אי אפשר להתחיל לבנות סיפורי מתח על כל אחד שלא משלם.
הזמין עבודה? תשלם.
קשה לך? תסביר, תבקש.

אתה לא משלם ומתחיל להתחמק, מזלזל בבעל המקצוע, הוא לא יוותר לך.
ואם יוותרו לאנשים כאלו, הם ימשיכו לעשוק אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
לא קראתי את כל התגובות... וממש הזדהתי, עצוב:(
היה לי בדיוק אותו סיפור לפני קצת יותר משנה- אחת גרפיקאית מפה ביקשה דחוף "תיגבור" והיתה צריכה עיצוב של 2 דפי קשר (קדמי ואחורי) עיצוב צבעוני שיזכיר את הקישוט קיר שיש בכיתה.
סיכמנו על 150 ש"ח.
ופשוט היא מתחמקת מלשלם!
פעם אחת התשובה: "כן, אני מייד מעבירה להנהלת חשבונות, טוב שאת מזכירה לי..."
ופעם אחרת ששלחתי מזכירה שלי להתקשר- היא עשתה ממנה צחוק, כאילו שהיא מזהה שזה הקול שלי, שבחיים לא דיברתי איתה בטלפון...
אני בכוונה מפרטת את הסיפור- שאם ה"גרפיקאית" הזו תקרא את זה- שתיזכר שעוד כמה ימים ר"ה!
וגם כדי שידעו להיזהר פה ולא לעזור לכל אחת שמבקשת פה (גם אם היא ותיקה בפרוג! לא על כולם פה אפשר לסמוך...)
שלחי לה מייל שאת מחכה לכסף,צרפי פרטי בנק שלך, ותקפיצי כל יומיים.
ואת יכולה לשלוח לה גם הודעה אישית בפרוג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
הכל נכון אם היה מסביר את עצמו.
אם הוא לא מסביר את עצמו- אני לא חושבת שכשמדובר בפרנסה שלי אני צריכה לוותר לו.
לפנים משורת הדין- יכול להיות.
אבל להתחיל להסיק על כל אחד שבדיוק אין לו 50 שח, ובדיוק הבן שלו נסע לטר"ם?
וכל זה קרה אחרי שכבר הזמין את העבודה?

יתכבד אותו אחד להגיד: אני מתנצל. השארתי לך 50 שח אבל בדיוק הבן שלי פתח את הסנטר ונסעתי לטרם.
או אני מתנצל, כבר הכנתי לך את הכסף, אבל הייתי צריך אותו לצורך גדול אחר, ואני עכשיו בלי מזומנים.
אם הוא לא מסביר את עצמו, לא עונה, מתנהג בצורה מגעילה, למה שיתנהגו אליו יפה??

אם רוצים לנהוג לפנים משורת הדין ברמה גבוהה מאד- אפשר להתחיל לוותר לכל אדם על התשלום.
אם רוצים ללכת בדרך הארץ- אי אפשר להתחיל לבנות סיפורי מתח על כל אחד שלא משלם.
הזמין עבודה? תשלם.
קשה לך? תסביר, תבקש.

אתה לא משלם ומתחיל להתחמק, מזלזל בבעל המקצוע, הוא לא יוותר לך.
ואם יוותרו לאנשים כאלו, הם ימשיכו לעשוק אחרים.
הכל נכון. אבל שוב ושוב. לא דיברתי על חצופים, לא דיברתי על רשלנים, דיברתי על מצבים שקורים להרבה אנשים, פשוט נתקעים ולא יכולים לשלם ומתביישים. ולא לכל אדם יש את האומץ, כן כן אומץ, לומר נתקעתי, כי אז הוא חושף בעצם שהוא עני מרוד, כי מי שאין לו חמישים בארנק (ולא עוד 15 כרטיסי אשראי), הוא עני. ועני מתנהל בקושי ויש לו מדי פעם פשלות כי הוא לא עומד בבלתמ"ים.

אני לא אומר את הדברים כשיטתיות, צריכים לעמוד על קבלת התשלום, צריכים לקחת כמה שיותר מראש, צריכים להיות תקיף, אבל יש מקרים חריגים בחיים, ושם בעצם אנחנו נבחנים, ולא כשנופל עלינו עשיר טוב לב שמוסיף לנו יותר ממה שמגיע לנו ומשלם עוד לפני שקיבל את העבודה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
הכל נכון. אבל שוב ושוב. לא דיברתי על חצופים, לא דיברתי על רשלנים, דיברתי על מצבים שקורים להרבה אנשים, פשוט נתקעים ולא יכולים לשלם ומתביישים. ולא לכל אדם יש את האומץ, כן כן אומץ, לומר נתקעתי, כי אז הוא חושף בעצם שהוא עני מרוד, כי מי שאין לו חמישים בארנק (ולא עוד 15 כרטיסי אשראי), הוא עני. ועני מתנהל בקושי ויש לו מדי פעם פשלות כי הוא לא עומד בבלתמ"ים.

אני לא אומר את הדברים כשיטתיות, צריכים לעמוד על קבלת התשלום, צריכים לקחת כמה שיותר מראש, צריכים להיות תקיף, אבל יש מקרים חריגים בחיים, ושם בעצם אנחנו נבחנים, ולא כשנופל עלינו עשיר טוב לב שמוסיף לנו יותר ממה שמגיע לנו ומשלם עוד לפני שקיבל את העבודה...
השאלה איך נדע שזה המקרה, והאם נדרש מאיתנו לבדוק האם הפעם מדובר בחצוף, או רק בביישן.

ואם הביישן לא עוזר לעצמו, למה שאנחנו נעזור לו?
כבר ידוע שאין מי שמת מרעב, יש כאלו המתים מבושה..

ולגבי מזומנים- מאד מקובל שאין. לי בד"כ אין מזומן, כלומר כשיש, זה נעלם כבמטה קסם.
באשראי- אי אפשר לשלם לבעל מקצוע.
בד"כ אני עושה העברות.
אם הייתי מזמינה עבודה ונתקעת, אולי הייתי מלווה ממישהו ומשלמת למזמין.

במצב שמישהו כבר הלווה מכל מי שיכול, אסור לו להזמין עבודה, הוא יכול לבקש טובה,
הוא יכול לעצב בקובץ וורד את המודעה כדי לתלות בכולל.
אם אין לו כסף לחשמל- חברת החשמל תוותר לו? הוא ילווה וישלם את זה, נכון?
אני חושבת שזו התנהלות תקינה.
אתה לא יכול לצפות מאנשים שיעשו איתך חסדים.
בגלל שאין לך כסף, תזמין עבודה ולא תשלם.
זו לא מידה יהודית מבחינתי.
ואם אתה מתבייש, זו גם לא בושה יהודית.
כל מידה- צריך להשתמש בה נכון.
אם מתביישים במקום שחייבים להתגבר על הבושה, מגיעים לעברות אחרות.
כמו למשל- להזמין בהקפה ולא לשלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
שלחי לה מייל שאת מחכה לכסף,צרפי פרטי בנק שלך, ותקפיצי כל יומיים.
ואת יכולה לשלוח לה גם הודעה אישית בפרוג.
לא עזר.
כתבתי זה היה בחודש אב-אלול של שנה שעברה, ניסיתי כבר הכל!! באישי, במייל, פרטי חשבון, מזכירה- כלום!!
ועוד שהיא צוחקת עליה שהיא מזהה שזה הקול שלי שבחיים לא דיברתי איתה- אני לא כ"כ מצליחה לחשוב איך לדון לכף זכות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
ועוד משהו- היא לא ביקשה עבודה לעצמה- כמורה,
אלא תיגבור לעבודה עבור לקוחה שהיא מורה...- אז המורה ההיא שילמה לה, היא פשוט לא העבירה את הכסף אלא השאירה אצלה, (אם המורה לא היתה משלמת לה עד היום, אפשר לבקש ברגע שהמורה ההיא תשלם- אני מעבירה לך, אבל להתחמק וכו'... לא מקובל עלי!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
השאלה איך נדע שזה המקרה, והאם נדרש מאיתנו לבדוק האם הפעם מדובר בחצוף, או רק בביישן.

ואם הביישן לא עוזר לעצמו, למה שאנחנו נעזור לו?
כבר ידוע שאין מי שמת מרעב, יש כאלו המתים מבושה..

ולגבי מזומנים- מאד מקובל שאין. לי בד"כ אין מזומן, כלומר כשיש, זה נעלם כבמטה קסם.
באשראי- אי אפשר לשלם לבעל מקצוע.
בד"כ אני עושה העברות.
אם הייתי מזמינה עבודה ונתקעת, אולי הייתי מלווה ממישהו ומשלמת למזמין.

במצב שמישהו כבר הלווה מכל מי שיכול, אסור לו להזמין עבודה, הוא יכול לבקש טובה,
הוא יכול לעצב בקובץ וורד את המודעה כדי לתלות בכולל.
אם אין לו כסף לחשמל- חברת החשמל תוותר לו? הוא ילווה וישלם את זה, נכון?
אני חושבת שזו התנהלות תקינה.
אתה לא יכול לצפות מאנשים שיעשו איתך חסדים.
בגלל שאין לך כסף, תזמין עבודה ולא תשלם.
זו לא מידה יהודית מבחינתי.
ואם אתה מתבייש, זו גם לא בושה יהודית.
כל מידה- צריך להשתמש בה נכון.
אם מתביישים במקום שחייבים להתגבר על הבושה, מגיעים לעברות אחרות.
כמו למשל- להזמין בהקפה ולא לשלם.
כל מה שאת אומרת נכון. אבל נכון מצד הדין, לא רחמים.
עכשיו כולם יתנפלו עלי... מה אני גמ"ח?? מה אני זה וזה.... אז אני אסביר:
קודם כל, תאמיני לי אני לא איזה פרייאר, אני לא נותן ללקוחות לחגוג עלי, תאמיני לי!
אבל
כשאת מגיעה למצב של לקוח שמתחמק מסכומים קטנים, את צריכה להפעיל את החוש היהודי, וזה בעצם נדרש מכולנו. אדם מתחמק מ50 ש"ח. תרפי ממנו, מה יקרה? כלום. ה' ימלא את חסרונך, את יכולה לשלוח לו מייל פעם בחודש. רק תחשבי על הסיכוי שהוא באמת בקשיים, לא שווה לך את הצער האיום ונורא שיגרם לו מלהיות לו לנושה, וכמה שכר יתנו לך מהשמיים על ש... לא נורא, ויתרת פה התחשבת שם, מי יודע מאיזו צרה את בעצמך תינצלי.

אני נפלתי בסיפור של אלפים! המזמין, אחד מאיתנו כאן, הכחיש את מה שהוא התחייב לי בטלפון, אין לי לצערי הקלטה, ואחרי שמדי חודש חודשיים שאלתי מה קורה, בסופו של דבר, הוא הציע לפצות אותי ב500 ש"ח, אפילו לא עשירית! לא בגלל מצוקה, אלא בגלל שהוא טוען שאני לא הבנתי נכון ובלה בלה בלה... זה סיפור פי אלף יותר מקומם משלך, ובסופו של דבר הודעתי לו דבר פשוט, אני פרשתי, התיק שלך עובר אוטומטית לשופט הראשי, (אוטומטית, לא אני מעביר...) אין לך פחד ממנו? בעיה שלך, אני את חסרוני אקבל, אתה את מה שאתה חייב תפסיד, בשנינו יחול רצון ה', אבל אתה תשאר עם עוון. (לדיני תורה אני עקרונית משתדל מאד לא להגיע...)
אבל, במקרה הזה, פשוט תוותרי, ההפסד הוא מזערי, והשכר הרוחני הוא עצום (ושוב, כל עוד יש ספק שאולי מדובר ביהודי שנתקע, ולא נצלן/גזלן).
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
לא עזר.
כתבתי זה היה בחודש אב-אלול של שנה שעברה, ניסיתי כבר הכל!! באישי, במייל, פרטי חשבון, מזכירה- כלום!!
ועוד שהיא צוחקת עליה שהיא מזהה שזה הקול שלי שבחיים לא דיברתי איתה- אני לא כ"כ מצליחה לחשוב איך לדון לכף זכות....
הקפצת כל יומיים?
כלומר כבר מאלול שעבר את מקפיצה כל יומיים?

אם באמת המקרה הוא כמו שגולן כתב, אין טעם להזכיר.
אם את בטוחה שלא, להזכיר כל שבוע.
אולי אפילו אפשר לעשות מייל אוטומטי כזה.
עד שהיא תפתח כתובת מייל חדשה, או לחילופין תשלם לך ודי.

צחקה או לא, לא מעניין אותך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
כל מה שאת אומרת נכון. אבל נכון מצד הדין, לא רחמים.
עכשיו כולם יתנפלו עלי... מה אני גמ"ח?? מה אני זה וזה.... אז אני אסביר:
קודם כל, תאמיני לי אני לא איזה פרייאר, אני לא נותן ללקוחות לחגוג עלי, תאמיני לי!
אבל
כשאת מגיעה למצב של לקוח שמתחמק מסכומים קטנים, את צריכה להפעיל את החוש היהודי, וזה בעצם נדרש מכולנו. אדם מתחמק מ50 ש"ח. תרפי ממנו, מה יקרה? כלום. ה' ימלא את חסרונך, את יכולה לשלוח לו מייל פעם בחודש. רק תחשבי על הסיכוי שהוא באמת בקשיים, לא שווה לך את הצער האיום ונורא שיגרם לו מלהיות לו לנושה, וכמה שכר יתנו לך מהשמיים על ש... לא נורא, ויתרת פה התחשבת שם, מי יודע מאיזו צרה את בעצמך תינצלי.

אני נפלתי בסיפור של אלפים! המזמין, אחד מאיתנו כאן, הכחיש את מה שהוא התחייב לי בטלפון, אין לי לצערי הקלטה, ואחרי שמדי חודש חודשיים שאלתי מה קורה, בסופו של דבר, הוא הציע לפצות אותי ב500 ש"ח, אפילו לא עשירית! לא בגלל מצוקה, אלא בגלל שהוא טוען שאני לא הבנתי נכון ובלה בלה בלה... זה סיפור פי אלף יותר מקומם משלך, ובסופו של דבר הודעתי לו דבר פשוט, אני פרשתי, התיק שלך עובר אוטומטית לשופט הראשי, (אוטומטית, לא אני מעביר...) אין לך פחד ממנו? בעיה שלך, אני את חסרוני אקבל, אתה את מה שאתה חייב תפסיד, בשנינו יחול רצון ה', אבל אתה תשאר עם עוון. (לדיני תורה אני עקרונית משתדל מאד לא להגיע...)
אבל, במקרה הזה, פשוט תוותרי, ההפסד הוא מזערי, והשכר הרוחני הוא עצום (ושוב, כל עוד יש ספק שאולי מדובר ביהודי שנתקע, ולא נצלן/גזלן).

כל מילה.

חוץ מ:
אני פרשתי, התיק שלך עובר אוטומטית לשופט הראשי, (אוטומטית, לא אני מעביר...) אין לך פחד ממנו? בעיה שלך, אני את חסרוני אקבל, אתה את מה שאתה חייב תפסיד, בשנינו יחול רצון ה', אבל אתה תשאר עם עוון. (לדיני תורה אני עקרונית משתדל מאד לא להגיע...)

ביהדות גורסים שעדיף ללכת לדין תורה ולא למסור דין לשמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני לא מהקהילה הגרפית, אבל חייבת להגיב
@עיצובים2 @ג.ח
היה לי סיפור דומה מאוד באב שנה שעברה עם לקוחה ניקית מפה, (גם, סכום לא גדול, התחמקויות בטלפון ובמייל,) יש לי יותר מהרגשה שמדובר באותה אחת, אם זה משהו שחוזר על עצמו ככה, וזה נראה יותר שיטה מאשר מחסור בכסף או בושה, אולי כן צריך לעשות משהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כל מילה.

חוץ מ:


ביהדות גורסים שעדיף ללכת לדין תורה ולא למסור דין לשמים.
כל מילה.

חוץ מ:


ביהדות גורסים שעדיף ללכת לדין תורה ולא למסור דין לשמים.
נכון מאד. אבל, שימי לב לנוסח, הסברתי לו למעשה, שאם אני מרפה ממך, זה עובר אוטומטית לטיפול של השופט הגדול. למסור דין זה לומר משפט בסגנון של, ה' ישפוט בינינו, או ה' יטפל בך, אבל לומר לאדם שיזהר לטובתו כי הוא מתעסק עם בית דין של מעלה, נראה לי שזה לא נקרא מסירת דין, אבל יכול להיות שגם בזה צריכים להזהר יותר.
צריכים לדעת מסירת דין אסורה רק אם אפשר ללכת לדין תורה כי יש לך ראיות, אבל אם אין היא מותרת לענ"ד, רק לא מומלצת כי המוסר נענש תחילה וכ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
עצוב לקרוא את הסיפורים האלו,
אבל אם כבר, כדאי לקחת לקחים מהם ולהתנהל בצורה אחרת
שתמזער את הסיכויים של סיפורים כאלו לקרות שוב.

באשראי- אי אפשר לשלם לבעל מקצוע.
וזה ממש חבל.
אני פתחתי חשבון עסקי בפייפאל,
האחוזים גבוהים,
אבל זו אופציה ללקוחות (גם מחו"ל)
לשלם באשראי.

ממליצה להשתמש בכל האופציות הדיגיטליות הקיימות.


הצלחות לכולנו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
יותר נח לי העברות.
ברור שיותר נוח העברות.

אני בכולופן מעדיפה להגיש כמה שיותר אופציות דיגיטליות לתשלום,
כך שאין מצב שאני לא מקבלת אותו מיידי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
כל מה שאת אומרת נכון. אבל נכון מצד הדין, לא רחמים.
עכשיו כולם יתנפלו עלי... מה אני גמ"ח?? מה אני זה וזה.... אז אני אסביר:
קודם כל, תאמיני לי אני לא איזה פרייאר, אני לא נותן ללקוחות לחגוג עלי, תאמיני לי!
אבל
כשאת מגיעה למצב של לקוח שמתחמק מסכומים קטנים, את צריכה להפעיל את החוש היהודי, וזה בעצם נדרש מכולנו. אדם מתחמק מ50 ש"ח. תרפי ממנו, מה יקרה? כלום. ה' ימלא את חסרונך, את יכולה לשלוח לו מייל פעם בחודש. רק תחשבי על הסיכוי שהוא באמת בקשיים, לא שווה לך את הצער האיום ונורא שיגרם לו מלהיות לו לנושה, וכמה שכר יתנו לך מהשמיים על ש... לא נורא, ויתרת פה התחשבת שם, מי יודע מאיזו צרה את בעצמך תינצלי.

אני נפלתי בסיפור של אלפים! המזמין, אחד מאיתנו כאן, הכחיש את מה שהוא התחייב לי בטלפון, אין לי לצערי הקלטה, ואחרי שמדי חודש חודשיים שאלתי מה קורה, בסופו של דבר, הוא הציע לפצות אותי ב500 ש"ח, אפילו לא עשירית! לא בגלל מצוקה, אלא בגלל שהוא טוען שאני לא הבנתי נכון ובלה בלה בלה... זה סיפור פי אלף יותר מקומם משלך, ובסופו של דבר הודעתי לו דבר פשוט, אני פרשתי, התיק שלך עובר אוטומטית לשופט הראשי, (אוטומטית, לא אני מעביר...) אין לך פחד ממנו? בעיה שלך, אני את חסרוני אקבל, אתה את מה שאתה חייב תפסיד, בשנינו יחול רצון ה', אבל אתה תשאר עם עוון. (לדיני תורה אני עקרונית משתדל מאד לא להגיע...)
אבל, במקרה הזה, פשוט תוותרי, ההפסד הוא מזערי, והשכר הרוחני הוא עצום (ושוב, כל עוד יש ספק שאולי מדובר ביהודי שנתקע, ולא נצלן/גזלן).

אין ספק שההודעה שלך נתנה לי כיוון חשיבה נוסף שלא חשבתי עליו ולפני ר"ה אני מעדיפה כן לחשוב ולפעול על פי זה.
ומקווה שבזכות זה, הקב"ה גם ירחם עליי ויוותר לי על כל מיני "50 שקלים" ויותר שאני חייבת לו......
אז נכון, לא תמיד מתנהגים כך והעסק הוא לא גמ"ח אבל לפעמים יש לפנים משורת הדין וזה מה שאני מתכוונת לעשות ערב יום הדין.
אם היא תיזכר/תראה את האשכול ותשלם- מה טוב! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכון מאד. אבל, שימי לב לנוסח, הסברתי לו למעשה, שאם אני מרפה ממך, זה עובר אוטומטית לטיפול של השופט הגדול. למסור דין זה לומר משפט בסגנון של, ה' ישפוט בינינו, או ה' יטפל בך, אבל לומר לאדם שיזהר לטובתו כי הוא מתעסק עם בית דין של מעלה, נראה לי שזה לא נקרא מסירת דין, אבל יכול להיות שגם בזה צריכים להזהר יותר.
צריכים לדעת מסירת דין אסורה רק אם אפשר ללכת לדין תורה כי יש לך ראיות, אבל אם אין היא מותרת לענ"ד, רק לא מומלצת כי המוסר נענש תחילה וכ.

זה לא כל כך פשוט. תבררו.

ומה נקרא ראיות ומה לא צריך לשאול דיין. (בעידן המייל קשה עד כמעט בלתי אפשר לומר שאין שום ראיות)
בית דין זה לא אופציה של "בדיעבד" היא נועדה לעזור לנו להתנהל בצורה המיטבית.
- אחת התקופות העמוסות בבתי דין לממונות זו התקופה הזו. תופעה מעוררת התרגשות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה