מה לדעתכם גורם לסופר לכתוב.. כנסו!

[מאיר14]

מה לדעתכם גורם לסופר לכתוב שיר או פיוט (לא סיפור וכדו')? ומדוע!

שמחה
עצבות
בדידות
מצוקה
שעמום
אחר..

כיתבו ככל העולה על רוחכם..

 

[ראש לשועלים]

עצלנות

 

[מ"ם]

פשוט, זה פחות טקסט...

בדיוק כמו שכתבתי בעניין הקומיקס,
למרות הקיתונות שחטפתי שם.

עצלנות

לא ידעתי אם לשלוח תודה או לדווח על תוכן שלילי...

 

[RACHELIZ]

מה לדעתכם גורם לסופר לכתוב שיר או פיוט (לא סיפור וכדו')? ומדוע!

שמחה
עצבות
בדידות
מצוקה
שעמום
אחר..

כיתבו ככל העולה על רוחכם..

כל התשובות נכונות

 

[מאיר14]

עצלנות

פרט..

 

[מ"ם]

וברצינות, שיר הוא דבר אחר לגמרי.

שיר טוב מבטא במילה אחת מה שהיה דורש משפטים ארוכים בסיפור או תיאור.

ארחיב מחר בעניין, אולי. או אכתוב על זה שיר...

 

[מאיר14]

כל התשובות נכונות

פרטי..

 

[ראש לשועלים]

פרט..

שום כלום, ההשקעה הנדרשת בכתיבת שיר היא אפס לעומת כתיבה נורמלית.
רק לדוגמא, כותב סטנדרטי נדרש להיצמד למהלך מסודר של עלילה ו/או רעיון.
הוא צריך לקשר בין חלקי התוצרת הכתובה שלו ובנוסף גם להשתדל להבהיר את עמדתו.
לעומת זאת כותב שיר יכול לבוז לכל זה:
לדלג בקלילות מעניין לעניין שלא באותו עניין ולהותיר את הצופה=קורא התורן פעור פה.
להחליף מסרים ועמדות תוך כדי תנועה כאילו היו מכוניות ממתינות ברמזור.
לסיים את הקטע בעודו באיבו בלי להיות חייב אחרי זה התנצלות לאיש/ה.
להותיר בטקסט משפטים שבעצמו לא הבין ולהרגיש עם זה טוב ואמנותי. כולל שגיאות דקדוקיות מהמעלה הראשונה,, שהם כמובן חלק בלתי נפרש מהיצירה. (אין צ"ל נפרד וד"ל ללומדי תלמוד)
כל האופציות פתוחות,
מלאכים יכולים בקלות לשייט במרפסת החשוכה ודגים מסוגלים להידבר עם השכנים מהקומה למעלה.
אין מסגרות, כללים או תקנות.
האופציות כולן מונחות על שולחן הכתיבה, וביד כותב השיר הרשות גם לא לעשות שימוש באף אחת מהן. ישאיר את הגליון ריק - יאמרו הכל: "אין זה כי אם ביטוי הולם לזעקה/תחינה אילמת/כאב מצמרר".
אומנות, לא?

(@מאיר14 אם לא באת על סיפוקך, אוכל לפרט יותר)

 

[מאיר14]

שום כלום, ההשקעה הנדרשת בכתיבת שיר היא אפס לעומת כתיבה נורמלית.
רק לדוגמא, כותב סטנדרטי נדרש להיצמד למהלך מסודר של עלילה ו/או רעיון.
הוא צריך לקשר בין חלקי התוצרת הכתובה שלו ובנוסף גם להשתדל להבהיר את עמדתו.
לעומת זאת כותב שיר יכול לבוז לכל זה,
לדלג בקלילות מעניין לעניין שלא באותו עניין ולהותיר את הצופה=קורא התורן פעור פה.
להחליף מסרים ועמדות תוך כדי תנועה כאילו היו מכוניות ממתינות ברמזור.
לסיים את הקטע בעודו באיבו בלי להיות חייב אחרי זה התנצלות לאיש/ה.
להותיר בטקסט משפטים שבעצמו לא הבין ולהרגיש עם זה טוב ואמנותי. כולל שגיאות דקדוקיות מהמעלה הראשונה,, שהם כמובן חלק בלתי נפרש מהיצירה. (אין צ"ל נפרד וד"ל ללומדי תלמוד)
כל האופציות פתוחות,
מלאכים יכולים בקלות לשייט במרפסת החשוכה ודגים מסוגלים להידבר עם השכנים מהקומה למעלה.
אין מסגרות, כללים או תקנות.
האופציות כולן מונחות על שולחן הכתיבה, וביד כותב השיר הרשות גם לא לעשות שימוש באף אחת מהן. ישאיר את הגליון ריק ויאמרו הכל: "זהו ביטוי הולם לזעקה/תחינה אילמת/כאב מצמרר".
אומנות, לא?

(@מאיר14 אם לא באת על סיפוקך, אוכל לפרט יותר)

לא התכוונתי לטרנד של היום
אלא לכתיבת שיר או פיוט איכותי/אומנותי

 

[ראש לשועלים]

לא התכוונתי לטרנד של היום
אלא לכתיבת שיר או פיוט איכותי/אומנותי

אתה לא הוגן. רוצה להשוות סיפור טרנדי לא איכותי של היום, לפיוט איכותי.
בהתאמה לשיר/פיוט, גם סיפור יכול להיות יצירה מדהימה.
ושוב אני חושב שסיפור ושיר באותה הרמה, השיר קל יותר ועצלני יותר לביצוע.

 

[יוסף שחק]

סופר הוא מעביר את החוויה
לפעמים אדם חווה משהו ע"י סדר של הדברים, סיבה ומסובב
ולפעמים התחושות הם כאלו שדווקא חוסר הסימטריה מעצים את את החוויה

הכלל, השירה והפיוט באו בגלל צורך, ולא שיש צורך בגלל שהם כבר קיימים.

 

[RACHELIZ]

חושבת שכל אחד מהמצבים שכתבת עשוי להיות טריגר לכתיבה..
עצבות ו/ בדידות / שיעמום
לדעתי הכי תופס
ז"א יותר רגעים קשים מטובים..

 

[מאיר14]

אתה לא הוגן. רוצה להשוות סיפור טרנדי לא איכותי של היום, לפיוט איכותי.
בהתאמה לשיר/פיוט, גם סיפור יכול להיות יצירה מדהימה.
ושוב אני חושב שסיפור ושיר באותה הרמה, השיר קל יותר ועצלני יותר לביצוע.

כנראה לא הובנתי כראוי..
סתם סיפור - איכותי ושלא איכותי, לא בהכרח נוצר מחמת משהו פנימי עמוק, לפעמים צורך הפרנסה הוא הגורם לכך. אבל לא חלילה שיש לי איזה זלזול במחברי סיפורים.
אבל שיר או פיוט - בדרך כלל זה נובע ממשהו פנימי עמוק אצל הבן-אדם, אבל כמובן בשיר או פיוט איכותי [לא איזה סלנג רחובי ומודרני], לכן התמקדתי יותר בענין הזה מאשר בענין כתיבת סיפור וכדו'.
הובנתי כעת..

 

[RACHELIZ]

ושוב אני חושב שסיפור ושיר באותה הרמה, השיר קל יותר ועצלני יותר לביצוע.

בגדול אתה צודק.. בקטן - לא. ז"א אם שניהם ברמה גבוהה אז שיר יכול להיות ממש קשה.

ניסיתי לא מזמן לכתוב שיר טוב ולקח לי שבוע.. שזה הרבה זמן בשבילי בהתחשב בכך שהוא לא הסתכם בשורות רבות..

 

[ראש לשועלים]

אבל כמובן בשיר או פיוט איכותי [לא איזה סלנג רחובי ומודרני], לכן התמקדתי יותר בענין הזה מאשר בענין כתיבת סיפור וכדו'.
הובנתי כעת..

מקודם לא הובנת... אני חשבתי ש"טרנד של היום" פירושו שירים של סופרות מתחילות שמתפרסמות בכל מיני במות החל בסמינרים וכלה בהמודיע הצעיר/הבית שלנו ז"ל/נקודות/חוברות סיפורים לחגים ושות'.

משהו כזה (מהרגע):

עוד יום של אור
אי אפשר לבחור
איך יודעות הפסיעות
הרחק הלא הולכות

איך אדע
איך אבין
האם אוכל
"איננו אוכל"

אבל בסוף פייטנו למעלה
על כינור בהרים
מנגינתו סלולה אל הלאה
מכוון, מקשט, אדים תמירים
עולים ומבקשים: אולי.

לא התכוונתי לסלנג רחובי חלילה שאני כמובן לא מכיר בכלל

 

[RACHELIZ]

ולקח לי שבוע..

ז"א רק בערבים, כן?

 

[מאיר14]

דרך אגב
ישנם שירים ופיוטים רבים, שמלבד החרוזים שבהם, המשקל שלהם הוא מדוייק ביותר בכל בית ובית, כגון שתי תנועות ויתד ושתי תנועות וכו'.
זה לא דבר שנשלף מהשרוול, זה צורך התמקדות ויידע רב, וזמן לא מבוטל. ודאי שזה לא בא מעצלנות.
גם לשירים ופיוטים כאלה כוונתי..

 

[RACHELIZ]

מקודם לא הובנת... אני חשבתי ש"טרנד של היום" פירושו שירים של סופרות מתחילות שמתפרסמות בכל מיני במות החל בסמינרים וכלה בהמודיע הצעיר/הבית שלנו ז"ל/נקודות/חוברות סיפורים לחגים ושות'.

משהו כזה (מהרגע):

עוד יום של אור
אי אפשר לבחור
איך יודעות הפסיעות
הרחק הלא הולכות

איך אדע
איך אבין
האם אוכל
"איננו אוכל"

אבל בסוף פייטנו למעלה
על כינור בהרים
מנגינתו סלולה אל הלאה
מכוון, מקשט, אדים תמירים
עולים ומבקשים: אולי.

לא התכוונתי לסלנג רחובי חלילה שאני כמובן לא מכיר בכלל

וואלה זה לא רע…
רק תחליף את "אבל בסוף" במשהו אחר..

 

[ראש לשועלים]

וואלה זה לא רע…

המסר שרציתי להעביר הוא בדיוק זה. אפס השקעה וכבר יש לך משהו שאפשר לשלוח להמודיע הצעיר...

רק תחליף את "אבל בסוף" במשהו אחר..

מקבל.

עוד יום של אור
אי אפשר לבחור
איך יודעות הפסיעות
הרחק הלא הולכות

איך אדע
איך אבין
האם אוכל
"איננו אוכל"

בלילה הקר פייטנו למעלה
בין כוכבים מחייכים
עצובים. עם כינור בהרים
מנגינתו סלולה אל הלאה
מכוון, מקשט, אדים תמירים
עולים ומבקשים: אולי.

 

[RACHELIZ]

קודם כל הנה לנו מישהו שבאמת יוצא לו מהשרוול..
דבר שני, אני לא משווה את זה לכתיבה מקצועית של שירים אבל באמת חושבת שגם לזאת אומנות תיקרא..