### נספח לאתגר הדו שבועי - איפה הייתי כש...###

[אשר שרבר]

@מ"ם בהחלט, עכשיו הרבה יותר מובן, והפספוס מורגש

 

[יוסף שחק]

אני חייב לכתוב כאן משהו לא הכי קשור:
פעם, לפני שנים רבות, קראתי ראיון עם סופר באחד העיתונים, אני זוכר משם רק דבר אחד, הוא דיבר על כך שסופרים היום ממציאים כל מיני דברים שלא קיימים ולא יכולים להיות קיימים והדבר מביא לגיחוך גדול.
ואילו הוא, כל סיפור שלו מוזר ככל שיהיה, מבוסס בשתי רגליים יציבות בקרקע המציאות, ואם אני זוכר נכון הוא אמר שהוא טס לארצות רחוקות כדי לראות בעיניים את מה שהוא מתכוון לכתוב,
מאז קורה משהו מוזר, אני מעריץ את אותו סופר אפילו שלא קראתי מעולם אפילו סיפור אחד שלו,
היום קראתי בפעם הראשונה סיפור שלו.
קבלו את @נחמן גרשונוביץ !!!!!

 

[אשר שרבר]

@נחמן גרשונוביץ מקסים וברוך הבא.

 

[בובקאט]

היי חברים,
תודה על קבלת פנים חמה. מרגש!

@יוסף שחק, מזדהה עם זה לגמרי. לאורך השנים היו סופרים בהם התעניינתי יותר מאשר ביצירותיהם. תודה!

 

[יענקי R]

ברוך הבא!
מחכים לקרוא חומרים משובחים שלך.
(הקישור בחתימה שלך חסומה בנט פרי. אותי זה מגרה...)

 

[בובקאט]

ברוך הבא!
מחכים לקרוא חומרים משובחים שלך.
(הקישור בחתימה שלך חסומה בנט פרי. אותי זה מגרה...)

תודה!
(איזה כינוי מדהים בחרת)

מיד שולח להם מייל...

 

[בובקאט]

(הקישור בחתימה שלך חסומה בנט פרי. אותי זה מגרה...)

אני מתכתב איתם הלוך ושוב. בינתיים, בניסיון להבין עד כמה חרדי אני, אולי יבקשו לדעת איזה כוונות אני מכוון בברכת המזון (בימי חול - האר"י, בשבת וחג - הרש"ש), מה אני רואה במוצג 3 של רורשאך (פטריית קנדידה), והאם ידוע לי מה היה צבע לוחות הברית (ספיר).

בכנות, אני חושב שנכשלתי כהוגן על השאלה האחרונה הזו, משום שספיר אינו צבע. אח... כמה צריך אדם כותב להיזהר בלשונו. או בקולמוסו.

 

[מוישה]

אני מתכתב איתם הלוך ושוב. בינתיים, בניסיון להבין עד כמה חרדי אני, אולי יבקשו לדעת איזה כוונות אני מכוון בברכת המזון (בימי חול - האר"י, בשבת וחג - הרש"ש), מה אני רואה במוצג 3 של רורשאך (פטריית קנדידה), והאם ידוע לי מה היה צבע לוחות הברית (ספיר).

בכנות, אני חושב שנכשלתי כהוגן על השאלה האחרונה הזו, משום שספיר אינו צבע. אח... כמה צריך אדם כותב להיזהר בלשונו. או בקולמוסו.

הם עשו עליך גוגל, ואהממ, קצת התבלבלו.

 

[יענקי R]

הם עשו עליך גוגל, ואהממ, קצת התבלבלו.

 

[בובקאט]

הם עשו עליך גוגל, ואהממ, קצת התבלבלו.

וכבר נאמר - יבוא גוגל ויכריע ביניהם.

או:

טוב גוגל טוב משמן טוב

 

[פסיק]

האם רק אני מרגיש שלא בדיוק כל העלילות עונות על ההגדרה 'איפה הייתי כש...'
?!

 

[כתב ומכתב]

אני עמוסססססססססססססססס מאוד בתקופה האחרונה, כמו שחלק ממכם יודעים, כך שכבר כמה חודשים אני לא מוצא לעצמי את הזמן להיכנס ולהגיב, למרות שאני ממש ממש מתגעגע.
יש מצב שמחכים עם האתגר עד לסופשבוע הבא? אני רוצה לתאר את המטה המרכזי בירושלים אחרי הניצחון הגדול בעז"ה.

אהממ... אולי כדאי לחכות עד אחרי הסיבוב השני?...

 

[עכביש]

נח שים לב!
אם נטפרי מנוטפרים אין לך מה לדבר איתם
הם לא יכולים לדעת כלום על נחמנוביץ'...
מנוטפר.

 

[בובקאט]

נח שים לב!
אם נטפרי מנוטפרים אין לך מה לדבר איתם
הם לא יכולים לדעת כלום על נחמנוביץ'...
מנוטפר.

הם עושים עבודה נהדרת.

זה לא מונע ממני להמשיך לתרום להם.

במובן מסוים הם עושים לי שירות מדהים של בידול קהל יעד. 99 אחוז מהקוראים שלי לא מחוברים לרשת. האחוז שכן, לא גולש בנטפרי. והמעטים שכן בשירות - מוטב לא יידעו עלי יותר מדי. וכך המיצוב שלי נשמר לחלוטין הודות לנטפרי.

זו חסימה חדשה יחסית. ואישית אני מעדיף שלא יפתחו אותה.

המזל הגדול שלי זה שהם לא שולטים גם מחוץ לרשת, אז הייתם רואים X חביב מהלך באיטיות על המדרכה ברחבי העיר...

שוב, הכל בהומור ובאהבה. אני מעריך ומכבד את דעתם ופועלם.

(תמונת אילוסטרציה, אגב)

 

[יואב ברק]

שם הייתי כשזה קרה.
שם הייתי גם כשזה לא קרה.
ואיפה הם היו?
שלשום. הביתשמשניקים.

ממש @מעלה ומוריד

 

[מטאלי]

וכבר נאמר - יבוא גוגל ויכריע ביניהם.

או:

טוב גוגל טוב משמן טוב

... ונזכה לביאת גוגל צדק במהרה בימינו, אמן...

 

[בובקאט]

החילותי מתעודד.
ותיקים כמוני אשר גורלם שפר לנכוח באירועי דברי הימים האחרונים, ועוד לזכור זאת! החלו משמיעים את דברם. כבר לא מיכה והורקנוס, יציאת מצרים ופטירת החפץ חיים.

---

ישיבֶעבָּאחֶער, אף ישִיבְּשֶער במקצת. מאותם שחכות תקעו יתד באזניהם. מין חוט ארוך עם פתיון - פלאי הטכנולוגיה ננו־חכה, אפשר להכניס לכל כיס.
מה, הוא לא דג?, אולי הוא שותק בגלל שהוא תפוס באוזניות.
לא! הוא לא דג. איך אני יודע?
אם הייתם שומעים את זה לא היו לכם ספיקות.

"יייייייייייייששש! אווהאווו!! זה בידים שלנו!!"

טוב.
חכה אחת, שני דגים.
ישיבעזאכער נוסף נידוג לו לאוזניה השניה.
שקט הופיע אחרי הסערה, דממת רצינות אל־קולית אחזה בשרעפי שניהם, מעולם לא צפיתי באחדות כזו, חיבור כזה בין יהודים! הבעות פניהם השתנו בהתאמה מוחלטת, כעס, חרדה, גאווה, עצבנות. - איך הם יודעים את הסדר?.
אשאל אותם, רשמתי לעצמי.
בלאגן אמרנו?, הנה קצת סדר. פתאום. כמו דגי אקווריום הפוגשים לראשונה בחייהם פירנאה אימתני, כוסו ארשות פניהם המחוצ'קנות הלם, פחד עמוק, עלבון, כעס עצמי.
זה ידוע, הבנתי לעצמי. בשעות הקשות מתאחדים.
מה קרה?

"עוד עשרה! תשעה!"
ובינתיים בארשות: מתח, כיווץ, עצימת עינים, תלישת שערות. (רק החכות נשארו. באמת התפלאתי).

"חמישה! יייייאאאאא!"
שחרור, הפתעה, אושר, שמחה, שאגה! שאגות!

"מוישה! מוישה! מוישה!"

וכמו בהפגוֹנֶע -
מכל עבר החלו משתרכים צעירי און, ופניהם מלאים סימנים, מהם סימני עוז קודש, מהם סימני תעצומות נפש, מהם סימני אוזניה בצדעיים, זקני השנה ההיא מספרים כי אף היו כמה נֶחֶשוׂלים עם סימני (פרצוף) כרית...
כולם כאיש אחד בלב אחד מכרכרים בכל עוז לפני השדרן.
השדרן המאושר עלי אדמות, המודיע בכלי הכל כך תורני, על ניצחון לדעת תורה.

עוצו עיצו וסופור... וֶה - עוֹסִיסוֹ, כֶּכוֹילַשֶר יוֹירוּכוֹ - פאצ' פאצ'... וכו' וכו'.
(ואז הגיעו כמה ניגוני קודש לא כ"כ מוכרים, כמו 'הגביע הוא שלנו'.. ודומיו. מישהו הבין את הקשר לקידוש? ולמה "הוא", זו טעות תחביר, לא?. רשמתי לעצמי - אברר זאת בהקדם).

---
שם הייתי כשזה קרה.
שם הייתי גם כשזה לא קרה.
ואיפה הם היו?
שלשום. הביתשמשניקים.

נ.ב. גילוי נאות. אני 'מתחיל' לחלוטין. (האמת יוצא לי לפעמים גם לסיים). אז אל תכו בי.

משהו מעניין קורה שם.
מה?
(קשור לבחירות?)

מפרץ זיכרונות

מקסים לגמרי.
נקודת המבט התינוקית - הו, פרייסלס!
(להמשך, אפשר לנסות לשמור על נקודת מבט ברורה ואחידה, במיוחד בקטע קצר).

 

[מוישה]

מקסים לגמרי.
נקודת המבט התינוקית - הו, פרייסלס!
(להמשך, אפשר לנסות לשמור על נקודת מבט ברורה ואחידה, במיוחד בקטע קצר).

פרי מאמץ רב להיכנס לראש של הקטן שלי, ולרחם עליו גם כשהוא מנקר...
לא הבנתי את ההערה בסוף.

אגב, הסיפור לא משקף את המציאות, נגמלתי הרבה לפני המלחמה...

 

[בובקאט]

פרי מאמץ רב להיכנס לראש של הקטן שלי, ולרחם עליו גם כשהוא מנקר...
לא הבנתי את ההערה בסוף.

אגב, הסיפור לא משקף את המציאות, נגמלתי הרבה לפני המלחמה...

עשית עבודה מעולה.
האסלה כמיקסר. פנינה.

נקודת מבט, העיניים של דמות מתוכה מסופר הסיפור. לעיתים זה לא דמות, אלא מספר, או קול יודע-כל. בקטע שהבאת לא תמיד היה לי ברור איזה דמות מציגה את הסיטואציה.

אהבתי.

 

[מוישה]

עשית עבודה מעולה.
האסלה כמיקסר. פנינה.

נקודת מבט, העיניים של דמות מתוכה מסופר הסיפור. לעיתים זה לא דמות, אלא מספר, או קול יודע-כל. בקטע שהבאת לא תמיד היה לי ברור איזה דמות מציגה לי את הסיטואציה.

אהבתי.

תודה!
בהחלט יש כאן ערפול, מכוון אולי, בין קול התינוק שחושב קצר וגולמי, לבין קול המספר שמפרשן ומעמיק יותר. מחד, אי אפשר להכניס לראש התינוק מחשבות בוגרות, אך מאידך, יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם. זה למה. יש לזה תקדים בספרות, אגב.
קרדיט ל @אבימי שחידד נקודה זו.